זה התחיל לפני כשלושה שבועות בגירוד. בתחילה בראש, אחרי כן בעיניים ואז בכול הגוף. זה המשיך במעגל השנתי הקבוע, בין כול קיץ לסתיו: כאבי טחורים, אפצעס אחד נוראי, שנובע מהתנפחות בועית חלב מתחת לשערה אחת, אחת, על הגוף, דלקת חניכיים מטורפת, כואבת – ונזלת מלווה בשיעול עם ליחה כהה ותחושת חולשה כללית.
כמו תמיד, בתחילה אני חושב שיש לי כינים, אחרי כן שמגרד לי בגלל יובש בעור. אבל כשמתחיל אצלי מעגל הדלקת, המשתולל ובא לידי ביטוי מדי כמה ימים במקום אחר בגוף, אני מבין שזו לא שפעת ויראלית ולא שפעת מזגנים, לא כינים ולא יובש. זו האלרגיה. קדחת השחת. או במקרה שלי קדחת התחת. כי קדחת השחת פורצת באביב. ואילו הגוף שלי מודיע לי פעמיים בשנה, בדרך כלל 3-4 שבועות מראש, על חילופי העונות.
אז אתמול לקחתי חצי כדור הרגעה, קסנקס, כדי להרגיע קצת את השתוללות הגוף. אבל הערב כבר הבנתי שאין לי ברירה. שעלי לקחת כדור נגד אלרגיה. לורטדים. אז חיכיתי עד שנחזור מסבא, כדי שלא אנהג תחת השפעת הכדור הזה, שככול הכדורים נוגדי האלרגיה הוא מרדים אותי על ההגה, ולקחתי אותו כשחזרנו הביתה.
עברה פחות משעה. הנזלת עברה לי לגמרי. גם השיעול. גם כאבי החניכיים פחתו. אני מרגיש קצת יותר בן אדם, יושב וכותב.
כול השנים האלה, כשהתלוננתי אצל רופאי המשפחה שלי, שפעמיים בשנה יש לי מעגל של דלקות בגוף, הם חשבו שאני היפוכונדר. "אנחנו לא מכירים מעגל תופעות כזה," אמרו לי בזה אחר זה, במשך כול השנים, רוב הרופאים.
רק אחד, רופא המשפחה הוותיק שלי, שאינו מקבל עוד, לצערי, ד"ר מנשס, היה קשוב לתלונתי ורשם לי קורטיזון. הוא נתן לי קורטיזון כדי שיהיה לי בבית. "בכל פעם שמתחילה אצלך עונת האלרגיה, קח קורטיזון. תתחיל במינון נמוך ותטפס (אני לא זוכר עד איזה מינון, תודה לאל, כבר שנים לא נגעתי בזה). כשתרצה להפסיק, סיים באותו אופן, בהפחתה מדורגת."
הקורטיזון הציל אותי בשתי עונות אלרגיה קשות במיוחד, לפני כמה שנים. אבל בו-בזמן גרם לי להתנפח, וגם להיות עצבני ובלתי צפוי עד כדי אבדן שליטה. אני זוכר בבירור שפעם צרחתי על לקוח במשרד יחסי הציבור שלי, או על עיתונאי, בטלפון, רק כתוצאה מנטילת קורטיזון אותה עת.
אחרי כן התנצלתי, ואז נשבעתי שלא אגע בתרופה הזאת עוד.
אז גיליתי את פאבל שוורץ, האיש שטיפל בי במשך כמה שנים בדיקור, ועזר לי מאוד עם תסמיני האלרגיה. עזבתי אותו בעיקר בגלל כסף. שיקול אידיוטי. הוא מעולה בתחומו, ואת הכסף שהייתי משלם לו אני מוציא מדי עונה בתרופות סרק. פעם זה קלגרון, כי אני בטוח שיש לי דלקת גרון, פעם במהלך שלם של מוקסיפן פורטה, בגלל החניכיים, פעם משחה נגד טחורים ופעם כדורים אנטי אלרגיים.
אין ספק שעלי לחזור לטיפול אצלו.
אני כותב לכם את כול זה כי עכשיו שיא עונת האלרגיות. כדי שתדעו להבחין בתסמינים. כדי שתדעו שאתם לא מדמיינים. שהיסטמינים, החומר שהגוף מפריש כדי להילחם במחוללי האלרגיה, מרחיבים את כלי הדם ויוצרים בגוף תהליכים דלקתיים.
ושזה עלול להיות גם מסוכן, תהליכים דלקתיים. אז כדאי שתשימו לב לזה.
שיבוא כבר הגשם וישטוף את הכול, שיגיע החורף והגוף יירגע.
ולכם שתהיה שבת שלום.
