כמו חלונות קטנים אל הטבע, אל יופיו ואל נצחיותו, ואל האופל הטמון בו, עומדות העבודות החדשות, המיניאטוריות ברובן, של אלדר פרבר, על קירות הגלריה של אלון שגב בתל אביב. באתי אל החלל כדי לפגוש באלדר, ולספר לו על חלומי. שאפילו בחלומי אני בוכה על שאין לי עיניים כדי לראות את יצירתו. אחרי כן הבטתי בעבודות. הן מלאות חיות, ומקרינות מתוכן את עומק יופיו של העולם, יחד עם האופל החבוי בין ירקותו של היער הגרמני, וגם את הקסם העמוק, האפל, המסתורי, של מעשה האמנות. מלבד ארבע העבודות ממאוורפרק, החורגות מן הסדרה הן במימדיהן והן בפלאטה שלהן, כל עבודות היער מעבירות יסוד עמוק של קונטמפלציה, של התבוננות האדם בעצמו ובנוף, ואת תחושת השלווה העמוקה, והאימה, הנלווים להיספגות הצייר בנוף שהוא מושא ציורו, מחוז כיסופיו וגם מקום אימתו. אלדר פרבר מביא כאן סדרת עבודות בשלה מאד, במכחול בוגר ובנפש רוויה. יחד עם יאן רייכברגר וארם גרשוני, אחרי פטירתו של מאיר פיצ'חזדה, השונה מהן במכחולו ובדרכו וגם בסיוטיו, הם מהווים את קבוצת האמנים שהכי מעניינת אותי בציור הישראלי כיום. מומלץ מאוד לבקר בתערוכה לפני סגירתה, בסוף השבוע הבא. הגלריה פתוחה מדי יום בין 12 ל 19 בערב, והיא נמצאת בשדרות רוטשילד 6, בתל אביב.
מודעה
נמרוד, קרא מה חלמתי עליה לפני הביקור בה, ברשימה "עיניים לראות את היופי," בבלוג זה.
תערוכה מדהימה, התרגשתי. מומלץ!!!