[אילן שיינפלד]

ביום 28.1.22 חל ברחבי תבל יום הגנת הפרטיות. זה גם נושא התחרות הבאה. שירים על מהותה של פרטיות. מהי פרטיות בעבורך, בעידן פרוץ כל כך של הרשתות החברתיות? עד כמה את.ה רגיש.ה לפרטיותיך ואיך את.ה מגנ.ה עליה? ומה בדבר פרטיותם.ן של אחרים.ות? ניתן להגיש שירים בנושא זה לאתר שלי עד תאריך 15.1.22.
כדי להגיש שירים לאתר יש להירשם אליו מקודם לכן. לחצו על הצלמית המופיעה מצד שמאל מעל עמוד הפתיחה לאתר http://www.isheinfeld.com. במשבצת שתיפתח בפניכםן לחצו על 'הרשמה'. כשם משתמש.ת כתבו את שמכם.ן המלא באנגלית, במחובר. כססמה כתבו את מספר הטלפון הנייד שלכםן. זה יקל עלי לעזור לכםן במידת הצורך. ואז הודיעו לי שנרשמתם.ן. שכן עלי לאשר את הרשמתכם.ן, ומבלי שאאשר אותה לא תוכלו להעלות חומר לאתר.
אחרי שתקבלו ממני אישור הרשמה תוכלו להיכנס למדור תחרויות, לדיון על הגנת הפרטיות. שם תלחצו על המילה 'הגב' הנמצאת מצד שמאל מעל הודעת הפתיחה שלי. ייפתח בפניכם.ן ריבוע לבן, שבו תוכלו 'להדביק' את שירכם.ן, ואז תלחצו על 'שליחה' והשיר יעלה לאתר.
זוהי הדרך היחידה להגשת שירים לתחרות. אנא אל תשלחו לי אותם במייל.
תודה,
אילן.

[רחל בכר]

5.3.10

לֹא כָּתַבְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, כָּתַבְתִּי לְעַצְמִי
אַל תַּרְעִיפוּ מַחְמָאוֹת
הִמָּנְעוּ מֵחֲנֻפָּה
אַל תְּנַתְּחוּ
וְאֶל תַּכְבִּירוּ מִלִּים
אֵין זֶה שִׁיר
(לֹא הָיְתָה לִי הַשְׁרָאָה)
יָצַרְתִּי בְּתוֹכִי מָקוֹם
לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רֹאשִׁי
אַךְ קוּקִיָּה קְטַנָּה וּמְעַצְבֶּנֶת נִקְרָה בְּקִרְבִּי
אָסַפְתִּי אֶת שְׁבָבֵי הָעֵץ
שֶׁל לוּחַ לִבִּי
וּבָנִיתִי לִי בַּיִת לְלֹא חָצֵר
וּבְּלִי שְׁכֵנִים
שֶׁיָּצִיצוּ מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי…

[אילן שיינפלד]

היי רחל,

אני חושב שאת יכולה לוותר על ההקדמה.
השיר עצמו הוא בעיניי השורות הבאות –

יָצַרְתִּי בְּתוֹכִי מָקוֹם
לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רֹאשִׁי
אַךְ קוּקִיָּה קְטַנָּה וּמְעַצְבֶּנֶת נִקְרָה בְּקִרְבִּי.

אָסַפְתִּי אֶת שְׁבָבֵי הָעֵץ
שֶׁל לוּחַ לִבִּי
וּבָנִיתִי לִי בַּיִת לְלֹא חָצֵר

וּבְּלִי שְׁכֵנִים
שֶׁיָּצִיצוּ מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי.
*
והוא יפה כך.
אילן.

[רחל בכר]

תודה אילן, מקבלת את הצעתך.

[תמי]

פאזל חצות – תמי קויפמן

בְּיָמִים קְדוּמִים, הָיִיתִי פְּרוּצָה אֶל
הָרְחוֹב,
הַגְּבוּלוֹת הָיוּ מְטֻשְׁ טָ שִׁים
וּמִסְגֶּרֶת גּוּפִי אֲפִלּוּ לֹא
חִפְּשָׂהֲגָנָה.
הַנֶּפֶשׁ, אָזְרָה אֹמֶץ
וְשָׁתְקָה פְּרָטִים קְטַנִּים
שֶׁיָּצְאוּ
מִדַּעְתָּם.

עַל "הֲגָנַת הַפְּרָטִיּוּת" שָׁמַעְתִּי
בְּגִיל מְאֻחָר.

נִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי, הִכְנַסְתִּי וְהוֹצֵאתִי
אֶתְכֶם
לְפִי מִדָּה
וְכָל עֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,
אֲנִי פּוֹשֶׁטֶת אֶת הַמַּעֲטֶפֶת,
הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְרַחֵב וְנִפְתָּח
וְאַתָּה, בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַמִּטָּה,
מַשְׁלִים אִתִּי נְגִיעָה

חֲצוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה אוֹמְרִים
שִׁירָה

[תמי]

מתערבבת – תמי קויפמן

כְּשֶׁהַפַּחַד שֶׁלִּי
מִתְעַרְבֵּב עִם הַפַּחַד שֶׁלָּכֶם
הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמִים?
אוֹ
שֶׁמְּקַדֵּם הַהֲגָנָה אִבֵּד אֶת יְעִילוּתוֹ,
הַבּוּעָה שֶׁלִּי
נִסְדְּקָה

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם וּמִתְעַרְבֶּבֶת.

מַחְלִיפָה מִלִּים חוֹלְפוֹת,
שׁוֹאֶפֶת צִפִּיּוֹת,
נוֹשֶׁפֶת סִימָנִים מֻסְכָּמִים
וּמַסְכִּימָה

בַּשֶּׁקֶט, שֶׁמַּרְגִּיעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים,
אֲנִי מְאַתֶּרֶת אֶת דּפֶֹן הַמְּחִיצָה
וְדוֹאֶגֶת לִשְׁמֹר קֶשֶׁר עַיִן עִם סֶדֶק
מִתְרַחֵק.

[תמי]

המטפל – תמי קויפמן

פָּנֶיךָ תַּבְנִית
חֲתוּמָה
בַּאֲצִילוּת מְחַיֶּבֶת
מוֹתִירִים אוֹתִי מִשְׁתָּאָה,
מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת.

מְשֻׁגַּעַת שֶׁכְּמוֹתִי
נֶחְבֶּטֶת בִּסְפָרִים עֲמוּסִים שֶׁמְּדַבְּרִים אִתִּי פְרוֹיְדְּיָאנִית
נֶעֱצֶרֶת עַל הַ סַּף,
נוֹשֶׁרֶת מוּבֶסֶת לְתוֹךְ שַׁלְוַת לֶקְסִיקוֹן מִקְצוֹעִי.

בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, בֵּין הַסְּדִינִים, אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּרִים
בִּשְׂפַת אִמִּי
נִסְפֶּגֶת לְתוֹךְ עוֹרְךָ,
פּוֹתַחַת אֶת בְּדִידוּתְךָ.

[רחל בכר]

6.9.2006

דְּרוּכָה

רוֹאָה קוֹלוֹת בַּלַּיְלָה,
שׁוֹמַעַת עֵינַיִם לוֹחֲשׁוֹת
זִמָּה.
עַל גִּבְעוֹת לְשׁוֹנוֹ צוֹמַחַת עָרְמָה
שֶׁמֶשׁ שְׁלוּיָה בְּחַכָּתוֹ
לְהָאִיר אֶת חֶרְדַּת אֱלֹהַי.

רוּחַ הִתְעוֹרְרָה בְּעוֹרִי,
פְּרוּעַת שֵׂעָר וְחִוֶּרֶת.
צִנָּה וְקַדַּחַת קָדְחוּ פַּחַד,
זָרְעוּ סַכָּנָה בְּעַצְמוֹתַי.

זַכְזַכּוֹת שְׁתִיקוֹתָיו כְּשֶׁלֶג
– מֶלַח עַל מְצָרַי
בְּדָמִי בְּרִית דְּמָמָה
כְּרוּתָה.

©רָחֵל בַּכַר

[אילן שיינפלד]

רחל,
כאן נסקת מעלה מעלה בלשון מאוד גבוהה,
ואני חושש שהיא רחוקה מדי מן החוויה האישית שלך.
אילן.

[רחל בכר]

אילן תודה על התגובה.
לא ברור לי מה גבוה במילות השיר? והחוויה אישית מאד. צר לי שזה מצטייר כך בעיניך.

[רחל בכר]

29.6.82

יצאתי מדעתי,.
נחמד בחוץ,
אין מלחמות,
שקט.

מישהו הציץ בי
בזכוכית מגדלת
מאחורי הדלת.
"האבק שלנו פה", אמרתי,
"נח על מקומו,
אין מי שידריך את מנוחתו".

יצאתי מדעתי
כדי להירגע,
מישהו הדליק פנס
והזכיר לי להיכנס

נכנסתי
לפני הסערה.

[אילן שיינפלד]

רחל,
השיר הזה לא נוגע לנושא התחרות הפעם. אבל
זו הזדמנות להראות לך את הפער הלשוני העצום
בינו לבין קודמו. שיר זה מנוסח בעברית תקנית
מעורבת בדיבור. השיר הקודם מנוסח בעברית
מאד גבוה, מה שקרוי לשון מסומננת.
אילן.

[רחל בכר]

שוב תודות.
בכל שיר אני מציינת את תאריך כתיבתו ומעצם הזמן העובר, חלים שינויים גם באופן הכתיבה.
השיר שלדעתך כתוב בלשון מאד גבוהה, נכתב באחת מסדנאות הכתיבה שהשתתפתי. כתבתי על חוויה אישית של פחד מפני תקיפה.
אשמח אם תוכל להסביר לי היכן אתה מזהה את הלשון הגבוהה.
זכור לי שהתלבטתי לגבי המילה זכזכות כי לא מצאתי במילון מילה כזו. בכל זאת החלטתי להשאירה כי היא מאד התאימה בשיר ולמקצב שלו.
סליחה שאני מציקה לך, אבל באמת ובתמים לא מבינה היכן היא מתבטאת בשיר.
תודה לך ושבת מבורכת.

[אילן שיינפלד]

די בזה אם אכתוב לך, שלולא כתבת לי כעת
שזהו שיר על חוויה אישית של פחד מפני תקיפה
לא היה לי מושג על מהו.
כול השיר בנוי על הרחקה באמצעות לשון גבוהה.
אילן.

[רחל בכר]

רוב תודות אילן.

[מאת]

תגובות