הדבר הכי חכם שעשיתי ביום הטעון הזה היה להתנתק עד 13.00 מהדיווחים מבית המשפט הגבוה לצדק. אמרתי לעצמי, שאם יקרה משהו חמור ברחובות אשמע ממנו גם ככה, בהתראות ממכשיר הסמרטפון, ואת פניני הדיון ואת הנעשה ברחוב אוכל לקבל בצהריים, בטוויטר וגם במהדורות הערב.
התיישבתי בחוץ, לעבוד על הרומן הבא שלי. היום נהיה חמים, הוויסטריה כבר מכסה לגמרי את החצר האחורית שלי, ואני רכנתי על הדפים, מהדק את הדיאלוגים בין הגיבור שלי לבין אביו, על ההבדלים בין היהדות לבין הנצרות.
בתוך כך, הילדים יצאו ונכנסו מן הבית, קודם כול כדי לשכנע אותי להזמין להם מצלמת גו פרו אקסטרים מן הכסף שהדודים חבים להם כמתנת יום הולדת, ומן הכסף שחסכו בעצמם, ואחרי כן, מדי עשר דקות, כדי לבדוק האם הדודים כבר העבירו את הכסף, והאם אני כבר קיבלתי הודעה מחנות KSP בכרמיאל, לבוא לאסוף את מתנתם משם.
הסברתי להם שעלי להתרכז בכתיבה שלי, ואם אינם רוצים לשבת עם חוברות הלימוד שלהם, שימצאו מה לעשות ויעזבו אותי בשקט. זה החזיק חצי פרק. אז בא מיכאל, יזם את הקמתו של דוכן לממכר כדורי שוקולד, כדי למהר ולחדש את חסכונותיהם – וגייס אותי להכנת כדורי השוקולד.
איכשהו הצלחתי לשכתב שלושה פרקים בספר, ואחרי כן נעמדתי להכין לנו שניצלים ותפוחי אדמה במיקרו לארוחת צהריים. אז האזנתי לדיוני ביהמ"ש, אליהם נכנסתי בדיוק בזמן דבריה המבריקים של עורכת הדין דפנה לכנר, ואחריה עורך הדין יובל יועז.
נשיאת בית המשפט הגבוה לצדק, אסתר חיות, שיסעה היום את דבריה של עורכת הדין לכנר המבריקה, שסיימה את דבריה בציטוט מדבריו של מנחם בגין: "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו… בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה, ואני אומר, אזרחים ואזרחיות… שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון ביום גורלי בידי כבודכם". הנשיאה השיבה לה: "הטיעון הזה לא במקום. שום מבצר לא נופל. דיברנו על פופוליזם קודם, זה פופוליזם באותה מידה. לא ייתכן שצד יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל" (YNET). בידיעה זו הרשיתי לעצמי ללכת לנוח בשנת צהריים.
אחרי מנוחת הצהריים התחברתי מחדש לדיון ולהדהודיו ברשתות החברתיות, ואז יצאתי לחצר, כדי לדשן את עצי הפרי בברזל, שיאיץ את צמיחתם ואת תנובתם.
תכף ירד הערב. הילדים ישובו מן הדוכן שהקימו, ומכרו בו עשרות כדורי שוקולד במחיר הוזלה, על דעתם. הם יאכלו ארוחת ערב, יתקלחו ואז ילכו לישון. אני אשב לעבוד את מחצית יום העבודה השני שלי, בסדנת און ליין.
אחר הצהריים צלצל אלי מחנכם. הוא עדכן אותי, שהצליחו ליצור 'קפסולת למידה' של ילדי הישוב שלנו, תובל-פלך, יחד עם ילדי הישוב מורן, שאיש לא נדבק בו בקורונה. זה גם הישוב ממנו באה אחראית המרכזון/צהרון שלנו, כך שממילא מתקיימת חשיפה בין הישובים.
מכיוון שהצעתי להקים מערכת חינוך חלופית בתוך הישוב לא התקבלה, נדמה לי ששליחתם לבית הספר מחר, לתוך קבוצת למידה, ובה חבריהם מן הישוב, לא תסכן אותנו יתר על המידה. לכן כפי הנראה לא אחכה לראות מה קורה, ואשלח אותם מחר לבית הספר, בתקווה שישובו ממנו בשלום, ולא יביאו משם קורונה.
מחר הוא היום הגורלי בדיוני בית המשפט. עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את עמותת חוזה חדש, הסביר הבוקר לשופטים, כי ההתערבות בפניית חברי הכנסת לנשיא המדינה היא במסגרת ההסכם הקואליציוני. "השינויים של חוק היסוד הם כולם טובות הנאה. הם באו לספק את גושי הקואליציה. אם באמת הבסיס של פניית חברי הכנסת לנשיא הוא ההסכם הקואליציוני, ואין ספק שמח' תקבעו שהוא שערורייתי לחלוטין ומרבה את הונם הפוליטי של החברים, הפנייה היא פסולה ובטלה". מחר, כאשר ידון בית המשפט הגבוה לצדק בסעיפי ההסכם, לא יוכל כנראה לאשר את כולם.
בהיעדר עוגן משפטי לפסילת נתניהו מקבלת מנדט להקמת ממשלה על פי הלכת דרעי-פנחסי, בית המשפט יפסוק כנראה נגד העותרים ויכשיר את זכות נתניהו להקמת ממשלה. אבל בו-בזמן יפסול חלקים מן ההסכם הקואליציוני, הנוגעים בשינוי חוק יסוד: הממשלה.
כך, אפוא, יוכל בית המשפט הגבוה לצדק לעמוד כמי שעשה עבודתו נאמנה: לא פגע בזכותו של נתניהו להקים ממשלה, לפני פסק דין חלוט, אך גם לא קיבל את הכלי שבו התכוון נתניהו להקים את ממשלתו – הסכם קואליציוני, שאינו נשען על רצון הבוחר, אלא על גניבת קולותיו.
ולכן, רבותיי, בעוד תשעים יום, נעמוד בפני מערכת הבחירות הרביעית.
בימים הקרובים, אם כן, יצטרך מחנה 'רק לא ביבי' להתארגן. מרצ והעבודה, לצערי, תימחקנה מן המפה הפוליטית. יאיר גולן, איש טוב וראוי, עשה ועומד על זכותו לעשות את השגיאה העמוקה מכולן, בהגדרתו את תנועתו כשמאל יהודי גאה. ככול שיתמיד בכך, הוא שומט מתחת רגליו את היכולת להנהיג את השמאל ולמנף את גוש השמאל-מרכז. שכן, רק אם יגדיר עצמו כשמאל ישראל גאה יוכל לחבור למגזר הערבי בישראל ולזכות בקולותיו, שהם שיכריעו מי יעמוד בראש הממשלה הבאה.
במצב עניינים זה, נצטרך להעמיד כבר בימים הקרובים מפלגה דמוקרטית חדשה, המוגדרת כמפלגה הדמוקרטית הישראלית, כזו שתוכל להכיל בתוכה גם את צעירי המגזר הערבי ונציגיו, ועימם את נציגי כול הקהילות והמגזרים שהודרו מחוק הלאום, הופלו בשנות שלטונו של נתניהו – וקרסו במגפה הכלכלית של הפאניקה קורונה. אני מקווה, שהקהילה הלהט"בית, שסירבה ליוזמתי לתרגם את כוחה הציבורי לכוח פוליטי, תבין את גודל השעה ותסייע בידי במעשה הזה.
הדרך היחידה בה יוכלו נציגי המיעוטים והמגזרים והקהילות המודרות, ובהן הלהט"בים, האתיופים, הנכים, הקשישים, ניצולי השואה, ההורים היחידנים, הערבים, הדרוזים והצ'רקסים, להבטיח את זכויותיהם, ואת שוויון מעמדם בפני החוק, היא התמיכה במפלגה ישראלית דמוקרטית, שנציגי הקהילות הללו ישובצו בה, בכול עשירייה.
יאיר גולן לא יוכל להנהיג מפלגה כזאת, כול עוד הוא עומד על הגדרתה כציונית, ולא כישראלית. בזה אין לומר דבר על הציונות שלי. אני ציוני לאללה. אבל מפוכח. ומי שירצה לעמוד בראש מפלגה זו יהיה מחויב לכול הישראלים באשר הם, ללא הבדל מוצא, דת, מין, נטייה מינית או גיל. זה המרשם היחיד להקמת מרכז-שמאל תוסס, שופע חיים ומנצח.
ועכשיו הזמן לעבודה.
