תחרות שירי לידה, דּוּלוֹת ומיילדות
- This topic has 80 תגובות, 18 משתתפים, and was last updated לפני 2 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
ביום 5 במאי מדי שנה מציין האו"ם את יום המיילדות הבינלאומי, ובצדק. איש מאתנו לא היה מגיח לעולם לולא המיילדת שהייתה שם בעבורנו, כדי להקל על לדתנו ולקלוט אותנו בין ידיה.
לכבוד מועד זה, אקיים תחרות שירי לידה, דוּלוֹת ומיילדות. אין מגבלה לכמות השירים או אורכם, אבל יש להגישם מנוקדים. ניתן להגיש שירים בנושא זה לאתר שלי עד תאריך 30.4.22.
הפרס למקום הראשון בלבד בתחרות זו הוא 50% הנחה בעריכת ספר שירים על ידי. שלושת הזוכים/ות במקומות הראשונים יזכו גם בקופון של 50% הנחה לרכישת ספרי שירה של משוררות בהוצאת 'שופרא' לספרות יפה, ובהם ספריהן של מרסלה לונדון, רחל מדר איינהורן, שילה ויינברג, חגית אריאלי שיינפלד, תמרה אור, סיגל אשל, גילה ברסקי ונירה מלין.
כדי להעלות שירים לאתר יש להירשם אליו מקודם לכן. לחצו על הצלמית המופיעה מצד שמאל מעל עמוד הפתיחה לאתר http://www.isheinfeld.com.
במשבצת שתיפתח בפניכםן לחצו על 'הרשמה'. כשם משתמש.ת כתבו את שמכם.ן המלא באנגלית, במחובר. כססמה כתבו את מספר הטלפון הנייד שלכםן. זה יקל עלי לעזור לכםן במידת הצורך. ואז הודיעו לי שנרשמתם.ן. שכן עלי לאשר את הרשמתכם.ן, ומבלי שאאשר אותה לא תוכלו להעלות חומר לאתר.
אחרי שתקבלו ממני אישור הרשמה תוכלו להיכנס למדור תחרויות, לדיון על הגנת הפרטיות. שם תלחצו על המילה 'הגב' הנמצאת מצד שמאל מעל הודעת הפתיחה שלי. ייפתח בפניכם.ן ריבוע לבן, שבו תוכלו 'להדביק' את שירכם.ן, ואז תלחצו על 'שליחה' והשיר יעלה לאתר.
זוהי הדרך היחידה להגשת שירים לתחרות. אנא אל תשלחו לי אותם במייל.
תודה,
אילן. -
הי אילן,
מה שלומך?
מצרפת שיר שכתבתי לכבוד התחרות.
כיוון שחסרה לי זווית הראיה במרחק הזמן, אני חוששת שהשיר אינו בשל דיו ובכל זאת שולחת.18.4.2022
בחדר לידה/ רחל בכרנָדַרְתִּי לְהַחֲרִישׁ
לְהֵהָפֵךְ קוֹסֶמֶת בּוֹלַעַת סַכִּינִים
לִכְבֹּשׁ כָּל צִיר הַמְּפַלֵּחַ בְּלַהֲבוֹ הַחַד,
אַךְ הַכְּאֵב בְּגַבִּי הַתַּחְתּוֹן מֵבִיס אֶת כּוֹחוֹתַי
וּמְבַקֵּעַ כְּמוֹ סַכִּין בַּבָּשָׂר הַחַי
עֵת צִירִים מְשַׂחֲקִים בִּי "יָם אֲדָמָה"
יָם חַמִּים נִגָּר
בֵּין רַגְלַי הַמְּפֻסָּקוֹת .
רַק אֲנָחָה כְּבוּשָׁה הִסְתַּנְּנָה בֵּין שְׂפָתַי
כְּשֶׁהַצִּיר חָזַר לִתְקֹף
וַאֲנִי לוֹחֶצֶת, מַשִּׁיבָה מִלְחָמָה שַׁעֲרָהּ.חֲדַר הַלֵּדָה רוֹחֵשׁ
כְּמוֹ בְּקַן נְמָלִים עַמְלָנִיּוֹת.
קוֹלָהּ שֶׁל אָחוֹת מַזְעִיק עֶזְרָה,
"יֵשׁ בַּחוּץ לֵדָה בְּחֹדֶשׁ שְׁמִינִי
הִיא עֲדַיִן בִּמְכוֹנִית שֶׁל גִּיסָהּ"
וְעֵדֶר אֲחָיוֹת טָס הַחוּצָה לְהוֹשִׁיעָהּ.וִילוֹן פִּרְחוֹנִי תְּכַלְכַּל מַפְרִיד בֵּינִי לְבֵין
הַצַּרְחָנִית שֶׁמֵּעֵבֶר
"זוֹ לֵדַת תְּאוֹמִים" מְבַשֶּׂרֶת לָהּ
הַמְּיַלֶּדֶת וְלִבִּי יוֹצֵא אֵלֶיהָ
"אֲנִי יוֹדַעַת", קוֹלָהּ מְיֻגָּע
וְזָעֲקָה אַחֶרֶת מְהַדְהֶדֶת מִקִּיר לְקִיר
בִּבְכִי מְדַבֵּק
"אִמָּא! אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר"
עוֹד מְעַט זֶה יִגָּמֵר מַרְגִּיעָה
אוֹתָהּ עַלְמָה בְּמַדִּים כְּחֻלִּים
וּמְצִיצָהּ לְעֶבְרִי מִקָּצֵהוּ שֶׁל הַוִּילוֹן
"רֶגַע, אֲנִי רוֹאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵגִיחַ"
הִיא טוֹעֶנֶת כְּנֶגְדִּי בְּאִשּׁוּם
"כִּי לָחַצְתִּי", אֲנִי מַשִּׁיבָה בְּעֶלְבּוֹן
"אֲבָל לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת?"
הִיא מַקְשָׁה
שָׁמַעְתִּי שֶׁהָעֶרֶב יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לֵדוֹת
אָז שָׁתַקְתִּי.-
-
כשנולדת | יעל קידר
כְּשֶׁנּוֹלַדְתְּ
רָצִיתִי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
וְלֹא הִצְלַחְתִּי
כְּשֶׁאַתְּ בָּכִית-
בָּרַחְתִּי
לֹא מִפָּנַיִךְ נָדְדָה שְׁנָתִי
כֵּיצַד אַסְבִּיר לְךָ אֶת לֶכְתִּי?כְּשֶׁנּוֹלַדְתְּ
רָצִיתִי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
וְלֹא הִצְלַחְתִּי
כְּשֶׁאַתְּ בָּכִית-
בָּרַחְתִּי לְבָתֵּי זָרִים
זֶה קַל יוֹתֵר לְהִתְמַסֵּר
לַאֲחֵרִים. -
-
-
-
*
בִּטְנִי הַחֲסֵרָה
הַמְּחֻסֶּרֶת הַכָּרָה
אֵינָהּ רֵיקָה עוֹד
בִּטְנִי מְגַדֶּלֶת מַגְדִּילָה
וְהַלֵּב שֶׁלִּי
דּוֹפֵק
עוֹבֵד
שׁוֹלֵחַ
דָּם אַהֲבָה
לְאֲהוּבַי*
יֵשׁ בְּתוֹכִי דּוֹפֵק
יָדַיִם קְטַנּוֹת
אַרְבָּעָה חַדְרֵי לֵב
יֵשׁ בְּתוֹכִי רֶחֶם
בְּתוֹכָהּ יֵשׁ חַיִּים
מִתּוֹכָהּ אֲנִי אִשָּׁה
סוֹף סוֹף
אֲדָמָה פֹּרִיָּה*
בֵּינוֹת לָעֲנָנִים הָיִיתָ
וַאֲנִי בָּאֲדָמָה
הִתְפַּלַּלְתִּי
הִתְפַּתַּלְתִּי
חֲצוֹצַרְתִּי בִּשְּׂרָה אֶת בּוֹאֲךָ
.
אָכֵן בָּאתָ בְּקוֹל תְּרוּעָהלידה / ליד ה' / רינה וילנר
הַבָּשָׂר שֶׁלָּךְ זוֹעֵק לָךְ.
תִּשְׁתְּקִי בַּחוּץ
תִּתְחוֹלְלִי בִּפְנִים.* * *
קָדִימָה
בּוֹאוּ מַיִם
בְּתוֹכִי
נַעַנְעוּ אֶת הַבָּשָׂר
נְהִיָּתָהּ לִי שָׁם אֶבֶן
כּוֹאֶבֶת
מַזְכִּירָה
קָדִימָה
מַיִם בּוֹאוּ
אֲנִי
מוּכָנָה
אֲנִי
מַסְכִּימָה
לִחְיוֹת.***
פָּשַׁטְתִּי יָדִי
אֶל אֵל חַי
נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים
נִפְעַרוּ הַסְּגָרִים
מַיִם זוֹרְמִים
בָּאוּ
הֵנִידוּ
הֵנִיעוּ הָרִים
בּוֹאִי בּוֹאִי יָלַדְתִּי
אֲנִי
שַׁעַר עָטוּר
לָךְ.הֲרַת עוֹלָם /רינה וילנר
כָּכָה הָיִיתִי פַּעַם.
מְלֵאַת חִכָּיוֹן
גּוּף רָקוּב
שְׁמָמָה
אֵימָה
מִתְהַלֶּכֶת בְּתוֹכִי וּמִמֶּנִּי.
כָּכָה הָיִיתִי פַּעַם
בְּלִי רֶחֶם
זוֹעֶקֶת רַחֲמִים
גּוּף סָגוּר
נְקָבִים חֲלוּלִים.וְהַיּוֹם
אֲנִי
הֲרַת
עוֹלָם.שׁוֹתֶקֶת
מִשְׁתּוֹקֶקֶת
בְּתוֹכִי שׁוֹקְקִים חַיִּים.*
שְׁלוֹשִׁים שֻׁתָּפִים לוֹ לְאָדָם.
הַמַּזְכִּירָה, הַמְּדַקֶּרֶת, הַמְּטַפֶּלֶת, הָאָחוֹת הַוְּרֻדָּה,
הָאַמְבּוּלָטוּר, מוֹכֵר הקָפֶה, לוֹקַחַת הַדָּמִים, בּוֹדֶקֶת הַדָּמִים,
הַשּׁוֹאֵב, הַטֶּכְנָאִית, הַמַּרְדִּים בְּדִימוֹס, הַמַּשְׁגִּיחָה,
הַבַּעַל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָרֶחֶם שֶׁלִּי, סָבְתָא רַבָּה, הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וַאֲנִי.
מַסָּע מְשֻׁתָּף
לְתִינוֹק שִׁתּוּפִי
לְחַיִּים בִּמְשֻׁתָּף
עִם הַשֻּׁתָּף שֶׁלָּנוּ.
מְחַכִּים לְךָ בְּאַהֲבָה,
בחדר הלידה,
אַבָּא וְאִמָּא וְהָעוֹלָם. -
-
-
ובניגוד לשיר הקודם, מצרפת קטע על האולטרא סאונד של העולם הבא ברחם ההווה (מוות הוא לידה בעולם הבא), אמנם אינו מתייחס לדולות ומיילדות אך זווית ראיה אחרת על הריון.
ככה הוא נראה, כשהוא בן ארבעים שנה, פסק המלאך שערך את בדיקת האולטרא סאונד, והצביע על המסך התכלכל. פה ניתן לראות שההתפתחות תקינה. הוא כבר מקריח ומרכיב משקפיים.
הכרס אולי קטנה למימדים הנצפים במהלך שנים אלו, אך אל דאגה, יש לו כבר קמטי הבעה בזוויות הפה והעין, סימן להתקדמות תואמת לגילו. נחזור על הבדיקות אחת לשנה עד שימות
וייוולד
במקרה של התכווצויות סרק אני מציע לא להמתין ולהגיע לבדיקה בדחיפות.
קודם, שולחת קטע קצר בנושא של הריון אחר, קריצה להרהורי על נושא המוות ולידה מחדש. -
-
ואחרון אחרון חביב, שיר בנושא הריון ולידה מדומה, ספק הרואית ספק עצובה.
16.3.2010
***
נוֹשֵׂאת בְּרַחְמִי
אֶת אָבִי וְאִמִּי
כָּל שְׁאֵרִית יָמַי
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי
עַד שֶׁנֵּצֵא מִן הָעוֹלָם
יַחְדָּיו
שְׁלוּבֵי יָדַיִם.רַק בְּלֶכְתִּי
יִסְתַּלְּקוּ הוֹרַי
שֶׁחָיוּ בִּי חַיֵּי חֶסֶד. -
-
לֹא יָכְלָה יוֹתֵר
לִנְשֹׁם בַּמִּרְפֶּסֶת הַגְּדוֹלָה
עִם נוֹף שְׁוַיְץ מוּלָהּ
בָּעֲיָרָה הַכֹּל כָּךְ שְׁקֵטָה בַּצָּפוֹןיָרְדָה בְּדִלּוּג
בַּמַּדְרֵגוֹת הַמְּפֻתָּלוֹת לְמַטָּה
מַרְגִּישָׁה אֶת הַדֹּפֶק שׁוֹאֵג לָהּ בַּרְקוּתוְהַמִּלִּים מְהַדְהֲדוֹת בְּתוֹכָהּ :
"טִפְּשָׁה אֲרוּרָה ,מָה עוֹשָׂה ,לֹא לָמַדְתָּ כְּלוּם
בְּכָל חֲמִשִּׁים שְׁנוֹתַיִךְ עַל הָאֲדָמָה ?""מַכַּת בְּכוֹרוֹת"
הוּא הָיָה קוֹרֵא לָהּ
כַּמָּה הָיָה הוּא מְבֹרָךְ
חָזְרָה אֵלָיו הַהֲבָנָה
בֶּחֳדָשִׁים שֶׁדָּעַךְ לְסוֹפוֹ .עֵינָיו הָיוּ מִתְמַלְּאוֹת אוֹר
כְּשֶׁנִּכְנְסָה לְחַדְרוֹ בְּבֵית חוֹלִים
עִם חִיּוּךְ מָלֵא אַהֲבָה
אֶת הַדְּמָעוֹת בָּכְתָה מִבִּפְנִים חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים
שֶׁלֹּא יָדַע ,שֶׁלֹּא יִרְאֶה
מָה שֶׁהִיא הֵבִינָה
מֵהָרוּחוֹת וְהַשָּׁדַיִם ."מַכַּת בְּכוֹרוֹת" הוּא
הָיָה קוֹרֵא לָהּהַמַּכָּה הַזֹּאת מִסְתּוֹבֶבֶת עַכְשָׁו
בָּרְחוֹבוֹת הַשְּׁקֵטִים
וּמְחַכֶּה לְחִבּוּק
שֶׁחִכְּתָה לוֹ גִּלְגּוּל חַיִּים שָׁלֵם .מֵהָרֶכֶב יוֹצֵא הָאִישׁ עָטוּר זָקֵן
כְּאֵב וְכוֹכָבִים בָּעֵינַיִםמוֹשִׁיט אֵלֶיהָ יָדַיִם
וְאוֹמֵר בְּשֶׁקֶט
"אָז מָה עַכְשָׁו ? חִבּוּק ? "וּכְשֶׁהִיא נְמַסָּה בְּתוֹךְ הָעִטּוּף שֶׁלּוֹ
הַדְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ בּוֹכוֹת שׁוּב פְּנִימָהלֹא מַכַּת בְּכוֹרוֹת
לֹא חִיּוּךְ שֶׁמַּסְתִּיר כְּדֵי לְהָקֵל עֲלֵיהֶםכְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וְעוֹטְפוֹת
מַלְאַךְ אֱנוֹשִׁי
סוֹף סוֹף הִיא בַּבַּיִת
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ . -
-
הי אילן. רק כעת ראיתי שכתבת לי שאלה בתגובה לחריזה בשירים על שחיתות. אני קוראת וקראתי שירה לפני שהתחלתי לכתוב אותה. שורשי השירה שלי מתחילים בספר תהילים, וסידור. הרבה 'הללו' נכתב שם. יהודה אטלס גם על המדף. החלק השני של שורשי השירה, מקורם בשפת האם שלי: דר' סוס אמילי דיקינסון, ויליאם שקספיר, רוברט פרוסט, ג'ק קרואק, ייטס ועוד. בהמשך חיי אמצתי את שירתם של דאנטה 'התופת' , האודיסיאה והאיליאדה, שארל בודלר, שאול טשרנחובסקי וביאליק, עליו חקרתי בעת לימודי 'סוגיות חיים' הנחיית קבוצות טיפוליות בביבליותרפיה תלמודית. במרכז בלאושטיין בירושלים. מאז התיישבו אצלי: יהונתן גפן, ויסלבה שימבורסקה, אווה קלפי, ברטולד ברכט, יחזקאל חבשוש יהודה עמיחי ועוד רבים וטובים. אני חושבת שהרשימה החלקית הזו עונה על הסקרנות לשאלת כמה נחשפתי לשירה שאינה חריזה.
כתבתי כמה שירים ללא חריזה ויש גם כמה שפורסמו. את השירה שאני כותבת אני מכנה הקאה. המוח חושב בחרוזים, השיר עולה במוחי במצלול וחריזה ומקצב שעובר מיד לכתיבה. לעתים החריזה יוצרת את המילים לשיר. זעם וכעס עולים בחרוזים ואני מקיאה אותם על הצג. אינני עושה מניפולציות ואינני מתעקשת לכתוב בחרוזים. זה מה שיוצא מתוכי. וכשתוכי יחליט להפסיק לחרוז, אתחיל לכתוב שירה ללא חריזה. אין לי התנגדות לכאן ולכאן. הראש פתוח והנפש חפצה. והנה עוד שיר, וכן, הוא בחרוזים…בְּרוּכָה הַבָּאָה אֶל הָאִי\ דפנה פלדמן
עוֹד מְעַט תַּגִּיעִי אֶל הָאִי הַמֻּפְלָא
יֵשׁ לָךְ סַל קַל חָדָשׁ בִּמְקוֹם מִזְוָדָה
מְקַוָּה שֶׁאָרַזְתְּ רֵק בֶּקִינִי תַּחְתּוֹן
כִּי פֹּה יִשָּׁלֵף לָךְ הַצִּיצִי הָמוֹן
כֵּן
אַחֲרֵי הַפְלָגָה שֶׁל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים
שֶׁל בְּחִילוֹת צָרָבוֹת דָּלִיּוֹת וְטְחוֹרִים
נוֹלַד לְךָ יֶלֶד עַכְשָׁו זֶה רִשְׁמִי
בְּרוּכָה הַבָּאָה, יַקִּירָה, אֶל הָאִי
לֹא
אַתְּ לֹא מִתְלוֹנֶנֶת, זֶה מָה שֶׁרָצִית
בָּעֲרָה לָךְ הָרֶחֶם, זוֹ הָיְתָה הַתָּכְנִית
וְכָעֵת אַתְּ בְּהֶלֶם, זֶה לְגַמְרֵי מוּבָן
וְגַם לֹא יָשַׁנְתְּ כְּבָר הָמוֹן הָמוֹן זְמַן
כֵּן
אֲנַחְנוּ בָּאִי יוֹדְעוֹת מָה אַתְּ עוֹבֶרֶת
וָתִיקוֹת הָאִי קוֹרְאוֹת לוֹ טַמְטֵמֶת
כָּל קִיּוּמֵךְ, לִבֵּךְ וְנַפְשֵׁךְ
תָּלוּי בַּוָּלָד שֶׁכָּעֵת בְּחֵיקֵךְ
לֹא
אֵין בָּאִי טִיפִּים אוֹ קְסָמִים אוֹ כִּשּׁוּף
תִּלְמְדִי לַעֲשׂוֹת רַק אֶת מָה שֶׁדָּחוּף
תִּנְשְׁמִי, אֲהוּבָה, זֶה דּוֹרֵשׁ הִסְתַּגְּלוּת
בְּרוּכָה הַבָּאָה אֶל הׇ-אִי- מַהוּת-
לֵדָה / ארנינה קשתן
לְבֵית-הַחוֹלִים קָרְאוּ דַּגָ'אנִי
יָפוֹ
הַנְּקֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאַבָּא כֵּן בָּא
לְבַקֵּר בָּהּ אֶת אִמָּא
טֶרֶם הִתְעַלְּפוּתָהּ אֶל הַנֹּפֶשׁ הַכָּפוּי
מֵעָצְמַת לֵדָתִי
אַרְבָּעָה יָמִים וְאַרְבָּעָה לֵילוֹת אָרְכָה יְצִיאָתִי
אֶל הַמַּכְאוֹבִים הַמַּמְתִּינִים
(כְּמוֹ לוּ יָדַעְתִּי אֶת חֶרְדַּת אֲיוֹמוּתָם
וְהִתְעַכַּבְתִּי וְהִתְעַכַּבְתִּי)
אַרְבָּעָה יָמִים וְאַרְבָּעָה לֵילוֹת
נְטוּלֵי אֶפִּידוּרָל
לְאִמִּי הַנֶּאֱנֶקֶת
עַד בּוֹא הַמֶּלְקָחַיִםוְאַבָּא בָּא
נִרְגָּשׁ וְעָסוּק
עִם צְרוֹרוֹת שֶׁל שֵׁמוֹת
לִקְרֹא בָּם אֶת בִּתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה
בְּעוֹדוֹ מְיַלֵּד, בְּחֶלְקָהּ הָאַחֵר שֶׁל הָעִיר,
אֶת עִתּוֹן הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל.
הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ.
הוּא יוֹשֵׁב וְהִיא בּוֹכִיָּה
הוּא קוֹרֵא בִּשְׁמוֹת וְהִיא מְנִידָה וְשׁוֹתֶקֶת
עַד הִתְפַּקְּעוּתִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי
אֶל הַשֵּׁם הַנִּבְחָר
שֶׁעִמּוֹ נָטְלָה אוֹתִי וְאֶת חֲלֻקָּה
בְּחִיּוּךְ שָׁסוּעַ
לָנוּחַ בְּבֵית-הַהַבְרָאָה הַמְּרֻחָק
בְּלִי אַבָּאשֶׁהִמְשִׁיךְ לְהוֹלִיד
מַמָּשׁ בְּאוֹתָם יָמִים
אֶת פְּרִי רוּחוֹ
בְּבֵית-דְּפוּס רוֹחֵשׁ
רָחוֹק. -
דפנה,
לפני הכל, תודה רבה על סיפורך. היקף הקריאה שלך בשירה אכן מעוררת התפעלות.
הערתי בנוגע לשירת החרוז נובעת מזה, שלעתים קרובות היא מעוררת רושם של משחקיות,
ולא תמיד החרוז הוא 'הכרחי.' אבל אני מאד מבין מה שאת מספרת. שהשיר יוצא ממך
באופן הזה, ולא באופן אחר.
גם השיר הזה, על לידה, הוא יפה, אך יש בו משהו משחקי, והטון המשחקי הזה נובע
מן השימוש בחרוז..
אילן.
-
-
דַּקָּה לִפְנֵי… / ארנינה קשתן
… לַדָּתִי
תָּפַס הָרוֹפֵא אֶת רֹאשִׁי
בְּמֶּלְקָחַיִם
וְשָׁאַב אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם
שֶׁיָדַעְתִּי כַּנִּרְאֶה
כְּבָר אָז
שֶׁמּוּטָב לְעַכֵּב
כְּכָל הָאֶפְשָר
אֶת הִצְטָרְפוּתִי אֵלָיו… שֶׁחָצִיתִי אֶת הַכְּבִישׁ הָאָסוּר
בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה מֵהַגַּן
אֶל הַשֶּׁקֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי
("הָגַּן כְּבָר נִגְמַר")
יָדַעְתִּי כַּנִּרְאֶה
כְּבָר אָז
שֶׁאֵין מָקוֹם לָאֱמֶת שֶׁלִּי
כִּי מִמֵּילָא אֵעָנֵשׁ עַד חָרְמָה… שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמִּטָּה
עִם עוֹד גֶּבֶר
יָדַעְתִּי כַּנִּרְאֶה
כְּבָר אָז
שֶׁלְּהִשָּׁאֵר נוֹכַחַת
בְּגוּפִי וּבְנַפְשִׁי
יִצְרֹב בִּי צַלָּקוֹת
נוֹרָאוֹת יוֹתֵר
מֵאֵלּוּ שֶׁנִּצְרְבוּ
כְּשֶׁהָיִיתִי שָׁם בִּלְעָדַי… מְלֹאת לִי חֲמִשִּׁים
עַל סַף הַהַחְלָטָה
שֶׁיַּלְדָּה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה לִי
יָדַעְתִּי כַּנִּרְאֶה
שׁוּב אָז
שֶׁאֶת הַמַּסְלוּל הָזֶה
נִגְזָר עָלַי
לַחֲצוֹת לְבַד… מוֹתִי
עִם אוֹ בְּלִי רוֹפֵא
אֵדַע כַּנִּרְאֶה
רַק אָז
אֶת הַמַּשְׁמָעוּת
שֶׁל כָּל זֶה
וּמָה שֶׁלְּפָנָיו
וּמָה שֶׁאַחֲרָיו -
-
כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי אִשָּׁה / ארנינה קשתן
לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁקְּוֻצּוֹת הַשֵּׂעָר הָעֲשִׁירוֹת
שֶׁכְּבָר הָיוּ שָׁם – כָּךְ מְסַפֶּרֶת אִמִּי –
יִדַּלְדְּלוּ
גַּם הֵן
בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּסָּע
לִכְלַל נְטִיפִים נוֹשְׁרִים
וְהוֹלְכִים בְּהַתְמָדָה
לֹא יָדַעְתִּי
אֶת הַמַּכּוֹת
שֶׁאָבִי יַדְאִיב אֶת תָּאַי הַצְּעִירִים
וְהַמִּתְבַּגְּרִים
בְּכַפּוֹת-יָדָיו,
בְּמִלּוֹתָיו,
בְּמַבָּטָיו,
עַד כְּדֵי בִּלְבּוּל דִּי-אֵן-אֵי-יִ
שֶׁלְּלֹא צְחוֹקִי
יָכוֹל הָיָה לְסַכֵּל
אֶת עֶצֶם הֱיוֹתִי אֲנִי
לֹא יָדַעְתִּי
אֶת הַפַּחַד
שֶׁיְּצַמֵּק אֶת צַהֲלַת חִיּוּנִיּוּתִי הָאֵינְסוֹפִית
עַד כְּדֵי שִׁכְחַת עַצְמִי
אֶת הָאַשְׁמָה
שֶׁתִּשְׁחַק אֶת מֵיטַב לֵילוֹתַי
עַד כְּדֵי עִוּוּת מִפְרָקַי
מֵעֹצֶם הַהִתְיַסְּרוּת
אֶת הַבּוּשָׁה
שֶׁל שְׁנוֹת הַהַסְתָּרָה אוֹתִי
בְּקַרְקָעִית הָאַרְמוֹנוֹת הַמְּעֻקָּמִים
שֶׁבָּנִיתִי מִפִּגּוּמַי הַמְּפֻצָּלִים
וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהֵם אֲנִי הָאֲמִתִּית.
גָּנַזְתִּי אוֹתָהּ מִפְּנֵיכֶם
פֶּן תַּצְבִּיעוּ עָלַי
בְּאֶצְבַּע רוֹשֶׁפֶת, יוֹדַעַת, חוֹרֶצֶת
וּתְשַׁחְזְרוּ
גַּם אַתֶּם
אֶת זַעְפּוֹ הַנֶּחְרָץ שֶׁל אָבִי
שֶׁמֵּאֵן לְהַסְכִּין עִם נָשִׁיּוּתִי הַקּוֹדַחַת
וְעָמָל כָּל חַיָּיו
לְפַסֵּל אוֹתִי
בְּצֶלֶם אֱלֹהָיו הַמְּרַסֵּןכְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי אִשָּׁה
לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁמִּבֵּין חֲלָצַי
יִנְטֹף דָּם
שֶׁמִּתּוֹךְ צַלְעוֹתַי
תִּבְקַעְנָה שְׁתֵּי גְּבָעוֹת
שֶׁיְּהַפְּנְטוּ אָבוֹת-לֶעָתִיד
שֶׁל יְלָדוֹת אֲחֵרוֹת
עַד כְּדֵי שִׁכְרוֹן אֶבְרֵיהֶם שֶׁלָּהֶם
שֶׁגַּם הֵם
בְּהִוָּלְדָם
לֹא יָדְעוּ אֶת פְּרִיצָתָם הָעֲתִידִית
לֹא יָדַעְתִּי
אֶת קִנְאַת אִמִּי
אֶת תְּשׁוּקַת אָבִי
אֶת בְּדִידוּת סָבָתִי
לִפְנֵי
תּוֹךְ-כְּדֵי
וְאַחֲרֵי
מוֹת סָבִי
אֶת הִסְתַּלְּקוּת אָבִי
בְּטֶרֶם מְלֹאת סְאַת סִבְלוֹ
לֹא יָדַעְתִּי
כַּמָּה דְּלָתוֹת חֲסוּמוֹת יַאַרְבוּ לִי
בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת
מֵעֵבֶר לַנְּהָרוֹת
שֶׁכֵּן אַצְלִיחַ לַחֲצוֹת
עַל אַף שֶׁלֹּא לִמְּדוּנִי לִשְׂחוֹת
לֹא יָדַעְתִּי
אֶת הַמּוֹתָר הָעֶלְיוֹנִי שֶׁנִּתַּן
גַּם לִי
בְּטֶרֶם פֻּצַּלְתִּי מֵאָדָם
וְשֶׁרַק בַּעֲרֹב שְׁנוֹת הַחֶבְיוֹן
שֶׁאֲנִי הַמְּבֹהֶלֶת
גָּזְרָה עַל זוֹ הַמַּמָּשִׁית
כְּמֶחְוָה מִתְמַשֶּׁכֶת
שֶׁל הַצָּלָה מְדֻמָּה
הִשְׂכַּלְתִּי לְהַטּוֹתוֹ לְעֶבְרִיוּבְכָל זֹאת
אִם יִתְבָּרֵר
שֶׁאַגִּיעַ לְכָאן
שׁוּב
וּבְעָמְדִי שָׁם בַּתּוֹר
תִּנָּתֵן לִי
כְּבָר שָׁם
חֵרוּת הַבְּחִירָה
אֲנִי מוֹדִיעָה
בְּלִי כָּל הַכְנָעָה
חֲרָטָה
אַשְׁמָה
אוֹ יֵאוּשׁ:
גַּם בַּפַּעַם הַבָּאָה
אִוָּלֶד
אִשָּׁה -
-
יְחִידָתִי / ארנינה קשתן
(לבתי
שאותה בחרתי לא ללדת)עַל-יַד הַקֶּבֶר
שֶׁלֹּא יִהְיֶה
שֶׁל בִּתִּי
עוֹמֶדֶת
בְּלֵב קוֹרֵס
וְחִיּוּךְ
שֶׁבַּנֶּצַח הַנּוֹכְחִי
יוּעַד
רַק לָהּ
אָבְדַן הָאֵין
גַּם הוּא יֵשׁ
בּוֹ כְּאֵב
מִי מְפַחֵד מֵהַיֶּלֶד
שֶׁלֹּא הָיָה
שֶׁל וִירְגִ'ינְיָהאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא
לֹא
אֲבָל לָדַעַת אֱמֶת
כּוֹאֵב לֹא פָּחוֹת מִלֹּא
לָדַעַת אוֹתָהּ
שׁוּב
הֶחְלַטְתִּי
שֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה
לֹא תָּרוּץ בַּפַּארְק
תִּפֹּל
תֵּשֵׁב
תִּבְכֶּה
פִּתְאֹם תִּרְאֶה אִישׁ עַל סוּס
וּצְחוֹקָהּ הַחַד-פַּעֲמִי
יַפְרִיחַ נִצְנוּצֵי קְרִיסְטָל
בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
עַל לֶחְיָהּ
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ יוֹשֶׁבֶת
עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת
עֵינֶיהָ אַחַר הָאִישׁ
אוֹ הַסּוּס
אוֹ הַכַּדּוּר הַשּׁוֹעֵט
בֵּין רַגְלֵי אֲנָשִׁים
עוֹרֵב שָׁחֹר
תַּלְתַּלֶּיהָ נוֹסְקִים אֵלָיו
הִיא פָּשׁוּט מַבִּיטָה
אֵין סִפּוּר בְּמוֹחָהּ הַמֻּפְלָא
רַק עֵץ, כַּדּוּר, סוּס, צִפּוֹר,
מַבָּטָהּ זָז בְּלִי תִּכְנוּן
אֲנִי רוֹאָה
כָּל כָּךְ אַחֵר
גַּם אֲנִי הָיִיתִי כָּךְ, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
גַּם כְּשֶׁקָּמָה
אֵין תָּכְנִית
קָמָה כִּי קָמָה
כָּל פַּשְׁטוּת הָעוֹלָם
בַּקָּמָה הַזֶּה הַקָּטָן
הַבָּרוּר
כַּדּוּר, עֵץ, אִישׁ, סוּס,
הַגּוּף זָז
גּוּפִיפוֹן זָעִיר
יוֹדֵעַ
הַכֹּל
לֹא חוֹשֵׁב
נָע
הִיא מְמַלְמֶלֶת מִלְמוּלֵי הַסְכָּמָה
עִם עַצְמָהּ
זְרוֹעוֹת קְטַנּוֹת מִתְנוֹפְפוֹת
בָּאֲוִיר הָעֲנָק שֶׁעַל-יָדָהּ
הִיא לֹא יוֹדַעַת
אֶת הַקֶּסֶם הַחוֹנֵק
שֶׁל יָפְיָהּ
אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְכַנִּים רִאשׁוֹנִיּוֹת
הִיא
הִיא
צוֹחֶקֶת שִׁנַּיִם חוֹשְׂפוֹת
לֹא רוֹאָה כַּמָּה הַכֹּל
כָּל כָּךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנָּה
אֵין לָהּ שְׁאֵלָה
עַל פַּחַד
עַל כּוֹכָב נוֹפֵל
עַל חַד-פַּעֲמִיּוּת אוֹ
זְמַנִּיּוּת
אִישׁ, סוּס, כַּדּוּר, כֶּלֶב,
כֶּלֶב, כֶּלֶב, אִמָּא, כֶּלֶב,
וְהִיא עַל אַרְבַּע
אַחֲרָיו
כֶּלֶב, כֶּלֶב, אִמָּא, כֶּלֶב,
עַכְשָׁו אִשָּׁה עַל אֳפָנַיִם
יָד דְּבִיקָה
דֶּשֶׁא לַח
פִּיפִּי, קָאקִי, מִכְנָסַיִם,
שְׂרוֹךְ פָּתוּחַ, צְחוֹק נִמְחַק
דַּי, נִמְאַס, תָּקוּמִי כְּבָר
לִישֹׁן, לִישֹׁן, כְּבָר מְאֻחָר
עִם הַנַּעֲלַיִם, לֹא חָשׁוּב
הָעִקָּר שֶׁאַתְּ עוֹד פֹּהכַּמָּה טוֹב
שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא בֶּאֱמֶת אֶצְטָרֵךְ לִדְאֹג לָךְ
לֹא בַּגַּן וְלֹא בַּבַּיִת
בְּבֵית-סֵפֶר בַּצָּבָא
גְּלוּלוֹת, נָשִׁים, גְּבָרִים, כָּל אֵלּוּ,
כֵּן תֵּלְדִי אוֹ לֹא תֵּלְדִי
מְבֻלְגֶּנֶת אוֹ פָּסִיבִית
מְצַיֶּרֶת אוֹ בּוֹכָה
תַּאיְלַנְד, הֹדּוּ, אוֹ קוֹלוֹמְבִּיָּה
אֱלֹהִים, שׁוּב תְּאוּנָהיַלְדָּתִי
אַחַת אַתְּ רַק לִי
אֵין נוֹגֵעַ בָּךְ אֶצְלִי
לֹא חָיִיתָ
וְלֹא תָּמוּתִי
זוֹהִי
לָךְ
אַהֲבָתִי -
-
נחמה קרמס
לְנַסּוֹת שׁוּב
הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵבַנּוּ
שֶׁצָּרִיךְ לְפָחוֹת שָׁלוֹשׁ נְפָשׁוֹת
לִיצוֹר מִשְׁפָּחָה,
הָיָה יוֹם הַמִּיפְנֶה,
הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּנּוּ הַחַיִּים לְתָמִיד.שָׁנָה אַחַת אֵינְסוֹפִית מֵאָז,
עָשִׂינוּ, חָשַׁבְנוּ וְדִיבַּרְנוּ,
אַךְ שׁוּב וָשׁוּב,
חָזַרְנוּ וְהִתְאַכְזַבְנוּ.
הֶעֱלֵינוּ חֶרֶס בְּרַחְמִי…וְאָז לְפֶתַע נָבַטְתָּ בִּי,
יַלְדִי הַקָּט,
וְלֹא הָיָה מְאוּשָּׁר מֵאִיתָּנוּ.
הִרְגַּשְׁתָ מִתּוֹכִי אֶת רִיקּוּדֵי הַשִּׂמְחָה,
גִּירְגּוּרִי הָעוֹנֶג, לִיטּוּפֵי הָאַהֲבָה.כְּבָר לֹא הִבַּטְתִּי בְּקִנְאָה
בְּאִימָּהוֹת עֲמוּסוֹת יְלָדִים,
כְּבָר לֹא עָקַפְתִּי אֶת גַּנֵּי הַמִּשְׂחָקִים.
יְלָדִים רָצִים וּמְצַוְּוחִים-
הָיוּ מַשְׂאַת נַפְשִׁי.כְּאֵבֵי הַצִּירִים בִּישְּׂרוּ
אֶת מָה שֶׁיְּיַחֲלֵנוּ אֵלָיו.
מוּכָנָה לְכָל כְּאֵב,
מַבְטִיחָה לָשֵׂאת הַכֹּל בִּדְמָמָה,
מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹור בְּשָׁלוֹם..הֲמוּלָה,
אֲחָיוֹת מַגִּיעוֹת בִּמְרוּצָה,
הָרוֹפֵא מוּזְעָק מֵחֲדַר הַנִּיתּוּחַ,
הַמֶּתַח וְהַחֲשָׁשׁ גּוֹאִים,
עַד שֶׁנִּשְׁמָעוֹת הַמִּילִּים הַצּוֹרְחוֹת:
יֵשׁ כָּאן לֵידָה שְׁקֵטָה.רִיק קוֹרֵעַ בְּתוֹכִי,
צְלִילָה לְנִבְכֵי הַשְּׁאוֹל
לְלֹא תִּקְוָוה.
אַתָּה מְעַסֶּה אֶת כְּתֵפַי,
מְמַלְמֵל וּמְחַזֵּק-
נְנַסֶּה שׁוּב. -
-
נחמה קרמס
בַּת זְקוּנִים.
הִתְלַבְּטוּת ;
כְּדַאי, מְסוּכָּן, כֵּן, לֹא…
בְּלִי הוֹרְמוֹנִים מְזָרְזִים ,
מָה שֶׁהַטֶּבַע יַחְלִיט בִּשְׁבִילִי.
הֲרֵי יֵשׁ כְּבָר שְׁנַיִם .
מוּשְׁלָמִים בַּבַּיִת.וְאָז נוֹצַרְּתְ.
טֵלֵפוֹן מֵהָרוֹפֵא,
מוֹדִיעַ – זוֹ בַּת.
הַגְּדוֹלָה מְאוּשֶּׁרֶת-
אָחוֹת קְטַנָּה-
חֲלוֹם שֶׁהִתְגַּשֵּׁם.לֵידָה רְגִילָה,
הָרוֹפֵא לְיָדִי,
הָרֹאשׁ מִתְקַדֵּם .
מְבָרֶרֶת , לֹא עוֹמֶדֶת בַּמֶּתַח,
בְּהִירָה כְּמוֹ הַבַּת,
אוֹ כֵּהָה כְּמוֹ הַבֵּן?וְאָז הִגַּחְתָּ בְּנִיחוּתָא,
הַשֶּׁבַח לְבוֹרֵא הָאֶפִּידוֹרָל,
נִכְרַכְתְּ בְּחִתּוּל,
מִכַּף רֶגֶל וְעַד צַוָּאר,
הוּנַחְתְּ עַל הַשִּׁדָּה.וְעֵינַיִיךְ מַבִּיטוֹת לְעֶבְרִי,
בְּהִתְעַנְיְנוּת סַקְרָנִית.
עוֹד מְעַט יָשִׂימוּ אוֹתָךְ עָלַי ,
לְמַגָּע גּוּף בְּגוּף,
הַנְּשָׁמוֹת כְּבָר מְאוּחָדוֹת,וְאֵיזֶה אֹשֶׁר שֶׁבָּאתָ.
-
-
דּוּלוֹת רְפָאִים לִוּוּ אוֹתִי
בְּחֶדֶר הַלֵּדָה.
אִמִּי הַמֵּתָה,
סַבְתוֹתַי הַלּוֹחֲמוֹת, הַחֲלוּצוֹת, הַנֶּעְדָּרוֹת.
הֶחֱזִיקוּ אֶת יָדִי,
נָשְׁמּוּ,
כָּאֲבוּ,
דָּחֲפוּ,
הִרְבִּיצוּ בִּי תּוֹרָתָן.
וְנָשְׂאוּ בְּבִרְכַּת יְדֵיהֶן הַמֵּתוֹת,
אֶת חַיֵּי יְלָדַי אֶל הָעוֹלָם.
בָּרִאשׁוֹן
וּבַשְּׁנִיָּה. -
-
עִם לֵדַתְכֶם
תָּרַמְתִּי אֵבָרִים.
תָּרַמְתִּי לֵב.
תָּרַמְתִּי כְּלָיוֹת (וּמוּסָרָן)
תָּרַמְתִּי מֹחַ.
תָּרַמְתִּי שְׁנַת לַיְלָה.
וְתָרַמְתִּי זֶהוּת.
וְהִשְׁאַרְתִּי לִי רַק מִלִּים. -
-
שלום רב אילן
מתכבדת בצנעה להציג וילנל פרי עטי.קיסר / נירית צור מגיד
"מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית"! כָּךְ פָּסַק
הָרוֹפֵא הַבָּכִיר בְּנִימָה רְצִינִית וּבְטוֹן רָם חָרַץ:
"הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק".וְגוּפִי – כְּרֵסוֹ בֵּין שִׁנַּי הַנּוֹקְשׁוֹת, נֶאֱלַם וּפֻשַּׂק
בֵּין מִלִּים. שְׁאֵלוֹת נֶעֶלְמוּ בְּתוֹךְ אֵין מֵי שָׁפִיר שֶׁפָּרַץ.
"מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית"! כָּךְ פָּסַקהָרוֹפֵא – אֱלוֹהֵי פֶּרַח לֵב הָעֻבָּר, לֵב זָהָב שֶׁנָּסַק
וְעָמַד לַהֲפֹךְ מֵחֲלוֹם לִמְצִיאוּת בְּמוֹעֵד שֶׁהֻמְרַץ.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק.וּבָרֶגַע הַהוּא לֹא נִכְנַעְתִּי לְדֹפֶק פִּרְאִי־מְרֻסָּק
שֶׁהָלַם בָּרַקּוֹת כְּאִזְמֵל, כְּשָׁפָן בֵּין סְלָעִים אָץ וְרָץ.
מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית – כָּךְ נִפְסַק.וּבָחַרְתִּי לִלְפֹּת לְלֹא כָּל שְׁבָב הִסּוּס אֶת הַדִּין שֶׁהֻסַּק:
רַק אִזְמֵל מְנַתְּחִים יְחַלֵּץ מִקִּרְבִּי נֵס קֵיסָר נֶעֱרָץ.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק.בֶּן אָהוּב וְיָקָר – נֵס יַם סוּף, פְּרִי בִּטְנִי שֶׁבָּקַע וְנִמְתָּק.
הֲפַכְתַּנִי לְאֵם, לְאִשָּׁה שֶׁאָשְׁרָהּ מְבֹרָךְ־מְבֹרָץ.
מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית, כָּךְ נִפְסַק.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק. -
-
מַשְׁבֵּר / נהיר ליבי
לִפְנֵי שֶׁהִכְנַסְתְּ אוֹתִי לַחֲדַר הַלֵּדָה יַחַד אִתָּךְ
אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב
אוֹתָךְ זֶה נִפֵּץ לִרְסִיסִים, אַךְ
נָתַתְּ לִי לִהְיוֹת נוֹכָח
בַּהֲגָחַת יַלְדֵּנוּ
לְעוֹלָם מְנֻכּר יָצָא צֶאֱצָאֵנוּ.
לְתֵבֵל מְתֻבֶּלֶת בְּקֹרֶט בִּקֹּרֶת
עַל כָּל צַעַד וְשַעַל.
וְשָׁאַלְתְּ אוֹתִי
מַּדּוּעַ אַתָּה אַכְזָר?
מַדּוּעַ מֵאָח הָפַכְָּתָּ זָר?
וַאֲנִי נֶאֱלַמְתִּי דֹּם וְנֶעֱלַמְתִּי מִפָּנַיִך
עֵת יָצָא יַלְדֵּנוּ מֵרַחְמֵךְ הָרָחוּם לְעוֹלָם אַלִּים,
אוֹתוֹ הָאֵלִים נוֹטְשִׁים עֵת נִטָּשִׁים וִכּוּחִים וְנִשְׁפָּכִים דָּמִים.כָּך נוֹלָד עוֹלָל יוֹצֵא דֹּפֶן
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת,
שֶּשְּׁמוֹ דַּוְקָא
מַשְׁבֵּר.י"ח בניסן תשפ"ב – 19.4.2022
פונדקאית (שיר זה פורסם בחוצות ירושלים)
לְפִי הַדִּיל
אֵין לָהּ יָד
לְיָדָהּ
בִּזְמַן הַלֵּדָה.כ"ו בתשרי תש"ע / 13.10.09
-
-
כָּל הַדָּם הַזֶּה
וְהַכְּאֵב
וְהָאוֹשֵׁר
שֶׁהִבְטַחְתֶּם לִי שֶׁיָּבוֹא
אֲבָל לֹא הִגִּיעַ,
וְזַעֲקוֹת חֲרוּכוֹת
וְשַׁאֲגוֹת
שֶׁל הַלְּבִיאָה
שֶׁהָפַכְתִּי לִהְיוֹת
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. -
-
אִמָּא שֶׁלִּי סִפְּרָה לִי
שֶׁפָּשׁוּט בָּאִים וְיוֹלְדִים.
אֵין צוֹרֶךְ לִלְמוֹד
אוֹ לְהִתְכּוֹנֵן, צָחֲקָה.
הַגּוּף יוֹדֵעַ, פָּסְקָה.
אַתְּ תִּרְאִי,
כְּשֶׁהָרֶגַע יָבוֹא
הוּא יֵדַע.
זֵיעָה לֹא תַּרְטִיב
קָרָה וְאִלֶּמֶת,
שְׂפָתַיִם לֹא יֵחָרְצוּ
יְבֵשׁוֹת וְשׁוֹתְקוֹת,
חֲרָדָה רִאשׁוֹנָה
אֶת הַלֵּב הַמֻּפְתָּע
לֹא תִּלְפּוֹת,
כְּאֵב לֹא יְפַלֵּחַ
אֶת הַגּוּף שֶׁהָיִיתִי
וְלֹא יִקְרַע
קְרִיעָה שֶׁל אֲבֵלוּת
בָּעוֹר הֶעָדִין
וּבַחִיּוּךְ שֶׁבָּכִיתִי.
וְהַשָּׁמַיִם, בַּאֲדִישׁוּת,
יַחֲלִיפוּ עוֹרָם
מִזְּרִיחָה לִשְׁקִיעָה וְשׁוּב,
מֵעַל הָעִיר הָעַתִּיקָה
שֶׁנִּמְתַּחַת מִמּוּל.
פָּשׁוּט בָּאִים וְיוֹלְדִים,
הִיא לִמְּדָה אוֹתִי.
כָּכָה פָּשׁוּט.
כָּכָה הַטֶּבַע.
כָּכָה נָשִׁים.
כָּכָה שִׁקְּרָה לִי.
כָּכָה הִבְטַחְתִּי
שֶׁלֹּא אֲשַׁקֵּר. -
-
נִקִּיתִי חַדְרֵי לֵידָה
רוֹחֲשִׁים חַיִּים חֲדָשִׁים
דָּם מִתְעַרְבֵּב בְּצוֹאָה
עַל הַסְּדִינִים הַלְּבָנִים
עֵדוּת לְאֹשֶׁר
וְלִבְכִינִקִּיתִי חַדְרֵי לֵידָה
נָשִׁים זוֹעֲקוֹת קְלָלוֹת
גְּבָרִים נְבוֹכִים
אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת
מֻרְגָּלוֹת כְּאֵב
וְיֹפִינִקִּיתִי חַדְרֵי לֵידָה
חַיִּים חֲדָשִׁים פּוֹרְצִים
ִשְׁאָגֲוֹת שִׂמְחָה
תְּפִלּוֹת הוֹדָיָה
רַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת
וְשִׁלְיָהנִקִּיתִי חַדְרֵי לֵידָה
יוֹלֶדֶת שְׁקֵטָה
פִּיהָ פָּעוּר בִּזְעָקָה
תִּינוֹק בָּא לְעוֹלָם הַחַיִּים
לְלֹא רוּחַ חַיִּים
וְנִקִּיתִיוַאֲנִי עוֹדֶנִּי יַלְדָּה
-
-
אֶת לֵידוֹתַי דִּבַּרְתִּי
פְּרָט אַחַר פְּרָט
מָתַי יָרְדוּ הַמַּיִם
צִירִים, פְּתִיחָה
שִׁחְזַרְתִּי
אֵרוּעַ מְכוֹנֵן
אֶת הַכְּאֵב שָׁכַחְתִּי
הַגּוּף לֹא מוּכָן לִזְכֹּר
מֵכִין עַצְמוֹ
לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה
בּוֹאוּ יְלָדַי
אֲנִי מוּכָנָה
לִכְאֹב אֶתְכֶם
כָּל פַּעַם
מֵחָדָשׁ -
-
הַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי
בִּשְׁמֵי רֵאשִׁית כִּסְלֵו
עֲלָטָה שֶׁל בֵּינְתַיִם
סַהַר צִפִּיָּה מְקֻשָּׁת
סַבְלָנִי וּמֵכִיל
שִׁפְעַת כּוֹכָבָיו בְּאַשְׁפָּתוֹ
נָמִים עֲדַיִן
וּמִכָּאן וָאֵילָךְ
רַק יוֹסִיף
יִתְעַגֵּל
יִזְרַח
עַד יִתְפַּרְסֵם הַנֵּסכָּל הַכִּסְלְוִים בְּגִנַּת שְׁנוֹתֵינוּ
פּוֹתְחִים עֲלֵי כּוֹתַרְתָּם כְּיָדַיִם
נְכוֹנוֹת לְחַבְּקֵךְ
יַלְדֹּנֶת
בּוֹאִיחגית קופפר צ'רקה
-
-
מִי חָלַם
שֶׁכָּךְ אֵלֵד אוֹתָךְ שׁוּב?
מִתּוֹךְ יְמָמָה שֶׁל תֹּהוּ
שֶׁבָּהּ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה
לַיְלָה וָיוֹם
בְּכִי וּשְׂחוֹק
אוֹר וַאֲפֵלָה
מֵי שָׁפִיר שֶׁל מַעְלָה
וּמֵי דֶּמַע שֶׁל מַטָּה
רָאִיתִי פָּנַיִךְ
סְגוּלֵי מַאֲמָץ
מְכֻוָּצִים מִתְנַפְּחִים מִתְקַמְּטִים
כִּפְנֵי עֻבָּר נִדְחַק לְהִבָּרֵא
וְנָשַׁפְנוּ הַרְבֵּה עֲנָנִים שֶׁל כְּאֵב
וְנִסִּינוּ לִשְׁאֹף צְלִילוּת וְשֶׁמֶשׁ
לְאַט, עִם צְרִיבַת מְלַח הַתָּמִיד
שֶׁהֶאֱדִימָה מְאֹד אֶת צִדֵּי פָּנַי
רָאִיתִי אוֹתִי
נוֹלֶדֶת אִתָּךְ
וּמִתּוֹכֵךְ
חֲדָשָׁה
כַּתִּינֹקֶת הַבְּרוּאָה לְמִשְׁעִי
שֶׁהִיא גִּלּוּם כֹּל
לֵדוֹתֵנוּ הָאֵלֶּהחגית קופפר צ'רקה
(שיר לבתי שזיכתה אותי להשתתף בלידת בתה)
-
-
הַמַּיִם יִהְיוּ לָנוּ מַעֲטֶפֶת
אֲנַחְנוּ – הַתֹּכֶן הַמִּתְרַפֵּק אֶל הַדְּפָנוֹת
נְטַפְטֵף
נְזַרְזֵף
נִזְלֹג
נִשְׁטֹף
נִזְרֹם
בֵּין כְּחֻלִּים וּשְׁקוּפִיםאוּלַי כַּמָּה חַלּוּקֵי נַחַל
שַׂעֲרוֹת שׁוּלַמִּית
וְסַרְטַן אוֹ שְׁנָיִם
יְהַדְהֲדוּ עֵדוּת הֱיוֹתֵנוּיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁזֶּה יְדַגְדֵּג
יֵשׁ שֶׁיַּכְאִיב אֲפִלּוּ
הָעוֹר יַעֲמֹד בָּזֶה
אוּלַי גַּם הַלֵּבאַל תָּכִין כֵּלִים.
תֵּן לַזֶּה שֶׁיִּתְגַּשֵּׁםחגית קופפר צ'רקה
-
-
לֵדָה
צְבָתוֹת עֲנָק לוֹפְתוֹת
וּמַרְפּוֹת לְעִתִּים
שְׂפָתַיִם כְּווּצוֹת נוֹשְׁמוֹת
עָמֹק וְחָזָק
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
מְחַכּוֹת לַבָּאוֹת
וּלְמִי שֶׁרָחַק.
פִּתּוּלִים עַל גַּבֵּי
מִטָּה מְבֻרְזֶלֶת
צִנּוֹרוֹת נִלְפָּתִים וְסָדִין
כָּל רוֹפְאֵי הָעוֹלָם
בּוֹחֲשִׁים בִּקְרָבַי
מְיַלְּדוֹת אֲלָפִים וְסַכִּין
רְטִיבוּת נוֹזֶלֶת מֵעֲבָרִים
דָּם וְיֶזַע
לִטּוּף וּמַבָּט לִרְגָעִים
וּדְמָעוֹת
מַאֲמָץ עִלָּאִי וְדָחוּף
קְרִיעַת יַם סוּף
צְמַרְמֹרֶת מַרְעִידַת גַּב
כּוֹחוֹת חוֹבְרִים יַחְדָּיו
לִכְאֹב
לִזְעֹק
תִּינוֹק.הַפְלֵא וָפֶלֶא
דִּמְמַת הָאֶפִּידוּרָל עֲמוּמַת הָאוֹרוֹת
מוּפֶרֶת בַּבְּכִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵל –
קוֹלוֹת תִּינוֹקוֹת מְבַשְּׂרִים כְּשׁוֹפָרוֹת
עַל גִּיחָתָם לְחֵיקָהּ שֶׁל הַתֶּבֶל,
הַלֵּדָה הַזֹּאת שֶׁלָּנוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם
מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר,
הַכֹּל זָז בַּעֲצַלְתַּיִם
מֹשֶׁה אֵינוֹ מַצְלִיחַ לִבְקֹעַ אֶת הָהָר,
עִלֶּגֶת הַמְּיַלֶּדֶת אַךְ חֶזְקַת יָדַיִם
סוֹף כָּל סוֹף נִפְתַּח הַשַּׁעַר,
הַדְּמָעוֹת עוֹלוֹת בֵּינוֹת עַפְעַפַּיִם
גּוֹאוֹת פּוֹקְעוֹת עַל כָּל הַגָּדוֹת,
בְּשֶׁצֶף מוּטָחִים הַמַּיִם
וּבֵינוֹתָם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּפְקוּחוֹת,
הַיְּחִידוֹת בְּחֶדֶר שֶׁנְּטוּלוֹת דְּמָעוֹת
תִּינֹקֶת נִבֶּטֶת מִבֵּין זְרוֹעוֹת מְחַבְּקוֹת,
נוֹלְדָה
נוֹלְדָה
נוֹלְדָה…
יַלְדָּה.לַחֹפֶשׁ נוֹלַד
תִּינוֹק מֵרֶחֶם מֵגִיחַ,
חֶבֶל הַטַּבּוּר נֶחְתַּךְ
עָבֶה וְרַךְ,
בְּמוֹ יְדֵיכֶם חֲתַכְתֶּם,
לֹא חֲשַׁבְתֶּם שֶׁבַּסּוֹף יִבְרַח,
צָרִיךְ לְשַׁחְרֵר לִפְנֵי…
חַיָּבִים הֱיִיתֶם
אָסוּר לְהַחֲזִיק בְּכֹחַ,
רַק אוֹהֲבִים וְדֶרֶךְ מַתְוִים…
לֹא יְדַעְתֶּם
שֶׁיִּסּוּרֵי הַחֹפֶשׁ מְלֵאִים
בְּיָמִים כּוֹאֲבִים. -
-
קריעת ים-סוף / תמר ענבר-שחם
בְּלַהַט אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁל אֶמְצַע אוֹגוּסְט
בַּשְּׁמִינִי בְּחֹדֶשׁ אָב, שְׁנַת אַלְפַּיִם וְחָמֵשׁ
כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת אֶת הָאִמָּא שֶׁהָפַכְתִּי לִהְיוֹת
בִּזְכוּת הַתִּינוֹק שֶׁהָיִיתָבִּקְפִיצַת רֹאשׁ נַחְשׁוֹנִית פָּרַצְתָּ לְךָ דֶּרֶךְ
יוֹרֵד בַּתְּעָלָה, נִלְחָץ בֵּין הַמִּשְׁבָּרִים
יוֹרֶה עַצְמְךָ בְּעָצְמָה כַּבִּירָה מִן הַפֶּתַח
וּבְעִקְבוֹתֶיךָ הַשִּׁלְיָה, רַכָּה וְחַכְלִילִיתקוֹלוֹת מַיִם רַבִּים, נוֹזְלֵי השָׁפִיר וְהַדָּם
נוֹטְפִים שׁוֹטְפִים בְּעֹז כְּשֶׁבֶר עָנָן
נִתַּכים כְּמַפָּלִים עַל שַׂקִּית הַנַּיְלוֹן הַכְּתֻמָּה
שֶׁהִתְקִינָה הַמְּיַלֶּדֶת תַּחַת כִּסֵּא הַלֵּידָהאֱלֹהִים עָבַר דַּרְכִּי בִּסְעָרָה, חָצָה אוֹתִי לִשְׁנַיִם
כְּאִלּוּ הָיִיתִי הַיָּם הָאָדֹם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ
הַנִּבְקָע עֲבוּרְךָ לְמַעֲבָר בֵּין חוֹמוֹת הגַּלִּים
נִפְתַּח כְּשַׁעַר פִּלְאִי בִּתְהוֹמוֹת מְּצוּלָהנַחְשׁוֹל אַדִּירִים נֶעֱרַם בְּתוֹכִי
בְּמַגָּע עִם גּוּפְךָ הַזָּעִיר, הָעֵירֹם
אֲנִי מִסְתַּחְרֶרֶת דֶּרֶךְ שִׁבְעַת הָרְקִיעִים
מִתְכַּסָּה בֶּעָנָן סָמִיךְ שֶׁל אַהֲבָה-
היי תמר,
אני אוהב מאוד את השורות "כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת אֶת הָאִמָּא שֶׁהָפַכְתִּי לִהְיוֹת
בִּזְכוּת הַתִּינוֹק שֶׁהָיִיתָ". אבל חייב לומר שמשהו בעוצמה הגבוהה של הביטוי
ושל תיאור הלידה הרחיק אותי. ייתכן שזה משום שאין לי מושג בכלל מהו
כאב הלידה, ייתכן שזו האסתטיזציה של הכאב בבית המרובע המוקפד,
ובלשון הגבוהה.
אילן.
-
-
שער האש / תמר ענבר-שחם
כְּשֶׁנּוֹלַדְתְּ עָבַרְתִּי בְּשַׁעַר הָאֵשׁ
רֹאשֵׁךְ וְגוּפֵךְ בָּקְעוּ מִתּוֹכִי
חָרְכוּ אֶת בְּשָׂרִי מִבִּפְנִים
צָרְבוּ בּוֹ כְּאֶלֶף לֶהָבוֹתנְשִׁיפוֹת מְדוּדוֹת
נְהָמוֹת נְמוּכוֹת
הָפְכוּ בְּאַחַת לְקוֹל זְעָקָה
קוֹרַעַת לָלֶדֶתשְׁלוֹשִׁים שְׁנִיּוֹת הָיוּ כְּמוֹ נֶצַח
הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת
כְּשֶׁעָבַרְתְּ בִּי בְּעוֹדִי עוֹבֶרֶת
בַּטַּבַּעַת הַבּוֹעֶרֶתטַסְנוּ דְּחוּסוֹת בְּתוֹךְ מִנְהָרָה
תְּעָלָה אַרוּכּה, חֲשׁוּכָה וְצָרָה
כְּמַסָּע בָּרַכֶּבֶת הָרִים מְהִירָה
בְּהִתְפָּרְצוּת אַדְרֵנָלִין אַדִּירָהמִי זוֹ שֶׁעָבְרָה בֵּין הָעוֹלָמוֹת
אַתְּ, אוֹ אֲנִי?
אוֹ שְׁתֵּינוּ גַּם יַחַד
אִישָּׁה יוֹלֶדֶת בַּת וְאִמָּאהָעוֹר נִמְתָּח, הַצִּיר נִפְתָּח
בְּכוֹחַ רֶפְלֶקְס בִּלְתִּי נִשְׁלָט
נִלְחַצְתְּ וְנֶחְלַצְתְּ
פִּילַּחְתְּ אֶת דַּרְכֵּךְ הַחוּצָה
מִמַּיִם אֶל מַיִם -
-
מושלם מהרגע הראשון / תמר ענבר-שחם
בִּבְרֵכַת פְּלַסְטִיק שְׁקוּפָה
עִם צִיּוּרִים שֶׁל דָּגִים צִבְעוֹנִיִּים
מְסִבָּה לְצִדִּי הַשְּׂמָאלִי
מוֹתַחַת וְנוֹעֶצֶת עֲקֵבַי בדֹּפֶן
כְּפִי שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי הָאוֹסְטְאוֹפָּתִיתקוֹלִי מִתְרוֹמֵם בְּצִוְחַת סוֹפְּרַן
נִשְׁמַע הֵיטֵב מִבַּעַד לַדֶּלֶת
שָׁם יוֹשְׁבִים בְּנֵי הַבְּכוֹר וְאִמִּי
מַמְתִּינִים בֶּחָצֵר, בְּצֵל הַסְּכָכָה
אֱלֹהִים תַּעֲזֹר לִי, הִנֵּה זֶה מַגִּיעַמִבַּעַד לְצִירֵי הַכְּאֵב וְהַלַּחַץ
רֹאשְׁךָ מַבְקִיעַ דֶּרֶךְ יִלּוֹד בְּאִשָּׁה
פְּנֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁלְּךָ מִשְׁתַּקְּפִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם
עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת עֲדַיִן, כֻּלְּךָ שַׁלְוָה וְיֹפִי
מֻשְׁגָּח הֵיטֵב בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָהאַתָּה מִשְׁתַּהֶה בַּדֶּרֶךְ הַחוּצָה
קֶּצֶב תְּנוּעָתְךָ חוֹלְמָנִי וְרַךְ
מְלַמֵּד אוֹתִי אֹרֶךְ נְשִׁימָה
הַחַמְצָן מְפַעְפֵּעַ טָהוֹר לְדָמְךָ
עֲדַיִן דֶּרֶךְ חוּט הַטַּבּוּר הַמְּפֻתָּלגּוּפְךָ מִתְלַפֵּף עַל צִירוֹ בְּתוֹכִי
מְשַׁיֵּף עוֹרִי כִּנְיָר זְכוּכִית גַּס
מַשְׁלִים חֲצִי מַעְגָּל בְּהִלּוּךְ אִטִּי
נֶחְלַץ, נִמְחַץ אֶל הַחוּץ
בְּהִתְבָּרְגוּת עַצְמוֹנִית וּפִלְאִיתכָּעֵת פָּנֶיךָ פּוֹנִים מַטָּה
אֶל קַרְקָעִית הַגּוּמִי הֶעָבֶה
בְּעוֹד רֶגַע יִפָּלֵט גּוּפְךָ בְּרֶפְלֶקְס
אֶל חוֹף יָדֶיהָ שֶׁל הַמְּיַלֶּדֶת
הָעֲטוּפוֹת בִּכְפָפוֹת חַד-פַּעֲמִיּוֹתהִיא תַּנִּיחַ אוֹתְךָ בֵּין זְרוֹעוֹתַי
עֵינֶיךָ כְּחֻלּוֹת כְּשֶׁל אָחִיךָ בְּדִיּוּק
תִּזְדָּרֵז לַעֲטֹף אוֹתְךָ בְּבַד חִתּוּל לָבָן
לִשְׁמֹר עַל חֹם גּוּפְךָ הַזָּעִיראַחַר כָּךְ הִיא תְּסַפֵּר לִי שֶׁיָּצָאתָ סָגֹל
כִּי עוֹרְךָ הִוְרִיד רַק אַחֲרֵי כַּמָּה נְשִׁימוֹת רִאשׁוֹנוֹת
אֲך בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי, בְּמַבָּט אִמָּהִי אוֹהֵב וְעִוֵּר
הַצֶּבַע שֶׁלְּךָ הָיָה מֻשְׁלָם מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן -
-
בלי אפידורל
נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ
קָשָׁה הָיְתָה הַלֵּדָה הַזּוֹ
וַאֲרֻכָּה…
הָיִיתִי גַּם הָעֻבָּר הַהוֹפֵךְ לְתִינוֹק
בְּמַסָּעוֹ אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם
וְגַם הַיּוֹלֶדֶת.
מִצַּד אֶחָד דּוֹחֶפֶת
מִצַּד שֵׁנִי נִמְחֶצֶת בַּתְּעָלָה.מירב שקד
-
-
חדר לידה או חדר חקירות בשב"כ / מירב שקד
זֶה הִתְחִיל עִם הָאָחוֹת בַּמִּיּוּן
עָבַר לְאַחוֹת בַּמַּחְלָקָה
הִמְשִׁיךְ עִם הָאָחוֹת הַבְּכִירָה שֶׁנִּקְרְאָה לַדֶּגֶל וְהִתְגַּלְגֵּל לְרוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁהֻזְעַק
"חַסְרַת אַחְרָיוּת, זֶה מָה שֶׁאַתְּ, הִגַּעַתְּ עִם יְרִידַת מַיִם, אַתְּ מְסַכֶּנֶת אֶת הָעֻבָּר שֶׁלָּךְ"
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם, מְנַסָּה לְהָבִין, מָה הֵם לֹא מְבִינִים
לְיַצֵּר צוּנָאמִי בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלִּי לִפְנֵי הַמְּחִיקָה?
לִמְחֹץ אֶת הַתִּינוֹק שֶׁלִּי בְּכֹחַ לְתוֹךְ תְּעָלַת לֵדָה סְגוּרָה?
יֵשׁ לִי פְּתִיחָה שֶׁל 2 אֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד
לֹא יַעֲזֹר לָהֶם שׁוּם דָּבָר, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי
אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה לְקַבֵּל זֵרוּזמִשְׁתַּמְּשִׁים פֹּה בְּכֹחַ הַכּוֹחַ
בְּלַחַץ הַמִּלִּים הַמַּלְחִיצוֹת
לְאָן הִגַּעְתִּי
לַחֲדַר לֵדָה אוֹ לַחֲדַר חֲקִירוֹת בַּשַּׁבָּ"כּ?אֲנִי מַרְגִּישָׁה
בּוֹדְדָה
וּמְתֻסְכֶּלֶת
"אֵין לָךְ בְּרֵרָה" הֵם מְטִיחִים בְּפָנַי
אֲבָל
הָאֱמֶת
שֶׁיֵּשׁ לִי
הֵם חַיָּבִים לְקַבֵּל אֶת הִסְכַּמְתִּי
אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת וְלֹא מִתְקַפֶּלֶתלְאַחַר שֶׁהִסְתַּיְּמָה מִלְחֶמֶת הַהַתָּשָׁה
נִשְׁלַחְתִּי לִמְנַהֵל הַמַּחְלָקָה
"אֲנִי אִתָּךְ, אִשָּׁה חֲכָמָה, נַמְתִּין"
יָצָאתִי עִם חִיּוּךְ וְהַקַּלָּהתּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת הִתְחִילָה לֵדָה סְפּוֹנְטָנִית וְטִבְעִית
בַּקְּרָב עַל הַתְּעָלָה נִצְּחָה רוּחַ הָאֱמוּנָה וְהַנְּחִישׁוּת
צִיּוֹן לְשֶׁבַח הֻעְנַק לַלּוֹחֶמֶת הָאַמִּיצָה. -
-
אל תצעקי / מירב שקד
אַל תִּצְעֲקִי
אַל תִּצְעֲקִי
אַתְּ שׁוֹמַעַת!!
אִם צָרִיךְ, שִׁימִי סְמַרְטוּט בַּפֶּה
תַּדְבִּיקִי סֵלוֹטֵיְפּ
לֹא מְשַׁנֶּה מָה תַּעֲשִׂי, רַק שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִפִּיךְ צְעָקָה.בַּלֵּדוֹת הַקּוֹדְמוֹת
כְּשֶׁשָּׁמַעְתְּ מִבַּעַד לַקִּירוֹת
יוֹלְדוֹת אֲחֵרוֹת צוֹרְחוֹת
בַּזְתְּ לָהֶן
חָשַׁבְתְּ שֶׁהֵן חַלָּשׁוֹת
פַּטְתִּיּוֹת
נָמוֹשׁוֹת.אַתְּ הָיִיתְ גִּבּוֹרָה!
2 לֵדוֹת בְּלִי אֶפִּידוּרָל וּבְלִי אַף שְׁאָגָה.גַּם הוּא גֻּיַּס לַמְּשִׂימָה
אָמַרְתְּ לוֹ כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק לָךְ אֶת הַיָּד
שֶׁאִם תִּצְעֲקִי, שֶׁיְּכַסֶּה לָךְ אֶת הַפֶּה עִם הַיָּד הַשְּׁנִיָּה.אֲבָל הַפַּעַם, הִגַּעְתֶּם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
כְּשֶׁנִּכְנַסְתֶּם, צִיַּנְתְּ שֶׁיֵּשׁ לָךְ צִירֵי לַחַץ וְשֶׁאַתְּ חַיֶּבֶת דָּחוּף לְשֵׁרוּתִים, מִסְפַּר שְׁתַּיִם.
אָחוֹת צִינִית בְּמִיּוּן
שֶׁלִּגְלְגָה עַל הַדִּוּוּחַ שֶׁלָּךְ
הָפְכָה
תּוֹךְ שְׁנִיָּה לַהִיסְטֵרִית
לְאַחַר שֶׁבָּדְקָה אוֹתָךְ פִיסִית וְהֵבִינָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ פְּתִיחָה שֶׁל
10 אֶצְבָּעוֹת
הִיא פָּתְחָה בְּרִיצָה
לִבְדֹּק אֵיזֶה חֶדֶר נָקִי וְלֹא הָיָה אֶחָד כָּזֶה
רַק חֶדֶר
שֶׁהָרֶגַע פִּנּוּ
מִמֶּנּוּ יוֹלֶדֶת
בְּאֵין בְּרֵרָה זָרְקָה עַל
הָרִצְפָּה הַמְּטֻנֶּפֶת
סְדִינִים סְטֵרִילִים וְגִלְגְּלָה אוֹתָךְ לַחֶדֶר וְאַחַר כָּךְ לַמִּטָּה.מֻפְתַּעַת, הִתְבַּקַּשְׁתְּ לִלְחֹץ
וְאָז לֹא לִלְחֹץ
וְאָז לִלְחֹץ
הֲכִי חָזָק שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה
וְהִנֵּה הִיא בַּחוּץ.לֹא יָכֹלְתְּ לָדַעַת
שֶׁזּוֹ יַלְדָּה שֶׁל "כָּאן וְעַכְשָׁו"
נִקְרַעַת מִתּוֹכֵךְ
בְּבַת אַחַת
בַּלֵּדָה קְצָרָה וְאַכְזָרִית
שֶׁאָרְכָה רַק
5 דַּקּוֹתוְצָרַחְתְּ.
-
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
Warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, class 'TIELABS_BBPRESS' does not have a method 'share_buttons' in /home/ishinfel/domains/isheinfeld.com/public_html/wp-includes/class-wp-hook.php on line 324