את הבוקר המהמם הזה, תרתי משמע, התחלתי בקריאה למחאת מרפסות. שכול אחד ואחת מאתנו יתלה במרפסתו/על גג ביתו את דגל ישראל, ושלט המבהיר באיזו מדינה הוא רוצה לחיות עם תום המשבר הכפול הזה – מגפה וקורונה, או – דמוקטטורה בתנאי עיקוב ובידוד. אך מיד אחרי כן פניתי לילדים, הודעתי להם שעלינו לקיים אספת משפחה, ומיניתי את מיכאל למזכיר הישיבה.
מיכאל נטל דף ועט, ויחד ישבנו והעלינו רעיונות לגבי פעילות שנעשה יחד היום. כמו שתראו, אני התערבתי פה ושם בכתב יד וגם תיקנתי לו טעויות כתיב. זו דרך מצוינת לשמר את שגרת הלמידה שלהם את השפה העברית, באופן הכי פונקציונלי שלה, כמו שלימד אותי המורה שלהם, עופר – לא דרך ספרים כרגע, אלא דרך מעשים והוראות הרכבה ופעולה.
מיד אחרי כן התחלנו במשימות. מקודם לכול תלינו את כול התמונות שהבאתי ממסגור, ושכבו כאן באפס מעש. אלה ציורים שהילדים ציירו במהלך השנים האחרונות, ובחרו מתוכם מה הם רוצים למסגר. כול ילד הראה לי מה הציורים שלו, והיכן הוא רוצה לתלותם מעל מיטתו, ואחרי כן גם תקע מסמרים בקיר.
כשסיימנו, העתקנו את השלט "החדר של מיכאל ושל דניאל," שהכינו להם בגן פה ביום הולדתם הקודם, מדלת חדרי אל חדרם, ואתו כול המדבקות האחרות. ואז ירדנו למטה והתחלנו בניקיון הפסח. כול ילד קיבל מגרת סירים לריקון וניקוי, עם כפפות חד פעמיות, סקוטשברייט, תרסיס לניקוי חלונות ותרסיס לניקוי שומנים.
כעת הציע דניאל שיתחילו בניקוי החלונות. הבית שלנו משופע בחלונות, למעשה יש בו יותר חלונות מקירות. הכנתי לכול ילד קופסת פלסטיק גדולה עם מי סבון וסקוטשברייט, ומגב קטן, וניירות עיתון עם שקית לאיסוף. דניאל גרר לבדו סולם גדול והרכיב אותו ליד החלון הגבוה במטבח. הם עומדים כעת ומנקים, מה שנתן לי את הזמן לכתוב לכם את הפוסט הזה.
אינני יודע מה ילד יום. אני יודע שאני נחוש לבנות לילדיי ולי שגרת יום, שאותה נקבע יחד מדי בוקר, ונתמיד בה, כדי לא להתפזר. בתוך כך, בכוונתי גם להמשיך לערוך את הספר הבא שלי, לבדוק עבודות תלמידים, להגיש הצעות מחיר לעריכה וכך הלאה. וכמובן, להמשיך בפעילותי ברשתות החברתיות נגד הסגר, וכול המשתמע ממנו לגורלה של ישראל.
אנא מכם/ן, שתפו בזה גם את ילדיכם. תלו דגל ישראל על המרפסת, הכינו שלטים ותלו גם אותם. משבר הקורונה יחלוף, העקומה תשתטח, בעזרת השם. אבל מחר משביעים פה כנסת, ואחרי כן תוקם כאן ממשלה. זו צריכה להיות הממשלה הכי דמוקרטית ושוויונית שניתן לקיים כאן בכלל, ובפרט בעת משבר. ולכן, שתי היממות הקרובות הן קריטיות להשמעת קולו של הציבור, למען שוויון, חירות ותקומת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לכול אזרחיה. ועכשיו הזמן להציף את זה – לתלות דגל ושלט, לצלם ולהעלות לרשתות החברתיות.
תודה, בריאות טובה והמון פעילות יצירתית וחיובית למען כולנו. אמן.
