התנגדות ושמחות אחרות (20).
עזוב, אדוני הנשיא. זה פשוט גדול עליך. אתה צריך להתפטר.
יש דברים שאין ואסור שיהיה עליהם משא ומתן, ניסיון תיווך ופשרה בין צדדים. כזו היא הדמוקרטיה. עצם טבעה הוא בזה, שהיא מצויה מעבר למחנות פוליטיים. היא המאפשרת את קיומם התקין, אך היא זו גם המגבילה אותם. יסודותיה הם חירות, צדק, שוויון וערבות הדדית, ואורחותיה הן שלטון הרוב מתוקף כוחו הפוליטי, אך לא עריצות הרוב על המיעוט עד כדי פגיעה בערכי היסוד לעיל.
ניסיונך לפשר בין ראש ממשלה הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, המצוי בניגוד עניינים מוחלט בכל הנוגע לעיסוקו במערכת המשפט, שמולה הוא עומד כנאשם, לבין נשיאת בית המשפט העליון, האמונה על מערכת זו, הוא, במקרה הטוב, אי הבנה של רום תפקידך. אכן, כנשיא מדינת ישראל עליך לשמור על שבטיה, לנטר ולנטרל כמידת האפשר את הנפיצות ביניהם. אבל מעל למשימה חשובה זו, יש לך, מתוקף תפקידך, מטרה גבוהה יותר – השמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. ואם אתה מתעסק בניסיון לתווך בין מי שפועל בניגוד עניינים ומנסה לרסן, למוטט ולהחריב את מערכת המשפט, לבין מי שמגינה עליה בחירוף נפש, המשמעות היא שאינך מבין לעומק את מהות תפקידך כנשיא, או שאינך מסוגל, אישיותית, לעמוד בו.
אני כותב את הדברים האלה בלב כבד. ישבתי וקראתי הבוקר שוב את הערך על אודותיך בוויקיפדיה. אתה אדם רב זכויות, ובמשך שנות שליחותך הציבורית עד הנה פעלת רבות למען החברה הישראלית והעם היהודי. רשימת הישגיך מרשימה מאד. אך בצדה, נקטת במספר צעדים, שאמנם נועדו לבסס את פתרון שתי המדינות ולפשר בין המחנות הניצים בישראל, אך בפועל יצרו כלפיך חשדנות.
תחילתם בקיום משא ומתן עם בנימין נתניהו על ממשלת אחדות, בשנת 2014, בזמן היותך יו"ר 'המחנה הציוני.' המשכם, עם כניסתך לבית הנשיא, במינויו של נאור יחיא, דוברו הפוליטי לשעבר של בנימין נתניהו, לדובר הנשיא. המשכם גם בכך שהסכמת לתת בבחירות האחרונות לנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים את המנדט להקמת ממשלה. היה עליך להתפטר כבר אז, כדי לבטא בכך את סירובך המוחלט, כנשיא המדינה, להכשיר את השרץ. משלא עשית כן, הפכת מנשיא המדינה למשת"פ עם השחתת הערכים שמסמל האדם המושחת הזה.
בשבועות האחרונים אתה נוקט בלשון עמומה, 'מאוזנת', המדברת על אלימות 'מכאן ומכאן', כשם הרומן הארצישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר. והשימוש במטבע לשון זה ודאי שאינו מקרי. אבל, אדוני הנשיא, ישנם דברים שאסור שיהיו ניתנים למיצוּעַ. כזה הוא טבעה ומשטרה של ישראל כמדינה דמוקרטית. אתה, כאדם עתיר זכויות, כמשפטן, כמי שגדל במשפחה ציונית לתפארת, אמור לדעת זאת בדיוק כמוני.
אבל אתה בחרת, ועודך בוחר, בדרך האמצע, בהליכה בין טיפות, ומוציא, באמצעות דוברך, הודעות לתקשורת לפיהן אתה משקע את מרב מאמציך בהצלת ישראל.
אני מאמין לך שכך אתה עושה. אני מאמין לך שאתה מאמין במעשיך. אני גם מעריך מאד את העובדה שרעייתך מיכל, אשת נשיא המדינה, אמרה דברים ברורים לאחרונה בנוגע להפיכה המשטרית. אבל רעייתך, שכבודה הרב במקומה מונח, אינה יכולה לבוא תחתיך. אתה הוא זה שצריך לכנס מסיבת עיתונאית במשכן הנשיא, להודיע לציבור שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה, שכאשר חתמת לנאשם על המנדט להקמת ממשלה קיווית כי ירסן את עצמו, יכבד את הסכם ניגוד העניינים שחתם עליו מול בית המשפט, ומשלא עשה כן, ומשההין לגרור את ישראל לתהום חשוכה, שאחריה מחכה לנו ריסוק הדמוקרטיה בדמות שבירת ההפרדה בין שלוש הרשויות, פגיעה אנושה בזכויות האזרח והפרט במדינת ישראל, אתה מכריז על שלטונו של הנאשם כשלטון בלתי לגיטימי – או מתפטר מתפקידך.
יודעני, קל להשיא עצה כזאת ביושבי ליד מסך המחשב בביתי, בגליל המערבי, לאדם רם מעלה כמוך. קשה הרבה יותר לעמוד במקומך. איני מקנא בכך ולו לרגע. אבל, כבוד הנשיא, יצחק הרצוג, הגיע הזמן שלך למעשה של מנהיגות, למבע של כריזמה. אתה אחד משומרי הסף האחרונים של מדינת ישראל, רגע לפני שתעוט עליה החשכה.
חשבתי בתחילה לקרוא למאמר הזה, "סבתא הרצוג בישלה דייסה, וגם – סוכריות הרעל של ביבי." ברגע האחרון חזרתי בי. הבנתי שאין זה מן הראוי להלעיגך. אך שים לב לאופן הפעולה של נתניהו. מקודם חתם על הסכמים קואליציוניים בהם התחייב להפיכה משטרית ולפירוק מבני של כל מערכות השלטון בישראל, ושלח את שר המשפטים שלו כדי להצהיר על מלוא תוכניתו להפיכה משטרית, ורגע אחרי כן, בשל ההתנגדות העזה שקמה מולו, בישראל ובבירות המערב, החל כדרכו להתפתל, להסביר שהדברים לא יהיו נוראים כל כך, שתוכנית ההפיכה המשטרית, הקרויה 'רפורמה במערכת המשפט' לא תעבור כלשונה, ויקדמו לה דיונים בוועדת חוק, חוקה ומשפט, וכך הלאה, וכול שליחיו ושופרותיו חולקים ביניהם את אותו דף מסרים.
אבל אתה, כמונו, יודע שבנימין נתניהו הוא איש נכלים, שקרן בן שקרן, שאין להאמין לשום הסכם שהוא חתום עליו ולשום אמירה היוצאת מפיו. שכול מתק דבריו הוא סוכריות רעל שהוא מפזר בנדיבות לציבור, כדי להרדימו בטרם יעלה עליו את גרזן הכורת.
אל תאמין לאף מילה היוצאת מפיו של בכור השטן הזה, מר הרצוג. כעת זמנך להוכיח את מנהיגות, או לעזוב את משכן הנשיא.
