הומוסקסואליותהוראת כתיבההורותהורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםהקהילה הלהט"ביתחד הוריחד הוריותיציאה מהארוןיצירתיותכללימגדרקמפיין למימון המוניםשירה

רגע לפני סיום

 

IMG_6258
משפחת גיבורי העל הבוקר, בדרך למסיבת פורים בגן.

בעוד קצת פחות מ-48 שעות יסתיים הקמפיין שלי למימון המונים באתר 'מימונה.' עד רגע זה השקיעו בו כבר 180 איש ואישה סכום של 24,378 ש"ח, שזה סכום דמיוני לי לגמרי, הממלא אותי בסיפוק, באושר ובהכרת תודה. אבל הוא לא מספיק. עלי לאסוף עד מחר בלילה עוד סכום דומה, כדי לשבור את השתיקה שלי כמשורר, שנמשכה שנים רבות כול כך.

אולי ישנם מי שיאמרו, כי מלכתחילה, הוצאתם לאור של שלושה ספרי שירה יחדיו היא מעשה חריג, יהיר או מטורף. אך בעבורי, זו הייתה הדרך היחידה לומר לעצמי שזהו זה, אני מנקה מגירות, מוציא לאור את כול השירים הטובים שגנזתי במשך השנים, רק מפני שחששתי שיפגעו במישהו. אני מוציא את הכול. מי שרוצה לקרוא יקרא, ומי שלא – לא.

אבל הדרך לשם עוברת דרך שתי היממות הקרובות. אני זקוק לדחיפה נוספת כדי להצליח בגיוס כול הסכום. מכיוון שאין ביכולתי להסריט סרט וידיאו עלי ועל יצירתי, החלטתי להביא בפניכם לקט קטן מן השירים האחרונים שכתבתי. שתתרשמו בעצמכם מטבעם.

למכירה

 

זָכָר, יְהוּדִי, אָב לִשְׁנַיִם, 171 סֶנְטִימֶטְרִים,

71 קִילוֹגְרָם, מִתּוֹכָם כַּמָּה שֶׁהִצְטַבְּרוּ

כְּסַפַּחַת בְּאֵזוֹר הַמָּתְנַיִם,

 

צִנְתּוּר אֶחָד, רָמַת כּוֹלֶסְטֶרוֹל

שֶׁל סוּס בַּר, הִיסְטוֹרְיָה שֶׁל

סַרְטָן הַמְּעִי הַגַּס בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ, אֲבָל

עוֹבֵר קוֹלוֹנְסְקוֹפִּיָּה מִדֵּי שְׁנָתַיִם.

 

מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִתְחֵי הַגּוּף

לְיוֹתֵר מִתַּכְלִית אַחַת,

 

מְחֻבָּר בְּאֹפֶן טִבְעִי לְשִׁכְבָה

קְדוּמָה שֶׁל יְהוּדִים מֵתִים,

רַב דִּמְיוֹן וּמְלֵא הַשְׁרָאָה,

מִתְבָּרֵךְ בְּחוּשׁ הוּמוֹר מְשֻׁנֶּה,

וּמִצְטַיֵּן בְּתּוּשִׁיָּה וּבִשְׂרִידָהּ.

 

רַק הַיּוֹם, בְּמִבְצָע מְיֻחָד, דֶּגֶם

מְחַיֵּב, נֶאֱמָן וּמָסוּר, עִקְבִי

מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ, בַּעַל יֵצֶר

הַמְּסֻגָּל לְסַפֵּק רַבִּים,

אַךְ הִנּוֹ בַּר שְׁלִיטָה.

 

מְאֻמָּן נָכוֹן בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת.

בִּשּׁוּל, גִּהוּץ, רְחִיצָה וּכְבִיסָה,

מֻכְשָׁר בִּמְיֻחָד לְטִפּוּל

בְּחַיּוֹת הַבַּיִת, מִלְּבַד

עִנְיָנִים טֶכְנִיִּים פְּעוּטִים

שֶׁנִּתָּן לְזַמֵּן אֵלֵיהֶם בַּעַל מִקְצוֹעַ.

 

מְיֻמָּן בְּטִפּוּל בְּבַעֲלֵי מִקְצוֹעַ,

בַּעַל עַיִן חַדָּה וְחוּשׁ גִּשּׁוּשׁ מְשֻׁכְלָל,

הַמַּבְחִין בֵּין בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ הַנְּכוֹנִים לַכֹּל,

לְבֵין אֵלֶּה הַנְּכוֹנִים לִמְלַאכְתָם בִּלְבַד.

 

תּוֹחֶלֶת חַיִּים גְּבוֹהָה, עִם עֶרְבוֹנוֹת

מֵאַסְטְרוֹלוֹגִית, קוֹרֵא בְּכַף יָד, מְקַבֵּל,

קוֹרֵאת בִּקְלָפִים וּמְתַקְשֶׁרֶת.

 

טִפּוּס חִיּוּבִי וְחַיְכָן, בְּסַךְ הַכֹּל, וּבִלְבַד

שֶׁהוּא יָשֵׁן, עוֹשֶׂה כֹּשֶר, אוֹכֵל מְסֻדָּר

וְכוֹתֵב לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם.

 

לבחור הנשוי בחדר הכושר

 

רַק הַיּוֹם הִבְחַנְתִּי בַּנִּצְנוּץ עַל יָדְךָ.

נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיךָ בְּלֵב הוֹלֵם וְשָׁאַלְתִּי

מָתַי הִתְחַתַּנְתָּ. צָחַקְתָּ וְאָמַרְתָּ

שֶׁלִּפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים.

 

כַּנִּרְאֶה שֶׁהֶחְוַרְתִּי, כִּי

אַתָּה פִּתְאוֹם הִרְצַנְתָּ, מֵבִין

שֶׁכָּל הַבְּקָרִים שֶׁהִבַּטְתִּי בְּךָ

הָיוּ רִגְעֵי חִזּוּר שֶׁלֹּא רָאִיתָ,

וְכָעֵת שָׁבַרְתָּ אֶת לִבִּי.

 

זוֹ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת שׁוֹכֶבֶת לְיָדְךָ בַּלֵּילוֹת,

זוֹכָה לְחִבּוּק בְּשׁוּבְךָ הַבַּיְתָה בָּעֶרֶב,

וְזוֹ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת מְחַיֶּכֶת אֵלֶיךָ

כְּשֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לָהּ אֶת פְּרָטֵי יוֹמְךָ.

 

מִישֶׁהִי אַחֶרֶת תִּהְיֶה אֵם יְלָדֶיךָ.

מִישֶׁהִי אַחֶרֶת תִּגַּע לְךָ בַּשְּׁרִירִים.

 

מִישֶׁהִי אַחֶרֶת מְצוּיָה בְּלִבְּךָ.

מִישֶׁהִי אַחֶרֶת תִּזְדַּקֵּן אִתְּךָ

יַחַד, מִתּוֹךְ הַכָּרַת תּוֹדָה.

 

וַאֲנִי הִבַּטְתִּי בְּךָ בִּכְמִיהָה

וְרָצִיתִי לִבְלֹעַ אוֹתְךָ בְּתוֹכִי.

לְחַבֵּק אֶת גּוּפְךָ הַגָּדוֹל, הַשְּׁרִירִי,

לְדַבֵּר אִתְּךָ עַל סְפָרִים וּפּוֹלִיטִיקָה וּפִילוֹסוֹפְיָה

לְבַשֵּׁל לְךָ אֲרוּחָה נֶהֱדֶרֶת

וּלְכַבֵּס לְךָ אֶת הַבְּגָדִים.

 

כָּל זֶה שַׁיָּךְ עַכְשָׁו לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת.

וַאֲנִי לִבִּי רֵיקָן. וְיָדַי מְחַבְּקוֹת אֲוִיר.

 

גודל הצוהר

 

 

גֹּדֶל הַצֹּהַר קוֹבֵעַ מַה נִשְׁקָף בַּעֲדוֹ.

קֹעַר אֶצְבָּעוֹת הוּא פֶּתַח לְהַבִּיט דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם.

כָּל מִתְוֶה הוּא גְּבוּל וְהוּא פֶּתַח. גֶּדֶר וְשַׁעַר.

 

הָאָדָם נָדוֹן לְהַכְרִית אֶת הַבָּשָׂר לְמַעַן הֵרָאוֹת הָרוּחַ,

הַזְּמַן עָתִיד לִכְלוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַתֹּהוּ, וְהַכָּאוֹס

מִתְגַּנֵּב מִתַּחַת מַרְאִית עַיִן שֶׁל סֵדֶר בִּיקוּם

נִתְמָךְ בִּידֵי גְּדֵרוֹת שֶׁקָּבְעוּ אֲחֵרִים, מְנֹהָל,

מְבֹהָל, קוֹרֵס אֶל עַצְמוֹ, נִמּוֹט מִבִּפְנִים.

 

אֲנִי מָצוּי רַק בְּתוֹךְ עֵינֵי זוּלָתִי. אַף עַל פִּי

שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִנְנִי, אֵינֶנִּי אֲנִי

אֶלָּא מִבַּעַד לְעֵינֵיהֶם, וְהֵן עַצְמָן

 

רַק חֹרִים פְּעוּרִים בְּגֻלְגֹּלֶת, מְכֻסִּים בְּקַשְׁתִּית.

 

הַכֹּל מַרְאִית עַיִן, כּוֹזֵב בַּמִּדָּה

הַמְּדֻיֶּקֶת בְּיוֹתֵר

שֶׁנִּתֶּנֶת לָאֱמֶת לְהֵאָמֵר בָּהּ.

 

אֲנִי מְסֻרְבָּל הָעֶרֶב כְּמוֹ לְפִיתַת חָנִית,

נֶּאֱבָק לְשַׁמֵּר אֶת כֻּלִּיּוּתִי בְּתוֹךְ יָם שֶׁל אַיִן.

 

רַעְיוֹנוֹת עוֹלִים וְנֶעֱלָמִים בַּאֲוִיר, שְׁקוּפִים

כְּכַנְפֵי שַׁפִּירִית שֶׁשָּׁנִים לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ,

 

אֲבָל בְּעֵינֵי רוּחִי אֲנִי מְדַמְיֵן. כְּמוֹ יֵינָן

הַחוֹזֶה אֶת טֶבַע הַפְּרִי וְאֶת צֶבַע הַיַּיִן, בְּשָׁעָה

שֶׁהוּא רַק שׁוֹתֵל אֶת גְּפָנָיו אוֹ מְזַמֵּר בָּהֶן.

 

 

על מה חלמתי היום

 

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.

אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֶזְכֹּר

אֶת הַחֲלוֹם, וּשְׁכַחְתִיו.

הַחֲלוֹם נִמְחָה, נִמְחַק

בִּסְּעָרוֹת הַלַּיְלָה וְטַלְטֵלוֹתַיו,

בְּעוֹדֶנִּי יָשֵׁן, עָטוּף בַּחוֹם

וּבַמְּתִיקוּת שֶׁל בָּנַיי,

 

נֵעוֹר לְמִשְׁמַע קוֹלוֹת הַמְּצִיצָה

שֶׁל מִיכָאֵל אֶת אֶצְבָּעוֹ

וְהַנְּגִיעוֹת הַלֹּא-רְצוֹנִיּוֹת

שֶׁל דָּנִיּאֵל, הַשּׁוֹלֵחַ

פַּעַם יָד, פַּעַם רֶגֶל,

כְּדֵי לְוַדֵּא מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ

שֶׁעוֹדֶנִּי עִמָּם.

 

אֵינֶנִּי זוֹכֵר עַל מָה חָלַמְתִּי,

וְזֶה מְצַעֵר אוֹתִי. אַךְ לְמוּל

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁאָבְדוּ יֶשְׁנָהּ

הַמְּצִיאוּת הַמְּבֹרֶכֶת

שֶׁל חֲלוֹם שֶׁהִתְגַּשֵּׁם –

 

נוֹכְחוּתַם מְלֵאַת הָרֹךְ

שֶׁל בָּנַיי לְיָדִי.

 

וְדַי בָּזֶה כְּדֵי

לְמַלֵּא אֶת יָמַי.

 

עוגת יום הולדת

 

אַבָּא, קָנִיתָ גַּם קַצֶּפֶת?

לֹא. אָז תִּקְנֶה, אוֹמֵר דָּנִיֵּאל,

הָעוֹמֵד עִירָם לְמֶחֱצָה לְיַד הַדֶּלֶת,

אַחֲרֵי שֶׁהֵסִיר מֵעָלָיו אֶת מִכְנָסָיו.

הוּא זוֹכֵר אֶת שִׂיחָתֵנוּ מֵאֶמֶשׁ,

כְּשֶׁשָּׁכַבְנוּ יַחַד בַּמַּטֶּה, וְתִכְנַנּוּ

אֶת עוּגוֹת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהֶם

בִּפְרָטֵי פְּרָטִים, אַף עַל פִּי כֵן

שֶׁיּוֹם הוֹלַדְתֶּם יָחוּל רַק בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה.

הֵם בִּקְּשׁוּ עוּגוֹת עִם תְּמוּנוֹתֵיהֶם.

אַךְ כְּשֶׁהִבְהַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאָז

יֹאכְלוּ חַבְרֵיהֶם לַגַּן אֶת

דְּיוֹקָנָם הַמְּצֻיָּר, נִרְתְּעוּ

וְהֶחְלִיטוּ לֹא לְכַבְּדָם בָּעוּגָה,

אוֹ לְכַבְּדָם בָּהּ, אֲבָל לִשְׁמֹר

עַל צִפּוּיָהּ.

 

נִסִּיתִי לְהָסִיט אֶת הַשִּׂיחָה

לִתְמוּנָה מֻדְפֶּסֶת שֶׁל פִּיטֶר פֶּן.

הֵם שָׂמְחוּ, אַךְ גַּם אוֹתָהּ

לֹא רָצוּ לְהַשְׁחִית בְּפִיּוֹת אֲחֵרִים.

 

כָּעֵת, עִם בֹּקֶר, הֵם שׁוֹאֲלִים

אִם כְּבָר קָנִיתִי אֶת הַקַּצֶּפֶת. לֹא,

עָנִיתִי לוֹ, עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לְזֶה.

 

אָז תִּקְנֶה, אַבָּא, דָּחַק בִּי,

מִתְקַשֶּׁה לְקַבֵּל אֶת רַעְיוֹן הַזְּמַן

הַחוֹלֵף, אֶת עִקָּרוֹן הַזְּמַן

הָאֲרָעִי כָּל כָּךְ, קָצוּב לַמָּנוֹת

שֶׁנִּתַּן לִמְנוֹתָן, אַךְ לֹא לְעַצְרָן.

 

מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְקַבֵּל

אֶת הָעֻבְדָּה, שֶׁלֹּא יִרְחַק יוֹם

בּוֹ יִוָּתְרוּ לְבַדָּם בָּעוֹלָם,

יִחְיוּ וְיִפְעֲלוּ בּוֹ

מִכֹּחַ כָּל מָה שֶׁסִּגַּלְתִּי עֲלֵיהֶם.

מֵי יִתֵּן וְיִרְחַק זֶה הַזְּמַן.

 

*

זה רק לקט קטן ממאות השירים הגנוזים אצלי. הלקט הזה הוא אישי. אך ישנם גם שירים עזים אחרים. הנה אחד מהם, ובו אסתפק הלילה –

העלווית

 

עוֹד לֹא רְאִיתִיהָ פֹּה. עוֹד לֹא אוֹגוּסְט.

חוּץ מִזֶּה הִיא קְטַנָּה, טוֹרְפָנִית וּמִתְבּוֹדֶדֶת.

לְמַעַן הָאֱמֶת, גַּם אִם הָיִיתִי מַבִּיט בָּהּ,

בְּנוֹצַת גּוּפָה הַחוּמָה הַזֵּיתִית, בְּבִטְנָהּ

הַלְּבֵנָה-צְהֻבָּה, בְּאֶבְרוֹתֶיהָ וּבִזְנָבָהּ הַכֵּהֶה,

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי יָכֹל לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם

בְּלֹא הֵעָזְרוּת מוּחָשִׁית בְּמַגְדִּיר צִפּוֹרִים.

 

יֵשׁ כָּמוֹהָ כַּמָּה תַּתֵּי סוּגִים הַנְּפוֹצִים בָּאָרֶץ

בָּחֳדָשַׁי הַקַּיִץ וְהָאָבִיב. הִיא מְקַנֶּנֶת בְּאֵירוֹפָּה,

מְבַלָּה אֶת הַקַּיִץ בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן וְאֶת הַחֹרֶף

בְּאַפְרִיקָה הַמַּשְׁוָנִית.

 

הִיא לֹא שַׁיֶּכֶת לְפֹּה. הִיא מַסִּיגַת גְּבוּל. הִיא

פְּלִיטָה, כְּמוֹ הַסּוּדָנִים, הַמְּפַלְשִׁים לָהֶם דֶּרֶךְ

מִבַּעַד הַגְּבוּל עִם מִצְרַיִם לְשִׁטְחֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל

בָּהּ לֹא יוֹרִים בַּגַּב כְּשֶׁמְּגַלִּים אוֹתָהּ עַל הָרָדָאר

וְלֹא אוֹסְפִים אֶת בָּנֶיהָ לְמִכְלְאוֹת כֶּלֶא שֵׁשׁ.

*

אשמח אם תיכנסו לדף הקמפיין, כאן, ותעזרו לי. אל תדחו את זה עוד, אל תסתפקו בלייקים. בלי תרומה זה לא יעבוד.

תודה רבה לכם,

 

אילן שיינפלד.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button