תחרות שירה על זיקנה
- This topic has 93 תגובות, 29 משתתפים, and was last updated לפני 2 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
ביום 1.10.21 יתקיים יום הזיקנה הבינלאומי. לקראת יום זה נקיים תחרות שירים בנושא. ניתן להעלות לאתר שירים בנוגע לזיקנה עד תאריך 1.10.21. הפרס לזוכה בתחרות זו: ספר-שיריי החדש, 'יודע כיליונו,' העוסק בחלוף, בארעי ובהזדקנות. אנא שרשרו את שיריכם על ידי לחיצה על המילה 'תגובה' מצד שמאל מעל הודעה זו. אז ייפתח ריבוע לבן שבו יש להדביק את השיר. אל תשכחו להוסיף את פרטי ההתקשרות אתכםן. בהצלחה רבה.
חברים.ות יקרים.ות. אני משתדל לקרוא ולהגיב אישית על כול שיר. אם לא ראיתם.ן תגובה מתחת לשיר שהעליתםן אין משמעו של דבר שאני מזלזל בו, אלא שעצרתי מתגובות כאשר עייפתי מאד. אני משתדל תמיד להגיב לכול שיר ושיר. אז אנא, אל תסיקו מסקנות נחפזות או תיעלבו ממני:) תודה, אילן. -
מול הראי
זקנת. מלמלתי לדמות שנבטה בי מן הראי. אתה נעמדת לצדי, תמיר, זקוף, מילותיך עדיין מערסלות בי נחמה. לא רק את זקנת. ראי! אנחנו מזדקנים, ביחד.
ארנולפיני שלי, בכתונת פסים.
מה ראינו באותו הבוקר
מול הראי העגול, מסונוורים
בזוהר הנצח
נשאבים לתוכו
במנהרת אור.-
עֵץ הַחַיִּים
אֲנַחְנוּ בְּנֵי תְּמוּתָה
וּכְמוֹ בְּלֶחֶם, בִּנְקֻדָּה אַחַת מֵנֵץ הָעֹבֶשׁ
אֲחָרְכֵךְ הַזִּקְנָה מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵהָרֹאשׁ אֶל הָרַגְלַיִם אוֹ הָפוּךְ
תָּלוּי בְּבִיּוֹלוֹגְיָה
עַד שֶׁבְּסוֹף נִשְׁאָרִים בָּאֲבָרִים שֶׁלְּךָ
יוֹתֵר זִכְרוֹנוֹת מִדָּםאֱלֹהִים הָיָה צָרִיךְ לֶאֱסֹר אֶת זֶה
אֶת הַהִתְפָּרְקוּת
אֶת הַחֲזָרָה לְחוֹמְרֵי יְסוֹד
בְּטֶרֶם עֵת -
-
-
-
כמוה
שושנה ויגאִמָּא שֶׁל יוּבָל אַבְרָמוֹבִיץ
הָיְתָה הֲכִי הֲכִי יָפָה
בְּכָל הַפֶיְסְבּוּק
לִפְנֵי שֶׁהִיא מֵתָה
הִיא הִצְטַלְּמָה בְּשִׂמְלוֹת כַּלָּה
דִּגְמְנָה בְּכָל תְּצוּגוֹת הָאָפְנָה
וְרָשְׁמָה עַל הַגִּיל
שִׁשִּׁים הוּא רַק מִסְפָּר
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי
גַּם הֲכִי יָפָה בְּכָל הַפֶיְסְבּוּק
וַאֲנִי עוֹד מְעַט מֵתָה
כְּמוֹ תָּמָר אַבְרָמוֹבִיץ -
-
זִקְנָה/ שי מדמון
תַּקְשִׁיבוּ תַּקְשִׁיבוּ לִי,
לְאַט
הַדָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקִי
עוֹד לֹא אָמַרְתִּי אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.
הָיָה לִי מִשְׁפָּט אֲבָל גַּם הוּא נִשְׁמָט
מִיָּדַי הָרוֹעֲדוֹת. -
-
יוסף עוזר
לִכְתֹּב לָכֶם עַל הַזִּקְנָה
קֹדֶם צָרִיךְ שֶׁאֶקַּח אֶת הַכַּדּוּר הַסָּגֹל,
בָּעֶרֶב יָשִׂימוּ אֶצְלִי הַיּוֹם אֶת הַנֶּכְדָּה.
גַּלְגַּל הַהֲלִיכוֹן יָצָא מֵהַמָּקוֹם,
הַבֵּן שֶׁלִּי יָבוֹא מֵהָעֲבוֹדָה בָּעֶרֶב לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ,
מֶרְחַק הַיָּד מֵהַגַּלְגַּל לֹא הָיָה תָּמִיד כָּזֶה.
קָשֶׁה לְסוֹבֵב אֶת הַפֶּרֶק,
אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל טִפָּה לְחַבֵּק.
צָרִיךְ שֶׁהַיָּד תַּפְסִיק לִרְעֹד. שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק
בֵּינְתַיִם אֵינֶנִּי זוֹכֵר הֵיכָן הָעִפָּרוֹן.
צָרִיךְ לָקוּם לְשֵׁרוּתִים מִיָּד לִפְעָמִים
שָׁכַחְתִּי לִסְגֹּר אֶת הַמִּכְנָסַיִם
לִפְעָמִים שׁוֹכְחִים לִפְתֹּחַ.
אֶכְתֹּב כְּשֶׁתָּבוֹא הַמְּטַפֶּלֶת,
אַחֲרֵי הַמִּקְלַחַת, כְּשֶׁשּׁוֹתִים תֶּה.
אֲבָל אֶהְיֶה עָיֵף,
אוּלַי כְּשֶׁאֲנִי אֲדַבֵּר
וְהִיא תַּסְכִּים לִכְתֹּב
אֲנִי מְקַוֶּה. מָחָר
………………………………
השירה העבריתהַשִּׁירָה הָעִבְרִית הִיא כּוּסִית. בָּזָה לַזָּקֵן,
הִיא הַנַּעֲרָה שֶׁאוֹמֶרֶת לַמְּשׁוֹרֵר
לֵךְ וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ וְאֵינוֹ רוֹאֶה
שֶׁשִּׁנָּיו כְּבָר תּוֹתָבוֹת,
אָדָם זָקֵן
מָה יֵשׁ לוֹ בְּחַיָּיו?
אֵצֶל יְהוּדָה עַמִּיחַי הִיא 60 קִילוֹגְרָם שֶׁל אַהֲבָה
כָּל עוֹד הָעוֹר שֶׁלָּהּ חָלָק,
וְהִיא רְטֻבָּה.
הִיא מֶטָא זִיוִיקָה אֵצֶל שַׁבְּתַאי
וְ"יַלְדָּה" אֵצֶל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא אַכְעִיס אוֹתוֹ,
אֲבָל אֵין זְקֵנוֹת בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית,
וּמִי יַאֲמִין בְּשִׁירָה שֶׁעוֹרָהּ אֵינוֹ מִתְקַמֵּט
וזך יודע: לְבָנַי, אִם יִהְיוּ לִי בָּנִים,
וְלֹא, שִׁירָה יְתוֹמָה,
לֹא יִהְיוּ לוֹ.
וְהַנּוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה
מַשְׁאִירִים שִׁירִים לְהַלְחָנָה
וְעַל אֶצְבְּעוֹת הָאַלְמָנוֹת
שְׁתֵּי טַבָּעוֹת מִמַּתֶּכֶת אֲצִילָה.
-
-
כלוא בין השורות באולם הקונצרטים
גָּה גָּה
קְרֵחְץ קְרֵחְץ
זָזָה הַזְּקֵנָה
אַנָּה וְאַנָּה
לְאַט לְאַט
חֲצִי מֶטֶר
חֲצִי שָׁנָה
-
-
כמוה
שושנה ויגאִמָּא שֶׁל יוּבָל אַבְרָמוֹבִיץ
הָיְתָה הֲכִי הֲכִי יָפָה
בְּכָל הַפֶיְסְבּוּק
לִפְנֵי שֶׁהִיא מֵתָה
הִיא הִצְטַלְּמָה בְּשִׂמְלוֹת כַּלָּה
דִּגְמְנָה בְּכָל תְּצוּגוֹת הָאָפְנָה
וְרָשְׁמָה עַל הַגִּיל
שִׁשִּׁים הוּא רַק מִסְפָּר
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי
גַּם הֲכִי יָפָה בְּכָל הַפֶיְסְבּוּק
וַאֲנִי עוֹד מְעַט מֵתָה
כְּמוֹ תָּמָר אַבְרָמוֹבִיץ -
בַּחוֹשֶׁךְ, עוֹרִי
מַרְגִּישׁ כִּכְתַב בְּרַייל,
שְׁקַעֲרוּרִיּוֹת וּרְכָסִים
הֵיכָן שֶׁפַּעַם
הַיָּד הֶחֱלִיקָה בְּעֶדְנָה.
בַּקְּצָווֹת,
עוֹדֶף הַזְּמַן הִשְׁתַּקֵּעַ,
מָצָא לְעַצְמוֹ מְנוּחָה נְכוֹנָה
תַּחַת כַּנְפֵיי הַזִּיקְנָה
אַךְ שָׁם,
הֵיכָן שֶׁהָאֲפוֹר
קְצָת אָפוֹר יוֹתֵר
עֲדַיִן פּוֹרְחִים
נִיצָּנֵי הַתִּשְׁחוֹרֶתתומר קליין
052-2175977
-
-
גבורות
הוא הגיע לגבורות כפוף על מקלו – ערירי
שערו הלבן מתבדר ברוחות החודרות לצריפו – הזמני
אשתו, היפה בנשים, תמר, כבר אינה מזהה את פניו
כן, הוא עשה והגשים בעבר אך כיום הוא חווה את סתיוומי יעזור? ומי יעריך?
מי יקשיב לקולו הסדוק?
ומי יתפעל מסיפורי עברו?
מי ייתן לו היום חיבוק?הרי הוא מעולם לא עשה ילדים
והיום הוא בודד וגלמוד
אז לגבורות הוא הגיע וצעד בדרכו
אבל היום הוא אבד ואבודיריב קמחי
kimchi.yariv@gmail.com -
-
חיבוקו של אבי
נעליו הכבדות מכוסות הן בבוץ
תמיד היה רוקע רגליו במפתן
זה זכרוני הראשון מאבי העייף
זה קרה כשהייתי קטןהוא נכנס בלאות, בחוץ משתוללת סופה
ואני רץ באושר אליו
ואז על פניו, נדלק לו חיוך
כשאסף אותי בין ידיווהרגשתי מוגן, והרגשתי אהוב
כשהרים אותי על כתפיו
את ריחו אלי הייתי שואף
כל כך התגעגעתי אליוזה היה די מזמן, בבית אחר
בחורף לבן וסוער
הזמנים השתנו, אבי כבר אינו
אך אותו עודני זוכרואני כבר גדול, מגיע עייף
אלי רצים בשמחה שני בני
ואני, מאושר כשאותם אחבק
כי אבי מחייך עוד אלייריב קמחי
kimchi.yariv@gmail.com -
-
נהר החיים והמוות
הַחַיִּים רוֹשְׁפִים עָלֶיךָ זִקְנָה.
מוּטָב תִּרְקֹד אוֹתָהּ.
חֲתֹךְ אוֹתָהּ לִרְסִיסֵי אוֹר.
נַשֵּׁק בְּחֶמְלָה אֶת עוֹרְךָ הַהוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק.
חַבֵּק אֶת גּוּפְךָ הַנּוֹשֵׁר מֵעָלֶיךָ.
שְׁמֹט אֲחִיזָתְךָ מֵעֶרְגַּת נְעוּרִים כּוֹזֶבֶת.
עוּר וּנְשֹׁם חָכְמָתְךָ הַנִּצְבֶּרֶת.
הִוָּלֵד מֵחָדָשׁ בְּכָל נִצַּת רֶגַע,
שֶׁל מַשָּׁט אֲרָעִי וּפִלְאִי,
בִּנְהַר הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, הָרָחוֹק,
אַךְ בָּהּ בָּעֵת, קָרוֹב מִתָּמִיד.נירית צור – מגיד
Niritz69@gmail.com -
-
עוֹרָהּ הַבּוֹהֵק מוּל עֵינָי
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ-
אַתְּ לֹא תִּהְיִי לְעוֹלָם.
יְדִיעָה שֶׁעַכְשָׁיו
נִבְעֶטֶת מוּלִי
כּוֹאֶבֶת יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם.קְמָטִים בְּעֵינֶיהָ,
מְבַשְּׂרִים סְתָו קָרֵב.
כֹּחַ קִיּוּם כָּבֵד וְנִשְׁכַּח,
כֹּחַ קִיּוּם עוֹלֶה וְנִפְתַּח.אֵיךְ אוּכַל אֲנִי
כְּחוּט הַשָּׁנִי
הִיא לִי
לְדַמְיֵין חַיִּים בִּלְעָדֶיהָ…וְעוֹרָהּ הַבּוֹהֵק,
וּקְמָטִים שֶׁזּוֹכְרִים.
וּמַה שֶׁאֲנַחְנוּ כֹּל הַזְּמָן,
כֹּל הַזְּמָן
יוֹדְעִים וּמַדְחִיקִים.עוֹרָהּ הַבּוֹהֵק מוּל עֵינָי,
אַתְּ לֹא תִּהְיִי לְעוֹלָם.
יְדִיעָה שֶׁעַכְשׁיָו,
כּוֹאֶבֶת יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם.יעל רן
yaelran1989@gmail.com -
-
(*)
השנים נחרטות בי.
מפסלות את מתאר העור,
קווים- קווים מתקשים
גיאומטריה של פליאה, צחוק ונהי
בעיקול הזקנה.יעל רן
yaelran1989@gmail.com -
-
אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים
עוֹשִׂים לָהֶם מִנְהָג וּמְאַמְּצִים כֶּלֶב,
כְּמוֹ הָיָה לָהֶם שׁוּב יֶלֶד
לְחַתֵּל בּוֹ תִּקְוָתָם.
לְקַבֵּל מַגָּע רָטֹב שֶׁל קִרְבָה וּתְלוּת,
לְהָפִיג בָּהּ צַעֲרָם.
גָּדוֹל, קָטָן, שָׁחֹר, לָבָן
הָעִקָּר שֶׁלֹּא לָמוּת בָּעֲרוֹב יוֹמָם,
עֲרִירִים בְּפִנָּתָם.
הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה מִישֶׁהוּ מְכַשְׁכֵּשׁ,
עֵינָיו כַּלּוֹת בְּפִתְחָהּ שֶׁל דֶּלֶת,
לְהַסְווֹת נְבִיחַת בְּדִידוּתָם.יעל רן
yaelran1989@gmail.com -
-
אנשים מבוגרים יושבים
יושבים ומהרהרים.
טווח חייהם נפרש לאורכו ולרוחבו
מבריק זיכרונות ילדות
טעם בוסר התחלות
ואהבה נחמצת.
מפאת הזמן,
שעמום או בדידות.
מותחים את הימים בצפייה לכלום כמעט,
בבהייה מבשרת
קיפאון של סוף.יעל רן
yaelran1989@gmail.com -
-
כשנמות / שושנה דיין קירש
כְּשֶׁנָּמוּת
לֹא יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן
שָׂם יֶשְׁנָן עֲלָמוֹת הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם
כְּשֶׁנָּמוּת
יִשְׂרְפוּ אֶת גּוּפוֹתֵינוּ
וְאֶת הָאֵפֶר יְחַלְּקוּ הַיְּלָדִים בֵּינֵיהֶם
שָׁוֶה בְּשָׁוֶה.סימני היכר / שושנה דיין קירש
מָה שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה אַף פַּעַם
זֶה הַקּוֹל וּמַגָּע כַּף הַיָּד
לִפְעָמִים גַּם הַנְּשִׁיקָה
נִשְׁאֶרֶת אוֹתָהּ נְשִׁיקָה
שָׁנִים יַחְלְפוּ
פָּנֵינוּ יִמָּלְאוּ קְמָטִים
הַגּוּף הַשָּׁחוּחַ יִצְנַח
אַךְ אֲנִי יוֹדַעַת: זֶה אַתָּה. -
-
סביון אביבי
אֲנִי אֶזְכֹּר אוֹתְךָ, אָהוּב תָּשׁוּשׁ
עֵת תֶּחְדַּל מִן הַמִּרְדָּף
אַחַר הָרָקִיעַ הֶחָמוּשׁ
בָּעֲנָנִים צְחוֹרִים, כְּלֹבֶן דַּף
נְיָר הַמַּמְתִּין לְשִׁיר חָדָשׁ
גַּם שַׂעֲרוֹתֶיךָ הֶחְוִירוּ, עֲדִינוֹת
לוּ רַק יָדַעְנוּ כִּי הַזְּמַן הוּא מְקֻדָּשׁ
לֹא נִמְצָא אֶת נְּעוּרֵינוּ בְּמַעְיָנוֹת
לֹא נִמְצָא פֵיָה אֲשֶׁר תִּצֹּר קְסָמִים
אַךְ רִיסֶיךָ יְבַקְּשׁוּ מִשְׁאָלָה
מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר כְּמַלְאָכִים רָמִים
רַק חַסְרֵי הָאֱמוּנָה יִשְׂאוּ תְּפִלָּה
אֲשֶׁר תְּעַנֶּה, עוֹד תִּחְיֶה בְּלִבִּי הַצָּהֹב
הַצָּעִיר, תִּחְיֶה בִּתְכוֹל רָקִיעַ
עוֹד נְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, אֶת אֹפֶל הַמַּכְאוֹב
אֶת הַמָּוֶת הַמַּפְקִיעַ.מורן קבסו
morankabaso@hotmail.com -
-
הָאֱמֶת/ משה ויג
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחַיִּים
אֵין לִי דְּאָגוֹת שֶׁל כֶּסֶף וִילָדִים.
בָּרֹאשׁ אֲנִי צָעִיר, הוֹלֵךְ, רָץ, אֲפִלּוּ עָף.
מְבַלֶּה עִם נָשִׁים,
גּוֹלֵשׁ עַל הַגַּלִּים
עוֹשֶׂה טְרֶקִים בֶּהָרִים,
וּמַפְלִיג לְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים.
כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אֲהוּבָתִי
מִיָּד אֵלֶיהָ קַמְתִּי
אֵלֶיהָ פָּסַעְתִּי
וְנָפַלְתִּי.
וְאָז נִזְכַּרְתִּי
אֲנִי הַקָּשִׁישׁ בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִים
מַשְׁתִּין עַל עַצְמִי,
לֹא יוֹדֵעַ מָה קוֹרֶה סְבִיבִי,
אֵין לִי רְצוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי.
לֹא נוֹסֵעַ, לֹא מְבַלֶּה.
הַיָּמִים לֹא נִמְנִים
אֵין לִי חַיִּים
מוּל הַמָּסָךְ אֶבְהֶה
וְאוֹתָךְ אֲנִי רוֹאֶה
וְאֵלַיִךְ לְהֵאָסֵף אֲנִי רוֹצֶה. -
-
זיקנה
כתבה: זהבה (יעקובוביץ) קרןבחלוק פרחוני מרופט ונקי
סבתא בלומה כהת מבט מעורפל
ממלמלת בלחש מילים רכות ביידיש.
שיבתה כחלחלה על המרפסת הריקה,
כשהיא ממתינה לילדיה המתים.
"תזוזי קצת הצידה,
שלא תפריעי לי לחכות….
מי היה מאמין שנגיע
עד עכשיו,
והם עוד לא באו לפה,
רק לחלומות שלי
הם נכנסים
כל היום וכל הלילה"
בסוף הדרך, לפני השער האחרון,
זיכרון מטושטש של הווה,
נוקב וחד של אתמול,
בעיוורון רואה, החודר
דרך קפלי הזמן,
בהתבוננות דרוכה,
בכמיהה אינסופית.
לא יכולתי לשאת את הבדידות הזו.
איך יכולתי לדעת
מה שיהיה.זהבה קרן
zehavak2@gmail.com
0545895454 -
-
החיים והשתן
במשפחה שלנו סבתא
עוד שבועיים בת מאה
יושבת בכסא גלגלים
זה לא שהיא לא יכולה ללכת
פשוט יש לה קטטר
אחרת היא שומרת את כל השתן בפנים
היא צלולה וחרשת
כל הזמן מקטרת
שהיא רוצה למות ומספיק עם זה כבר
מחזיקה חזק את החיים והשתן
וגם רגשות, הכל הכל בבטן
היא תמות רק אם תאבד שליטה לרגע קצר
-
-
שִׂיחַת טֵלֵפוֹן
אֲנִי לֹא פּוֹגֶשֶׁת אֲנָשִׁים בְּיָמִים אֵלֶּה אֲפִלּוּ אֶת
עַצְמִי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
אֲנִי לֹא פּוֹגֶשֶׁת כְּבָר זְמַן מָה
הָעוֹר שֶׁלִּי מַעֲבִיר אֶת יֵשׁוּתִי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמוֹ
שַׂק מַיִם
בִּזְהִירוּת שֶׁלֹּא
אֶשָּׁפֵךְ פִּתְאוֹם עַל הַמִּדְרָכָה בְּבַת אַחַת הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִזְדַּקֵּן
(אִם אַגִּיעַ לִכְדֵי זֶה)
כְּשֶׁכָּל הַשִּׁנַּיִם בְּפִי וְהַתְּבוּנָה מַבְדִּילָה בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה וְהַמַּיִם שֶׁלִּי מִתְעַרְסְלִים בְּךָ -
-
אל תברך על המוגמר
————————-
עֲצֹר לְרֶגַע.
הִתְבּוֹנֵן.
אַל תְּבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר עוֹד.
אַל תְּמַהֵר לְרַסֵּן אֶת
הַסוּסִים הַדּוֹהֲרִים בְּךָ.קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם.
שְׁבַע יָמִים, כְּבָר לֹא חָכָם,
נָחוּשׁ לִפְרֹם אֶת
כּוּתּוֹנֶת הַמְּשֻׁגָּעִים שֶׁתָּפַרְתָּ לְךָ,
נָחוּשׁ לֶאֱהֹב.דַּע כִּי עֶרֹם אַתָּה:
צוֹעֵד מְדַמֵּם,
בְּחָזֶה פָּעוּר לִרְוָחָה,
לְפַנּוֹת מָקוֹם לֶאֱלֹהִים.
אוֹסֵף חֲתִיכוֹת נְשָׁמָה לְתוֹךְ שַׂקִּית מִיחְזוּר.
אוּלַי מִישֶׁהוּ עוֹד יִכְתֹּב עַל זֶה שִׁיר.
אוּלַי מִישֶׁהִי עוֹד תֹּאֳהַב אוֹתְךָ.
י———————————————
שחף ויאר, כל הזכויות © 2021 -
-
אַחֲרִית
י——–
דֶּרֶךְ זוֹ הַמִּסְתַּיֶּמֶת בְּגָדֵר חֲלוּדָהּ מְכֹעֶרֶת נִשְׁקֶפֶתּ מֵחַלּוֹנִי כְּתִזְכֹּרֶת.
אֵין אִישׁ הוֹלֵךְ בָּהּ עוֹד, רַק כְּלָבִים מְשׁוֹטְטִים בַּחַמְסִין מְטִּילִים מֵימֵיהֶם
עַל אֲבָנִים מִזְדַּמְּנוֹת וְקוֹצִים, וּגְרוֹנָם נִחָר מִנְּבִיחוֹת שֶׁאֵין בָּן טַעַם.
זֶה הַקֵּץ הַשּׁוֹתֵק בְּתוֹכִי חֲמוּץ בְּגָדִים, מְאֻבָּק מִמַּסָּע שֶׁאֵין מִמְּנוֹ חֲזֹר,
מַעֲלֶה בִּי חֲזוֹן אֲנָשִׁים כִּבְדֵי סֵבֶר לוֹחֲשִׁים תְּפִלָּה לְגֶשֶׁם בְּשָׂפָה זָרָה.אַל תִּטְעִי, זֶה לֹא הַיַּיִן הַמוֹלִיךְ אֶת הָעֵט לִרְשֹׁם שׁוּרוֹת כּוֹאֲבוֹת.
זֶה הַיֵּאוּשׁ הַמְכַרְסֵם בִּי כְּמוֹ טֶרְמִיטִים אֲרוּרִים וּמֵצִיף אֶת מוֹחִי
בְּזִכְרוֹנוֹת אוֹבְדָנִים חַסְרֵי פֵּשֶׁר וּתְשׁוּקוֹת מִתְעוֹרְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין.
עַד נִשְׁמָתִי הָאַחֲרוֹנָה עוֹד אֶנְצוֹר בְּלִי דַּעַת אֶת סוֹד אַהֲבָתֵנוּ הַנִּכְלֶמֶת,
כְּפֶצַע מְקֻדָּשׁ בֵּין אַלְפֵי שְׁתִיקוֹת וּמוּעָקוֹת שֶׁהָיוּ לִי סִימָנֵי דֶּרֶךְ כָּל חַיַּי.
י——————————————————————————-
שחף ויאר, כל הזכויות © 2019 -
-
עַד יִכְלֶה הָאוֹר
י—————-
הַבִּיטִי בִּי.
הִנֵּה אוֹזֵל הָאוֹר כִּקְטִיפָהּ מְקֻמֶּטֶת,
מוֹתִיר אַחֲרָיו אִיִּים שֶׁל עֶצֶב פּוֹעֵם
בַּלֵּב הַמִּתְאַוֶּה לָדַעַת רֵאשִׁית וְאַחֲרִית.מִתְכַּרְבֵּל בַּמְּחִלָּה שֶׁל מִטָּתִי כְּמוֹ בְּרֶחֶם קָדוּם,
נוֹשֵׁם קוֹרוֹת יָמִים, מִתְנַחֵם בְּזִכָּרוֹן הֲזָיָה אֶרוֹטִית.הָרֵי לֹא נוֹעַדְנוּ לְהָבִין דָּבָר.
כַּנְפֵי הַפַּרְפָּר מְרַפְרְפוֹת עַל פָּנַיִךְ
סוֹדוֹת מִתּוֹךְ סֵפֶר חָכְמָה עַתִּיק,
אַשֵּׁר נָשִׁים זְקֵנוֹת מְסַפְּרוֹת מִמֶּנוֹ,
מְזַמְּרוֹת לִבְנוֹתֵיהֶן סוֹד נִשְׁמַת הָאֲפֵלָה
הַיּוֹרֶדֶת לְעֵת פְּרֵדָה.הַבִּיטִי בִּי
שׁוֹתֶקֶת וְזוֹכֶרֶת,
עַד יִכְלֶה הָאוֹר.
י———————————-
שחף ויאר, כל הזכויות © 2019 -
אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה
י—————–
הַתְּכֵלֶת הַזֹּאת בְּאֳדְוַת עַנָינֶיהָ,
הַבָּתִּים הַנּוֹשְׁמִים לוֹבֶן מוּכָּר,
הֵם מַרְאוֹת וְרֵיחוֹת שֶׁנִּשָּׂא בְּדָמֵנוּ –
עֲיֵפִים וגוֹנחִים בִּשְׂדֵרוֹת הַמַּסָּע.וְאִם יִפֹּל עָלֶיךָ פִּתְאוֹמִי עֶרֶב מְשֻׁגָּע שׁוֹתֵק,
בְּהִתְעַצֵּם בִכְיוֹ תָּמִים לִפְרֹץ מִבַּעַד עָנַנָיו,
אֱמוֹר שִׁבְחוֹ, הַצהֵל פָּנָיו בַּיַּיִן וּבְּפַת,
נְשֹׁם רֵיחוֹ רַחוּם עַד כַּלּוֹת, עַד שַׁחַר וְטלָלַיו.כָּל עוֹד בְּךָ חֶסֶד לַאֲהָבוֹת חֲסֵרוֹת שַׁחַר,
לְהֶמְיָת לֵב סַלְחָן הַנּוֹפֵל שׁוּב חָלָל,
לַהֲפִיכַת קְרוֹנוֹת וּתְשׁוּקָה לֹא שׁוֹכַחַת –
אַתָּה אוֹמֵר
אֵלִי –
עוֹד אָהֲבָה אַחַת אַחֲרוֹנָה – אָנָּא,
רַק עוֹד אָהֲבָה אַחַת וְדַי…!
י——————————————–
שחף ויאר, כל הזכויות © 1995 -
ריח זיקנה / רם הרשטין
רֵיחַ זִקְנָה בָּא לְבַקְּרֵ
לֹא הִתְרִיעַ,
לֹא הוֹדִיעַ
פֶּתַע הוֹפִיעַ
וְלֹא מָשׁ.שְׁאַלְתִּיהָ בְּרַכּוּת
זָקַנְתִּי לְיָמִים?
גּוּפִי נֶעְתַּר,
כּוֹחוֹתיַי בְּמָתְנַי,
שַׁעֲרִי טֶרֶם הֶאֱפִיר,
וּמוֹחִי לֹא תִּעֲתָּעָנִי.חִיְּכָה מִמְּרוֹם גִּלָּה,
גִּחֲכָה בְּשִׁפְעַת זְקַנָּה
וְלָחֲשָׁה
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי בְּרֹאשׁ חוּצוֹת".בין מערכות / רם הרשטין
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה
תְּלוּשָׁה מִסֶּרֶט אַכְזָר
עֲטוּפָה בִּסְלִילִים שְׁחֹרִים
בֵּין טִפּוֹת שָׁרָב
הַחוֹמְסוֹת לְעֵת עֶרֶב.מָרוּט לְמִשְׁעִי עַד קְצוֹתָיו
בְּמַעַגְלֵי אֱמוּנַת הַשֹּׁרֶשׁ
לְלֹא מַרְגּוֹעַ נְתִיבוֹת
בְּחִזּוּר אוֹבֵד עַל פְּתָחָיו.מְנֻתָּק וְנִסְדָּק
מֻפְקָר בְּגַפִּי
זוֹקֵף גֵּו רָצוּץ
בְּתִגָּר אַלְמוֹתִימַעֲרָכָה אַחֲרוֹנָה.
ריח זיקנה / רם הרשטין
רֵיחַ זִקְנָה בָּא לְבַקְּרֵ
לֹא הִתְרִיעַ,
לֹא הוֹדִיעַ
פֶּתַע הוֹפִיעַ
וְלֹא מָשׁ.שְׁאַלְתִּיהָ בְּרַכּוּת
זָקַנְתִּי לְיָמִים?
גּוּפִי נֶעְתַּר,
כּוֹחוֹתיַי בְּמָתְנַי,
שַׁעֲרִי טֶרֶם הֶאֱפִיר,
וּמוֹחִי לֹא תִּעֲתָּעָנִי.חִיְּכָה מִמְּרוֹם גִּלָּה,
גִּחֲכָה בְּשִׁפְעַת זְקַנָּה
וְלָחֲשָׁה
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי בְּרֹאשׁ חוּצוֹת".בין מערכות / רם הרשטין
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה
תְּלוּשָׁה מִסֶּרֶט אַכְזָר
עֲטוּפָה בִּסְלִילִים שְׁחֹרִים
בֵּין טִפּוֹת שָׁרָב
הַחוֹמְסוֹת לְעֵת עֶרֶב.מָרוּט לְמִשְׁעִי עַד קְצוֹתָיו
בְּמַעַגְלֵי אֱמוּנַת הַשֹּׁרֶשׁ
לְלֹא מַרְגּוֹעַ נְתִיבוֹת
בְּחִזּוּר אוֹבֵד עַל פְּתָחָיו.מְנֻתָּק וְנִסְדָּק
מֻפְקָר בְּגַפִּי
זוֹקֵף גֵּו רָצוּץ
בְּתִגָּר אַלְמוֹתִימַעֲרָכָה אַחֲרוֹנָה.
-
-
23.1.2000
זִקְנָה
בְּתוֹךְ סַל הָעֶלְבּוֹנוֹת
מֻטֶּלֶת
שְׁנַת חַיַי הַמִּתְנַהֶלֶת בְּצַעַד כָּבֵדיָדַי הַגְּרוּמוֹת חוֹקְרוֹת אֶת קְרָבָיו
שׁוֹלְפוֹת פִּסַּת חַיִּים מְקֻמֶּטֶת
וּמַחְלִיקוֹת אֶת פָּנֶיהָ הַחֲרוּצוֹת בְּקִיעִיםהִיא מֵישִׁירָה מַבָּט מִזְדַּעֵק
אֶל מוּל פָּנַי הַפּוֹלְשִׁים
קוֹלָהּ יָבֵשׁ, סָדוּק וּמִתְחַנֵּן
לֹא כָּאן!
עוֹד לֹא!***
6.4.13
רֵיחַ זִקְנָה
בְּנֵי בְּלִיַּעַל לְבָנִים
פּוֹרְצִים מִסַּנְטֵרִי
הַמִּתְקַמֵּט.
חוּטִים חֶלְבּוֹנִיִּים
בְּרֵיחַ נְחֹשֶׁת
חֲמַצְמַץ
לְאֵין דּוֹרֵשׁ. -
-
שלום
אני כותבת בשמה של רוחה שפירא
rochash80@gmail.comתודה
—————————————-שקיעה
בְּחַלּוֹנִי
אָבָק זָהָב שׁוֹקֵעַ
עַל עָלִים וְרֻדִּים
כְּמוֹ רֶשֶׁת דַּיָּגִים
פְּרוּשָׂה הַתְּכֵלֶת
וּכְבָר צְלָלִים נָעִים
אֶל אַרְמוֹנוֹת הַנֶּשֶׁף
סָגֹל יוֹרֵד הָעֶרֶב
יוֹמִי הוֹלֵךְ וְתָּםאלול תשע"ז -2017
מתנה
תְּנִי לָךְ אֶת הַזְּמַן הַזֶּה לַעֲשׂוֹת בּוֹ
כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּךְ תְּנִי לָךְ אֶת הַנַּחַת
לִהְיוֹת פָּשׁוּט בַּת שְׁמוֹנִים וְאַחַת
גַּם אִם הַוְּרָדִים הַצְּהֻבִּים שֶׁקִּבַּלְתְּ
וְשַׂמְתָּ בְּכַד הַמַּיִם לֹא פָּרְחוּ בִּמְלוֹא יָפְיָם
וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁלֹּא קָרָאת וְכָל הַמְּקוֹמוֹת
שֶׁלֹּא הִגַּעְתְּ וְהַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁכָּל כָּךְ אָהַבְתְּ
נִשְׁאָר רָחוֹק וְאַתְּ לֹא שָׁם
קְחִי אֶת כָּל הַזְּמַן הַזֶּה וַעֲשִׂי אוֹתוֹ שֶׁלָּךְ
וְלוּ בִּגְלַל מִלָּה אַחַת קְטַנָּה
שֶׁתִּהְיֶה לְךָ מַתָּנָה.שלכת
כְּמוֹ שָׁעוֹן אֲנִי מְסַמֶּנֶת לִי זְמַן
מִתְאַמֶּנֶת לִהְיוֹת מְחֻבֶּרֶת לַקֶּצֶב הָאִטִּי שֶׁלִּי
לִשְׁמוֹנִים וְאַחַת שְׁנוֹתַי בְּסֻכַּת יָמַי הַחוֹלְפִים –
בְּצַל אִזְדָּרֶכֶת, לִימוֹן וַהֲדַס, כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ
נַפְשִׁי שׁוֹאֶפֶת שְׁחָקִים וְרַגְלַי רוֹחֲשׁוֹת שַׁלֶּכֶת
עַל פָּנַי עָלִים נוֹפְלִים, וְרוּחַ חַמְסִין מוֹשֶׁכֶת
סְתָו שֶׁל זָהָב.אלול תשפ"ב – 2021
-
-
תמר עיני להמן
קוֹלוֹת שֶׁנִּרְאוּ שָׁם
בְּוָאדִי קֶלְט,
שַׁחַר רִאשׁוֹן בִּסְפִירַת תִּפְאֶרֶת
וְכֶתֶר עַל רֹאשִׁי.
כְּשֶׁאוֹר רַךְ נִשְׁבָּה בְּצִבְעוֹנִי
וְנַחֲלֵי מַיִם לחֲשׁוּ,
עַל הָהָר הַסַּלְעִי –
אַהֲבָה דַּקָּה.אוֹרוֹת הַנֵּאוֹן כָּבוּ
בַּמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית
אֲנָחָה אַחֲרוֹנָה הַלַּיְלָה,
צִפְצוּפֵי הַמְּכוֹנוֹת, רַחֲשֵׁי הָאֲחָיוֹת
וְשִׁעוּל מָלֵא לֵחָה.כְּשֶׁהָאִינְפוּזְיָה זוֹרֶמֶת לְתוֹךְ
גּוּפְךָ הֶחָזָק נִלְחַם וְאוֹזֵל,
לְרֶגַע אֶחָד נוֹהֵר מַבָּטְךָ
וּשְׂפָתֶיךָ מְחַיְּכוֹת
דְּבַר מָה -
-
תמר עיני להמן
חַיֶּיךָ הַקּוֹדְמִים
מַבִּיטִים בָּנוּ
יָפִים וְחַסְרֵי פַּחַד
וְעַכְשָׁו כָּל חִיּוּךְ
נִסְפָּר וּמִתְפָּרֵשׁ
לְאֶלֶף אַלְפֵי.
אֲנִי רוֹאָה עֵינֶיךָ
הֲכִי קָרוֹב שֶׁיֵּשׁ,
עַד הַבֶּכִי.
מַפַּת פָּנֶיךָ חֲמַקְמַקָּה.
רַק הָאֹזֶן הַצְּלוּלָה שׁוֹמַעַת אֵיךְ
תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא -
-
תמר עיני להמן
מה שלא רצינו לדעת
הַלֵּב שֶׁלָּךְ רָץ מָרָתוֹן
מַשְׁאִיר אוֹתָךְ בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים
וְתִמָּהוֹן
"זוֹ לֹא אֲנִי", אַתְּ אוֹמֶרֶת
שׁוֹמְעִים אֶת סְּחַרְחֹרֶת הדִּבּוּר
שֶׁלָּךְ, מַאֲמָץ אֵינְסוֹפִי לַחֲזֹר
לַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי שֶׁל חַיַּיִךְ.
לֹא אִבַּדְתְּ כְּלוּם מֵהַסֵּדֶר
וְהַדִּיּוּק שֶׁלָּךְ,
מְבַקֶּרֶת רוֹפְאִים, מְנַסָּה תְּרוּפוֹת,
הוֹלֶכֶת לַסּוּפֶּר.
וְיֵשׁ אֶת חֻקֵּי הַלֵּב, בִּפְרוֹזְדוֹרִים בָּהֶם
עוֹד לֹא בִּקַּרְתְּ.
גַּם אֲנִי, מְנַסָּה לְשַׁוּוֹת לְעַצְמִי
טוֹן דִּבּוּר אוֹפְּטִימִי,
מַסְתִּירָה אֶת אֵימַת
הַזְּמַן הַנּוֹקֵף,
כְּמוֹ בִּתִּי, כְּשֶׁגִּלְּתָה שֶׁאֵין פֵיַת שִׁנַּיִם,
אני מְבִינָה בְּאַחַת, אִמָּא
שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁאַתְּ נִצְחִית. -
-
עץ התות / יפה שלומוביץ
הַתּוּת הַזָּקֵן בַּגִּנָּה
מַשִּׁיר עָלִים.
תְּחִלַּת אוֹגוּסְט וּכְבָר
רְמָזִים שֶׁל סְתָו.
אוּלַי בְּגִילוֹ
כְּשֶׁהַפְּרִי אֵינֶנּוּ
אֵין יוֹתֵר תְּלוּנוֹת.
הָעוֹנוֹת
הָעֲנָנִים מֵעָלָיו
הַשְּׁרָבִים
הַסְּעָרוֹת
הַחֹם אוֹ הַקֹּר הַחוֹדֵר
מִמֵּילָא יָבוֹאוּ.
הוּא יַטֶּה אֶת עֲנָפָיו
יָצֵל עַל הֶחָצֵר תַּחְתָּיו
וְלֹא יַחֲרֹג עוֹד מִן הַגָּדֵר. -
-
מַלְכָּה
בַּעֲרֹב יָמַי לָקַחְתִּי לִי נַעַר צָעִיר לַמִּשְׁכָּב
שֶׁיְּחַמֵּם יְצוּעִי לִבִּי נַקְבּוּבַי שֶׁיֹּאהַב כְּדָוִד
אֶלָּא בְּהִפּוּךְ מִינִים וּבִשְׁתִיקָה
כָּךְ נוֹהֶגֶת לָהּ מַלְכָּה.רונית בכר שחר
-
-
זִקְנָה
אִמִּי מֵעוֹלָם לֹא אָמְרָה אֲנִי זְקֵנָה
בְּעֵת הִתְבּוֹנְנוּת חֲטוּפָה בַּמַּרְאָה
לְעֻמָּתָהּ עַל כָּל קֶמֶט חָדָשׁ שֶׁנֶּחְרַט בְּפָנַי
אֲנִי מַכְרִיזָה בְּקוֹל עָצוּם וְרַב ׳ זָקַנְתִּי ׳
יַלְדָּתִי מְגַחֶכֶת מְקָרֶבֶת פָּנֶיהָ אֵלַי מַתְרִיסָה לְמוּלִי
׳ הַשְׁתַגְעַת, אַתְּ מַדְהִימָה ׳
אוֹ שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת לִי אוֹ שֶׁאִמִּי שִׁקְּרָה לְעַצְמָהּ.©רונית בכר שחר
-
-
קדיש
בזכות הָעֻבָּר היושב בַּך
עובר ושב אלי רוחי:
האם לשנוא או לאהוב עולל רך
זה אשר מתעתע במוחי.
האם לשנוא או לאהוב עולל רך
אשר הפכני לאב בתוך תוכי.וכך הופכני הבלבול לדו-קוטבי
ביחסי לתינוקי אשר זוחל
ואינני קל כמו הצבי
בבואי אל חדרו כדי לחתל.אך זוכר אני הילד עוד יגדל
ולא יהיה בכלל אפתי ואדיש
למצב זקֵנו המך, וגם הדל,
ולבסוף הוא אף יאמר עלי קדיש.כ"ו בכסלו תשפ"ב / 24/12/19
-
-
פעם זקן, פעם צעיר / שבתאי מג'ר
פַּעַם זָקֵן, פַּעַם צָעִיר כְּמוֹ לֹא הָיוּ שָׁנִים בַּתָּוֶךְ
פַּעַם אִטִּי, פַּעַם זָרִיז
פַּעַם עָיֵף, פַּעַם רָעֵב לְעוֹד הַרְפַּתְקָה
לְעוֹד נְגִיסָה בַּחַיִּים
פַּעַם עוֹצֵר, פַּעַם נִזְכַּר, פַּעַם נִשְׁכַּח מִלֵּב
וּפַעַם מַזְכִּיר שֶׁשָּׁכַח. עוֹד הָיוּ יָמִים
שֶׁיָּבוֹאוּ. עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁיַּגִּידוּ
שֶׁעוֹד פַּעַם אַחַת יְחִידָה, וְאָז הַחוֹלֵף
הַנִּצְחִיבגילי / שבתאי מג'ר
בְּגִילִי אֲנִי
וְאִם לֹא בְּגִילִי מִמֵּילָא הָיוּ נִפְתָּחִים
שְׁעָרִים. אַךְ אֲנִי בְּגִילִי. שְׁעָרִים נוֹסָפִים
נִפְתָּחִים.
אֶכָּנֵס כַּאֲשֶׁר יִכָּנֵס אָדָם בְּגִילִי. אַךְ אֲנִי בְּגִילִי
מְהַסֵּס. בְּגִילִי אֲנִי מְנַחֵשׁ לְאָן אֶכָּנֵס
אִם אֵינִי בְּגִילִי.
בֵּין בְּגִילִי וְשֶׁלֹּא בְּגִילִי מִתְיַצֵּב לוֹ הַגִּיל הָאֶחָד
וּמוֹבִיל. אֵלֵךְ אַחֲרָיו בִּלְעֲדֵי הַשְּׁמִירָה
עַל גִּילִי. אֵלֵךְ, וְהַשַּׁעַר לְבַד יִסָּגֵר.עוד מעט / שבתאי מג'ר
אָדָם זָקֵן, זְקֵנָה
עוֹד מְעַט תֵּצֵא מִמֶּנּוּ
מִמֶּנָּה הַנְּשָׁמָה.
אִשָּׁה זְקֵנָה, גַּם כֵּן
אָדָם זָקֵן, עוֹד מְעַט הַגּוּף
לֹא יִהְיֶה בּוֹ, לֹא תִּהְיֶה בּוֹ
הָאִשָּׁה, הָאִישׁ, לֹא תִּהְיֶה בּוֹ
עוֹד זִקְנָה
וְהוּא יָעוּף. -
-
עוד / טלי בלייכר
עוֹד שְׁנָתַיִם פֶּנְסִיָּה
וְאַתְּ מִתְ-
עַלֶּמֶת מִטְ-
צַעֶרֶת מִתְ-
יַלֶּדֶת מְנַסָּה לִרְאוֹתֶתְזֶה כְּמַחְ-
מָאָה לְ-
מַלֵּא אֶת הַקַּנְבָס לְ-
מַלֵּא אֶת הַבַּיִת שֶׁבַּקַּנְבָס
בְּהֶרְיוֹנוֹתְמְדֻמְיָנִים
בִּילָדִימְּצֻיָּרִים
אֵין כָּאן שׁוּם עֶלְבּוֹן בִּכְלָל
שׁוּמֶלְבּוֹנְבִּכְלָל
עוֹד שְׁנָתַיִם פֶּנְסִיָּה וְאַתְּ
עַלְמָה אַחַת מוּל רַבִּים
שָׁנִים דּוֹלְ-
קוֹת אַחַר שָׁנִים וְעוֹד
שְׁנָתַיִם פֶּנְסִיָּה
וְאַתְּ עוֹד -
-
אנשים משתנים עם השנים / שחר שמאי
אַבָּא שֶׁל מִיכָאֵל הָפַךְ חֲמוּר סֵבֶר
וְנֻקְשֶׁה כְּמוֹ פַּטִּישׁ,
יֵשׁ שֶׁיַּגִּידוּ שֶׁנִּהְיֶה אֲפִלּוּ עוֹד יוֹתֵר בִּלְתִּי נִסְבָּל
מִשֶּׁהָיָה כָּל חַיָּיו.אִמָּא שֶׁל חֲנִי הִתְקַפְּלָה
וְעוֹלָמָהּ נִהְיֶה מְטֻשְׁטָשׁ
כְּמוֹ הָיְתָה צוֹפָה בּוֹ דֶּרֶךְ קַטָרַקְט
שֶׁלֹּא עָבַר בְּנִתּוּחַ.
וְהַתֶּה הָפַךְ לְכוֹס מַיִם רְתוּחִים.
דְּלוּחִים.
הִיא מַעֲבִירָה אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה
עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן
מְכֻסֶּה אָרִיג רָקוּם חוּטִים דַּקִּים
כְּמוֹ עַצְמוֹתֶיהָ
שֶׁהִצְטַמְּקוּ.דּוֹד שֶׁל צְבִי הוּא לֹא אַבָּא שֶׁל אַף אֶחָד.
אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן הוּא רַק פוּנְקְצִיָּה מָתֵמָטִית
הוּא מְנַצֵּל אוֹתוֹ לְטוֹבַת חִדּוּד
אָמָּנוּת נִקּוּי הַמִּשְׁקָפַיִם,
וְסִפּוּר בְּדִיחוֹת גִּזְעָנִיּוֹת
אוֹ סֶקְסִיסְטִיּוֹת שֶׁנָּס לֵחָן.
וְהֵן לֹא הַיְּחִידוֹת שֶׁנָּסוּ מִפָּנָיו.וְיֵשׁ אֶת אַבָּא שֶׁלִּי
שֶׁהִתְרַכֵּךְ וְהָפַךְ מִמַּחְבֵּט
לְנִקּוּי הַשְּׁטִיחִים
שֶׁהָיוּ דּוֹפְקִים
מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֶה בַּמִּרְפֶּסֶת –
לְפִתָּה חַמָּה
מְלֵאָה בְּחוּמוּס
עִם גַּרְגְּרִים נִמּוּחִים,
כְּמוֹ שֶׁמַּגִּישִׁים בִּירוּשָׁלַיִם,
כְּשֶׁבָּא הַתֵּאָבוֹן
בְּעֶרֶב נָעִים שֶׁל יוֹם חַם מִדַּי.
כְּשֶׁמַּכְאוֹבֵי הַזְּמַן מְדַגְדְּגִים אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה,
הוּא מְנַהֵל אִתָּם מַשָּׂא וּמַתָּן
עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהֶם מִתְעַיֵּף וְנִרְדַּם.
וּבִזְמַן שֶׁנּוֹתַר לוֹ הוּא לוֹמֵד לְהִתְחַבֵּק מֵחָדָשׁ. -
-
אִמִּי / צביה גולן
הִנֵּה זָקְנָה אִמִּי
וַעֲדַיִן עֵינֶיהָ טוֹבוֹת
הִנֵּה חָלְפוּ הַשָּׁנִים
וַעֲדַיִן עֵינֶיהָ דּוֹמְעוֹתאֶת סִפּוּר חַיֶּיהָ הִיא נוֹצֶרֶת
כְּשֶׁכַּף יָדִי וְכַף יָדָהּ מִשְׁתַּלְּבוֹת
עַל דְּבָרֶיהָ שׁוּב וְשׁוּב חוֹזֶרֶת
אוּלַי מְבַקֶּשֶׁת תְּשׁוּבוֹתהִנֵּה זָקְנָה אִמִּי
וּלְעִתִּים עֵינֶיהָ עֲצוּבוֹת
וְרַק אֶת חִיּוּכָהּ הַטּוֹב
אִישׁ לֹא יוּכַל לְכַבּוֹת -
-
-
אבל אני לא יודע יידיש במידה ראויה כדי לתרגמו:)
כדאי שתדברי עם דניאל גלאי, איש מקסים, יו"ר איגוד
סופרי יידיש בישראל. את יכולה לומר לו שאני המלצתי
על תרגום השיר ליידיש והפניתי אותך אליו.
https://www.facebook.com/daniel.galay1
אילן.
-
-
כְּשֶׁאַתְּ אֵינֶנָּה / צְבִיָּה גּוֹלָן
וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ
זֶה הָפַךְ חָזָק מִמֶּנִּי
רֶגַע קַל אַחַר לֶכְתֵּךְ
גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִפְתַּר
יִשָּׁאֵר תָּמִיד פָּתוּחַ
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִגְמַר
בְּרֹאשִׁי הוּא כְּמוֹ וִכּוּחַ
וְאַתְּ בָּאָה מִיְּדֵי לַיִל
מוֹפִיעָה בַּחֲלוֹמִי
שׁוּב וָשׁוּב עַל גדר הַתַּיִל
בְּחֶשְׁכַת יוֹמִי
כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ
זֶה הָפַךְ חָזָק מִמֶּנִּי
רֶגַע קַל אַחַר לֶכְתֵּךְ
גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי -
-
בְּיָמִים אֵלּוּ בָּהֶם יוֹרֶדֶת
סַכִּין הַגִּיל
בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמַצָּבוֹ
מַצָּבִי
שֶׁל הַקָּרְבָּן
להחלומות עַל שִׁשִּׁים שֶׁזֶּה הָאַרְבָּעִים הֶחָדָשׁ
נִזְרְקוּ לְפַח הַפַּחַד
נִזְכַּרְתִּי בַּשִּׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי
לַהֲנָאַתְכֶם
2020
מְאַיֶּמֶת
כָּל פַּעַם
כָּל פַּעַם
שֶׁאֲנִי נִדְרָשׁ לְמַלֵּא טֹפֶס בַּמַּחְשֵׁב
לְהַכְנִיס תַּאֲרִיךְ לֵדָה
אֲנִי נֶחְרָד
הַיּוֹם , הַחֹדֶשׁ,
חַיִּים אִתִּי בְּשָׁלוֹם
מַזְכִּירִים גַּלְגַּל מַזָּלוֹת
וְהַשָּׁנָה- אֲבָל הַשָּׁנָה
גּוֹלֵל וְגוֹלֵל וְגוֹלֵל וְגוֹלֵל וְגוֹלֵל מַטָּה
2020, 2019,202018,2017
2005, 2000, 1970.1980.1990
.1959
1958
7
6
5
4
3
כָּל קְלִיק צוֹרֵב בִּבְשַׂר הַפַנְטַזְיוֹת
כָּל קְלִיק מתזכר שְׂעָרָהּ לְבָנָה
אָז
הֻחְלַט
נָא לְהִתְאַהֵב בַּשָּׁנִים הַיָּפוֹת
לְחַבֵּק אוֹתָם
לְחַבֵּק אוֹתְךָ -
-
אַבָּא סִפֵּר לִי\ דפנה פלדמן
שֶׁאֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה קָרְאָה לוֹ לְמִטָּתָהּ
וְאָמְרָה לוֹ : זֶהוּ, הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּצְּתָה
נִגְמַר, אֲנִי רוֹצָה לָמוּת, סִיַּמְתִּי עִנְיָנַי
אֵין בִּי צֹרֶךְ וְרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ עוֹד בְּחַיָּיוְהוּא עָנָה לָהּ: בְּרֶגַע שֶׁתֵּלְכִי אֵלֵךְ אַחֲרַיִךְ
אַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת שֶׁאֵין לִי חַיִּים בִּלְעָדַיִךְ
וְכָךְ דִּבְּרוּ כָּל הַלַּיְלָה וְרָקְמוּ אֶת הַתָּכְנִית
וְנִרְדְּמוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר שֶׁל זִקְנָה אַכְזָרִיתוַאֲנִי שֶׁיּוֹדַעַת שֶׁהוּא חַי עֲבוּרָהּ
דָּאַגְתִּי שֶׁתִּחְיֶה, זוֹ מִשְׁוָאָה פְּשׁוּטָה
אֶחָד פְּלוּס אֶחָד שָׁוֶה שְׁנֵי הוֹרִים
לֹא אוּכַל בְּבַת אַחַת לְאַבֵּד שְׁנֵי עֳגָנִיםעַכְשָׁו שְׁנֵיהֶם חוֹתְרִים תַּחְתַּי
מָה בְּתִכְנוּן? כְּבָר בְּחַרְתֶּם מָתַי?
אֲנִי חוֹקֶרֶת בְּקוֹל קַר וּמַתַּכְתִּי
כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא נוֹגֵעַ לִיהַאִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת?
מַשֶּׁהוּ לְאַרְגֵּן? לְתַכְנֵן? לִקְנוֹת?
הַאִם עָלַי לְכַבֵּד רְצוֹנוֹ שֶׁל הוֹרֶה
רַק בִּגְלַל שֶׁזֶּה מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה ?יִתָּכֵן כִּי הִיא מְבַקֶּשֶׁת לָמוּת לְמַעֲנוֹ
רַק כִּי הִיא רוֹאָה אֶת הַסֵּבֶל שֶׁלּוֹ
וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁהוּא חַי עֲבוּרָהּ
כָּעֵת מְבַקֶּשֶׁת אֶת אֲרוֹן הַקְּבוּרָהוְאוּלַי זוֹ הַתַּמְצִית שֶׁל כִּבּוּד אָב וָאֵם
לְכַבֵּד , לְשַׁחְרֵר, לְאַפְשֵׁר, לְהִתְנַחֵם
חַיֵּיהֶם שְׁזוּרִים זֶה בָּזוֹ, וְלֹא נִתָּן לְהַתִּיר
כָּל מָה שֶׁנּוֹתַר לִי הוּא רַק לְהוֹקִיראֲנִי יוֹדַעַת. וְאָמַרְתִּי מִזְּמַן
אִם תֵּלְכוּ, תֵּלְכוּ יַחַד, זֶה בָּרוּר וּמוּבָן
אֶעֱמֹד כְּמוֹ יַלְדָּה גְּדוֹלָה בְּמִלָּתִי
וְלֹא אֲבַקֵּשׁ שֶׁתִּחְיוּ בִּשְׁבִילִי -
-
הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי\ דפנה פלדמן
יֵשׁ דְּאָגָה שֶׁאוֹתִי מַטְרִידָה
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִזְדַּקֶּנֶת,
מָה אֶעֱשֶׂה בַּיּוֹם בּוֹ אֲגַלֶּה
שֶׁאֵינֶנִּי יוֹתֵר מְדַמֶּמֶת.זֶה לֹא הַקֶּמֶט אוֹ שְׂעָרָהּ לְבָנָה
מִגַּלֵּי חֹם אֵינֶנִּי חוֹשֶׁשֶׁת.
אַךְ בְּאֵיזֶה תֶּרוּץ אֲנִי אֶשְׁתַּמֵּשׁ
לְהַמְשִׁיךְ וְלִהְיוֹת הַמִּפְלֶצֶת.בְּקָרוֹב לֹא אֶהְיֶה לִפְנֵי אוֹ בִּזְמַן
אוֹ לִקְרַאת אוֹ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב,
וְאוֹתָהּ הַלִּילִית שֶׁהָיְתָה שֻׁתַּפְתִּי
תֵּאָלֵץ אוֹתוֹ יוֹם לַעֲזֹב.אֶקְבַּע לִי זְמַנִּים עַל פִּי כּוֹכָבִים
בְּתֵאוּם עִם זָנִית הַחַמָּה
בָּהֶם מְכַשֵּׁפָה אוּכַל לִהְיוֹת
אֲפִלּוּ שֶׁאֵין לִי סִבָּה. -
-
-
-
אִמִּי מִפְעָל שֶׁל
דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ כָּל שָׁנָה, כָּל הַשָּׁנָה
"תִּתְקַשְּׁרִי כְּשֶׁאַתְּ מַגִּיעָה", "שׁוּב נוֹסְעִים? בִּשְׁבִיל מָה?", "מָה עִם הַבָּנוֹת?", "מָה אָמַר הָרוֹפֵא?", "קַר לָךְ?", אָכַלְתְּ?", "וּמָה עִם הַשְּׁתִיָּה, אַתְּ שׁוֹתָה מַסְפִּיק?"
כָּכָה,
כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹםאִמִּי מִפְעָל שֶׁל
דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ כָּל שָׁנָה כָּל הַשָּׁנָה.
"אָכַלְתְּ? ( שׁוּב ), אֵיךְ יָשַׁנְתְּ? הֵכַנְתִּי לָךְ, מָצָאת חֲנָיָה? חָזַרְתְּ?, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַתְּ כָּל כָּךְ רְגִישָׁה, תִּשָּׁאֲרִי מוֹרָה, לָמָּה לָךְ? אֵיךְ הַיְּלָדִים?, אַתְּ עוֹד פַּעַם עוֹבֶדֶת קָשֶׁה? תִּקְּחִי מִשְׁחָה, זֶה מַרְגִּיעַ, לֹא יָשַׁנְתְּ?"
כָּכָה,
כָּל יוֹם כָּל הַיּוֹםאִמִּי מִפְעָל שֶׁל דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, כָּל שָׁנָהעַד הַשָּׁנָה.
הַשָּׁנָה הִשְׁתַּנָּה הַקֶּצֶב, גַּם הָאֲחִיזָה.
לִפְעָמִים הִיא מַחְזִיקָה בְּמַפְתְּחוֹת הַמִּפְעָל וְלִפְעָמִים
שׁוֹמֶטֶת וְנִשְׁאֶרֶת
בַּחוּץ.
לִפְעָמִים הִיא נִכְנֶסֶת וְנִזְכֶּרֶת:
"מָה אִתָּךְ? מָה אִתָּךְ?" הִיא שׁוֹאֶלֶת
שֶׁתִּשְׁאַל, שֶׁתִּשְׁאַל, אֲנִי אוֹמֶרֶת לִי
שֶׁתִּקְרָא לִי: "בִּינְתִי, בִּינְתִי אָכַלְתְּ?
לְהָכִין לָךְ סָלָט"?אִמִּי, מִפְעָל שֶׁל דְּאָגָה.
חֹרִים מְלַוִּים אֶת יָמֶיהָ וַאֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ
דְּאָגָה אַחַר דְּאָגָה
"אִמִּי, אִמִּי, אָכַלְתְּ? לְהָכִין לְךָ סָלָט?" -
-
פנים
אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל אִמִּי.
זִקְנָתָהּ בְּכַפּוֹת יָדַי.
אֲנִי רוֹצָה לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיקָהּ.
הַיּוֹם.
גַּם מָחָר.
יַלְדוּתִי בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ,
זִקְנָתִי בְּעֵינֶיהָ. -
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
Warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, class 'TIELABS_BBPRESS' does not have a method 'share_buttons' in /home/ishinfel/domains/isheinfeld.com/public_html/wp-includes/class-wp-hook.php on line 324