לפני שבועיים, יומיים לפני סיום הקייטנה של בית הספר, הודיעו מערכת החינוך של תובל-פלך ומשרד הבריאות, שכול ילדי הישוב צריכים להיכנס מידית לבידוד ולעבור שתי בדיקות קורונה, בשל חשיפה לצעירה שליוותה אותם בהסעה מהישוב לקייטנה, והתגלתה כחולת קורונה. כולנו נכנסנו מיד לדריכות בדיקות. תודה לאל, כול ילדי הישוב יצאו שליליים. לכן, אחרי סוף שבוע של בידוד ובדיקות, התחילה אצלנו קייטנת המרכזון בהיי גדול – טיול של הילדים לחורשת טל, ואחריו כמה ימי פעילות בישוב.
אתמול כול היום דניאל התלונן על כאב ראש. בערב מדדתי לו חום. הוא היה 38.4. נתתי לו אקמולי, והוא הלך לישון. בבוקר, כשקם, היה לו 37.8. אחרי שאכל קיבל נורופן. הרי צריך להחליף בין שתי התרופות. במקביל כתבתי לרופא הילדים. הוא הדריך אותי להשגיח עליו מקרוב ולדווח על כול החמרה במצבו, ולעשות בדיקת קורונה שלישית ליתר ביטחון.
היום אחר הצהריים, בחמש וחצי, החום שלו טיפס ל-39.6. נתתי לו מיד אקמולי וטסתי איתו לכרמיאל. לצערי איחרנו את רופא הילדים בדקות ספורות, אבל עשינו בדיקת קורונה שלישית. בדרך ניסיתי להשיג את מוקד האחיות של 'מכבי' להתייעצות. לשווא. אז ביטלתי שיעור זום עם קבוצה חדשה, שאמור היה להתקיים הערב, מיהרנו חזרה הביתה, הילד אכל קצת, התקלח והרגיש יותר טוב. אבל אחר כך נהיה סמרטוטי ונרדם.
לפני כשעה קיבלנו הודעה, שעוד מלווה בקייטנה שלנו התגלה כמאומת. צעיר מן הישוב. לכן, על כול ילדי פלך-תובל לעבור שוב שתי בדיקות בהפרש של 24 שעות זו מזו, ועד אז להיות בבידוד. המשמעות היא, שמחר אחר הצהריים אסע עם שניהם לבדיקה, ואז, ביום שלישי, לעוד בדיקה עם מיכאל.
זה מדאיג אותי מאד, מפני שבסוף השבוע אבא שלי היה אצלנו. אמנם, אני חוסנתי בחיסון השלישי אתמול בבוקר, ואבא שלי הבוקר. אבל אם חס וחלילה דניאל נדבק בקורונה, ואם חס וחלילה אנחנו נדבקנו ממנו, זה יהיה רע מאד.
אני מאוד מקווה שלא כך הדבר, שמדובר בווירוס קיץ, שהכול יסתיים בטוב.
אבל מסמיכות האירועים, חשיפת הילדים שבוע אחר שבוע לאנשי צוות שחטפו את הנגיף, התחוור לי דבר אחד. אנחנו במגיפה רצינית, הנגיף ההודי מתפשט בארץ כרוח סערה, והוא עובר בין אנשי הצוות החינוכי לבין הילדים, ובין הילדים לבין המבוגרים המטפלים בהם. במצב כזה, אני לא רואה שום דרך שבה שנת הלימודים תיפתח כסדרה, והממשלה תמשיך להימנע מסגר. התפשטות הנגיף מהירה מדי, ומערכת החינוך עלולה להפוך לסוכן-על של הפצה.
האסימון ירד לי ברגע זה. שנת הלימודים לא תיפתח כסדרה, ואם תיפתח תיסגר מהר מאד. מוטב להכין את עצמנו לשהות ממושכת עם הילדים בבית, לעבודה מן הבית ולפרנסה בהתאם.
צר לי שאני כותב דברים כאלה. אבל הם ברורים כצהריי היום. אנחנו בתסריט של פנדמיה. מי שיכול להתחסן מוטב שימהר לעשות כן. גם אם החיסון אינו מונע מאדם להדביק אחרים, כול המחקרים מראים כי הוא מונע מחלה קשה ותמותה, ולכן כדאי שתתחסנו, ולו כדי לשמור על עצמכם.ן מפני מחלה או מיתה.
במהירות שבה הנגיף מתפשט, כל הדיבורים על חיסון בתוך בתי הספר או מחוצה להם, מדיניות התו הירוק וכדומה הם דיבורים בעלמא, המחמיצים את העיקר. אנחנו בשיא ההתפשטות של הנגיף ההודי בארץ, כול מי שיכולים להתחסן חייבים להתחסן מיד, ובהם גם בני ובנות הנוער מעל גיל 12. אין שום טעם להמתין עד לפתיחת שנת הלימודים, לכופף את ידה של שרת החינוך ולהכריח אותה לחסן ילדים בתוך בתי הספר. זמננו אזל. קופות החולים הן שצריכות לחסן את בני ובנות הנוער, כמו גם כול מי שרוצה להתחסן, ורצוי לעשות זאת עכשיו.
אני מאד מקווה שהכול ייגמר בטוב. אעדכן אתכםן כמובן. אבל אם תשאלו אותי, אני אתחיל מהלילה לחשוב על החודשים הקרובים כעל חודשי הסתגרות עם הילדים בבית, על כול מה שזה אומר.
שיהיו לכולנו רק בשורות טובות. אמן ואמן.
