אודות המפגש

אמי ז"ל הייתה ילידת שדלץ, פולין. היא ובני משפחתה ברחו לרוסיה עד תום המלחמה. אבי יבדל"א הוא יליד נובוסליצה, אוקראינה-רומניה. הוא איבד את אחיו ואחותו בתום צעדות המוות לטרניסטריה, בגטו מוגילב.
שניהם לא דיברו על כך מעולם.

גדלתי בתור חור שחור של שכחה. זה מקור יצירתי ונביעתה. זה גם סוד ההידברות שלי עם דמויות מן ההיסטוריה היהודית. הן באות אלי ומבקשות שאספר את סיפורן. אין זה מקרה.

רוב הפרעות שהתקיימו ביהודים, למן חורבן הבית הראשון והשני, דרך פוגרומים בכול ארצות תבל, ועד הפתרון הסופי, תקפו לא רק בני אדם, אלא גם את מורשתם ואת זיכרונם האישי והקולקטיבי.

שריפת יהודים הייתה תמיד כרוכה גם בשריפת ספרי הקודש שלהם. גם השואה הכריתה לא רק משפחות, אלא פגעה ברציפות הזיכרון של משפחות ובזיכרון הקולקטיבי. השואה כוונה להשמיד ולאבד את היהודים לא רק מן העולם, אלא גם ממורשת האדם.

כסופר בן הדור השני עמדו בפניי שתי אפשרויות התמודדות עם השכחה ועם המחיקה– תחקיר של בני משפחה וחברים ובדיקה בארכיונים בארץ ובעולם, או כתיבת בדיה, המבקשת לשחזר מה שלא ניתן להעלותו מן השכחה.

בחרתי לכתוב זיכרונות בדויים. זה האופן שבו אני גם מוביל תלמידים, המבקשים לכתוב את סיפורי המשפחות שאבדו להם.
בשנת 1998 ראה אור ספרי "שדלץ," רומאן הבנוי מסיפורים חסידיים בדויים, על העיירה שאמי ז"ל נולדה בה. הספר זכה בפרס הקרן הקיימת לישראל לספרות עברית.

בשנת 2012 ראה אור בהוצאת "כינרת זמורה" ספרי, "כשהמתים חזרו," רומאן עב-יריעה, המספר על תולדות משפחתו של אבי, מאוקראינה, דרך פרו ואקוודור ועד לישראל – ומסתיים בגילויו של משיח ישראל במשפחה, ובתחיית המתים היהודית.

במפגש סופר מיוחד זה אשמח לשוחח עם המשתתפים.ות על דרכי ההתמודדות עם העבר – איך מתחקרים ניצול שואה, באילו טכניקות ניתן להשתמש כדי לעזור לו להעלות דברים מעמקי השכחה, מאילו מקורות ניתן לאסוף עוד חומר ובאיזה אופן ניתן להיעזר בו כדי לכתוב, ומול זה – כיצד משלימים בעזרת הדמיון את מה שאין לו שם, את מה שאבד לעד.

לקראת המפגש אעביר לידי המורה פרק לקריאה בכיתה של כל אחד משני ספרים אלה.
המפגש מתאים לתלמידי כיתות י'-יב'. אורך המפגש: שעה וחצי (שני שיעורים).