תחרות שירה: שירי מושב.
- This topic has 48 תגובות, 14 משתתפים, and was last updated לפני 3 שנים, 9 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
קול קורא: שירי מושב
חברי, הצלם ניל מרסר, איש תובל, צילם בשנה החולפת סדרת צילומים של מושבים, כיסאות, כורסאות וספות שונות, שהושארו אחרי יושביהם ויושבותיהם.
התערוכה תוצג במתחם פסטיבל עכו, בסוף מרץ 2022.
לכבוד התערוכה, משוררים.ות מוזמנים.ות לשלוח אלי שירי מושב, שירים על מושבים, כיסאות, כורסאות וספות שונות, רצוי אך לא הכרחי בצמוד לאחד מן התצלומים הללו.
השירים הנבחרים יודפסו ויוצגו בתערוכה, והכותבים.ות יוזמנו להקריאם בערב הפתיחה של תערוכה זו. שופט: אילן שיינפלד. אוצר התערוכה: מוני יוסף.
את השירים יש להעלות לפורום 'תחרויות' באתר http://www.isheinfeld.com. כדי לעשות זאת יש להירשם מקודם לאתר, ולשלוח לי הודעה במייל ilan@isheinfeld.com שנרשמתם.ן. שכן, עלי לאשר את הרשמתכם.ן בטרם תוכלו להעלות שיר לאתר. אחרי אישור ההרשמה עליכם להתחבר לאתר על ידי לחיצה על הצלמית המופיעה בצד שמאל מעל עמוד הפתיחה של האתר, להתחבר עם שם המשתמש.ת והססמה שלכם.ן, לגלוש למדור תחרויות, ובתוכו ל"שירי מושב."
בתוך הדיון "שירי מושב" תראו הודעת פתיחה ממני. לחצו על המילה "הגב", המופיעה בצד שמאל מעל הודעת הפתיחה שלי, ובריבוע הלבן שייפתח בפניכם.ן הדביקו את השירים.
מועד סיום הגשה: 15.2.22
בתודה ובברכה,
אילן שיינפלד. -
לילך גליל
שירי מושב"דובה גריזילית גידלה אותי/ חלב כוכבים היה מזוני העיקרי" (י. וולך)
הרעב
כָּל הָרָעָב הָאֶפְשָׁרִי בְּיַלְדָּה בַּת תֵּשַׁע עַל כִּסֵּא מְּנַדְנֵד קָדִימָה וְאָחוֹר.
עַל בִּרְכַּיִם חֲשׂוּפוֹת מֻנָּח הַסֵּפֶר; מָה לְמַעְלָה, מָה לַמָּטָה,
בְּיָדֶיהָ מַעֲדָן. חֲלַב אִמָּהּ לֹא הָיָה מְזוֹנָהּ הָעִקָּרִי.
בּרֹאשָׁה נִבְרָא עוֹלָם, גּוֹמֵעַ כּוֹכָבִים.בשבחי הציפרלקס
יָמִים רַבִּים אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
בְּלֹא כְּלוּם. לְמַעְלָה
הַתִּקְרָה רֵיקָה הַמַּרְאָה
שְׁקוּפָה הַמָּסָךְ שָׁחֹר.
מִפִּנַּת הַחֶדֶר נוֹבֶטֶת הַשְׁעָרָה
שֶׁמָּא לֹא אָקוּם עוד לְעוֹלָם.
אֲרֻכּוֹת וַעֲצוּמוֹת-עֵינַיִם
הַמַּחְשָׁבוֹת מְכַרְסְמוֹת. רִמּוֹת.
לְמִי אִכְפַּת בְּאֵיזֶה גּוּף אָמוּת.בפעם הראשונה שקראתי לָךְ שיר
הָמוֹן רְהִיטִים מִלְּאוּ אֶת הַבַּיִת. הַבּוּשָׁה
נסוגה לְעֵבֶר הַדֶּלֶת וְהִלְבִּינָה אֶת פָּנַי.
אַתְּ יָשַׁבְתְּ עַל אַחַת הַסַּפּוֹת והציפייה
נִמְתְּחָה כְּמוֹ צֵל, צָבְעָה אֶת הַקִּיר.
לֹא אָהַבְתְּ אֶת הַשִּׁיר.התבודדות
לָשֶׁבֶת נְכוֹחָה.
לִזְכֹּר לִנְשֹׁם.
לְהִתְבּוֹנֵן בָּאַיִן בְּעִנְיָן.
לָשִׂים לֵב לַתְּנוּחָה.
הָרֶגַע הַזֶּה מָלֵא בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים
מָלֵא בֶּאֱלֹהִים.
הַיַּעַר עוֹלֶה מִתּוֹךְ הָעֵצִים.
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת אִמְרַת הָאֲבָנִים.
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי רוֹצָה
בָּרֶגַע הַזֶּה
מִלְּבַד לְהָנִיחַ מִיָּדַי
אֶת הָעֵת.-
עַל מָה זֶה יוֹשֵׁב?
בְּעֹצְמָה.
גַּם אֶת פִּרְטֵי הַחֻלִּין הַפְּשׁוּטִים.
נוֹגַעַת בִּמְקוֹמוֹת רְגִישִׁים. רַכִּים.וְהִנֵּה.
כָּךְ יָשַׁבְתְּ לָךְ לְמוּלִי
עַל כִּסֵּא מִשְׂרָדִי
וְהִגַּשְׁתְּ לִי פִּסַּת לִבֵּךְ.
הֵנַחַתְּ בְּפַשְׁטוּת, כָּךְ בַּתֹּהוּ הַמְּאֻבָּק שֶׁבֵּינֵנוּ.וַאֲנִי מִיָּד חָטַפְתִּי.
כְּמוֹ מָצָאתִי יַהֲלוֹם בֵּין סִדְקֵי מִּדְרָכָה.
בְּלִי לַחֲשֹׁב עַל שֶׁקֹּדֶם נָגַעְתְּ בָּהּ בְּיָדַיִךְ חֲשׂוּפוֹת.נִדְבַּקְתִּי.
פִּסָּתֵךְ נִצְמְדָה אֵלַי. נִכְנְסָה לְגַרְעִין הַתָּא.וְזֶה שׁוּב קָרָה.
וְזֶה בְּבַת אַחַת לְתוֹךְ הַבֶּטֶן הָרֵיקָה.
וְלִתְלֹשׁ אוֹתָהּ מִמֶּנִּי
שׁוּב יִכְאַב.
יוֹתֵר מִשַּׁעֲוָה.קְצָת כְּמוֹ לְהִתְאַהֵב.
מְשַׁחְזֶרֶת דְּפוּסִים
מְשַׁחְזֶרֶת נוֹפִים מֻכָּרִים.
וְזֶה נָעִים וְגַם כּוֹאֵב.
שׁוֹאֵב.
מְגָרֶדֶת. חוֹפֶרֶת. חוֹקֶרֶת.
עַל מָה זֶה יוֹשֵׁב? -
-
רָצִיתִי שֶׁתֵּשֵׁב אִתִּי לְרֶגַע,
עַל כִּיסֵּא הָעֵץ בַּמִּטְבָּח, שֶׁקָּנִינוּ בְּאִיקֵאָה,
בִּתְחִילַּת דַּרְכֵּנוּ.רָצִיתִי שֶׁגּוּפְךָ הַמֻּכָּר,
יַסְתִּיר אֶת קִלּוּפִי הַצֶּבַע בְּמוֹטוֹת הַמִּשְׁעֶנֶת,
וּפָנֶיךָ יוּאֲרוּ פִּתְאוֹם.רָצִיתִי שֶׁנְּדַבֵּר כְּמוֹ פַּעַם,
שֶׁתְּסַפֵּר לִי מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ,
וְכַמָּה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב.רָצִיתִי שֶׁהַמִּזְוָודָה, הָעֲמוּסָה לְהִתְפַּקֵּעַ,
לֹא תַּעֲמוֹד הָכֵן
לְיַד הַדֶּלֶת..אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה בְּבֵרוּר,
אֶת הַקִּלּוּף שֶׁל הַצֶּבַע עַל מִשְׁעֶנֶת הַכִּיסֵּא,
שֶׁנִּשְׁאֲרָה גְּלוּיָה.כַּף יָדְךָ הָאַחַת עַל יָדִית הַדֶּלֶת,
כַּף יָדְךָ הַשְּׁנִיָּיה אוֹחֶזֶת בַּמִּזְוָודָה,
וְאַתָּה יוֹצֵא מֵחַיֵּי.לשבת ביחד.
כַּמָּה עַגְמוּמִיִּים הָיוּ,
הָרְגָעִים,
ֶבָּהֶם יָשַׁבְתִּי לְבַד,
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס,
נוֹסַעַת לַבַּיִת הָרֵיק,
לָשֶׁבֶת בְּכֻרְסָא שֶׁלִּי,
מַבִּיטָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן.כַּמָּה טוֹבִים וּמֵיטִיבִים,
הָרְגָעִים ,
שֶׁבָּהֶם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
אִתָּךְ לַקָּפֶה,
אִתְּכֶם לָאֲרוּחָה ,
אִתְּךָ בְּיַחַד עַל הַסַּפָּה,
לִצְפּוֹת בַּסִּדְרָה שֶׁלָּנוּ.כֻּרְסָא מְרֻפֶּדֶת
בִּקְטִיפָה מַרְהִיבָה,
סַפָּה רַכָּה וּמַזְמִינָה,
לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָהּ,
אֲנִי בָּאָה לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל ,
אִם תִּשְׁמֹר לִי מָקוֹם לְיָדְךָ. -
-
-
רֶגַע / רִנָּה וִילְנֶר
הַיּוֹם
הָיָה רֶגַע
בּוֹ הָעֵינַיִם נִפְגְּשׁוּ
וְגוּף הָפַךְ לְגוּף
וְהַנְּשִׁימָה הָיְתָה לְאַחַת
וְהַיֶּלֶד טִפֵּס עַל הַסֻּלָּם
וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּשֶׁקֶטוּפִתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי
לָמָּה
בָּחַרְתִּי
לִכְרוֹת
אִתְּךָ
בְּרִית.בּוֹא נֵשֵׁב יַחַד.
אַתָּה וַאֲנִי.
עַל סַפָּה
אַחַת
וְנִהְיֶה שׁוּב
לְאֶחָד. -
-
-
-
30.5.2020
בכסא אחדהָרֵיחַ שֶׁל בֵּית הוֹרַי
סָפוּג בכיסא טוּאָלֶט אֶחָד
שעליו כיסוי קרושֶׁה
משאריות צֶמֶר שסרגה אִמִּי
לְהַסְתִּיר פרווה ורודה ממורטטת
כָּל לוּלָאָה וְכָל סִיב
כָּבְשׁוּ בְּקִרְבָּם אֶת
עָבַרִי
חֲסַר רֵיחַ הָיָה בְּנַחֲלָתוֹ
וְאַחֲרֵי נדידתו לְבֵיתִי
הֵחֵלָּה בכרסומה
בּסומֶת התקופה.***
-
-
הכורסה שלנו / דנה שניידר
הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם
שיערי מִתְבַּדֵּר לוֹ בָּרוּחַ
רֵיחָנִי, גּוֹלֵשׁ, מִתְפַּקֵּעַ, מִתְפָּרֵעַ
צוֹעֶדֶת כְּכַדּוּר אֵשׁ בְּתוֹךְ
לֶהָבוֹת מַרְהִיבוֹת
בַּדֶּרֶךְ לְשׁוּם מָקוֹם
מְחַפֶּשֶׂת מְעַט הִגָּיוֹן
בְּאֶמְצַע הַיַּעַרמִסְּבִיבִי עֵצִים נוֹפְלִים
מַטַּח כּוֹכָבִים מְכַוֵּן עָלַי
נִתְקֶלֶת בַּכֻּרְסָא הַמִּתְפּוֹרֶרֶת
זוֹ שֶׁפַּעַם הָיְתָה שֶׁלָּנוּ
וּמַגִּיעָההספה הישנה / דנה שניידר
מַשַּׁב רוּחַ דַּק
בְּלֵיל קַיִץ מַהְבִּיל
מַתְוֶה דֶּרֶךְ לַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי
כְּמוֹ מַפּוּחַ לָרֵאוֹת
כְּמוֹ בָּלוֹן חַמְצָןכָּל הַסְּגָרִים הַמִּתְהַדְּקִים
עַתָּה בִּקְרָב מְאַסֵּף
מוּל הִתְרַחֲבוּת הַפְּתָחִים
וְרוּחַ עַרְבִית חַשְׁשָׁנִית
מְנַסָּה לְפַזֵּר אֶת הַשֵּׁדִים
אֶת הַמְּאֻמָּתִים, הַמְּעֻמָּתִים, הַנִּדְבָּקִים, הַמַּחֲלִימִים
כֻּלָּם הוֹלְכִים וּמִתְפּוֹגְגִים עִם צִלְצוּלֵי הֶעָלִים
בֵּינוֹת הָעֵצִיםהַלֵּב שֶׁלִּי עַכְשָׁו מֻנְשָׁם
עֵת הַזִּכָּרוֹן עוֹלֶה בִּי וְהַצִּפִּיָּה שׁוּב גּוֹאָה
וּכְמוֹ תָּמִיד אֲנִי פֹּה עַל הַסַּפָּה
הַיְּשָׁנָה
מְחַכָּה, לְךָ -
-
קו 967
עטוף בשממה
שוקק חיים מבפנים
יורדים מהקודש
אל המוותחוצים את המדבר
עצי השיטה נאבקים ביובש
עדרי העיזים משוטטים
צאן ללא רועהבמהרה היבש הופך רטוב
החום הופך ירוק
אט אט האוטובוס גומע את העלייה החדההנה עירות פועלים סביבים קיבוצים
כל אחד מקנא לחיו של השני
ממשיכים את דרכו של אחאב? -
-
16.5.2008
בלבול
רציתי לקום
בחרתי לשבת,
שתקתי
מילים ארוכות.
ינקתי קדרות
פיהקתי שמש
חלמתי ערות
בעילפוןמאכלת ברק
ונתח ענן
ארבו במעי רוש,
רציתי לקום
אך עודני יושבת
במגלשת המבול
– לגלוש. -
-
קָרָאנוּ לָהּ הַכֻּרְסָה שֶׁל אַרְצִ'י \עִנְבָּל שַׁפְרִיר
יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר חוֹרִים מִכֻּרְסָה
יוֹתֵר חַיִּים מֵאֲשֶׁר בְּאַבָּא
לִבָּהּ הָרַךְ מָלֵא נִיקוֹטִין
הִיא מִתְנַדְנֶדֶת בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים
גָּ'אז מַרְקִיד אֶת צִירֶיהָ
מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא לְהֵרָדֵם עַל בִּטְנָהּ
מְכַסָּה אוֹתְךָ בְּאוֹר טֵלֵוִיזְיָה חַמִּיםוּמִתּוֹךְ שֵׁיֶּנָה
לְהַכְנִיס אֶצְבַּע לְאֶחָד
הַחוֹרִים בְּבַד רֹאשָׁהּ,
לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחֲלָקִים הַשְּׂרוּפִים מִסָּבִיב
מְנַסִּים לִשְׂרֹט
מְנַסִּים לִגְמֹל אוֹתְךָ מִכֹּל תְּחוּשָׁה -
-
עֵדוּת / אורה גולדהירש
מְפַנִּים אֶת הַדִּירָה שֶׁל סַבְתָּא.
אֲבֵלִים.
נִפְרָדִים גַּם מֵהַחֲפָצִים.
– מָה נִשְׁמֹר? מָה נִזְרֹק?
– אֶת הַסַּפָּה תִּזְרְקוּ, אִמָּא אוֹמֶרֶת,
הִיא כָּל כָּךְ יְשָׁנָה,
הֵם לֹא הֶחֱלִיפוּ רָהִיטִים חֲמִישִׁים שָׁנָה.
– לָמָּה לִזְרֹק?
– הִיא יְשָׁנָה, כָּל כָּךְ יְשָׁנָה.
לֹא צָרִיךְ סַפָּה מְרֻפֶּטֶת.הַסַּפָּה אָבֵלָה וַחֲפוּיַת רֹאשׁ.
כָּל מָה שֶׁרָאֲתָה בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים:
כָּל הַשִּׂיחוֹת, הָאֲהָבוֹת, הַמְּרִיבוֹת.
כָּל הַכְּעָסִים וְהַסְּלִיחוֹת,
כָּל הָאַכְזָבוֹת, הַבְּדִידוּת וְהַתִּקְווֹת
עֵדוּת לְחַיִּים שֶׁהָיוּ.
זִיכְרוֹנוֹת נִשְׁכָּחִים וְסוֹדוֹת קְבוּרִים
לְאָן הֵם נִזְרָקִים עַכְשָׁיו?– לִזְרֹוק כְּבָר, אִמָּא אוֹמֶרֶת,
אַף אֶחָד לֹא צָרִיךְ אֶת הַסַּפָּה הַיְּשָׁנָה הַזֹּאת. -
-
מְנוּחָה לֹא נְכוֹנָה / נהיר ליבי
כְֻּרְסָאוֹת הַזְּרוּקוֹת בְּחֵיק הַטֶּבַע
יְבִיאוּךָ לִמְנוּחָה לֹא נְכוֹנָה,
שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל הַגֶּבַע
אַתָה תֵּשֵׁב עֲלֵי סַפָּה אֲשֶׁר חוֹנָה
בְּלֵב מִדְבָּר, וְשָׁם לָרֹב לְלֹא שִׁמּוּשׁ.
כְּאֶבֶן בְּלִי הוֹפְכִין כָּךְ הִיא סְתָם זְרוּקָה,
אַךְ מְקַוָּה שֶׁעוֹד תַּגִּיעַ לְמִמּוּשׁ
עַצְמִי אִם רַק תֻּחְרַם מִסְּבִיבָתָהּ הַיְּרֻקָּה
אֱלֵי סָלוֹן אֶל מוּל מַקְלֵט הַמְּשַׁדֵּר
סְרָטִים עַל ג'וּנְגֶל וְעִֵצִים וְנוֹף פִּרְאִי.
כָּךְ תְּמַצֶּה אֶת כִּשּׁוּרֶיהָ, תִּסְתַּדֵּר
אַךְ לֹא עַל זוֹ אני כָּתַבְתִּי אֶת שִׁירִי…א' באדר א' תשפ"ב / 2/2/22
-
-
נטישה
רָצִיתִי שֶׁתֵּשֵׁב אִתִּי לְרֶגַע,
עַל כִּיסֵּא הָעֵץ בַּמִּטְבָּח, שֶׁקָּנִינוּ בְּאִיקֵאָה,
בִּתְחִילַּת דַּרְכֵּנוּ.רָצִיתִי שֶׁגּוּפְךָ הַמֻּכָּר,
יַסְתִּיר אֶת קִלּוּפִי הַצֶּבַע בְּמוֹטוֹת הַמִּשְׁעֶנֶת,
וּפָנֶיךָ יוּאֲרוּ פִּתְאוֹם.רָצִיתִי שֶׁנְּדַבֵּר כְּמוֹ פַּעַם,
שֶׁתְּסַפֵּר לִי מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ,
וְכַמָּה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב.רָצִיתִי שֶׁהַמִּזְוָודָה, הָעֲמוּסָה לְהִתְפַּקֵּעַ,
לֹא תַּעֲמוֹד הָכֵן
לְיַד הַדֶּלֶת..אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה בְּבֵרוּר,
אֶת הַקִּלּוּף שֶׁל הַצֶּבַע עַל מִשְׁעֶנֶת הַכִּיסֵּא,
שֶׁנִּשְׁאֲרָה גְּלוּיָה.כַּף יָדְךָ הָאַחַת עַל יָדִית הַדֶּלֶת,
כַּף יָדְךָ הַשְּׁנִיָּיה אוֹחֶזֶת בַּמִּזְוָודָה,
וְאַתָּה יוֹצֵא מֵחַיֵּי. -
-
לשבת ביחד
כַּמָּה עַגְמוּמִיִּים הָיוּ
הָרְגָעִים,
ֶבָּהֶם יָשַׁבְתִּי לְבַד,
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס,
נוֹסַעַת לַבַּיִת הָרֵיק,
יושבת בכורסא שֶׁלִּי,
מַבִּיטָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן.כַּמָּה טוֹבִים וּמֵיטִיבִים
הָרְגָעִים ,
שֶׁבָּהֶם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
אִתָּךְ לַקָּפֶה,
אִתְּכֶם לָאֲרוּחָה ,
אִתְּךָ בְּיַחַד עַל הַסַּפָּה,
לִצְפּוֹת בַּסִּדְרָה שֶׁלָּנוּ.כורסא מְרֻפֶּדֶת
בִּקְטִיפָה מַרְהִיבָה,
סַפָּה רַכָּה וּמַזְמִינָה,
לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָהּ,
אֲנִי בָּאָה לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל ,
אִם תִּשְׁמֹר לִי מָקוֹם לְיָדְךָ. -
-
נִימוּסִים/ אוֹרָה גּוֹלְדְּהִירְשׁ
– תוֹרִיד אֶת הָרַגְלַיִם מֵהַמּוֹשָׁב,
נוֹזֵף נֶהָג הָאוֹטוֹבּוּס: מִיָּד, עַכְשָׁו!
– הָאוֹטוֹבּוּס הוּא רְכוּשׁ הַכְּלָל
וְאַתָּה לֹא שׁוֹמֵר עָלָיו בִּכְלָל.– לְךָ הָיָה נָעִים לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מְלֻכְלָךְ?
שׁוֹאֶלֶת הָאִשָּׁה שֶׁמּוּלִי בָּרַכֶּבֶת, כְּשֶׁאֲנִי נָח
מַבִּיטָה עַל נַעֲלֵי הַסְּפּוֹרְט הַחֲדָשׁוֹת
כְּשֶׁרַגְלַי הַכּוֹאֲבוֹת מִתְאוֹשְׁשׁוֹת– תּוֹרִיד אֶת הַנַּעֲלַיִם! אוֹמֶרֶת אִמָּא כְּעוּסָה,
אִם אַתָּה יוֹשֵׁב יְשִׁיבָה מִזְרָחִית עַל הַכֻּרְסָה.
– לֹא לְהָרִים רַגְלַיִם עַל הַכִּסֵּא בִּזְמַן הָאֲרוּחָה,
אַבָּא אוֹמֵר וְרוֹטֵן בִּפְנֵי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.– לְהוֹרִיד רַגְלַיִם, זֶה לֹא עַרְסָל,
שֵׁב יָפֶה עַל הַסַּפְסָל!
אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאָבִיא לְךָ כָּרִית?
אוֹמֶרֶת הַשְּׁכֵנָה בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית– לָשֶׁבֶת זָקוּף עַל הַכִּסֵּא וּלְהַקְשִׁיב בְּשִׁעוּר!
שׁוֹאֶלֶת הַמּוֹרָה: זֶה בָּרוּר?
כְּשֶׁרֶגֶל אַחַת עַל הַכִּסֵּא נִשְׁעֶנֶת
וְהַשְּׁנִיָּה לָרִצְפָּה רוֹכֶנֶת– לָמָּה אֵין לְךָ חִנּוּךְ בְּסִיסִי?
אַתָּה מִתְנַהֵג מַמָּשׁ לֹא נִימוּסֵי!
כְּזֶה אֲנִי: מְחַפֵּשׂ נוֹחִיּוּת, לֹא מְנֻמָּס!
לִשְׁמֹעַ רַק הֶעָרוֹת וּנְזִיפוֹת זֶה כָּל כָּךְ נִמְאַס!רוֹצֶה לָשֶׁבֶת מְשֻׁחְרָר וְחָפְשִׁי
עַל סַפָּה, כֻּרְסָה, אוֹ כִּסֵּא אִישִׁי,
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לַצִּבּוּר
שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבּוּר -
-
קוּרְס הַכֻּרְסָאוֹת הַקּוֹרְסוֹת / נהיר ליבי
קוּרְס יש לַעֲשׂוֹת בַּנוֹשֵׂא
כֻּרְסָאוֹת שֶׁבְחֵיק טֶבַע זְרוּקוֹת:
מַה חָשַׁב זֶה שֶׁהוֹתִיר אֶת הַכִַּסֵּא
הַמְּרֻפָּד בֵּין חֻרְשׁוֹת יְרֻקּוֹת?וּמַדּוּעַ לׂא תָּרַם אֶת הַסַּפָּה
לְנִזְקָקִים בְּתוֹר כֵּס הֲנָקוֹת,
וְהֶעְדִּיף לְהַשְׁאִיר בְּגַפָּהּ
אֶת פִּסַּת הָרִהוּט, בְּחֵיקוֹ
שֶׁל מִדְבָּר, שָׁם הִיא תִּבְלׂט
בְּרׂב הָדָר וּפְאֵר,
וְתַּזְכִּיר לַיּוֹשֵׁב בָּהּ קַלּוֹת
אֶת אַרְעִיּוּת חַיָּיו, כִּי תִּתְפּוֹרֵר.ב' באדר א' תשפ"ב / 2/2/22
-
-
הכורסא של תרזה / עינת ארז
הַפִּנָּה הֶחֱמִיאָה לָהּ.
פִּסּוֹת קַרְנַיִם מִזְדַּנְּבוֹת
שִׁוּוֹ לָהּ מַרְאֶה מְפֻסְפָּס
גַּם לְעֵת עֶרֶב.בְּצִנְעָהּ הִתְמַסְּרָה לְכֻלָּם.
הִצִּיעָה אֶת כְּרֵסָהּ הַמִּשְׁתַּפֶּלֶת
וְאֶת אַגָּנָהּ הָרָחָב
כְּעַרְסָל, גַּם לַחֲתוּלָה.אַט אַט דָּהָה עוֹרָהּ.
קְמָטִים הִשְׁתַּקְּעוּ בָּהּ
סִימָנֵי אֶצְבָּעוֹת זָבוֹת בָּלְעוּ
אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה הַמְּנַחֵם.קַרְסֻלֶּיהָ הִתְכַּהוּ וְסִימָנֵי הַחַבָּלָה
פָּגְמוּ בְּיַצִּיבוּתָהּ. הַזְּמַן פָּצַע,
שָׁלַח אֶת גְּרוּרוֹתָיו גַּם בְּעֵינֶיהָ
(לֹא עָזְרוּ הַטִּפּוּלִים).וּבְּפִנָּה שֶׁכֹּה הֶחֱמִיאָה לָהּ
קָרְסָה אֶל סוֹפָהּ. -
-
נושם ירוק / ורד סער
הַמַּרְאֶה הַמַּר הַזֶּה
שֶׁל שָׂדוֹת חַרְדָּל צְהֻבִּים
לֹא גַּז מֵרֹאשְׁךָ.
וְשׁוּב אַתָּה,בְּטִיּוּלִית הַמִּטַּלְטֶלֶת,
בּוֹהֶה מֵחַלּוֹן מְאֻבָּק
טֶרֶם יִתְחַלְּפוּ הַמַּרְאוֹת בְּרֵיחַ זַעֲקוֹת וֶשְׁרֵיפָה.
וּמַבָּטְךָ מְזֻגָּג וְאָבָק צוֹרֵב הָעֵינַיִם,
וְתִפְרַחַת חַרְדָּלִית טוֹרֶפֶת בְּךָ.
אֵיןאֲוִירלִנְשֹׁם.הוּא אָמַר לְךָ, תַּעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם
וְהִבְטִיחַ שֶׁהָאָבָק יִשְׁקַע,
כִּי זֶה הַכֹּל בָּרֹאשׁ.
הוּא אָמַר לְךָ, דַּמְיֵן רֵיחַ שֶׁל יָרֹק
יָרֹק שֶׁל דֶּשֶׁא
יָרֹק שֶׁל בָּזִילִיקוּם
יָרֹק שֶׁל מָרָק אֲפוּנָה.וְאַתָּה יוֹשֵׁב
וְנוֹשֵׁם,
יָרֹק.
נוֹשֵׁם,
יָרֹק.
וּכְשֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לִנְשֹׁם פִּסָּה שֶׁל כָּחֹל,
אַתָּה קָם בִּכְבֵדוּת,
וְלֹא נוֹתֵן דַּעְתְּךָ, כִּי הִשַּׁלְתָּ
אַבְקַת עִקְבוֹת נִשְׁמָתְךָ
חַרְדָּל מַר וְשִׁבְרֵי זַיִת. -
-
כסא בשדה ורד סער
בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה
יָשַׁב לוֹ כִּסֵּא
אָמַר לְעַצְמוֹ
הוֹ, כַּמָּה טוֹב
שֶׁאֲנְי לֹא זָרוּק
סְתָם כָּכָה בָּרְחוֹב -
-
גירסה שניה – לשיר
הכורסא של תרזה / עינת ארז
הַפִּנָּה הֶחֱמִיאָה לָהּ.
פִּסּוֹת קַרְנַיִם מִזְדַּנְּבוֹת
שִׁוּוֹ לָהּ מַרְאֶה מְפֻסְפָּס
גַּם לְעֵת עֶרֶב.בְּצִנְעָהּ הִתְמַסְּרָה לְכֻלָּם.
הִצִּיעָה אֶת כְּרֵסָהּ הַמִּשְׁתַּפֶּלֶת
וְאֶת אַגָּנָהּ הָרָחָב
כְּעַרְסָל.אַט אַט דָּהָה הָעוֹר.
קְמָטִים הִשְׁתַּקְּעוּ בָּהּ
סִימָנֵי אֶצְבָּעוֹת זָבוֹת בָּלְעוּ
אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה.קַרְסֻלֶּיהָ הִתְכַּהוּ
סִימָנֵי הַחַבָּלָה
הַזְּמַן פּוֹרֵר,
שָׁלַח גְּרוּרוֹתָיו גַּם בְּעֵינֶיהָ.
(לֹא עָזְרוּ הַטִּפּוּלִים).
עַד שֶׁקָּרְסָה לְאִטָּהּ אֶל סוֹפָהּ. -
פּנַי בערסל ידיךָ
החופן את תְּמולַי
בּנוּל אצבעותיך
נארג געגוע.עינַי צל, עינַי אור
רואות, לא רואות
את הנולד.
©רחל בכר -
-
חַיִּים חֲדָשִׁים // גלית בויאנשו
הָעֵצִים כְּבָר הִתְמִירוּ
גְּבוֹהָה
בְּיַחַד עִם גָּדְלָם
שֶׁל הַבָּתִּים
בַּנּוֹף שֶׁל הַמּוֹשָׁב
בְּתוֹךְ כָּל הַסֵּדֶר הַזֶּה
שֶׁל שְׁבִילִים מִפְּסֵיפָסִים
וּפִרְחֵי תַּרְבּוּת
צִבְעוֹנִיִּים
נִגְרְרָה לְפִנַּת הַפֶּרֶא
סַפָּה עֲזוּבָה
שֶׁיָּדְעָה יָמִים יָפִים
עַל רִצְפַּת הַפּוֹרְצֵלָן
לְאַדְמַת הַטְּרָשִׁים
הַקָּשָׁה
לְמִפְגָּשׁ מְחֻדָּשׁ
וּפָרוּעַ
שֶׁל אַהֲבָה
-
-
גַּעֲגוּעַ // גלית בויאנשו
עוֹד זְכוּרִים לִי יָמִים
שֶׁל קוֹלוֹת יְלָדִים
מְקַפְּצִים
עַד בְּלִי הֶרֶף
בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל
עוֹד זְכוּרִים לִי יָמִים
שֶׁל מִלִּים
מֵהַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ
עַל חֲלוֹמוֹת
וּכְמִיהוֹת
לְיָמִים רְחוֹקִים
וְהָיוּ גַּם יָמִים
שֶׁל שִׁנּוּי מְטַלְטֵל
אוֹרִי נִבְקַע
וְדָעַךְ
וְעַכְשָׁו בֵּין עֵצִים
בַּשַּׁלֶּכֶת
בָּא בַּיָּמִים
מִתְגַּעְגֵּעַ
-
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.