תחרות שירה בנושא המאבק באלימות נגד נשים
- This topic has 42 תגובות, 15 משתתפים, and was last updated לפני 4 שנים by
.
-
תגובות
-
-
ביום 25.11.21 יחול יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. אתםן מוזמניםות
להעלות שירים בנושא זה.
הפרס בתחרות זו יהיה שווה במיוחד – שלושה ספרי שירה שנכתבו בידי נשים, וראו אור
בהוצאת שופרא' – "שירת האדמה" מאת רחל מדר איינהורן, "נוף חסר זיכרון" מאת גילה ברסקי
ו"בראשית היה געגוע" מאת מרסלה לונדון. התמלוגים למשוררות, עלי:)
חברים.ות יקרים.ות. אני משתדל לקרוא ולהגיב אישית על כול שיר. אם לא ראיתם.ן תגובה מתחת לשיר שהעליתםן אין משמעו של דבר שאני מזלזל בו, אלא שעצרתי מתגובות כאשר עייפתי מאד. אני משתדל תמיד להגיב לכול שיר ושיר. אז אנא, אל תסיקו מסקנות נחפזות או תיעלבו ממני:) תודה, אילן. -
חזירים / יריב קמחי – 09/05/2021
פרצופים מתחלפים
אנשים, אנשים
גברים כה גסים
את גופה שוב לופתיםוהיא לא בחרה
סרט רע, סרט רע
וכעת הם בתור
רוצים עליה לגמורזכרונה קצת אפל
ערפל, ערפל
מה קורה כאן כעת
האם זה באמת?אז היא בוכה בלי הפסק
אין ספק, יש ספק
כי לידיו הזדקק
כשאת רגליה פיסקואותם בחורים
חזירים, חזירים
איך הם לא מתביישים
ואותה כך אונסיםגיהנום דמיוני?
אמיתי, אמיתי
זה סיוט, זה חלום
אבל זה לא קורה בדמיון* נכתב בעקבות האונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת ב 12/08/2020
-
-
מִקְלָט/ לאה
אִשָּׁה מַגִּיעָה לְמִקְלָט
בּוֹאִי, הִנֵּה חַדְרֵךְ
כָּאן אַתְּ בְּטוּחָה.
רַק כַּבִּי אֶת הַנַּיָּד
וְאֵת אֵלֶּה שֶׁל יְלָדַיִךְ
וּמִסְרִי אוֹתָם
פֶּן הִתְקִין לָכֶם תָּכְנַת מַעֲקָב
וְזִכְרִי, שִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן רִאשׁוֹנוֹת
הֵם מֵחַדְרָהּ שֶׁל הָעוֹבֶדֶת הַסּוֹצְיָאלִית
וּבְנוֹכְחוּתָהּ, סְלִיחָה עַל אִי הַנּוֹחוּת,
לְבַל תִּפְלְטִי בְּטָעוּת מִקּוּמֵךְ
וְלַיְּלָדִים אִמְרִי שֶׁזֶּה בַּיִת זְמַנִּי
לִתְקוּפָה שֶׁל אַל תַּגִּידִי עַד מָתַי
כִּי אַבָּא וְאִמָּא צְרִיכִים פֶּסֶק זְמַן
כִּי קְצָת קָשֶׁה לָהֶם כָּרֶגַע בְּיַחַד
וְאִם הֵם שׁוֹאֲלִים אֵיפֹה אַבָּא
עָנִי לָהֶם שֶׁהוּא בַּבַּיִת
הַקָּבוּעַ, כַּמּוּבָן.
יִהְיֶה בְּסֵדֶר
תֹּאכְלִי מַשֶּׁהוּ
הֵם צְרִיכִים אוֹתָךְ חֲזָקָה
וְגַם אַתְּ. -
-
שַׁעַר שְׁתִיקָה // חגית כרמלנִכָּר עָלֶיהָ שֶׁזְּמַנָּהּ כְּבָר אוֹזֵל
נִכָּרִים גַּם כַּמָּה סוֹדוֹת
וְהַשְּׁתִיקָה,
גַּם הִיא נִכֶּרֶת
עַל כָּל רִקּוּעַ בָּעוֹר.הַדְּבָרִים עֲלֵיהֶם רָצְתָה לְדַבֵּר,
עַל כָּל מָה שֶׁלֹּא יָכְלָה לְשַׁתֵּף,
כָּל אֶחָד מֵהַתְּחוּשׁוֹת שֶׁרָחֲשׁוּ בְּלִבָּהּ
הִיא אָטְמָה כָּל שָׁנָה
בְּעוֹד סוֹד.וְהַיּוֹם אִם תִּרְצֶה לִפְתֹּחַ הַשַּׁעַר
מָה יִמָּצֵא בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי?
הַאִם תֵּאוֹת לָתֵת רְמָזִים?
הַאִם תְּגַלֶּה סוֹדוֹת חֲלוּדִים? -
-
השיר נכתב בעקבות הירצחה של וופא מסארוה ביולי 2020, לעיני בתה.
שם השיר, כשם הכותרת שניתנה לתמונת הילדה הנראית יוצאת מבוהלת מביתה לאחר שנכחה ברצח אימה: "הילדה המבוהלת"ילדה מבוהלת
———-
קְטַנָּה כִּמְעַט כְּמוֹ בִּתִּי
הַשּׁוֹאֶלֶת-
כַּמָּה לִסְפֹּר עַד שֶׁנַּגִּיעַ
עַד שֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה
עַד יוֹם הֻלַּדְתִּי
עַד שֶׁתָּבוֹאִי לָקַחַת אוֹתִי.
וְאֵיךְ סוֹפְרִים-
בְּאֶצְבָּעוֹת לִסְפֹּר?
בְּטִפּוֹת הַדָּם?
בְּחִרְחוּרִים אַחֲרוֹנִים?
עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיעַ-
כָּמַהּ לִסְפֹּר
עַד שֶׁתְּחַזְּרִי
אִמָּא -
-
(א)
זָהִירָה חוֹלֶמֶת עַל תְּאוֹמִים
בֶּן וּבַת
בָּאשִׁיר הִבְטִיחַ לָהּ תְּאוֹמִים
כְּשֶׁיִּתְחַתְּנוּ אִינְשַׁאלְלׇה
בַּקַּיִץ הַקָּרוֹב.זָהִירָה כּוֹתֶבֶת חִיבּוּר. בְּעִבְרִית
מְדֻויֶּיקֶת וּכְתַב יָד עָגוֹל הִיא
מְסַפֶּרֶת לִי
לַבֵּן יִקְרְאוּ יוּסוּף כָּכָה בָּאשִׁיר רוֹצֶה
לַבַּת הוּא יִיתֵּן לָהּ לִקְרוֹא
סוּסָן כְּמוֹ שֶׁהִיא רוֹצָה.סוּסָן בְּעַרְבִית זוֹ שׁוֹשַׁנָּה
זָהִירָה אוֹהֶבֶת פְּרָחִים, הִיא כּוֹתֶבֶת,
שׁוֹשַׁנִּים הִיא אוֹהֶבֶת בִּמְיוּחָד.
בַּקַּיִץ הַקָּרוֹב
אִינְשַׁאלְלׇה.(ב)
הַחִיּוּךְ שֶׁל זָהִירָה מִתְמַלֵּא
הַפָּנִים זוֹהֲרוֹת
בָּאשִׁיר מֵבִיא אוֹתָהּ לַכִּיתָּה בַּבּוֹקֶר
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עוֹמְדִים בַּפֶּתַח
רָאשֵׁיהֶם נוֹטִים זֶה לְזוֹ
כִּמְעַט צְמוּדִים, "בּוֹקֶר טוֹב מוֹרֶה" הוּא אוֹמֵר לִי,
אֲנִי לֹא הַמּוֹרָה שֶׁלּוֹ אֲבָל הוּא מְנֻמָּס
מַבְזִיק חִיּוּךְ אֵלַיי שֶׁמְּיֹעָד אֵלֶיהָ.
הוּא מְחַכֶּה לָהּ
שֶׁתְּסַיֵּים לִלְמוֹד, אִם רַק נַרְשֶׁה לוֹ
הוּא יֵשֵׁב לְיָדָהּ
כָּל שִׁיעוּר
כָּל הַיּוֹם.(ג)
אֲנַחְנוּ לֹא מַרְשׁוֹת. זָהִירָה
תַּלְמִידָה מִצְטַיֶּינֶת, עַכְשָׁיו יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם.
בַּמִּבְחָנִים מְקַבֶּלֶת אֶת כָּל הַנְּקֻודּוֹת
לֹא מְאַחֶרֶת אַף פַּעַם
אֶפֶס חִיסּוּרִים. בַּחִיבּוּר הַבָּא הִיא כּוֹתֶבֶת לִי
חָשׁוּב לִי לְהַצְלִיחַ כִּי
בַּעַל שֶׁלִּי רוֹצָה שֶׁאַצְלִיחַ. הוּא עוֹד לֹא בַּעֲלָהּ אֲבָל כָּכָה
הִיא כּוֹתֶבֶת
אֲנִי אֲקַבֵּל מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה אֲנִי אוֹהֶבֶת מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה שֶׁלִּי
אֲנִי עוֹבֶרֶת בַּקַּיִץ לָגוּר עִם מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה שֶׁלִּי
שׁוֹשַׁנִּים פּוֹרְחוֹת בְּלֶחָיֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת
שֶׁמָּחָר הֵם מִתְאָרְסִים.(ד)
אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם זָהִירָה לֹא בָּאָה
הַיּוֹם הִיא מַגִּיעָה לַשִּׁיעוּר הַשֵּׁנִי.
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת מָה שְׁלוֹמָהּ וְאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר
הִיא עוֹנָה בְּסֵדֶר הַטּוֹן קְצָת נִלְהָב מִדַּי,
אֲנִי מְמַלֶּטֶת אוֹתָהּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁל
הַהֲכָנוֹת הָרַבּוֹת לַחֲתוּנָּה. הִיא מְחַיֶּיכֶת
אֲבָל הַחִיּוּךְ לֹא תּוֹפֵס אוֹתִי לֹא
יוֹדַעַת לָשִׂים עַל זֶה אֶצְבַּע.בַּחוּץ בָּאשִׁיר מְחַכֶּה.
(ה)
הַמָּקוֹם שֶׁל זָהִירָה רֵיק הַשָּׁבוּעַ. אֲנִי
מְגַשֶּׁשֶׁת בָּוָואטְסַאפּ, הִיא
עוֹנָה סְבִיב חֲצוֹת הוֹדָעָה עֲיֵיפָה.
אַל תִּדְאֲגִי עָלַיי מוֹרָה, הִיא כּוֹתֶבֶת,
מְתַרְגֶּמֶת מַעֲרָבִית תַּרְגּוּם מִילּוּלִי.
הִיא מַבְטִיחָה שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁבוּעַ אֲבָל
הַמָּקוֹם צוֹעֵק אַחֶרֶת.לַוַּואטְסְאַפּ הַבָּא הִיא עוֹנָה לִי
מִייָּד, הָעִבְרִית
מְעוֹרֶרֶת חֲשָׁד, מְשׁוּבֶּשֶׁת.
הַדּוֹדָה שֶׁלִּי הַרְבֵּה חוֹלָה, הִיא כּוֹתֶבֶת,
אֶפְשָׁר תַּגִּידִי בַּמַּזְכִּירוּת.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹנָה שֶׁאֲנִי מִצְטַעֶרֶת
בָּאשִׁיר מַקְלִיט הוֹדָעָה.(ו)
שְׁתֵינוּ לֹא יוֹדְעוֹת שֶׁזֶּה הַשִּׁיעוּר הָאַחֲרוֹן, אוּלַי
חִיוְורוֹן פָּנֶיהָ יוֹדֵעַ
חִיּוּכָהּ הַמִּתְאַמֵּץ. בָּאשִׁיר מְפַטְרֵל
לְיַד דֶּלֶת הַכִּיתָּה. בַּהַפְסָקוֹת הִיא מְכוּנֶּסֶת
כִּכְנָפַיִים, נִטְמַעַת בְּצִילּוֹ.
לְמָחֳרָת בַּמַּזְכִּירוּת מְסַפְּרִים לִי שֶׁהִיא עוֹזֶבֶת בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ.
שׁוֹשַׁנִּים נְבוּלוֹת דָּם שָׁחוֹר נוֹזֵל מֵהֶן אֲנִי חוֹלֶמֶת וּמִתְעוֹרֶרֶת חֲרָדָה
בְּוַואטְסְאַפּ הִיא כּוֹתֶבֶת שֶׁתַּחֲזוֹר לִלְמוֹד עִבְרִית אַחֲרֵי הַחֲתֻונָּה
בַּחוֹרֶף הַקָּרוֹב.
אֲנִי מַשְׁלִימָה לִי בְּלַחַשׁ:
אִינְשַׁאלְלׇה. -
-
מָקוֹם שָׁמוּר / צְבִיָּה גּוֹלָן
מְנַסָּה לַעֲבֹר, לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַהוּא, הַשָּׁמוּר
הַמְּכוֹנָה מַשְׁמִיעָה צִפְצוּף חַד, צוֹרְמָנִי, חָזָק וּבָרוּר
כְּבָר הֵסַרְתִּי אֶת הַחֲגוֹרָה, הָאַבְזָם עָשׂוּי בַּרְזֶל, זֶה אָסוּר
אֲפִלּוּ אֶת הַנַּעֲלַיִם חָלַצְתִּי, יֵשׁ לָהֶן בּעֵקֶב בַּרְזֶל לְחִבּוּר
כְּבָר הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי אֶת הַכֶּסֶף הַקָּטָן, לֹא לוֹקַחַת שׁוּם הִמּוּר.וְשׁוּב מְנַסֶּה לַעֲבֹר, לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַהוּא, הַסָּגוּר
וְשׁוּב מַשְׁמִיעָה הַמְּכוֹנָה צִפְצוּף חַד וְחָזָק וּבָרוּר
וְהַשּׁוֹמֵר שׁוֹאֵל, בִּכְלָל יֵשׁ לְךָ אִשּׁוּר?
וַאֲנִי עוֹנָה לוֹ בְּמַבָּט שֶׁל הִרְהוּר:
"אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּר אוֹתוֹ, אָז מָה אִם הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ גָּמוּר…"וְאָז הַשּׁוֹמֵר שׁוֹאֵל אוֹתִי: "תַּגִּידִי, בִּכְלָל לָמָּה הוּא בִּפְנִים?
וְאַגַּב", הוּא מַמְשִׁיךְ, "מְקַוֶּה שֶׁלֹּא הֵבֵאת לוֹ מְזֻמָּנִים"
"לֹא" אֲנִי לוֹחֶשֶׁת, וּמְנַסָּה לַעֲבֹר בַּפַּעַם הַשְּׁמוֹנִים
הַמְכוֹנָה מְצַפְצֶפֶת עָלַי, וְחוֹתֶכֶת לִי בְּבָשָׂר כְּמוֹ עִם סַכִּינִים
עוֹד רֶגַע אֶבְכֶּה, עוֹד רֶגַע אַשְׁמִיעַ תַּחֲנוּנִים,
וְלֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אַגִּיד לַשּׁוֹמֵר שֶׁהוּא הָיָה אלִים…רַק לְכָל הָרוּחוֹת, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִכָּנֵס, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה עַכְשָׁו לָלֶכֶת
אֲנִי אֲפִלּוּ מִצְטַעֶרֶת קְצָת שֶׁהִזְעַקְתִּי עָלָיו אֶת כָּל הַמַּעֲרֶכֶת
הֲרֵי הָיְתָה לוֹ יַלְדוּת קָשָׁה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ מִשְׁפָּחָה תּוֹמֶכֶת
אֲבָל הַמְכוֹנָה מַמְשִׁיכָה לְצַפְצֵף, וּמֵאֲחוֹרֵי כְּבָר כּוֹעֲסִים: היי, אַתְּ זָזָה אוֹ הוֹלֶכֶת?
וְאֵיךְ אֲנִי אַסְבִּיר לָהֶם שֶׁהַמְּכוֹנָה כַּנִּרְאֶה מְזַהָה שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי, חֶצְיוֹ עָשׂוּי מַתֶּכֶת. -
-
שירים לתחרות מאבק באלימות נגד נשים
שיר ראשוןאַתְּ
מִסְתּוֹבֶבֶת בֵּין קִירוֹת.
בַּבֹּקֶר הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ שׁוֹאֲלוֹת "אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי?"
"בֹּקֶר. רַק בֹּקֶר. תַּעַזְבִי, בִּחְיָאת"
הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ נֶעֱצָמוֹת אֶל יְקִיצָה מְבֹהֶלֶת
וְהַקּוֹל שֶׁלָּךְ שֶׁגַּם כָּכָה הוּא שָׁקֵט
מִשְׁתַּתֵּק.בַּצָּהֳרַיִם אַתְּ טוֹמֶנֶת מִלִּים בְּתוֹךְ הַטֶּלֶפוֹן שֶׁנִּרְעַד
"רַק לֶאֱכֹל אִתְּךָ צָהֳרַיִם, אֲנִי פְּנוּיָה".
"לֹא מִסְתַּדֵּר", אֵין לוֹ זְמַן, הוּא עָסוּק מִדַּי בִּשְׁבִיל שְׁנִיצֶל פַּנְקוֹ עֲסִיסִי
וְאִשָּׁה נוֹזֶלֶת.
"אוּלַי מָחָר" הוּא אוֹמֵראַחַר כָּךְ אַתְּ מְחַכָּה לָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא
וְלַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ יְדִיעָה מֻקְדֶּמֶת אַתְּ מְחַכָּה,
עֲיֵפָה, אֲבָל מְחַכָּה, לֹא מַרְפָּה
מֵהַתְּשׁוּקָההוֹ הַתְּשׁוּקָה.
דְּרִיכוּת בִּקְצוֹת הַלֵּב מַבְעִירָה אֵשׁ.
עוֹד מְעַט תִּבְעַר, זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן
וְהַזְּמַן שֶׁלָּךְ נִגְמַר
לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ מִשְׁתַּלְּחוֹת בָּךְ
מְנַתְּקוֹת אֶת רֶצֶף פְּעִימוֹת לִבֵּךְ
כָּכָה, פְּעִימָה אַחַר פְּעִימָה אַתְּ אוֹזֶלֶת
נִסְדֶּקֶת וּמִתְנַפֶּצֶת, מִתְרַסֶּקֶת וְנִשְׁבֶּרֶת
לִרְסִיסִיםבֹּקֶר, רַק בֹּקֶר
מִסְתּוֹבֶבֶת בֵּין קִירוֹת
מְחַכָּה
לְלִטּוּף.
•
מתוך ספר בכתובים – ספטמבר 2021
•שיר שני
מרשמלו
יוֹם אֶחָד, בֵּין הַסְּדִינִים, שָׁאַלְתָּ אוֹתִי
תַּגִּידִי, אֵיךְ זֶה שֶׁהַגּוּף שֶׁלָּךְ, כָּכָה?
אֵיךְ כָּכָה? שָׁאַלְתִּי
כָּכָה, לָבָן, שׁוּם דָּבָר לֹא מִתְעַרְבֵּב לָךְ בַּגּוּף.
אֵין לִי מֻשָּׂג, בֶּאֱמֶת. מָה זֶה מְשַׁנֶּה?
אַתְּ יוֹדַעַת, בַּגּוּף שֶׁלָּךְ אֵין שׁוּם סִימָן אָמַרְתָּ
וְצָבַטְתָּ. וְהִשְׁאַרְתָּ סִימָן.
אָדֹם.
וְכָכָה זֶה הִתְחִיל.
וְכָכָה. אָדָם, כָּחֹל, אָדֹם הִתְעַרְבְּבוּ בִּי
יוֹם וְלַיְלָה וְיוֹם.
עַד שֶׁ.מִרְפֶּסֶת הַחֶדֶר שֶׁעָבַרְתִּי אֵלָיו פּוֹנָה אֶל הַיָּם.
הָאֱמֶת הִיא שֶׁרֹב הַיּוֹם אֲנִי בּוֹהָה.
הַגּוּף שֶׁלִּי, מַרְשְׁמֶלוֹ לָבָן, מֻנָּח בְּרִפְיוֹן עַל הַסַּפָּה הַיְּשָׁנָה.
רֹב הַזְּמַן אֲנִי מְרֻצָּה
רֹב הַזְּמַן.שיר שלישי
זה
אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת
לָךְ אֶת
זֶה
אַתְּ יוֹדַעַת, מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה,
זֶה תָּמִיד יִהְיֶה
שָׁם.
וַאֲפִלּוּ שֶׁהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית כְּבָר
מִזְּמַן שָׁכְחָה אֶת
זֶה,
זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא
קָרָה.
קָרָה לִי.
שָׁםאֲנִי נִשְׁבַּעַת שֶׁהָיִיתִי
מְסַפֶּרֶת לָךְ אֶת הַכֹּל
אִם רַק הָיִיתִי זוֹכֶרֶת,
אֲבָל
זֶה
לֹא מַשֶּׁהוּ
שֶׁזּוֹכְרִים.
רַק יוֹדְעִים שֶׁ
זֶּה
שָׁם
בֵּין הַשִּׂיחִים לַגָּדֵר הַמְּחֻסְפֶּסֶת
זֶה
קָרָה
כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיְתָה לִי יְדִיעָה
וְלֹא הָיְתָה לִי כַּוָּנָה
וְלֹא הָיְתָה לִי נְשִׁימָה
לִצְעֹק
וּבִּכְלַלֹא הָיָה לִי מֻשַּׂג מָה
זֶה
הַדָּבָר הַזֶּה
שֶׁנִּדְחַק אֵלַיוְדַי.
וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה דְּמָמָה.
וּבָאתִי הַבַּיְתָה,
וְרָכַנְתִּי מֵעַל הַתַּנּוּר
וְשָׁלַפְתִּי עַרְמוֹנִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ,
וְקִלַּפְתִּי מֵהֶם אֶת הַטַּעַם
וְקֵרַבְתִּי אוֹתָם בּוֹעֲרִים
אֶל שְׂפָתַי -
-
אמא של עומר
אצלנו בשכונה
אחרי הצהריים
כל הילדים יוצאים לשחק בגינה
האמהות יושבות
ומדברות בינתיים
גם אמא של עומר, הזונה
מאיפה כולם יודעים שאמא של עומר זונה
בלי לדעת אפילו מה זה אומר?
כי עומר אומרת שככה אבא שלה קורא לאמא שלה
ואבא שלה בטח לא משקר
-
-
מחרוזת עלבונות / נירית צור מגיד
סָפַגְתִּי לְאֹרֶךְ שָּׁנִים
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁבִּי הֵטַחְתָּ.
כָּל עֶלְבּוֹן וְעֶלְבּוֹן –
כְּמוֹ אֶבֶן הוּטַח לְעֶבְרִי,
וּפָגַע בְּדִיּוּק רַב, בְּנִימֵי
נַפְשִׁי, גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי.אָסַפְתִּי לְאֹרֶךְ שָּׁנִים
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁבִּי הֵטַחְתָּ.
כָּל עֶלְבּוֹן וְעֶלְבּוֹן
נִשְׁזָר, לְמַחְרוֹזֶת אֲרֻכָּה,
מְרֻבָּה חֻלְיוֹת שֶׁל צַעַר.תָּמַהּ תְּקוּפָה,
הִגִּיעָה עֵת פְּרֵדָה.עוֹנֶדֶת עַל צַוָּארְךָ
אֶת הַמַחְרוֹזֶת הַנּוּגָה,
וְיוֹצֵאת לְדַרְכִּי
כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה,
קַלַּת רַגְלַיִם,
נְטוּלַת מַשָּׂא.-
שלום נירית,
יפה שהבאת את רגע ההשתחררות ממעגל האלימות.
שמתי לב, שאת כותבת משפטי ייחוד, שבהם סדר המלים
הנכון בעברית מהופך. אני חושב שזה לא טוב לשיר.
זה לא הופך אותו ליותר שירי.
אפשר גם כך –לְאֹרֶךְ שָּׁנִים סָפַגְתִּי,
הֵטַחְתָּ בי עֶלְבּוֹנוֹת.כָּל עֶלְבּוֹן וְעֶלְבּוֹן –
כְּמוֹ אֶבֶן הוּטַח לְעֶבְרִי.[חילקתי את הבית המרובע לדו-טור, כי בעיניי דו-טור
מתאים יותר לסצנות של זוגיות]אילן.
-
-
חייכי / רם הרשטין
חַיְּכִי לָעוֹלָם
שֹׁבֶל רְמִיזוֹת תְּהִיָּה
כְּמוֹ הַכֹּל כַּשּׁוּרָה.מַבָּט מְגֻמְגָּם
כְּפוּי צְחוֹק רָפֶה,
בִּסְכוֹךְ כְּנָפַיִךְ הַזּוֹלְגוֹת
בֵּינוֹת מְטַר דִּמְעוֹת רֶגֶשׁ.אִסְפִי כַּעֲסֵךְ הֶאָצוּר
הַמִּדַּפֵּק עַל דֶּלֶת סְגוּרָה
בִּסְבַךְ קוּרֵי נְאָצָה
בִּמְצִיאוּת עֲגוּמַת מַעֲשֶׂה.חַבְּקִי,
אַמְּצִי אֶת הַנֵּס
בְּצֵל רִפְאֵי הָאוֹר
כְּמוֹ הַכֹּל כַּשּׁוּרָה,
לִכְאוֹרָה.חַיָּה
וּמֵתָה
בִּשְׁבִי עַצְבוּת יוֹמֵךְ.במעלה המורד / רם הרשטין
שָׁתַקְתִּי דַּי
בְּמַעֲלֵה הַמּוֹרָד
דִּידָתִי לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל
בִּנְתִיבוֹת אֶרֶץ נֶעֱלֶמֶת
מֻבְלַעַת בְּצִלָּם שֶׁל בְּרוֹשִׁים
חֲרֵבִים נְפוּלֵי חִטִּים
קְפוּצִים מֵאֵימַת הָרִיק.שָׁתַקְתִּי דַּי
בְּהִלַּת מַחְשַׁכִּים
וְרַק הָרוּחַ נוֹשֵׁב
חוֹצֶה אֶת גּוּפִי הַמָּרוּט
מֵעִיף אֶת קְלִפַּת גַּאֲוָתִי
תְּלוּשַׁת עוֹלָמִים
בְּהֶנֵּף יָדְךָ הַמְּדַמֶּמֶת. -
-
חלק מהסטטיסטיקה
לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת אַחַת מִתּוֹךְ,
שֶׁכּוּלָּם יַגִּידוּ שֶׁהָיוּ שָׁם סִימָנִים.
לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי שֶׁזֶּה רַק בִּגְלָלִי,
וְעִם אַחֶרֶת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ לֹא קוֹרִים.לִסְחוֹב צַלֶּקֶת לַקְּשָׁרִים הַחֲדָשִׁים.
לַחֲלוֹם סִיּוּטִים בַּלַּיְלָה,
גַּם אַחֲרֵי שָׁנִים.לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת אַחַת מִתּוֹךְ,
שֶׁכּוּלָּם יַחְשְׁבוּ שֶׁהִיא תְּמִימָה, טִיפְּשָׁה.
שֶׁבִּזְבְּזָה אֶת הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת,
עַד כְּדֵי זִקְנָה.לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת
רוֹאָה אֲבָל מִמְּשִׁיכָה,
יָדִית בְּלִימָה בְּאִינֶרְצְיָה,
גַּז עַל הַכְחָשָׁה.אֲנִי לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת אַחַת מִתּוֹךְ
שֶׁכּוּלָּם יַגִּידוּ
שֶׁהָיוּ שָׁם סִימָנִים.
לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי שֶׁזֶּה רַק בִּגְלָלִי,
וְעִם אַחֶרֶת הָיִיתָ הַרְבֵּה פָּחוֹת אַלִּים.יעל רן
050-7219033
פייסבוק: Yael ran -
יָדָיו
הָפְכוּ תְּמָנוּן
רְחָב זְרוֹעוֹת,
פָּשְׁטוּ עַל גּוּפִי
כְּצָבָא הַמְּנַסֶּה לִכְבּוֹשׁ
שֶׁטַח הֶפְקֵר.מַבָּטוֹ לֹא תָּר
אַחַר אִישּׁוּר.יְלָלָה זוֹעֶקֶת נִפְרְצָה
בְּרַכּוּת מְשׁוּנָה, מִתְנַצֶּלֶת.בַּחֲזָרָה לְאָדוֹן מְעוּנָּב.
וַאֲנִי, כְּמוֹ תָּמִיד,
שׁוֹתֶקֶת.יעל רן
050-7219033
פייסבוק: Yael ran -
-
-
בֶּאִלָּה הֲסוּרָהּ בֶּהַסְקָמָה \ דפנה פלדמן
אַתְּ אִישָּׁה בּוֹגֶרֶת, אַתְּ בַּת 14. אָה? מָה ? סְלִיחָה? בַּת 13?
טוֹב, אָז כָּעֵת זֶה בָּרוּר
אַתְּ פָּשׁוּט מַטְעָה אֶת הַצִּבּוּר
מְשַׂחֶקֶת אֶת עַצְמֵךְ יַלְדָּה וּתְמִימָה
כְּשֶׁאַתְּ בְּעֶצֶם מַכְשֶּׁפָה וְלִילִית וְזוֹנָה
וְעַכְשָׁיו אַתְּ מִתְלוֹנֶנֶת עַל מָה שֶׁעָשִׂית
אַתְּ יַלְדָּה- אִישָּׁה לֹא אַחְרָאִית
כִּי שָׁנָה זֶה הָמוֹן, זֶה כִּמְעַט שְׁנָתַיִים,
וְאַתְּ כְּבָר הֶחְלַטְתְּ עַל דְּבָרִים חֲשׁוּבִים בֵּינְתַיִים.
עִנְיָנִים הֲרֵי גּוֹרָל , עַד דִּינֵי נְפָשׁוֹת,
לְמָשָׁל כַּמָּה שְׂמָלוֹת לַבַּת מִצְווּשׁ לִקְנוֹת.
וְעוֹד דֻּגְמָא לְהַחְלָטָה מַשְׁמָעוּתִית
בָּחַרְתְּ מוּל הַקֵּייְטֵרִינְגּ מָה יֻגַּשׁ בַּתַּפְרִיט
זֶה סִימָן לְאַחַת שֶׁיּוֹדַעַת מָה הִיא רוֹצָה
אַתְּ הֵתַלְתְּ בּוֹ, אַתְּ רָעָה, וְהִטְעֵית בְּכַוָּנָה.
קִבַּלְתְּ הַרְבֵּה הַחְלָטוֹת חֲשׁוּבוֹת בִּשְׁנָתַיִים,
אָז לָמָּה לֹא יָכֹלְתְּ פָּשׁוּט לִפְתֹּחַ רַגְלַיִם?
אַתְּ הֲרֵי רָצִית בַּזֶּה, הוּא בִּכְלָל עָשָׂה לָךְ טוֹבָה
הִסְתַּכַּלְתְּ עַל עַצְמֵךְ לָאַחֲרוֹנָה בַּמַּרְאָה?עַכְשָׁו אַתְּ בּוֹכָה? אַתְּ מַכְשֶּׁפָה! מָשַׁכְתְּ אוֹתוֹ בֲּאַף
פִּתִּית אִישׁ תָּמִים, מַעֲשֶׂה מְטֻנָּף
זוֹ אַשְׁמָתֵךְ, אַתְּ שִׁקַּרְתְּ אֶת גִּילֵךְ
לוּ יָדַע הָיָה וַדַּאי עוֹזֵב אוֹתָךְ לְנַפְשֵׁךְ
בֵּית הַמִּשְׁפָּט הֶחֱלִיט וְקָבַע
אַתְּ אִישָּׁה בּוֹגֶרֶת, אַתְּ לֹא יַלְדָּה
נֶאֱנַסְתָּ? מָה פִּתְאוֹם, זֶה לֹא מָה שֶׁקָּרָה
אַת רַק בֶּאִלָּה הֲסוּרָהּ בֶּהַסְקָמָה-
היי דפנה,
ניסוח השיר כשיר מחורז, בטון כמעט היתולי,
הוא חזק מאד, מפני שהוא נושא עמו את היפוכו.
לכן, אני לא מבין מדוע היית זקוקה לשיבוש הכתיב
בכותרתו, שהיא גם שורתו האחרונה. בעיניי זה
over doing. השיר מעביר את דבריו בעוצמה
גם בלי זה, גם לו היית כותבת
"את רק בעילה אסורה בהסכמה." למעשה,
כך זה היה חזק עוד יותר. כי השיבוש הלשוני
מ ע מ ע ם את האבסורד.
אילן.
-
-
חֲשׁוּפִית\ דפנה פלדמן
תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ הִיא אָמְרָה
אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם
אַיָּלָה עִם עֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה
כְּבָר מִיַּלְדוּת זֶה נֶחְתַּם.זֶה קָרָה כְּשֶׁהָיִית עוֹד יַלְדָּה צְעִירָה
וּמֵאָז הוּא נִדְבָּק בָּךְ לָנֶצַח
אַתְּ מִסְתּוֹבֶבֶת עֵרֹם וְעֶרְיָה
מְפַזֶּרֶת סְבִיבֵךְ אֶת הָרֵיחַזֶה בְּלִיל שֶׁל רֵיחוֹת שֶׁל אֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל
הוּא נִפְלַט מִכָּל תָּא בְּגוּפֵךְ
עֵץ חָרוּב, זֵעָה וְאַפְטֶר שֶׁיב זוֹל
עוֹטֵף אֶת נוֹכְחוּתֵךְוּכְמוֹ בְּעוֹלָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים
אֶת הָרֵיחַ מִיָּד הֵם זִהוּ
הֵם הִגִּיעוּ בִּשְׁלַל צוּרוֹת וּצְבָעִים
וְאֶת מַזָּלָם הֵם נִסּוּוְאַתְּ לֹא יָדַעְתְּ שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר לֹא
לַמּוֹרֶה אוֹ לַמְּפַקֵּד
וְלַמַּדְרִיךְ שֶׁאֵינֵךְ זוֹכֶרֶת אֶת שְׁמוֹ
מֻתָּר לָךְ לְהִתְנַגֵּדתָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ הִיא אָמְרָה
אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם
אֶת נַפְשֵׁךְ שָׂרַט פֵּדוֹפִיל, יְקָרָה
לְעוֹלָם לֹא תִּהְיִי כְּמוֹ כֻּלָּם -
-
שְׁאֵרִית הַפְּלִיטָה\ דפנה פלדמן
בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת, מַבִּיטָה בַּתִּקְרָה
זֶה יִקַּח כָּמַהּ זְמַן שֶׁיִּקַּח.
יֵשׁ לָךְ זְמַן לְהַרְהֵר
לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר
וּמָחָר הַצְּרִיבָה גַּם תִּדְעַךְ.הֲיִיתֶם כָּךְ פָּעַם, עַל גַּג שֶׁל בִּנְיָן
תָּחַת חֻפַּת כּוֹכָבִים.
הוּא פָּשַׂק אֶת רַגְלַיִךְ
גָּהַר מְעָלַיִךְ
וְזָרַע אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלִיטָה.זֶה לֹא שֶׁהִכְרִיחוּ, רַק הָיִית צְעִירָה
וְהַזְּמַן לֹא נִרְאָה לָךְ מַתְאִים.
וְרָצִית גַּם לִלְמֹד, וְלָצֵאת לַעֲבֹד
אֲבָל הֵם רַק הָיוּ נְבוֹכִים.בְּחֻפָּה לְבָנָה, וּבֶטֶן גְּדוֹלָה
בְּשִׂמְלָה שֶׁנִּרְאֵית בָּהּ כְּמוֹ קְרֶמְבּוֹ.
חִיַּכְתְּ לָאוֹרְחִים
הֶעְמַדְתְּ פָּנִים
וְהִכְנַסְתְּ אֶת חַיַּיִךְ לְלִימְבּוֹוְתוֹדָה לָאֵל שֶׁפָּתַח אֶת רַחְמֵךְ
וְהֵבִיא לָךְ תְּרֵיסַר יְלָדִים.
וּמַזָּל שֶׁכָּל לֵדָה מוֹלִידָה
מְנוּחָה שֶׁל כָּמַהּ חֳדָשִׁים.לֹא! אַתְּ לֹא מִתְלוֹנֶנֶת, לָמַדְתְּ מֵאִמָּא
שֶׁלָּמְדָה מֵהָאִמָּא שֶׁלָּהּ.
שֶׁכָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה
זֶה כְּלָל חָשׁוּב בַּתּוֹרָה.וְשֶׁעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
זֶה אוֹמֵר, לִפְעָמִים,
לְהַבִּיט בְּתִקְרָה
וְלַחְלֹם כּוֹכָבִים. -
-
מָתַי תְּגַדְּלִי
מָתַי תִּתְבַּגְּרִי
מָתַי תִּתְפַּשְּׁרִי
מָתַי תִּתְמַסְּדִייַלְדָּה קְטַנָּה
רָצָה בַּגֶּשֶׁם בְּבֵית סֵפֶר וּבוֹכֶה
הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְהַגִּיד
הֵם לֹא מוּכָנִים לִשְׁמֹעַהַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא אֲנִי .
אֵין כָּזֶה מִקְצוֹעַ
אֵין כָּזֶה עֵסֶק
אֵין כָּזֶה דָּבָר
אֵיךְ תַּעֲשִׂי אֵין לְךָ תֹּואַר
אֵיךְ תִּתְקַדְּמִי ,אֶת כָּל הַזְּמַן זָזָה !יַלְדָּה אַחַת שֶׁלֹּא הִסְכִּימָה
לִלְמֹד אֶת מָה שֶׁמְּשַׁעְמֵםמְלַמֶּדֶת כְּבָר שָׁנִים
אֲנָשִׁים וַעֲסָקִים לְהַגְשִׁים אֶת עַצְמָם.וְהַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא אֲנִי.
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת מָה יִהְיֶה
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁיִּהְיֶה טוֹב
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלֹּא תִּתְאַכְזְבִי
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֶפְשָׁראֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַאֲמִין
אֲנִי בּוֹחֶרֶת בְּאֹמֶץ
אֲנִי בּוֹחֶרֶת בְּאַהֲבָההַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא לְגַמְרֵי אֲנִי
-
-
מִשְׂחָק
נִדְמֶה שֶׁלְּרַעַשׁ שֶׁלָּךְ יֵשׁ צֵל,
לַנּוֹף שֶׁלָּךְ יֵשׁ גּוּף.
נוֹגְעוֹת בָּךְ אֶלֶף יָדַיִם
מִילְיוֹן גְּוָנַי-גְּוָנִים מְלִינִים אוֹתָךְ
מְבַכִּים אוֹתָךְ
מְשַׂחֲקִים אִתָּךְ
אַתְּ פּוֹחֶדֶת
אֲבָל יוֹדַעַת כְּבָר –
אֵין מִזֶּה מְנֻסֶּה. -
-
*
אֲנִי יָלְדָה מִתַּחַת לְעוֹרִי
אֶרְאֶה לְךָ
אֵל נַהֲמוֹתֶיךָ הַמְּעָבְּרוֹת בַּלַּיְלָה
הַזַּעַם הַיַּלְדִּי יִשְׁאַג, הַצִּפָּרְנַיִם יְנַעֲצוּ.הַנְּשִׁימוֹת שׁוּב מְשַׁקְּרוֹת
מִי גּוֹרֵר אֶת מִי
אֶל תּוֹךְ מִי אַתָּה נִשְׁפַּךְבַּבֹּקֶר אֶהְיֶה לִי לְעַצְמִי
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
אֶפְקוֹד עַל עַצְמִי לְעָבְדִי וּלְשׁוֹמְרֵי,
וְהַשֶּׁמֶשׁ הַמַּכֶּה
יַכֶּה וְלֹא יַפְסִיק -
-
חוּץ
לִפְנֵי כֵן, הִיא לֹא שָׂמָהּ לֵב לְנִקָּיוֹן הַזֶּה.
הִיא לֹא הִפְסִיקָה לִהְיוֹת מֻפְתַּעַת מִכַּמָּה
לֹא רוֹאִים עַל הָרִצְפָּה כְּלוּם. וְהִיא –
רַק מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּלִי בְּגָדִים
יוּכַל לָדַעַת.
הִיא הַכִּירָה אוֹתוֹ טוֹב וְלֹא רָאֲתָה אֶת זֶה בָּא.
אַחֲרֵי כֵן,
לֹא הִפְסִיקָה לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים כָּאֵלֶּה,
דּוֹמִים לְשֶׁלָּה.
כְּמוֹ מָה שֶׁאוֹמְרִים עַל נָשִׁים בְּהֶרְיוֹן.
הִיא מֵאֵד רָצְתָה לָצֵאת הַחוּצָה. רֹב הַזְּמַן –
הַחוּצָה מֵאֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁל הַהַסְתָּרָה, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת –
הַחוּצָה מִגַּג הַבִּנְיָן, וּבְעִקָּר –
הַחוּצָה מֵהָרֹאשׁ שֶׁל עַצְמָהּ. מִמָּה שֶׁהָיָה
וְנִשְׁאַר טָרִי כָּל כָּךְ, שֶׁבְּקֹשִׁי
יִכְלֶה לְכַנּוֹת 'זִכָּרוֹן'.
לְסַפֵּר אֶת זֶה יִגְרֹם לָזֶה
לִקְרוֹת שׁוּב. וְעַכְשָׁו מִמֵּילָא מְאֻחָר
לִקְרֹא לְעֶזְרָה.וּבֶאֱמֶת, כַּמָּה נְקִי פֶּה.
-
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.