זהו ספר שיריו הראשון של יורם גלילי (1970) בן קיבוץ רביבים, שירה חילונית של אדם מאמין, בן קיבוץ הזוכר את הלינה המשותפת ואת חיי הקולקטיב, אך כמה תמיד גם לעולמות שמעבר, ואל אלוהיו. הן בשירי האמונה שלו, הן בשיריו על הוריו ואובדנם, הן בשירי אהבתו והן בשיריו על תלמידיו יורם הוא משורר קפדן ובשל. ליורם יכולת מיוחדת מאד לשלב את שפת הדיבור בשפה העברית המתוקננת והגבוהה, לשלב בה מטפורות מפתיעות ומוסיקליות הניכרת בכול פסוקית שיר, יחד עם יכולת דיבור אינטימית עם אדם ועם אל.