בהיסטריה לנוכח המחאה המתעצמת בישראל, הזדרזו ראש הממשלה הנאשם ועוזריו לכנס מסיבת עיתונאים ולהציג תכנית הסיוע הנוספת שלו למשק. תכנית הסיוע שלו מהווה פיזור כספים לא שוויוני, היסטרי ומנותק מכול תכנית כלכלית מקפת, המגדירה יעדי התמודדות עם המשבר בתקציב דו-שנתי.
המונח 'חבילת סיוע' הוא בן-הכלאיים הבא, מבית מדרשו של בנימין נתניהו, אחרי ה'פעמה' הראשונה, השנייה והשלישית. בכול פעם מנסה נתניהו להמציא איזה מונח כלכלי חדש, טלאי שניתן להטליא, כביכול, על חרדת היחיד ועל אימת הרבים מפני הקריסה הכלכלית-חברתית שאנו כבר מצויים בתוכה, עם מליון מובטלים, ועוד מליון בדרך, ושליש מילדי ישראל רעבים.
מנהיג אמתי היה בוחן מה קורה במדינות מערב אחרות, באיזה אופן מסייעות הן לאזרחים ולסקטורים השונים במשק כדי לעמוד במשבר הגלובלי, מציב תכנית כלכלית-חברתית עם יעדים ארוכי טווח וקצרי טווח, גוזר מתוכה תכנית פעולה וגם עוקב אחר ביצועה. כך, למשל, היה מטפל במשבר במגוון כלים, ובהם הכלים הבאים:
שולחן מצווה – פתיחת מרכזי הזנה בכול המתנ"סים במדינת ישראל, הקמת מטבחים שבהם יועסקו מובטלות ומובטלים בהכנת ארוחות חמות ושינוען לבתים, ולחליפין – העמדת שולחנות מצווה בכול שכונה, בכול ישוב, בכול עיר, שעליהם יוכלו מי שידם משגת להביא תבשילים מעשי ידיהם, ואחרים ואחרות, שידם אינה משגת, יוכלו להסב עמם לארוחה. ראיתי דוגמה כזאת בשנות השמונים של המאה שעברה בעיר העתיקה בבזל, שוויץ. אמנים, שהתקשו בכלכלתם, יסדו שולחן מצווה כזה, ומדי ערב היו מתכנסים יחד, אוכלים ושרים. יוזמה חברתית כזו הייתה מחזקת את הערבות ההדדית, את החמלה ואת האהבה אדם לרעהו, במקום להותיר כול ישראלי לגורלו.
הפיכת בתי מלון וצימרים לדיור בהשכרה – בהיעדרה של תיירות חוץ ובהתמעטותה של תיירות פנים, מחמת קוצר במזומנים ומחמת תקנות הריחוק החברתי, מחד גיסא, ובשל מה שמסתמן כגל צפוי של אנשים שייזרקו מבתיהם ויאבדו את קורת הגג לראשם, מחמת אי יכולת לעמוד בדמי השכירות ו/או בתשלום המשכנתא – על הממשלה לסכם עם התאחדות בתי המלון ועם בעלי הצימרים בישראל, ובהם יחידים וגם קיבוצים רבים, על הסבת קומות מסוימות בבתי מלון וצימרים – ליחידות השכרה משפחתיות לטווח של שנה לפחות, בסבסוד ממשלתי ו/או במחיר מוזל. אם תעשה כן, תסייע הממשלה בביזור אוכלוסין לצפון ולדרום, תחזק את מערכות החינוך היישוביות ותסייע למשפחות רבות להבטיח קורת גג לראשן.
טיפוח המשק הדיגיטלי – מגזרים שונים במשק, המבוססים על צריכה של מוצריהם ויצירותיהם על ידי קהל רחב, קורסים. זה הזמן לקיום הכשרות מקצועיות חינמיות או מוזלות מאוד באמצעות 'זום', דרך מרכזי מט"י (המרכז לטיפוח יוזמות של משרד המסחר והתעשייה), למוסדות תרבות, עסקים עצמאיים ועוסקים יחידים. זה הזמן להסב כמה שיותר מן הפעילות היצרנית ומאופני הצריכה מצריכה פיסית לצריכה דיגיטלית ו/או באמצעות שליחים. כך, למשל, יוכלו מוסדות תרבות לקיים הצגות, קונצרטים, הקראות ומופעי מחול ומוסיקה באמצעות רשת האינטרנט ולגבות עליהן מחיר מופחת, או אפילו למכור כרטיסייה דיגיטלית/מנוי דיגיטלי, כמו למשל 'מנוי דיגיטלי לתרבות תל אביב,' שיקנה לצרכן אפשרות לצרוך אמנות בביתו. עסקים אחרים יוכלו למכור מתוצרתם דרך הרשת, ומסעדות ובתי קפה למכור ארוחות/עסקאות קפה ומאפה באמצעות שליחים.
קידום החינוך הדיגיטלי – רבות כבר נכתב על הכשל של משרד החינוך במעבר מחינוך פנים אל פנים לחינוך דיגיטלי. מערך השידורים החיים של משרד החינוך הוא מיושן ומביך. אבל בתי ספר שונים פתחו ביוזמה דיגיטלית משלהם, הפיצו לתלמידיהם מצגות אינטראקטיביות נפלאות (כמו מחנך אחד בבית הספר שבניי לומדים בו), ועל ידי כך התוו את הדרך לחידוש שנת הלימודים הבאה, בצל הקורונה. אבל זה לא יכול להישאר בין לבין, זה חייב להפוך ליוזמה כלל ארצית. וכן, המורים העוסקים במלאכה ומלמדים דיגיטלית צריכים לקבל תגמול נדיב בעבור עבודתם.
עידוד העלייה ארצה – בכול תקופת משבר שמדינת ישראל עברה הוכח, כי גלי עלייה של יהודים מארצות מוצאם אל מולדתם הישנה-חדשה מהווים מנוף אדיר של צמיחה. ברחבי העולם, בעיקר בארצות דרום אמריקה, אך לא רק בהן, ישנן קהילות גדולות של צאצאי אנוסים ומומרים, יהודים בעיני עצמם אך לא בעיני מדינת ישראל והרבנות הראשית, הכמהים לעלות ארצה. השר נפתלי בנט גיבש, בשיתוף עמותות שונות העוסקות בנושא זה, תכנית להעלאתם ארצה כבר לפני שנתיים-שלוש, אבל התכנית הזאת נגנזה. זה הזמן לנער מעליה את האבק ולהוציאה אל הפועל. אחרי שהות של שבועיים בבידוד יוכלו עולים אלה לעבור קורס גיור מזורז, אולפן עברית, ואז להשתלב במשק הישראלי ובמאזן הדמוגרפי בישראל, ולהביא אל החברה והתרבות הישראלית את ייחודם.
אבל בנימין נתניהו אינו מנהיג משכמו ומעלה, ואינו מנהל בעל חזון. הוא פוליטיקאי משופשף ואיש שיווק מוצלח, שאין שום בסיס ערכי ומוסרי וגם שום תרבות ניהול בבסיס פעולותיו. ובעיקר, הוא אדם נפסד בעל אישיות מעורערת, המוקף בבני משפחה בני דמותו ובמלחכי פנכה בדמותו, המדרדר במהירות שיא את ישראל שאולה, ואין עוצר.
את הכלים לעיל הגיתי רק בימים האחרונים. ואני בסך הכול סופר ואיש יחסי ציבור ותיק. ניסיוני הניהולי מסתכם בניהול קמפיינים של יחסי ציבור ל"קאמרי" ולעשרות מוסדות תרבות וחברה אחרים, בניהול הוצאה לאור ובית קפה. ישנם עוד הרבה מאוד נשים וגברים שניסיונם הניהולי, אולי לא דמיונם היוצר הפורה, אבל בהחלט ניסיונם הניהולי, רב משלי. אם בנימין נתניהו אינו מסוגל, אינו רוצה ואינו יכול נפשית לתת את המושכות בידי מועצת חכמים כזו, נטולה כול שאיפה פוליטית מלבד סיוע לעם ישראל ולחברה הישראלית להיחלץ מן המשבר הנורא שנקלענו אליו – עליו להתפטר. ואם אינו מסוגל גם לזה, עלינו לפטרו.
והדרך לפיטוריו עוברת במחאה ציבורית עזה, עקבית וחוצת מגזרים והשקפות פוליטיות. שכן, אין לנו זמן אחר לתיקון לבד מן הזמן הזה.
שתפו והפיצו. תודה.
