מי שכותב ספרות יודע: המכה הכי גדולה שיכול גיבור לקבל היא מידי מי שחושף את פגמיו ואת חולשותיו. כול רשע יודע את זה, ולכן זה בדיוק מה שהוא עושה. אבל המכה הכי גדולה שרשע יכול לחטוף היא כאשר הגיבור מתעשת, מתחבר לצל שלו עצמו – ועונה לו בכליו.
למעשה, הדרך היחידה שבה גיבור ביצירה ספרותית יכול לגבור על הרשע המסור לחורבנו היא אחת ויחידה – התחברות לאופל הפנימי שבתוכו, לדחפיו המודחקים, לאלימות ולתוקפנות השרויות בתחום הצל שלו, לדחפי ההישרדות הראשוניים, כי רק מכוחם יוכל לגבור על הרשע המאיים לכלותו.
בארבע מערכות הבחירות שחלפו עלינו הורגלנו לקבל זוהמה מצד אחד של המפה הפוליטית, וליתר דיוק, מבית אחד וסביבותיו. מן הבית הזה יצאו השמועות, הצילומים התפורים והסיפורים על בילוייו של אהוד ברק במסיבות החשק בביתו של ג'פרי אפסטיין, הסיפורים והעדויות על ההתערטלות לכאורה של בני גנץ בפני בת מחזור בכפר הירוק ועל הסרטונים המביכים שהחזיק כביכול בסמרטפון שלו, ודלפו לאיראנים, וכעת, גם על הסקס במועדונים כביכול של גדעון סער. לסרטון האחרון על גדעון סער גם צורף איום מפורש, שהסרטים הבאים יהיו חריפים יותר.
כבר שנים נהוג לדבר על ארכיון קטעי העיתונות, הרכילות וההשמצות המצוי בידי משפחת המלוכה, מתוכו נשלפים בכול זמן סיפורי זימה מסמרי שער, שנועדו לחיסול יריבים פוליטיים. גם אם אין ארכיון כזה מסודר בתיקיות, ודאי הוא, שמשפחת המלוכה ומלחכי פנכתה עשו ועושים שימוש בבלשים פרטיים, בחומרים מודלפים מחקירות ובריגול אחר חומרים גלויים וגלויים למחצה בכלי התקשורת, כדי לתקוף בהם יריבים פוליטיים ולחסלם.
השיטה הזאת נועדה לא רק לרסק יריבים פוליטיים, אלא גם להשתיק את מוסדות האכיפה, החוק והמשפט. הגילויים המרעישים על בנה של התובעת ליאת בן ארי, שהתבררו כשקריים, או על חריגות הבנייה שלה, הגילויים על הקשרים הסמויים של הון-שלטון במערכת המשפט – כול אלה הם חלק משיטה מכוונת, מבוססת ומתמידה להטלת מורא בלב נשיא המדינה, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, התובעת במשפט, השופטים בבית המשפט המחוזי וחברי הרכב הסניוריטי בבית המשפט העליון, לבל יעזו לבצע את תפקידם: להודיע כי אין כול אפשרות משפטית, חוקית או מוסרית לתת בידי נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים מנדט להקמת ממשלה, ודאי שלא בידי אדם המצוי במצב של נבצרות מהותית ממילוי התפקיד הרם הזה.
לפני כחודש ומחצה רעשה הרשת כאשר צייצנית ותיקה, למודת מלחמה, שציוציה בדרך כלל אמינים מאד, צייצה סדרת ציוצים המרמזת כי אישיות בכירה מאד במערכת הפוליטית נהנית, בין דלת אמותיה, מקרוס-דרסינג. הבוקר געשה הרשת כאשר עורך דין גונן בן יצחק צייץ ציוץ כלשהו על נטייתו המינית של אדם מסוים, המקדם את הקמתה של ממשלת ימין חזקה, השעונה על קולותיה של מפלגת 'נעם' ההומופובית, בשעה שהוא עצמו לכאורה חי בארון.
הדברים הללו העירו מיד דיון ער בפיד השמאלי של טוויטר, בין המצדדים בהשבת מלחמה כשערה לבין המסלקים ידיהם מכול חשיפה כזו של ענייניו הפרטיים של אדם, יהא בכיר כאשר יהא, שמא תדבק בנו צל-צילה של רדיפה. בעיניי זו כמובן טעות.
לא אחת נדרשתי לשאלת האאוטינג. כאשר היו מקרים של אאוטינג בעבר, אמרתי שוב ושוב, כי ראוי לבצע אאוטינג רק במקרים שבהם אדם נוקט עמדה נגד הקהילה הלהטב"ית, עמדה העלולה לפגוע בזכויותיה הטבעיות, בשעה שהוא עצמו חי בארון והוא חלק ממנה. כך גם במקרה דנן. כאשר בני אדם בכירים מקדמים שלטון באמצעות מפלגה הומופובית, ששמה לעצמה כדגל את המלחמה בקהילה הלהט"בית, אי אפשר לטבול בצדקנות ובטהרנות. יש להפשיל שרוולים ולהשיב להם כגמולם.
השמרנות הדתית-לאומנית משתמשת בקהילה הלהט"בית כקרדום לחפור בו. על ידי המלחמה בקהילה הלהט"בית היא מבקשת לקדם לא רק את ערכי 'המשפחה היהודית', אלא את חזונם בדבר מדינת ההלכה. הקהילה הלהט"בית היא רק השעיר לעזאזל של הציונות הדתית המשיחית. אחריה יבואו גם הערבים והנשים.
מתחת למעטה הצדקנית של הציונות הדתית חבויה מציאות אחרת לחלוטין. כמו בכול חברה, בייחוד בחברה מוסרנית, המפרידה בין בנים לבנות ומשתיתה מוסרות של הלכה על חיי האישות, ישנם כול גילויי המיניות האפשריים בחיי בן אנוש. בחברה הציונית הדתית ישנם הומוסקסואלים ולסביות, ביסקסואלים וטרנסים וטרנסיות, כמו בכול חברה אחרת. אבל למגינת הלב, בשעה שהם יכולים לחיות את חיים בחופשיות יחסית בחברה החילונית, בתוך ביתם פנימה, בחברה הדתית, והיינו הך אם היא יהודית או מוסלמית, הם מודרים, מוקצים, נרדפים ולעתים אפילו נרצחים.
בחברה החרדית נהוג עוד 'פתרון' הרה-אסון לגילויי ההומוסקסואליות. הומוסקסואלים מוסללים בהיתר, בהיסט עין, לפדופיליה. הומוסקסואליות בין בגירים היא בגדר חטא נורא. אבל פגיעה מינית בילדים ובילדות מותרת. זו הסיבה לכך שאנו שומעים שוב ושוב על מקרים מסמרי שיער של פגיעה בילדים בחברה החרדית.
המקרה של הרב מוטי אלון הוא רק אחד מריבוי מזעזע של מקרים, שבהם אנשים בחברה הציונית הדתית והחרדית מנצלים את מעמדם כדי לפרוק את יצרם בדרכים לא לגיטימיות, לא חוקיות ולא מוסריות, מפני שהם חיים בארון בתוך חברה שכול ערכיה בנויים על ריסון המיניות ועל האיסור על נטיות מגדריות או מיניות, שאינן מתיישרות עם 'גדר הטבע,' מונח מומצא, כלי שליטה מניפולטיבי על חיי האדם בידי רבנים ומורים ופוסקי הלכה.
הימים האלה הם ימי הכרעה בדבר גורלה של מדינת ישראל. לא פחות. אם יצליח הנאשם להקים ממשלת ימין בסיוע מפלגת נועם, סמוטריץ', רע"מ ועוד הומופובים וגזענים, מכול צד, נידרדר לדיקטטורה. יו"ר יהדות התורה, חה"כ משה גפני, כבר הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו לכנסת ה-24, "הצעת חוק פסקת ההתגברות." בדברי ההסבר להצעתו כתב, כי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוצע לקבוע הוראה, המאפשרת לכנסת, ברוב של 61 ח"כים, לחוקק חוק שייאמר בו במפורש, שהוא תקף גם אם יש בו פגיעה בזכויות יסוד.
אם ממשלת הימין תוקם, והצעת החוק הזאת תעבור, היא תשבור את כוחו של בית המשפט העליון כמוסד לביקורת חקיקה וכמגן זכויות הפרט והמיעוט. מיד אחרי כן יוכלו נציגי מפלגת הציונות הדתית, בראשות בצלאל סמוטריץ' ובהשתתפות חה"כ אבי מעוז ממפלגת נועם, להעביר הצעות חוק שיאפשרו טיפולי המרה, יבטלו את ההתוויה 'הורה 1' ו'הורה 2' בטפסים הרשמיים של ישראל, יוציאו ממערכת החינוך את כול התכנים הקשורים במשפחה החדשה וישליטו בה את המודל היחידי הראוי בעיניהם, המשפחה היהודית.
ניצנים לזה כבר ניכרו לפני הבחירות האחרונות. לדברי פרסום ראשון של דורון קדוש, רגע לפני הבחירות חתם שר החינוך, יואב גלנט, על מסמך שמאשר הגדלת תקציבים משמעותית לארגונים שמקדמים את ״המשפחה היהודית״. הארגון העיקרי שיהנה מהשינויים – ארגון חותם, שקורא למאבק ב״תעמולה הלהט״בית״, ושמקדם משפחות של ״אבא ואמא״ בלבד. ״המשפחה היהודית״ הוא הנושא היחיד בתחום התרבות התורנית שזוכה להקלות. כל ארגון שיקיים ימי עיון בנושא יזכה לתקציבים ממשלתיים גם אם בימי העיון ישתתפו רק 5 אנשים (!), ימי העיון יכולים להיות קצרים מהרגיל ולכלול גם קבוצות קבועות של משתתפים, בניגוד למקובל.
בהמשך הם עלולים לבנות תכניות לחידוש המשפחה היהודית גם בשירותי הרווחה. כך, למשל, יוכלו למנות פקידי סעד, שיבדקו את כול משפחות הגאווה והפונדקאות בישראל, לבחון את המסוגלות ההורית של להט"בים, שמלכתחילה מוטלת על ידיהם בספק מפני שאיננו יהודים דיינו, ולמעשה אנו סוטים גמורים, וחלילה גם להפעיל את כוח המדינה בהוצאת ילדים מבתיהם, כדי להעבירם למשפחות אומנה יהודיות כשרות, שיעבירו את ילדינו האומללים חינוך מחדש בהתאם לערכי היהדות מסבירת הפנים ונוטפת הזוך. אם אתם חושבים שאני מגזים, היזכרו בהתערבות שירותי הרווחה ובית הדין לענייני משפחה בסוגיות הורות של לסביות. כמו כן אספר לכם, שרק השבוע חיברתי בין עורכת דין מן הקהילה לבין אב גאה צעיר, שהשירות הפסיכולוגי חייב אותו לשיחות אבחון הורות באמצעות הזום, במטרה לבחון האם הוא כשיר להורות על בנו הפעוט.
בשל כול אלה, על כל הכוחות הליברליים בישראל להתאחד, להפשיל שרוולים ולצאת למלחמה, גם בכלים המלוכלכים של הצד שמנגד. לא ייתכן שנמשיך להפקיר את המערכה לימין המשיחי, התוקף את זכותנו לחיים חילוניים, ובתוכם גם לחיים להט"בים, להורות חדשה, ולא נעז להצביע, באותם כלים ממש, על הצביעות, הטהרנות והשחיתות המוסרית הפושה בימין. לא ייתכן כי נמשיך לשחק בכלים המקובלים של שיח ציבורי מכיל, מכבד ונזהר ברשות הפרט, בשעה שהצד השני עושה שימוש בכול רכילות, השמצה או גוזמה כדי לחסל את מנהיגיו של המחנה שלנו, מחנה הקדמה.
במידה ובית הדין הגבוה לצדק ידחה מחר את עתירת הנבצרות של 'מבצר הדמוקרטיה,' במידה והיועץ המשפטי לממשלה לא יכריז על הנאשם כעל נבצר מהותית ממילוי תפקידו, הרי שהגענו למצב שבו כול מוסדות הדמוקרטיה הופחדו עד מוות בשיטה לעיל של משפחת המלוכה, ואיבדו את כוחם להגן על האזרח. במידה ולא תוקם כאן ממשלת שינוי, אזי גם המערכת הפוליטית תתגלה בחולשתה, כמי שאיבדה את כוחה לעמוד בתוקף מול הכוחות הפשיסטיים המתהוללים כאן.
זה בדיוק התסריט שהביא לעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון, בראשות היטלר. כמו אצלנו, החברה הגרמנית הייתה שסועה, מפולגת וחלשה. שלטון הקייזר קרס, לאינטלקטואלים לא היה די כוח כדי לשמר את האידיאלים הנאצלים שלה, העם הגרמני היה פגוע מתבוסתו במלחמת העולם הראשונה ומובס כלכלית ומורלית. זה היה הרקע לצמיחת הנאציזם ולעליית היטלר לשלטון. היטלר הציע להמונים מנהיג יחיד, המסמל לכאורה, בחזונו ובאישיותו, את כוחה של האומה הגרמנית. הוא הציע להמון מודל של מנהיג יחיד להערצה עיוורת.
כול התנאים שהביאו לעליית הנאציזם מצויים כעת בישראל, וביתר שאת. אצלנו זה בא אחרי עשרות שנות כיבוש, שהשחיתו אותנו כליל, ועם מנהיג מושחת, נרקיסיסט מסוכן, הלופת בגרונה של ישראל מזה שנתיים כראש ממשלת מעבר נצחי, שלא זכה בארבע מערכות בחירות ברוב, אבל אוחז בשלטונו באותם אמצעי הפחדה שתיארתי לעיל.
אם יצליח להקים כאן ממשלת ימין, נהיה במלחמת חורמה. מלחמה על עצם זכותנו לחיים במשטר דמוקרטי, על עצם זכותנו לחיות חיים חילוניים, חיים של חירות ושל אהבה. הימים הללו מאיימים על עצם קיומו של כול אחד ואחת מאתנו. ולכן עלינו לצאת למלחמה בכול הכלים החוקיים העומדים לרשותנו, ובהם גם גילוי הצביעות, השחיתות וכפל הפנים של המחנה היריב.
תיקי האלפים לא היו נולדים לולא הדלפות ממשכן המלוכה. לכן, ייטב אם כול מי שטובת ישראל למול עיניו, ויש בידו אי אילו הקלטות, מסמכים, עדויות או סיפורים על הנעשה במעון ראש הממשלה בבלפור ובמפלגת הליכוד, להביא אותם בפני הציבור, לחשוף את עומק הרשע, הרוע, השחיתות והתועבה. מי שיעשה זאת יזכה במצווה גדולה. מצוות ביעור הרשע והרוע מקרבנו, והשבת מדינת ישראל לפסים של צמיחה, של ערבות הדדית ושל תקווה.
