אמש (19.6.23) היינו עדים לאירוע מחפיר בשבוע הספר בשרונה, כאשר שוטרים אלימים תקפו מפגינים, שבאו למחות על השתתפותו של יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, חה"כ שמחה רוטמן, בקידום ספרו בדוכני הוצאת "סלע מאיר." למגינת לבי, האחריות להתפתחות האירוע הזה מונחת גם לפתחו של ארגון שאני מכיר ומוקיר מאד, עובד עמו ובמידה מסוימת פרנסתי ויוקרתי המקצועית גם כרוכות בו, הוא התאחדות המו"לים.
אירועי שבוע הספר מאורגנים מדי שנה בידי התאחדות המו"לים. ההתאחדות הוקמה בשמה הראשון, "התאחדות הוצאות ספרים עבריות בארץ ישראל," כבר בשנת 1939, בידי שלוש עשרה הוצאות ספרים ("אחיאסף", "ברלוי", "גזית", "דביר", "הקיבוץ המאוחד", "טברסקי", "יבנה", "מסדה", "מצפה", "ספריית פועלים", "קרית ספר", "ראובן מס" ו"שרברק"). ב-1953 שונה שמה של ההתאחדות ל"התאחדות הוצאות ספרים בישראל", וב-2019 נפתחה התאחדות חדשה ושמה "התאחדות בעלי הוצאות הספרים בישראל בע"מ".
ההתאחדות מהווה ארגון גג יציג, דינמי ובעל ערך מוסף, הפועל על בסיס עסקי לפיתוח ענף המו"לות בישראל באמצעות הגנה על תוצרת הספרים והספרות, עידוד ייצוא ספרות ישראלית, עידוד חשיפה לענף הספרות ברמה הלאומית, ייצוג המו"לים מול מוסדות רשמיים העוסקים במו"לות וספרות בחו"ל, רכש משותף של חומרי גלם ושירותים הנחוצים להכנת ספרים, הדפסתם וכריכתם, ייצוג המו"לים בפני ממשלת ישראל, שלטון מרכזי, מוסדות כלכלה וכספים ציבוריים ופרטיים.
זמן קצר לפני פתיחת שבוע הספר פניתי, בשם מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים, להנהלת ההתאחדות, במכתב בו ציינתי כי שבוע הספר העברי הקרוב יתקיים בתנאים חדשים, תחת איום ברור על חופש הביטוי והיצירה. "חופש הביטוי והיצירה הוא תנאי היסוד לקיומה של ספרות עברית חיה ותוססת. זו הסיבה בשלה הקמנו את קבוצת מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים בישראל, בשיתוף פעולה עם אנשי.ות איגוד ספר ומרבית בתי ההוצאה לאור בישראל. המאבק המתנהל כעת על טבעה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית הוא מעבר למחלוקת פוליטית (שמאל/ימין) וחוצה מחנות פוליטיים. הדבר ניכר גם בתוצאות הסקרים […] אנו בהחלט מצפים כי התאחדות המו"לים לא תנקוט עמדה נייטרלית בשאלה קיומית זו לגורל ישראל." בהתאם ביקשנו מן ההתאחדות לקבל ממנה דוכן חינם, שעליו יופצו גיליונות ספרות ההתנגדות בעריכתי ובמימון תרומות בלבד – לחלוקה חינם לבאי ובאות שבוע הספר בערים הגדולות (ירושלים, חיפה, תל אביב, באר שבע), ואת האפשרות לקיים אירוע אחד של הקראת ספרות התנגדות ומחאה בכול אחת מן הערים הגדולות לעיל, עם סיוע בהגברה ובשילוט מטעם מטה המחאה.
בקשותינו נדחו על ידי התאחדות המו"לים. במכתב תשובתה אלי כתבה לי גב' שרית אורן, מנכ"לית ההתאחדות, שאני מכיר ומוקיר, כדלקמן: "בהתייעצות שהתקיימה בין חברי הדירקטוריון עוד טרום פרסום מכתב המחאה של הסופרים והסופרות בישראל, הוחלט כי ההתאחדות כגוף מקצועי המייצג מוציאים לאור בעלי דעות מגוונות ומנוגדות בסוגיית המחאה והחקיקה אל לא להביע עמדה. המחאה נחשבת בעיני הדירקטוריון לאקט פוליטי שאין לו מקום באיגוד מקצועי. אנו מכבדים כל מוציא לאור חבר בהתאחדות המבקש להביע את דעתו האישית או אפילו בשם ההוצאה אותה הוא מנהל. שבוע ספר נותן במה רק לספרים שיצאו לאור על ידי מו"לים ישראלים או סופרים עצמאיים בתשלום."
זמן קצר אחרי כן נודע לנו כי ההתאחדות החליטה לבטל את אירועי שבוע הספר במוצאי שבתות, בשל קיום ההפגנות בקפלן. נדהמנו מן ההחלטה. מן הידועות הוא, כי ימי המכירות הרווחיים היחידים, הימים שבהם רוב סופרי ישראל ממהרים להתייצב לחתימה על ספריהם בדוכני שבוע הספר, הם מוצאי השבתות. החלטה זו מנוגדת באופן ברור לאינטרסים של בתי ההוצאה לאור המרכיבים את התאחדות המו"לים. פנינו להתאחדות בבקשת הסבר, ואז הובהר לנו כי "כפיים," חברת ההפקה של האירוע (שנשכרה כמובן בידי ההתאחדות עצמה) מסרבת לקיים את האירוע במקביל להפגנות, מחשש לאי סדר. זאת, כאילו חברת ההפקה היא איזה גוף עליון על ההתאחדות, ולא ספק המספק לה שירותים.
שבוע הספר החל, ואז התפרסמה הידיעה, כי בין הסופרים העתידים לחתום על ספריהם בשבוע הספר בשרונה מצויים אנשי ימין קיצוני כמו התועמלן אבישי בן חיים ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, חה"כ שמחה רוטמן, מראשי ההפיכה המשטרית. אף על פי שהחלטה זו אינה לרוחי, אני יכול להבין מדוע ההתאחדות נזהרה מלהקצות דוכן למחאת הסופרות/ים. אני גם מבין מדוע היא מחויבת להקצות דוכן להוצאת 'סלע מאיר.'
אבל צריך להיות לכול הפחות בלתי זהיר, וחסר ראיית הנולד, כדי לאפשר להוצאת 'סלע מאיר' הימנית דוכן ביריד, להתיר לשני אלה לבוא לחתום על ספריהם בשרונה, לאפשר להם לדווח על כך לתקשורת, מבלי להניח שהדבר יגרור תגובה מצד המחאה. אי אפשר להניח לצד אחד בלבד לבוא, להבליט את עצמו, להשתמש בשבוע הספר כבמה ליצירת פרובוקציה – ולצפות שלא תהיה לכך תגובה מצד המחאה. אי אפשר לטעון לאי הבעת עמדה בקונפליקט הקורע את החברה הישראלית לגזרים, לתת מקום לשני אנשי ימין כאלה להשתמש באירועי שבוע הספר, ובו-בזמן לאפשר ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט להגיע לדוכני 'סלע מאיר' עם פמליה ואנשי ביטחון, ואז למנוע את כניסתם למתחם של מפגינים עם חולצות 'אחים לנשק', להדוף באלימות מפגינים מקרב אנשי ונשות הספר שבאו למחות על אירועי החתמה של אנשי הימין, ולשבור זמבורה של אישה נכה.
התאחדות המו"לים, גוף יקר לליבי, היא אכן גוף מקצועי לכול דבר. אבל ההתאחדות חייבת להבין – אין ספרות בלי דמוקרטיה, וכאשר חופש הביטוי וחופש הדעה, חופש ההתכנסות וחופש המחאה, זכויות האזרח וזכויות הפרט מאוימות על ידי משטר סמכותני – הרי זו הספרות מאוימת, הרי זו הספרות והתרבות העברית נפגעות, אלה שבתי ההוצאה לאור בישראל חיים מהן ומטפחים אותן, אלה שהתאחדות המו"לים נוסדה מלכתחילה כדי לקיים ולהבטיח את התמדן.
בשולי הדברים, הלקח האישי שלי הוא לשכור בשנה הבאה דוכן להוצאת 'שופרא' בבעלותי, ולהציג בו את מיטב הספרות הגאה שאני מוציא לאור, ועמה גם את גיליונות ההתנגדות למשטר הסמכותני, ועוד פרויקטים עתידיים בהוצאה לאור, בנושא המחאה. אני מקווה שאזכה לאותה הבנה והכלה וקבלה מקצועית כמו שזכו לה השנה המוזכרים לעיל.
