פעם, אי שם בשנות השישים, ספרי המין המעטים שהיו אז הפחידו אותנו מפני אוננות. הם כתבו, שמי שמאונן אחרי גיל מסוים, משהו אצלו לא בסדר. היום אנחנו כבר מתוחכמים ופתוחים ומשוחררים יותר, ויודעים שאוננות היא ברכה. היא מסייעת לפורקן היצרים וגם לריסונם, ככלי אישי וחברתי למניעת תוקפנות, שמקורה ביצרים ובדחפים לא מסופקים. עם זאת גם ברור למדי לכול אדם בוגר, שאוננות כבודה במקומה מונח, אבל משכב עם בן או בת זוג מיטיב יותר עם הנפש ועם הגוף גם יחד.
אני מחבב אוננות, כשהיא נעשית בידי אדם, בדלת אמותיו. אני פחות מחבב אותה כשהיא נעשית בפומבי. בייחוד כשמדובר באוננות פוליטית, אידיאולוגית. וכאשר אני מגלה, שפורומים או קבוצות שונות שאני שייך אליהן, במסגרת המחאה, נכנסות למין לופ של אוננות משותפת, זה מוציא אותי משלוותי.
אינני רוצה לחטוא בהכללות, אבל אני חושש שמה שטוב למשכב טוב גם לפוליטיקה. הימין מזיין, השמאל מאונן. תמיד אמרתי שיש לי חיבה לבני זוג מן הימין הפוליטי, רצוי ציוני-חרד"לי. הם יודעים את העבודה, וכול שנות ההדחקה של המיניות שלהם באות לידי ביטוי במשכב עמם. ככה זה גם בפוליטיקה של המחאה. הימין עובדים 24/7 בהשחרת המחאה, בצביעת ריבוי הגוונים של השמאל-מרכז כ'סמולנים,' ואילו אנו, א.נשי/ות השמאל, עסוקים בטהרנות, במדידה ושקילה של מונחים וביטויים, במיפוי על חוט השערה מי עמית ומי טורף, מי לנו ומי לצרינו, מי יותר יהודי ופחות ישראלי, מי יותר דמוקרט ליברלי ומי יותר שמרן, מי בעד 'סיום הכיבוש של עם אחר' ומי בעד 'אחוות עמים', וכאשר אתה אומר שוויון, חירות, צדק וערבות הדדית, למה בדיוק את.ה מתכוונ.ת כשאתה אומר 'שוויון'.
הבירורים הרעיוניים האלה חשובים, בהחלט. הם מזקקים את ההבדלים בין שמאל לבין ימין, ונגזרים מהם מסמכי מדיניות ותוכניות עבודה וגם טיב ההנהגה הראויה לשמאל-מרכז. אבל כאשר ימים ושבועות וחודשים פורומים שונים בווטסאפ שלי מתדיינים עד אין קץ על היחס ל'שוברים שתיקה' או לרעיון כזה או אחר, בוכים על היעדרה של אלטרנטיבה פוליטית בשמאל-מרכז, על חסרון מנהיג.ה שייקחו את הגוש ויתרגמו את ערכיו למעשים, כול זאת, כאשר אלטרנטיבה כזאת כבר קמה ומתגבשת, וקוראת לחברים.ות להצטרף אליה ולקבוע את דרכה, והם.ן לא עושים.ות כן, זה באמת מטריף אותי.
המפלגה הדמוקרטית נרשמה אצל רשם החברות כבר לפני חודש ויותר. עוד לפני רישומה הפורמלי, וביתר שאת בימים אלה ממש, אנו מקיימים דיוני תוכן מהותיים, הפורטים את ערכיה, כפי שהם מצוינים בחוקתה – שוויון, צדק, חירות, ערבות הדדית, שקיפות ועוד – למצע עקרונות רעיוני, למסמכי מדיניות ולהצעות חוק.
פורום תוכן שלנו מברר את העקרונות הרעיוניים של המפלגה, הנגזרים מחוקתה. פורום קמפיין וקריאייטיב מזקק אותם למסרים פרסומיים ושיווקיים. פורומי השרים הפעילים, כרגע בתחומי חינוך, תרבות וקיימות, ובקרוב בתחומים נוספים, מכנסים מדי שבוע שרות א.נשי/ות מקצוע, הדנים יחיד בדיונים פתוחים, שקופים ומוקלטים באתר לצפייה – על גיבוש מסמך מדיניות, כול פורום בתחומו. מסמך זה יועמד להכרעת חברי.ות הדמוקרטית ויהפוך למצע, ולהצעת תכנית עבודה לשר.ה המיועד.ת. מכאן חשיבותו הרבה. כול הפעילות הענפה והשוקקת הזאת מתרחשת כרגע. ההשקפות, העקרונות, הצעות החוק ותכניות העבודה הנגזרות מהם הן מהפכניות.
אין זה פלא. המפלגה הדמוקרטית היא מעשה פוליטי מהפכני לחלוטין, ממש כמו שדורשת מחאת בלפור 2020. זו מפלגה, שאינה קובעת קודם מי ינהיג אותה, ואז נותנת בידו את הסמכות לקבוע את ערכיה ואת מצעה. חס וחלילה. זו השיטה הישנה. הדמוקרטית עושה כעת מבצע התפקדות רחב היקף, בונה את 'הריבון', אוספת אליה חברים.ות, שנפשם.ן נקעה מן הסדר הפוליטי הקיים, מן התככים, הבוגדנות, חוסר השקיפות והריכוזיות הדיקטטורית שבה מתנהל השלטון בישראל. בדמוקרטית, כול חבר.ה מוזמנ.ת לתרום את השקפותיו.ה במהלך גיבוש העקרונות הרעיוניים שלה, הצעות החקיקה ותכניות הפעולה. כול חבר.ה מוזמנ.ת לעמוד לפריימריז פתוחים ושקופים במסגרתה, שיתקיימו 30 יום ממועד ההכרזה על בחירות. רק אתם.ן, כלומר אנחנו, נקבע יחד מי המנהיג.ה שלה ומי חברי.ות הנהגת.ה ועקרונותיה.
לכן, במקום הקינה והנהי, האוננות האינטלקטואלית של 'אין במי לבחור' ו'אולי בכלל הקרב כבר אבוד ומוטב לרדת מהארץ' או 'לחלק את הארץ לקנטונים' או להרים ידיים – הצטרפו עוד היום לדמוקרטית. היו חלק מן הא.נשים הקובעות.ים את דרכה ואת הנהגתה, ותרמו כול אחד.ת מכם.ן לטווית החזון ועקרונות המימוש הפוליטיים שלו, בדרך לשבירת השיטה הישנה של הפוליטיקה – ולהפיכת ישראל למדינה דמוקרטית אמתית, כזו, שמלים כמו 'שוויון,' 'צדק,' 'חירות', 'ערבות הדדית' ו'שקיפות' אינן יכולות להתפרש בה על פי מילון שפת ההפך של משפחת המלוכה מבלפור, אלא במשמעותן המקורית.
חברים.ות, די לאונן. הצטרפו לדמוקרטית עכשיו!
- וכן, כמובן, ההזדקקות שלי לשדה הדימויים של אוננות ושל משכב היא על דעתי בלבד, ואינני מייצג בה איש.ה מן הדמוקרטית, אלא את חוש ההומור השובב שלי בלבד. אם זה מרגיז או מעליב אתכם.ן, הצטרפו לדמוקרטית וכתבו עליה עם שדה דימויים אחר. הרי זה בדיוק העניין.
https://www.democratit.org.il/?ref=cc144378-04fa-4741-8ade-ca2edb56334e
