[אילן שיינפלד]

ביום שבת הקרוב, 12.6.21, יתקיים היום העולמי נגד עבודת ילדים. אמנם, יום עולמי זה נועד להתריע על ניצול ילדים בעבודה בתנאים קשים ברחבי תבל. אבל אני מזמין אתכםן לכתוב שיר בנושא זה, אם בנוגע לניצול ילדים בעבודה ואם בנוגע לעבודות שעשיתםן בילדותכםן.

פורום זה נגיש ופתוח בפני הציבור הרחב. השיר הזוכה יפורסם עם שם המחבר.ת ברשתות החברתיות, והעלאתכםן שיר משלכםן לפורום מהווה הסכמה לכך.

כדי להעלות שיר לשרשור זה עליכםן ללחוץ על המילה 'הגב' הנמצאת מעל הודעתי זו, מצד שמאל. אז ייפתח בפניכםן ריבוע לבן לתוכו תוכלו להדביק את שירכםן. סמנו גם את 'הודיעו לי על תגובות חדשות' כדי שתוכלו לראות תגובות לשירכםן, ואל תשכחו ללחוץ על 'שליחה' אחרי כן:)

אנא הוסיפו פרטי התקשרות עמכםן בתחתית השיר (שם מלא, כתובת דואר, כתובת דוא"ל, טלפון).

הפרס הפעם הוא ספר-שיריי 'ספר התמורה.'

אודיע על תוצאות התחרות ב-30.6.21.

בהצלחה,

אילן.

[אילן שיינפלד]

הנה השיר שלי בנושא –

עבודת ילדים

בְּגִיל אַחַת-עֶשְׂרֵה יָצָאתִי
לַעֲבֹד כְּגַנָּן. נָטַלְתִּי אֶת
מִסְפְּרֵי הַגָּדֵר הַגְּדוֹלִים, שֶׁבְּקשִׁי
יָכֹלְתִּי לְהַחֲזִיקָם, וּמַגְרֵפָה,
רָמִי הַגִּ'ינְגִ'י הֵבִיא עִמּוֹ מַכְסֵחָה
וּמַגְרֵפַת דֶּשֶׁא, וְהִתְחַלְנוּ עוֹבְרִים
בֵּין חֲצֵרוֹת בָּתִּים בְּרָמַת הַשָּׁרוֹן, מַצִּיעִים
עַצְמֵנוּ לָעֲבוֹדָה.

אִישׁ אֶחָד לְקָחַנוּ אֶצְלוֹ, וְהֶרְאָה
לָנוּ אֶת הַדֶּשֶׁא לְכַסֵּחַ, וְכִסַּחְנוּ.

אַחֲרֵי כֵּן יִשַּׁרְנוּ אֶת קְצוֹת הַדֶּשֶׁא
לְאֹרֶךְ עֲרוּגּוֹת הַפְּרָחִים שֶׁלּוֹ,
בִּתְקִיעוֹת אֵת חֲפִירָה זוֹ
אַחַר זוֹ, קוֹצְצִים אֶת
כֹּל שְׁיָרֵי הַדֶּשֶׁא.

כְּשֶׁסִּיַּמְנוּ טָעַן שֶׁקַּו הַדֶּשֶׁא בַּעֲרוּגּוֹת
עַקְמוּמִי, וְסֵרֵב לְשַׁלֵּם לָנוּ.

שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה נִכְלָמִים. אֵינֶנִּי
זוֹכֵר מָה אֵרַע אַחַר כָּךְ. כִּמְדֻמַּנִי,
אָבִיו וְאָחִיו שֶׁל רָמִי הִתְעָרְבוּ אֶצְלוֹ,
וּלְבַסּוֹף קִבַּלְנוּ מִקְצָת מִשְּׂכָרֵנוּ.
 
אַחֲרֵי כֵּן הָלַכְתִּי לַעֲבֹד עִם שִׁמְעוֹן לַנְדְּמָן
כְּבָקָר אֵיכוּת בְּבֵית הַחֲרשֶׁת "לִוְיָתַן"
לְחוּטֵי תְּפִירָה, בְּדֶרֶךְ יָפוֹ תֵּל אָבִיב.

יָשַׁבְנוּ בְּאוּלָם רָחָב יָדַיִם, שֶׁעֲשָׂרוֹת
עוֹבְדִים וְעוֹבְדוֹת עָבְדוּ בּוֹ,
וְהָיָה עָלֵינוּ לְבַצֵּעַ בַּקָּרַת אֵיכוּת
לִגְלִילִים שֶׁל חוּטֵי תְּפִירָה, לְוַדֵּא
שֶׁאֵין מְבַצְבְּצִים מֵהֶם שׁוּלֵיהֶם.

אַגַּב כָּךְ גַּם רָאִינוּ אֵיךְ עוֹבְדִים
מַטְרִידִים בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, בְּהַפְסָקַת
הַצָּהֳרַיִם, אֶת אַחַת הָעוֹבְדוֹת
שָׁם, צְעִירָה מְלֵאַת גּוּף
וּמֻגְבֶּלֶת בְּשֵׂכֶל.

מִן הָעֲבוֹדָה שָׁם קָנִיתִי אֶת הַטֵּיפּ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי,
טֵיפּ סְלִילִים רָבוּעַ, עִם סְלִילֵי רְצוּעוֹת חוּמוֹת,
שֶׁהִקְלַטְתִּי עֲלֵיהֶן אֶת הַבִּיטֶלְס וְאֶת פְרוֹקוֹל הָארוּם
וְאֶת בֵּית הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְהֵרַצְתִּי אוֹתָם
עַד שֶׁנִּקְרְעוּ, וַאֲפִלּוּ הַלַּכָּה לְצִפָּרְנַיִם
וְהַסֵּלוֹטֵייפּ לְהַדְבִּיקַם לֹא הוֹעִילוּ.

בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁאַחֲרֵי כֵּן עָבַדְתִּי עִם
חַגַּי חַיְצ'וּק בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁל אָבִיו,
מַחְסְנֵי קֵרוּר שֶׁל בָּקָלָה. הָיִינוּ מְלַוִּים
מַלְגֵזוֹת עֲמוּסוֹת בְּמִשְׁטָחֵי עֵץ רְטֻבִּים
וַעֲלֵיהֶם חֲבִילוֹת שֶׁל בָּקָלָה קְפוּאָה
מִבֶּטֶן מַשָּׂאִית הַקֵּרוּר שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָן
מִמִּפְרָץ חֵיפָה, אֶל מַקְרְרֵי עֲנָק
בַּמַּחְסָנִים בְּדֶרֶךְ בֶּגִין, הֵיכָן
שֶׁעָבְרָה הָרַכֶּבֶת פַּעַם.

אַחֲרֵי כֵּן עָבַדְתִּי כְּקֻפַּאי בְּמִינִימַרְקֶט
בִּקְצֵה רְחוֹב סוֹקוֹלוֹב בְּרָמַת הַשָּׁרוֹן,
יוֹשֵׁב דָּחוּק בִּקְצֵה הַחֲנוּת, בֵּין
אַרְגְּזֵי קַרְטוֹן וְלָקוֹחוֹת,

מִשְׁתַּדֵּל לְשַׁנֵּן אֶת מְחִיר הֶחָלָב וְהַקּוֹטֶג',
הַלֶּחֶם הַלָּבָן וְהַלֶּחֶם הַשָּׁחֹר, לִסְפֹּר
אֶת הָעֹדֶף וּלְהַקְפִּיד עַל אִזּוּן הַקֻּפָּה.

עָבַדְתִּי שָׁם עַד שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הֶאֱשִׁימָנִי
בִּגְנֵבַת שְׁקָלִים בּוֹדְדִים מִקֻּפָּתוֹ.
עָזַבְתִיו מִתּוֹךְ עֶלְבּוֹן. חָצִיתִי אֶת הַכְּבִישׁ

אֶל הַסְּנִיף הֶחָדָשׁ שֶׁל 'שׁוּפֶרְסָל', שָׁם
הִתְקַבַּלְתִּי כְּקֻפַּאי מִן הַמִּנְיָן, וְשִׁנַּנְתִּי מְחִירִים,
הֲרֵי לֹא הָיָה אָז בַּרְקוֹד, אוֹ קוֹרֵא בַּרְקוֹד,

וְסִיַּעְתִּי לִגְבִירוֹת קְשִׁישׁוֹת לָשֵׂאת אֶת סליהן
מִקּוֹמַת הָרְחוֹב אֶל קוֹמַת הַחֲנִיָּה, בַּעֲבוּר
כַּמָּה שְׁקָלִים.

מִזֶּה מִמַּנְתִּי אֶת שִׁעוּרֵי הַנְּהִיגָה שֶׁלִּי.

כֹּל יַלְדוּתִי וּנְעוּרַי עָבַדְתִּי, וְאָבִי הָיָה
מַשְׁלִים לִי שֶׁקֶל מוּל שֶׁקֶל, לִרְכּשׁ
מָה שֶׁאָבִיתִי בּוֹ.

אֲבָל לְנַהֵל תַּזְרִים מְזֻמָּנִים לֹא יָדַעְתִּי,
גַּם לֹא לִצְפוֹת פְּנֵי עָתִיד. וְכָךְ, אֵפוֹא,
הָפַכְתִּי לְבַסּוֹף לְעַבְדּוֹ הַנִּרְצָע שֶׁל הַבַּנְק,

לְשָׂכִיר וּלְעַצְמָאִי הַמִּתְקַיֵּם וּמִתְּכַלְכֵּל
מִכֹּחַ הַלְוָאוֹת תָּמִיד, חֶרְדַת הַיּוֹם
וְאֵין סְפֹר נִסְיוֹנוֹת לָקוּם.

8.6.21

[אביאל רובשוב]

*

בְּיַלְדוּתִי עָשִׂיתִי מִשְׁלוֹחֵי פְּרָחִים
כְּדֵי לְמַמֵּן אָפְנֵי מֵרוֹץ

הַיּוֹם אֲנִי קוֹטֵף לַאֲהוּבָתִי פֶּרַח
מַגִּישׁ לָהּ אוֹתוֹ מְחֻיָּךְ
דּוֹרֵךְ בְּנַעַל מוּקָסִין תְּכֻלָּה
עַל קַו הַסִּיּוּם

אביאל רובשוב, רח' יעל 5, ירושלים 93502, elik@013.net , 052-4783023

[bachar shachar]

בְּמָקוֹם אֶחָד בָּעוֹלָם
יָצָא הַכָּרוֹז וְהִכְרִיז בְּמִבְטָא אַנְגְּלִי כָּבֵד :
׳הַבֹּקֶר נוֹלְדָה נְסִיכָה׳
בְּמָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם בְּאוֹתָהּ הַשְּׁנִיָּה בְּדִיּוּק
אִישׁ לֹא יָצָא לְהַכְרִיז
׳הָרֶגַע נוֹלְדָה עוֹד שִׁפְחָה׳ .

רונית בכר שחר

[bachar shachar]

בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט
Winn Dixie
הִיא מַחְזִירָה לְקֻפָּאִית מַגַּשׁ עוֹף
הִיא לֹא טִבְעוֹנִית
הִיא סְתָם עֲנִיָּה
אִם הָעוֹלָם הָיָה מֵצִיץ לַמַּרְאָה
בָּבוּאָתוֹ הָיְתָה בּוּשָׁה
חֲלוּדָה עֵינָיו

רונית בכר שחר

[אילן שיינפלד]

ציור/ יוסף עוזר

יֶלֶד הָיִיתִי גַּם נִשְׁאַרְתִּי.

צִיַּרְתִּי גַּם אֲנִי בְּפִנַּת מְשֻׁלָּשׁ

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עִם עֵינַיִם וּפֶה מְחַיֵּךְ

וְעָשִׂיתִי קַו בְּסַרְגֵּל שֶׁיִּהְיֶה

גְּבוּל כָּחֹל לַשָּׁמַיִם. וְאֵין עֲנָנִים.

וְקַו תַּחְתּוֹן שֶׁאֶעֱמֹד עַל אֲדָמָה מוּצָקָה.

וְהָיוּ גַּם פְּרָחִים גְּבוֹהִים מִגֹּבַהּ הַגַּג

שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת עִתָּם

גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.

וְהָיָה בָּאֶמְצַע יֶלֶד גָּבוֹהַּ

מְסֹרָק בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

וְלֹא הָיְתָה דְּאָגָה בַּדַּף הַמַּצְהִיב

חַלּוֹנוֹת עֵינַיִם וְדֶלֶת יֵשׁ בּוֹ לִפְתֹּחַ.

וְאַבָּא וְאִמָּא, בַּקִּירוֹת הַשְּׁקוּפִים

מִסְתַּכְּלִים עַל הַיֶּלֶד הַמַּבִּיט

שֶׁטָּמַן אוֹתָם שָׁם, בְּהַר יְרוּשָׁלַיִם.

[יעל שריד]

יָעֵל שַׁחַר שָׂרִיד
מַזָּל

אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיֶּלֶד,
הַיֶּלֶד הַזֶּה,
בן הֶחָמֵשׁ אוּלַי,
יֶלֶד רָזֶה שֶׁעֵינָיו רְעֵבוֹת
שַׂק קָשׁוּר לְמָתְנָיו,
מִשְׁקָל אָחִיו
מֵעִיק עַל גַּבּוֹ הַכָּפוּף
רַגְלָיו בְּמַיִם
וְחַיָּיו בְּבֹץ אֵינְסוֹפִי.

בְּכָל פַּעַם שֶׁיֶּלֶד מַבִּיט אֵלַי
בַּכִּתָּה
אֲנִי רוֹאָהּ
אֶת מַבָּטוֹ
וְחוֹשֶׁבֶת,
הַאִם הוּא אֵי פַּעַם
יֵדַע
לְדַיֵּק אֶת הַמִּלָּה
מַזָּל.

תודה לאילן שיינפלד על ההזמנה לכתיבת השיר

[נהיר ליבי]

בני חורים

כְּשֶׁעָלֶיךָ לְהַשְׁתִּין, בְּכָל חוֹר
אַתָּה נִתְקָל בִּילָדִים לֹא בְּנֵי-חוֹרִין.
בַּמִּסְעָדוֹת הַנִּדָּחוֹת, שָׁם מֵאָחוֹר
עוֹבְדִים הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁלֹא בּוֹחֲרִים

לַעֲמֹל בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד,
לַעֲבֹד בִּמְקוֹם בִּלּוּי עִם חֲבֵרִים,
לִשְׁכֹּחַ מִחֶשְׁבּוֹן, אַנְגְלִית וְעוֹד,
מִכַּדּוּרֶגֶל וּבִכְלָל מִסְּפּוֹרְט בָּרִיא.

מְנֻצָּלִים הֵם בְּתָאֵי הַשֵּׁרוּתִים
הַסּוֹעֲדִים בָּם מַפְִרִישִׁים – וּמִסְתַּלְּקִים,
אֲדִישִׁים לַמְּשָׁרְתִים הַפְּעוּטִים
שֶׁאַחְרֵיהֶם תְּמוּרַת פְּרוּטוֹת שָׁם מְנַקִּים.

א' בחשוון תשע"ו / 14/10/15

נהיר ליבי

דרך בית לחם 133/12 ירושלים

NAHIRLIBI@GMAIL.COM

[רונה]

י"ו שָׁנִים אוֹ שֶׁמָּא ט"ו
הַגִּיל הָרַךְ הַזֶּה
שֶׁבּוֹ עֲדַיִן לֹא אָהַבְתָּ הִתְאַהַבְתָּ נִפְצַעַת נִקְרַעַת נִכְבֶּשֶׁת נִלְקַחַת נֶעֱלֶמֶת
אַךְ כְּבָר טָעַמְתָּ טַעְמוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ זָר, חִנָּנִי, תֹּם בּוֹ, יָפֶה עֲדַיִן וְאַחֵר
וְיָצָאתָ לִכְבֹּשׁ אֲגוֹרוֹת וּשְׁקָלִים חֲדָשִׁים
בְּמַסָּע אֶל בַּגְרוּת, אֶל הָעוֹלָם, מָלֵא הַפִּתּוּיִים הַהִתְרַגְּשׁוּיוֹת הַקֶּסֶם,
עוֹלָם הַמְּבֻגָּרִים, עֲבוֹדָה,
שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָךְ לִקְנוֹת אַחַר כָּךְ אֶת
הַתַּקְלִיטִים שֶׁל דֶּיְוִיד בּוֹאִי וְהַבִּיטֵלְס וְאֶלְטוֹן ג'וֹן,
וְאוּלַי גִ'ינְס לִיוַיְס בְּדִיזִינְגוֹף סֶנְטֶר בְּתֵל אָבִיב הַגְּדוֹלָה וְהָרְחוֹקָה,
סֶרֶט בַּקּוֹלְנוֹעַ וְהַמְבּוּרְגֵּר בְּבוּרְגֶּר רַאנְץ
אז את נוֹשֵׂאת כְּלֵיהֶם שֶׁל שַׂחְקָנֵי גּוֹלְף מֵרַחֲבֵי הָעוֹלָם
מְדַדָּה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם בַּשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת,
מִסְתַּקְרֶנֶת אֶל מוּל תְּשׁוּקָתָם לְהַבְקִיעַ אֶת
הַכַּדּוּר הַמְּחֻטָּט אֶל תּוֹךְ הַגֻּמּוֹת
"אֲבָל אַתֶּם –נושאי הכלים- אַל תִּשְׁתּוּ מֵהַמּוּגָז מֵהַתּוֹסֵס מֵהַמְּסֻכָּר. לכם יְלָדִים מותר רַק מַיִם."
DO YOU WANT COLA שׁוֹאֵל הַשַּׂחְקָן שֶׁאֶת כֵּלָיו אַתְּ נוֹשֵׂאת
IM NOT ALOUD אַתְּ מְשִׁיבָה מְבֻיֶּשֶׁת
וּבְתֹם יוֹם מְפָרֵךְ
מְשָׂרֶכֶת רַגְלַיִךְ אֶל הַכְּבִישׁ
שָׁם תַּמְתִּינִי לְ"טְרֵמְפּ" כִּי
אֵין אוֹטוֹבּוּסִים שָׁם
אֵין הַסָּעוֹת
וְלַיְּלָדִים אֵין רְכָבִים
מִשּׁוּם שֶׁהֵם יְלָדִים
מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם בְּגִיל בּוֹ נִתָּן
לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּנְהֲגוּ
אַךְ נִתָּן לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוֹדָתָם בַּשֶּׁמֶשׁ,
בְּאַפְלָיוֹת קְטַנּוֹת אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ לָהֶם בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע,
אֶת מְקוֹמָם
הַקָּטָן
וּכְבָר נֶעֱצַר רֶכֶב, שֶׁחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי גָּדוֹל וּפָתוּחַ, וּבְחֶלְקוֹ הַקִּדְמִי אִישׁ
אוּלַי צָעִיר, בְּעֵינַיִךְ כָּל הַמְּבֻגָּרִים מְבֻגָּרִים, וְלוֹ נְקֻדַּת חֵן אַחַת בּוֹלֶטֶת וְתַלְתַּלִּים
וְהוּא מְחַיֵּךְ וְחָבִיב
וְהוּא שׁוֹפֵעַ מַחְמָאוֹת וְחִיּוּכִים וְאַתְּ נִדְהֶמֶת לְקַבְּלָם
כָּךְ סְתָם מִגֶּבֶר
וְאַתְּ מִתְפַּתָּה
בְּיַלְדוּתִיּוּתֵךְ הַתַּמָּה הַלְּבָנָה הָרַכָּה
שֶׁאֵינָהּ מַכִּירָה אֶת הָעוֹלָם
וְלֹא יָדַעְתָּ מָה גֶּבֶר רוֹצָה בְּאִישָׁהּ הַלֹּא אֵינְךָ אִשָּׁה עֲדַיִן
אוֹ שֶׁאֵינְךָ יוֹדַעַת זֹאת
וְהַלֹּא הוּא עִדַּן הַתְּמִימוּת,
עִדַּן מַעֲרִיב לְנֹעַר וְאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה בְּרִיטָנִיקָה וְאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה אָבִיב וְזֶהוּ זֶה בַּטֵּלֵוִיזְיָה.
מִ 12 עַד 16. סְמָדַר שִׁיר. אֶסְתֵּר קַל. הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ. שְׁמִינִיּוֹת בָּאֲוִיר עִם דָּלִיק.
מְקוֹרוֹת הַמֵּידָע שֶׁלְּךָ עַל הָעוֹלָם.
יָפֶה הוּא וְתָם וְנָקִי.
וְאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִרְשׁוּ לְךָ לִשְׁתּוֹת מִיץ בְּמַסְלוּל העובדים,
בָּא גֶּבֶר נָאֶה בְּתַלְתַּלִּים וּבִמְכוֹנִית גְּדוֹלָה,
וּמַצִּיעַ לְךָ מִיץ. וְאוּלַי מַצִּיעַ כִּבּוּד. אוּלַי מַצִּיעַ קָפֶה.
וְאֶת מֻחְמֵאת וּבִפְלִיאָה מַסְכִּימָה,
וְנִכְנֶסֶת לָאוֹטוֹ הַגָּדוֹל הַלָּבָן, וְנוֹסַעַת עִם הַגֶּבֶר
וְאַתְּ בּוֹטַחַת בּוֹ בִּתְמִימוּתֵךְ
מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ יוֹדַעַת דָּבָר אַחֵר מִתּוֹךְ בּוּעַת חַיַּיִךְ בָּהּ חָיִית בָּהּ גָּדַלְתְּ
וְאַתְּ נוֹסַעַת אִתּוֹ וּמֻקְסֶמֶת מִן הֶחָצֵר מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵחַיָּיו הַשּׁוֹפְעִים עַצְמָאוּת
וְאַתְּ מַרְגִּישָׁה עַצְמָאִית וְנוֹעֶזֶת וְסַקְרָנִית וּמֻחְמֵאת
וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה כִּי אֵין שָׁם כִּסֵּא, וְאֶת מְחַכָּה לַמִּיץ שֶׁיָּבוֹא בְּכוֹס קָרָה
וְהוּא מִתְקָרֵב וְאוּלַי לִטֵּף אַתְּ אֵינְךָ זוֹכֶרֶת
וְאוּלַי אָמַר אַתְּ אֵינְךָ יוֹדַעַת
וְאוּלַי פֵּרֵשׁ אַתְּ אֵינְךָ מַכִּירָה סִימָנִים
וְאָז הוּא נִצָּב מֵעָלַיִךְ, וְזוֹקֵר מְעָלַיִךְ אֶת אֵבָר גַּבְרוּתוֹ
שֶׁאַתְּ רוֹאֶה לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּיִךְ
וּבְאֵימָה מִשְׁתַּנֶּקֶת
וּבְאֵימָה מִשְׁתַּתֶּקֶת
וּבְאֵימָה מַבִּיטָה בּוֹ אוֹמֵר לָךְ לָגַעַת
וְהָאֵיבָר נִרְאֶה לָךְ עָצוּם וְגָדוֹל
וּמְאַיֵּם וּמַפְחִיד וּמְטֹרָף וְהָזוּי וְגַבְרִי אַלִּים תּוֹקְפָנִי אוֹ מְסֻכָּן
וְאָז אַתְּ חוֹטֶפֶת אֶת חֲפָצַיִךְ
וְנִמְלֶטֶת
נִמְלֶטֶת נִמְלֶטֶת נִמְלֶטֶת
אֵינֵךְ יוֹדַעַת הֵיכָן אַתְּ
אוֹ בְּאֵיזֶה רְחוֹב
אוֹ לְאָן הַכִּוּוּן הַנָּכוֹן לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ
אַתְּ רָצָה רָצָה רָצָה
וְדִמְעוֹתַיִךְ מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ אֶת הָרַמְזוֹרִים אֶת הַשִּׁלּוּט בָּרְחוֹב
וְאַתְּ בּוֹרַחַת עוֹד וְעוֹד וְעוֹד
עַד שֶׁרוֹאָה טֵלֵפוֹן
וּמֵהַיַּלְקוּט שׁוֹלֶפֶת מַטְבֵּעַ עָגֹל עִם חוֹר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אוֹתְךָ לְהִתְקַשֵּׁר
אַתְּ זוֹלֶגֶת אֶת מִלּוֹתַיִךְ
הַמְּגֻמְגָּמוֹת הַמְּבֻיָּשׁוֹת הַהֲמוּמוֹת הַבּוֹכִיוֹת
אֶל חֲבֶרְתֵּךְ
בַּטֵּלֵפוֹן הַצִּבּוּרִי בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁכְּבָר הֵחֵלָּה לִנְטוֹת בְּזָוִית מְסֻכֶּנֶת כְּלַפֵּי מַטָּה
וְרַק חֲבֶרְתֵּךְ
שֶׁכְּבָר אֵינָהּ חֲבֶרְתֵּךְ הַיּוֹם וְאֵינֵךְ יוֹדַעַת הֵיכָן הִיא וּמָה מַעֲשֶׂיהָ וְעִם מִי הִיא וּמָתַי
אַךְ רַק הִיא עַד הַיּוֹם שֻׁתָּפָהּ יְחִידָה לַסּוֹד
שֶׁהוֹתִיר בָּךְ סִימָן חָצוּב בִּלְתִּי נִרְאֶה
לְתָמִיד

רונה ע. ronniom@gmail.com טל' 0544271261

[דני נייפלד]

‏2010–01–19
רוזה

רק עשרים קצאלס עבור הצעיף בבקשה
אנני בענייין צעיפים אמרתי
חמש עשרה
עשר
טוב אז חמש עבור הצילום

באנגלית צחה שנרכשה ברחוב
ילדה אשה
שבת בבוקר על חוף האטטילן
ואני שקראתי בצמא את קרלוס קסטנדה
וחוויתי המסע לאטיטלן
ואת אשתי הראשונה היושבת בסן מרקו
כתזכורת לימי מהפכת הפרחים
ועולם שהאמין שיכול להיות טוב יותר
והרי הגעש סביבי

שקוע בפנייה היפות של הילדה
בוחן את הכחול המאפיין
את בגדי הכפר סן מרקו שלחוף האגם..

איך קוראים לך
והישרתי מבט עמוק לתוך עינייה החומות
חיוך מבוייש ומופתע הזדחל לפנייה
לא רגיל לה גרינגו שמיישיר מבט
בוחן אישונים

ולמרות שהחיוך יכול היה להיות של כל ילדה בת 12 בעולם
אני כבר ראיתי את תחילת ההריון שלה
כמנהג הכפרים לאורך האגם
ומה תועיל גואטמלה עם כל צבעוניות בדיה
אם ילדות בנות 12 הופכות אמהות
במצוות האב ובשתיקת המשפחה

איך מחזיקים חיים אלו ביד אחת ואת כל היופי השקט ביד השנייה.

[אילן שיינפלד]

היי דני,
התחרות על עבדות ילדים הסתיימה, אבל השיר שלך
מעלה שאלות נוקבות ונושא שלא בא דיו לדיון. אז
תודה על כך.
השיר הזה מאד סיפורי. ייתכן שאתה כותב סיפורת.
האם כך הדבר:)?
אילן.

[מאת]

תגובות