ערב חג, ורוחי טובה עלי, אבל צרכי השעה מחייבים עוד פוסט.
הערב, רגע לפני כניסת החג, פרסמו דוברות משטרת ישראל, משרד הבריאות ומשרד המשפטים הודעה על מתווה ההפגנות המאושר לשבועיים הקרובים. "בעקבות סדרת דיונים לגבי האיזונים הנדרשים בין הזכות להפגין לבין הצורך המובהק לרסן את התשפטות התחלואה בנגיף הקורונה… מתווה זה גובש במסגרת דיונים מקצועיים בהשתתפות בכירי משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה." המתווה קובע, בין היתר, כי מלבד החובה לעטות מסכה, "בשים לב למספר המשתתפים הגדול שעשויים להתקהל במסגרת הפגנה, לעמדת משרד הבריאות יש לשמור על מגבלות ההתקהלות החלות על שהייה בשטח פתוח גם במסגרת הפגנות, ולכן יש להתחלק לקבוצות של כ-20 מפגינים, ככול הניתן, ולשמור על מרחק סביר בין כול קבוצה לקבוצה. זאת, על מנת כאמור לשמור על בריאות המפגינים ובריאות הציבור כולו, ולצמצם את פוטנציאל ההדבקה. כתוצאה מכך, גודל מקום ההפגנה עלול להגביל את כמות הקבוצות שיכולות להיכנס בכדי לעמוד במתווה המרחק. לנוכח זאת, משטרת ישראל תיערך בהתאם על מנת לאפשר למשתתפים בהפגנה לשמור על כללים אלו, בין היתר באמצעות הגדלת השטח המיועד להפגנה."
כמו כן, "על מנת להקטין את פוטנציאל ההדבקה בהפגנות מרובות משתתפים, יתבקשו מארגני הפגנות כאמור למנות סדרנים מבין המשתתפים, שתפקידם להזכיר למפגינים את הכללים האמורים, ולסייע בחלוקה לקבוצות עם מרחק סביר ביניהן."
עם התקנת התקנות הללו יצא מרצע הסגר מן השק. הסגר שהוטלנו אליו, מחורר, בלתי יעיל ובלי תאריך יציאה ו/או אסטרטגיית יציאה, אינו כלי לשמירה על בריאות הציבור. שכן, שני מקומות ההדבקה הקשים ביותר הם הבית הסגור, ומערכת החינוך. אם היו סוגרים את מערכת החינוך, ומאפשרים למשפחות לצאת עם ילדיהן החוצה, אל האוויר הפתוח, ולקיים למידה במרחבים פתוחים, ניחא. אבל ברגע שסוגרים משפחות על ילדיהן בבית, זה יביא להעצמת התחלואה במקום להדברתה.
הסגר שהוטל עלינו אינו סגר מבריא, אלא סגר מידבק, אינו סגר של תיקון, אלא סגר של קלקול, אינו סגר של הזדמנות שניה, שלא תהיה אחריה הזדמנות שלישית, כפי שאמר נשיא המדינה בנאומו האומלל, אלא סגר פוליטי. מטרתו היא אחת – שבירת האזרח, שבירת כוח ההתנגדות האזרחי והשלטת דיקטטורה מלוכנית על ישראל הדמוקרטית-לשעבר
הגבלת ההפגנות לקפסולות של 20 איש ואשה, התביעה מן המפגינים כי ימנו בכוחות עצמם סדרנים שיאכפו את ההנחייה הזאת, היא מטורללת לגמרי. עשה מי שעשה את החישוב, לפיו, כדי שאזור בלפור יכיל את כמויות המפגינים הממוצעות שם מדי מוצ"ש וחג, כך שכול המפגינים והמפגינות יסתדרו בקפסולות כאלה, יהיה על המשטרה להכין 80 דונם בעיר. נראה אותם עושים את זה.
למעשה, זה יהיה מבחנה של המחאה ומבחן השלטון. אם המשטרה תפתח את שטח ההפגנה, במקום לצמצמו במחסומים, כפי שעשתה עד כה, ועל ידי כך יצרה תא שטח מסוכן בריאותית, היא אכן תשמור על האיזון בין זכות האזרח להפגין לבין חובתו לשמור על בריאות הציבור. כול ניסיון להצר את המחאה מתחת לשמונים דונם במרכז העיר ייחשב כהפרה בוטה של זכויות האזרח.
המפגינים יגיעו עם מסכות. הם יבואו מכול קצווי ארץ. עשרות אוטובוסים כבר מלאים במפגינים, במערכת ההסעים של תנועות המחאה. המשטרה, אם היא משטרת האזרחים ואינה משטרת הרודנות, תצטרך להציב את מחסומיה מסביב לשמונים דונם במרכז העיר, ולאפשר למפגינים להתפזר כדי לשמור על ריחוק חברתי. כול דבר מתחת לזה יהווה פגיעה בזכויות יסוד.
בהתקנת תקנות ההפגנה ההזויות הללו קלעה עצמה ממשלת ישראל ומשטרתה למצב קיצוני. ממנו עלולים להתפתח מעצרים המוניים של מפגינים, מחד גיסא, או התפצלות המחאה והיהפכותה למעשי מחאה מבוזרים, שיקשו על השלטון ועל המשטרה שבעתיים. אכתוב כאן במפורש, אם תקנות ההפגנה הללו תאכפנה, אני אישית, שאינני יכול להגיע לבלפור, אארגן במוצאי החג קבוצה של עשרים איש ואשה, שיירדו לכביש 85 כדי להפגין. נהיה עם מסכות. נהיה בקפסולה. אבל לא ניתן לממשלה ולשליחיה לבטל את זכותנו להפגין. אדרבא, אני קורא לכול חבריי וחברותיי לעשות בדיוק כך. כול מי שאינו/ה יכול/ה לנסוע לבלפור במוצאי החג – ארגנו קפסולה של 20 איש ואישה ורדו לשולי הכבישים, לרחובות הערים, לשכונות. הניפו דגלי לאום ודגלים שחורים ושלטי מחאה על חלונות וגגות בתיכם. הממשלה הזאת חייבת ליפול, ראש הממשלה הזה חייב לצאת לנבצרות, וכול רגע שהוא נותר בשלטונו הוא אסון חמור פי כמה ממשבר הקורונה.
כי מן הקורונה ניוושע לבסוף באמצעות חיסונים או עם היעלמות הנגיף. אבל אם הדיקטטורה המלוכנית של משפחת נתניהו תמשיך להשתלט עלינו ולהחריב את הארץ, מזה כבר לא יהיה לנו שום מרפא.
הכינו את הדגלים, הכינו את השלטים. במוצאי החג כולנו בבלפור, בכבישים וברחובות ישראל. רוצים קפסולות? סבבה. שמונים דונם במרכז ירושלים פלוס כול רחובות וכבישי ישראל. סגר או לא סגר, מותר לנו להפגין וחובתנו לעשות כן. וזה לגמרי במסגרת החוק.
אגב, מי שיש בידו שופר, ראוי שיביא אותו עמו/ה, ויתקע בו למען חירותנו. הבסטיליה פול תיפול. ועמה גם הנאשם, משפחתו ומקורביו.
