ככול שעוברים הימים מאז כינון הקואליציה, שהתכנסה במסע אלונקות למיגור הקורונה, כך מתברר כישלונה. כישלונה אינו נוגע רק במיגור המגפה, אלא בכול מגזרי החיים בחברה הישראלית – בהשארת מאות אלפי מובטלים בחופשה ללא תשלום, המאפשרת להם קיום מדמי אבטלה ובכך מחריפה את המיתון במשק; באי העברת התקציב, הגורמת לסגירתם של מפעלי חינוך ותרבות כמו הספרייה הלאומית, הקונסרבטוריונים, היל"ה, סל תרבות וקרן קרב; לפגיעה בזכויות יוצרים כמו אי העברת תמלוגים לסופרים על השאלת ספריהם בספריות הציבוריות; cפגיעה בחופש הפולחן והדת של בני הדתות השונות בארץ דווקא בתוך חג הקורבן ובסמיכות לחגי תשרי, ועוד.
כישלונה הגדול ביותר של הקואליציה טמון בעצם כינונה. היא נוצרה מחיבור שלא כדרך הטבע בין ח"כים מהאופוזיציה, שנבחרו כדי להוריד את הנאשם משלטונו ולהיאבק על שמירת הדמוקרטיה ומערכות האכיפה והחוק בישראל, לבין ח"כים שמשכנו את מוסרם, את ערכיהם ואת עתידם האישי והפוליטי לטובת הגנה על ראש ממשלה, הנאחז בכוח ובמרמת הבוחר בשלטונו, בשעה שהוא נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים.
מעשה המרכבה הקואליציוני חיסל את אמון הציבור בבוחריו, ובזה גם יצר את המנוף החריף והמסוכן ביותר בהיהפכות הקורונה לאפידמיה. כפי שכבר הראה הסופר אליאס קאנטי, בספרו "ההמון והכוח," מחלה הופכת למגפה כתוצאה מהתנהגות ההמון. לו היה ההמון מאמין בנבחריו ובאנשי המקצוע שהעמידו בראש המאבק במגפה, היה מתנהל באחריות. אבל בשעה שראש הממשלה מלמד את הציבור איך להמיר לחיצת יד בחיכוך מרפקים, איך לשמור על היגיינת הידיים ולהשתמש בטישיו, מטיל סגר, עוצר את הטיסות בין ישראל לרחבי תבל, אבל מאשר טיסות עמוסות בחרדים ארצה, כדי לזכות בה לטיפול רפואי שאינם זכאים לו שם, בשעה שהופיע ערב-ערב בטלוויזיה ובישר על מגבלות ומתווים במגזרי משק שונים, בשעה ששלח שוטרים ופקחים לאכוף את כללי התו הסגול והריחוק החברתי, גם אישר את הטיסות לאומן – כול אלה גרמו לאבדן אמונו של הציבור במנהיגיו והביאו להחרפת ההתפשטות של המחלה.
כדי לכסות על מערומיו, על חוסר יכולתו להנהיג, לנהל תהליכים סדורים של קבלת החלטות ולעמוד למול לחצים, יצאו בסוף השבוע ראש הממשלה, בנו ושופרותיו במסע הסתה נגד המוחים נגדו, בתואנה כי ההפגנות הן כר להפצת הקורונה. מפת הישובים האדומים, שרובם חרדים וערבים, תפוצתה המעטה של הקורונה בישובי המרכז והפריפרייה, שמהם באים המפגינים, הממצאים שנאספו בהפגנות ברחבי ארה"ב ובישראל, לפיהם יש 0 הדבקות בהפגנות באוויר הפתוח, לא מנעו מראש הממשלה ושליחיו את המשך ההסתה.
ההפך הוא הנכון. הם הנחו, כביכול, את משטרת מחוז ירושלים, או לכול הפחות השרו רוח כזו על מפקדיה, לעשות הכול כדי לשבור את ההפגנות נגד הנאשם, בין השאר על ידי הצרת רגליהם של המפגינים לתא שטח צר מלהכילם, שבו בהכרח 'יגהרו' איש על איש, כדברי מנכ"ל משרד הבריאות החדש, חגי לוי, אמש; על ידי השתלת פרובוקטוריות ופרובוקטורים מטעם הימין בהפגנות השמאל, כדי שייראה כאילו איננו שומרים על כללי מ.הבריאות בכול הנוגע למגפה; על ידי פגיעה במיצג הצוללות, המייצג את שחיתותו של הנאשם בפרהסיה; ועל ידי זימון לחקירה של בלוגרים ואמנים כמו איריס בוקר, זאב אנגלמאייר ועוד מאות מפגינים, ששוחררו אחרי כן ללא תנאים מגבילים ממאסרי-השווא.
מתחת לכישלון הקולוסלי של קואליציית נתניהו ומתחת למעשי הזדון שלו ושל סובביו ושל משטרת מחוז ירושלים, עומד דבר חמור בהרבה. מירמת הקורונה. ככול שחולפים ימים הולכות ומצטברות עדויות, של פרופ' עדות, פרופ' לס ורבים אחרים, לפיהם הנתונים על התפשטות הקורונה בארץ נופחו ועוותו מטעמים שונים. אם כדי להשיג תקציבי חירום למערכת הבריאות, אם כדי לעשות שימוש במגפה כדי לרסק את המחאה ולחזק את האחיזה הדיקטטורית של הנאשם בישראל, אם כדי להסיח את דעתו של הציבור מפרשת הצוללות והמניות, שתכף תחול עליהן התיישנות, ואם כדי להותיר את הציבור במצב מתמיד של פחד מוות ואי ודאות אישית, חברתית וכלכלית.
קל יותר לשלוט על ציבור מוסת, מבוהל והרוס כלכלית. קל יותר להשליט שלטון דיקטטורי על ציבור, שאינו יודע מניין יוציא את לחמו, ומניין הוא צפוי להיפגע מן המגפה. קשה הרבה יותר להסביר לציבור ערני, שבע ומפוכח את היאחזות הנאשם בשלטונו.
בנימין נתניהו משתמש בפחד כדי לבסס כאן את שלטונו. בתחילה פמפם את נושא הפצצה האיראנית. משנחתם ההסכם בין ארה"ב ואירופה לאיראן, עשה כול שביכולתו כדי להילחם בו. שכן כול עוד עסק בזה, היה יכול להבטיח את הפחד הקיומי בקרב אזרחיו. כאשר הנושא הזה ירד מסדר היום הבינלאומי עלה נושא הקורונה, ונתניהו נאחז בו כמוצא שלל רב. הוא הפך את הקורונה לכלי להעמקת הפחד הקיומי בקרב הישראלים, ובהחלטותיו השגויות בנושאי כלכלה גם ריסק את המשק הישראלי והכניס את האזרחים לאי ודאות כלכלית, למצוקה ולעוני.
אבל טבעם של מעשי ההפחדה, ההסתה והמרמה הוא להיחשף. נתניהו, יותר מכולם, היה אמור לדעת זאת. הרי במו-פיו, בשידור חי, פלט שאישר את מכירת הצוללות למצריים בלי ידיעתו של איש, ובזה מוטט את עולמו.
נתניהו כמו נתניהו, ממשיך להסית, להפחיד ולשקר. נתן אשל כבר גילה באוזנינו, שזו בדיוק דרכו לשלוט בנו. אבל אי אפשר להותיר את השקרים חסויים. הנה, האלוף רוני נומה עצמו הבהיר, שכלל אין זה ברור, שהערים החרדיות אכן אדומות, כי במכסת החולים המאושרים בהן נכללים תלמידי הישיבות, הלומדים בישיבות בערים אחרות, כמו הישיבה בכרמיאל, שרבים מתלמידיה נדבקו בקורונה.
פרופ' עדות כבר גילתה, כיצד עבר מספר החולים קשה מניפולציה, על ידי שינוי הקריטריון של רמת החמצון בדמם, כך שרבים יותר מבין החולים ייחשבו כחולים קשים. עדויות אחרות הראו שמחלקות הקורונה, אפילו בבית חולים מרכזי כמו 'שיבא תל השומר,' ריקות מאדם, ואיך אחוז המיתה בישראל רק ירד מן השנה הקודמת.
כול אלה מעוררים חשד מבוסס, שהממשלה החליטה על חסיון דיוניה לגבי הקורונה למשך שלושים שנה לא בשל איזה סוד הקשור לביטחון הציבור, אלא כדי לכסות על מחדליה, שלא לומר המניפולציות שעשתה בנתוני המחלה, על מנת לשמר את שלטונה.
לאור כול אלה, כול הגופים האזרחיים המוחים נגד הנאשם חייבים להגיש כעת ערר בפני בית הדין הגבוה לצדק, שיחייב את ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה על פרשת הצוללות והמניות וגם על מחדל הקורונה ולחשוף בפניה את דיוני הממשלה ממש עכשיו.
לנו, אזרחי ישראל, מגיע לדעת האם אנחנו באמת סובלים ממגפה איומה, שבאורח פלא גורמת לאחוזי תמותה פחותים מאשר בשנה רגילה, אך מייצרת הרבה מאוד חולים מאומתים ואנשים השוהים בבידוד, או שאנו סובלים ממגפה אחרת לגמרי – מגפת הדיקטטורה, שמפיציה יושבים במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור, משם הם שולחים את נגיפיה לתקוף את מוסדות אכיפת החוק והמשפט, התקשורת, מערכות השלטון, פקידי האוצר ומשרדי הממשלה, ובסופו של דבר – אותנו, אזרחי ישראל.
ועדות חקירה על פרשת הצוללות והמניות ועל מחדל הקורונה, ועתירה על חסיון דיוני הממשלה על הקורונה – זהו צו השעה! עכשיו!
