אקטואליהבחירות ג' 2020בידוד במשבר הקורונהדעותפוליטיקה

הדף היומי (54). משל הפיל והתולעת.

היום, בדיוני בית המשפט הגבוה לצדק, בעתירות השונות שהוגשו נגד האפשרות לתת לנאשם מנדט להקמת ממשלה, ונגד הסכם החרפה בין חברי 'חוסן לישראל' לבין הליכוד, התגלתה אמת איומה. ההסכם הקואליציוני, שהוגש לאישור בג"צ, לא נרקם בשבועות האחרונים, כפי שכולנו הורגלנו לחשוב. יסודותיו וטיוטותיו הוכנו עוד הרבה לפני כן, לפני חצי שנה, בזמן שבני גנץ וגבי אשכנזי עוד היו מראשי הקוקפיט, בשר מבשרה של 'כחול לבן' המנוחה, שאני, כמו מליון ויותר ישראלים אחרים, תלינו בה את תקוותינו ונתנו לה את קולותינו פעם אחר פעם, בתקווה לשינוי.

הפירוק של כחול לבן והענקת הקולות של חלק מבוחריה על ידי בני גנץ וגבי אשכנזי לבנימין נתניהו לא היה, אם כן, תוצאה של המשבר הגלובלי והמקומי, בגין מגפת הקורונה. הוא היה אקט פוליטי, שהיתכנותו נבדקה עוד לפני מערכת הבחירות, ואחריה החליטו גנץ ואשכנזי להשתמש בטיוטות ההסכם שטוו בחשאי עם אנשי הליכוד, להקמת ממשלת חרפה.

הערב, בנאומו המתמשך והמתגלגל, משובץ בדברי שרים ומנכ"לים, יצא הנאשם נתניהו נגד בית הדין הגבוה לצדק, באומרו, כי אל לא להתערב ברצון העם. "היסוד הראשון הוא הזכות לבחור ולהיבחר – ומי שמקבל את רוב הקולות הוא הנבחר'" אמר נתניהו. "יש חלק עצום בעם שרוצה את הממשלה שאנחנו עמלים עליה ויש רוב עצום בכנסת. לא מן הראוי שהפקידות או בית המשפט יתערבו בבסיס הדמוקרטיה". עוד הוסיף, על פי הציטוט המדויק מ YNET: "חשוב להוציא את הממשלה הזו לפועל מיד, כי אנו לא יודעים מה צפוי לנו. ההסכם עם כחול לבן נבנה בקפידה, וערעורו באמצעות משיכת חלקים מגדיל את הסיכוי לבחירות רביעיות. מקווה שבג"ץ לא יעשה את זה".

התרגלנו כבר בפוליטיקה לתככים ושקרים. אבל דבריו של נתניהו הערב עברו את גבולות המותר והאפשר. נתניהו לא קיבל את רוב הקולות של העם באף אחת משלוש מערכות הבחירות האחרונות. לו היה מקבל את רוב הקולות בעם, היה מקים ממשלה מיד, מבלי להזדקק לפירוק 'כחול לבן' וסיפוח הקולות של מצביעיה והמנדטים שזכתה בזכותם, כדי שגנץ ימליץ עליו כעל ראש הממשלה הבאה.

נתניהו, בסיוע גנץ ואשכנזי וחבריהם, מבצע כאן הפיכה שלטונית אנטי דמוקרטית. הוא גם שודד את קולות המתנגדים לו, דרך שליח (אשכנזי וגנץ), וגם טוען שהם שלו מלכתחילה. הוא עושה מעשה קלסי של 'הרצחת וגם ירשת', והוא לא היה יכול לקיימו לולא שיתוף הפעולה המלא מצד בני גנץ וגבי אשכנזי, שהכינו יחד עמו את האופציה הזאת קודם למערכת הבחירות האחרונה.

מדובר בהונאת בחירות ובהונאת הציבור ממדרגתה הנקלית ביותר. אך יותר מכך, מדובר במיטוט העקרון הראשון של הדמוקרטיה. שלטון הרוב. כי נתניהו לא זכה ברוב שהמליך אותו עליו, אלא חומס אותו מגוש מתנגדיו.

אינני יודע איזה כוח הוא מחזיק על גנצשכנזי, עד כדי כך שנתנו בידיו את קולי. יש הטוענים שמדובר בפרי סחיטה, בדברים 'שהוא מחזיק' עליהם, בסרטונים ארוטיים של גנץ ובמעורבות של אשכנזי ומנדלבליט בפרשת הרפז. אולי מדובר רק במחשבת שווא, בניסיון של מאוכזבי 'כחול לבן' להסביר לעצמם איך ייתכן, ששני הרמט"כלים, שיצאו חוצץ נגד נתניהו והתחייבו שלעולם לא ישבו תחתיו, מצטרפים אליו כעת בממשלת חירום נכלולית, פזרנית ומנותקת כול כך ממצבו ומרצונו של העם.

דבר אחד ודאי לי. אם זה, לכאורה, המחיר על משלוח תמונות או סרטוני אוננות של נבחר ציבור למאהבת שלו, המחיר הוא כבד מנשוא. בשנות השישים, ספרי החינוך המיני לנוער לימדו אותנו, שאוננות היא הרגל רע, נרקיסיסטי, וכי אדם המגיע לגיל בגרות ועודו מאונן, ראוי שילך להיבדק אצל פסיכולוג. הבושה מפני אוננות מקורה, כנראה, בציווי הדתי, האוסר על שפיכת זרע לבטלה. אבל מאז חיבורו של התנ"ך, דרך ספרי החינוך למיניות של שנות השישים, התקדמנו, תודה לאל, וכיום ברור לכול אדם, לפחות לאדם החילוני, שמותר ורצוי מאוד לאונן, שאין לאף רשות או אדם הזכות למנוע מאדם לענג את עצמו בפרטיותו, וכי האוננות היא דרך בריאה להפגת מתחים ולהרבות שמחה בלב איש ואישה.

כך שאם אנחנו משלמים במיטוט הדמוקרטיה על סרטי אוננות, זו באמת בדיחה עצובה.

אבל תיתכן גם אופציה אחרת – אני מעדיף לזכות בה את גנצשכנזי – שהם בתמימותם באמת האמינו, ששותפותם בממשלה הבאה הכרחית, כדי לשמור על מערכות האכיפה, החוק והמשפט, וכי רק בכוח עבודה מתוך הממשלה והכנסת, ולא מחוצה לה, יוכלו להוריד את הנאשם, בנימין נתניהו, מן הכיסא בו נאחז.

הבעיה היחידה היא, שלא הבינו, ואני מניח שהם מבינים כעת, אחרי יומיים של דיונים בבית הדין הגבוה לצדק, המנקבים את ההסכם הקואליציוני ככברה – את ביבי אי אפשר להוריד מכיסאו עם הסכם מחורר, עם ניירת. מוזר שכך יאמין אדם, שהיה רמטכ"ל.

בזה יכול להאמין רק נמר של נייר.

הסיפור של היומיים האלה, אם כן, הוא סיפורה של בגידה פוליטית, שנרקמה במסתרים הרבה לפני מערכת הבחירות האחרונה. ויותר מכול, כפי שהבהיר עורך הדין אביגדור פלדמן, זהו סיפורו של הפיל בחדר. הפיל הדורסני העומד באמצע אולם הדיונים של בית המשפט, למול עיניהם המסרבות לראותו, של 11 שופטי בית המשפט.

לפיל הזה הזה קוראים בנימין נתניהו. ראש ממשלת מעבר וחבר כנסת הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, אדם חכם, רהוט, אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן, שהתקשורת ועורכי דינו ובני משפחתו וסובביו, וגם הוא עצמו, מציירים אותו כפיל אימתני, העלול לדרוס את בית המשפט בכפותיו, אבל למצער, אינו אלא תולעת, המכרסמת ביסודות המשטר כדי למלט את עצמה ממכבש הדין והצדק.

נותר רק להמתין לפסיקת הבג"צ, כדי להיווכח מה ראו 11 חברי ההרכב למולם. פיל או תולעת. פסיקתם היא שתקבע, אם פיל לעינינו או שמא תולעת.

ובהתאם לכך ייראה עתידה של המדינה.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button