כללי

אין לי בן זוג, אבל יש לי פולנטה!

עם, לפני הרבה שנים, כשעוד היינו שכנים בנווה צדק, כמו אח ואחות, סיפרתי לאריאנה מלמד, שאני אוכל מה שהגוף שלי מודיע שהוא רוצה, ממש כך, שומע בתוכי מה הגוף רוצה, וזה מה שאני אוכל. ושעכשיו אני רוצה אורז. ממש משתוקק לאורז. והיא, אישה גדולה וחכמה שכמותה, אמרה "אורז זה אוכל מנחם."

עשיתי אורז והתנחמתי.

מאז עברו שנים. למדתי שפחמימות חשובות לגוף לא רק בשביל אנרגיה, אלא מפני שהן מעלות בו את רמת הסטרוטונין. וזה עושה מצב רוח טוב ורגוע.

מאז אני הרבה יותר רגוע כשאני אוכל פחמימות, וגם שומר על משקל בהתאם:)

הערב הגוף שלי אמר 'תירס.'

נכנסתי למכולת השכונתית, מינימרקט עדן, כדי לקנות תינוקלין, ובזווית עיניי ראיתי חבילת קלחי תירס ארוזים במגשית. מייד עלתה בדעתי התמונה שלי נוגס את קלחי התירס החמים האלה, המומלחים כדבעי. אבל אז נזכרתי שהשיניים שלי לא במצב לנגוס בקלחי תירס. אז קניתי קופסת גרגרי תירס בשימורים.

וכשהגעתי הביתה זה היכה בי.

פולנטה. או ממליגה. בבית קראו לזה ממליגה. במסעדות השף קוראים לה פולנטה. דייסת תירס. זה מה שאני צריך.

אז בין האכלה להחתלה של מיכאל ודניאל שפתתי על הכיריים סיר עם כוס קמח תירס, ליטר וחצי מים, כפית מלח גס, בחשתי וערבבתי עד הרתיחה, הנמכתי את האש לחצי שעה ובחשתי גם במהלכה מדי פעם, ולקראת סיום הבישול הוספתי לזה שני חטאים – חמאה, ישמור השם (כולסטרול!) וכוס פרמזן מגוררת, ישמור השם (שומנים!).

האמת? אפילו לא העברתי לי את זה מן הסיר לקערית. אמרתי לעצמי, שזה יידבק לדופנות הקערית, וחבל לעשות לעצמי עבודה ברחיצת קערית.

שמתי את הסיר על השולחן, נטלתי כף, ובתענוג עילאי פשוט אכלתי מתוך הסיר.

ואוי, כמה שזה היה מנחם.

אחרי כן נטלתי לידיי מתכון של עוגת תירס, מווי נט, מאותו טור שממנו הורדתי את מתכון הפולנטה לעיל, ואפיתי לי גם עוגת תירס.

אמנם כמעט ושכחתי אותה בתנור (טיימר, אני באמת חייב טיימר, כי אני מעופף). אבל הצלחתי להוציא אותה בלי שתיכרך לגמרי. והיא פשוט גוש דחוס של מתיקות זהובה.

מחר אפורר אותה בין האצבעות ואתן לילדים.

לילה טוב.

אה, כמעט שכחתי את הכותרת, "אין לי בן זוג, אבל יש לי פולנטה."

זה די קשה להיות אב לשני תינוקות בלי בן זוג. וזה די מבאס לחזור לבית ריק מבן זוג, בחורף הזה. משם בא לי הרעיון. וזה מה שדייסת התירס באה לרפד, לנחם.

נו טוב.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button