קיווינו שזה יהיה אחרת, שהמהפך יטה לגוש התקווה. אולי זה היה חלום באספמיא, ואולי עוד לא. אי אפשר לקרוע בגד ולשים שק על הראש כתוצאה מתוצאות המדגם. יש להמתין לתוצאות האמת, ובהן ספירת המעטפות הכפולות. זה יסתיים רק מחר לקראת צהרים. אמנם, הכיוון שהמפה הפוליטית מראה עליו נראה נורא, כאילו יש רוב במדינת ישראל המעוניין בטיפוחה כמדינת אפרטהייד. אבל גם התמונה הזאת איננה סופית, גם בעבור מי שמזהה את התהליכים וקרא, כמוני, את ספרו של יאיר נהוראי, על אודות הציונות המשיחית (ספר חובה בכל בית).
ייתכן שמרצ ורעם תעבורנה את אחוז החסימה, בינתיים חלות גם תזוזות מנדטים בתוך ספירת קולות האמת, ועוד ישנן לפנינו 400,000 מעטפות כפולות, שהן כעשרה מנדטים. שום דבר עוד לא הוכרע, המבצר עוד לא נפל והלב עוד לא חרב לגמרי. לכן, במקום להיכנס, פוליטית ונפשית, למצב של אבדן ושל אבל, מוטב שנחשוב יחד מה עושים במקרה ונגיע לתיקו, או להכרעה על קולות בודדים.
הליכוד בראשות בנימין נתניהו כבר הכין אמש את התשתית לטענה על זיופי בחירות. הזעקות של נתניהו על אלימות בקלפיות הערביות, והפניות של עורך הדין בומבך מטעם הליכוד ליושבת ראש ועדת הבחירות, הודהדו בנוסחים דומים על פי דף המסרים של הליכוד, על ידי שופרותיו בכלי התקשורת. זה לא מקרי. זהו כלי שיישלף במידה וייווצר כאן תיקו בזכות הקולות של החברה הערבית בישראל.
התסריטים הפוליטיים העומדים בפנינו מגוונים. במידה וגוש הימין יזכה ברוב מוחלט, מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על בנימין נתניהו. ייתכן והדבר ילווה בהגשת עתירה לבג"צ מטעם כוחות השינוי, כדי לאתגר את פסיקת ה-0:11 דאשתקד, כדי לראות אם כבוד השופטת חיות תחתום סופית על קריסת המבצר ועל מיטוט בית המשפט העליון. אישית, אשמח להשתתף בעתירה כזו.
אם נתניהו יפתח במשא ומתן קואליציוני הוא ייתקל בהתנגדויות מבית ומחוץ. מן החוץ הוא ינואץ על ידי מנהיגי העולם, שידחקו בו לנסות להקים קואליציה מתונה. מבפנים איש ממפלגות השינוי לא ייעתר לו, ויניח לו להיקלע לסיוט הבלהות שיצר במו-ידיו: ממשלת אפרטהייד יהודית. אך גם בתוך הגוש שלו עוד צפויים לו מאבקים על משרות ועל מינויים. הוא יודע היטב, שאם ימנה את בכירי עוצמה יהודית והציונות הדתית לתפקידי שרי הביטחון וביטחון הפנים, יוביל את ישראל לאסון אסטרטגי, מדיני וביטחוני. הוא גם יודע, שאיש ממפלגות השינוי לא יתנדב לחלץ אותו מזה.
במצב הזה, על כולנו להתעשת, ולתבוע ממנהיגינו, ובראשם האדם שבחרתי בו, ראש הממשלה, יאיר לפיד, לנסות למצות כל אפשרות הידברות עם יחידים מגוש הימין, הרואים לאן נתניהו עתיד להוביל אותנו, לא יהיו מוכנים לתת ידם לזה, ויערקו לגוש השינוי. מעשה כזה כמובן יהיה שנוי במחלוקת, ייתפס על ידי גוש הימין כבגידה וכאי-כיבוד רצון הבוחר, ויוביל למהומות דמים, וחלילה למלחמת אחים.
במידה ואפשרות זו תימנע מאתנו, יהיה עלינו, אנשי ונשות גוש השינוי, להתארגן פוליטית ומעשית, למקרה ואכן גוש הימין יפתח בבליץ חקיקה, עם פסקת ההתגברות, החוק הצרפתי, פיצול תפקיד היועמ"ש והחלשת ביהמ"ש העליון. זה יחייב את כולנו לצאת לרחובות ולכיכרות הערים, ולעשות כול פעולה שניתן לעשותה במסגרת החוק, כול עוד חוקי ההפגנה והמחאה לא ישונו, כדי לעצור את הפיכת ישראל לתיאוקרטיה חשוכה, לדמוקטטורה שמרנית.
בימים האחרונים גם אני כתבתי, שאם הימין יעלה לשלטון ויקים ממשלת בלהה, לא יהיה מנוס בידיי אלא לנוס מפה עם בניי. זו אכן תחושתי. אבל בטרם אעשה כן, עוד יש לי, ולנו כולנו, כמה חודשים טובים, לאזור כוחות, לחזק איש את רעהו ואת רעותו, לתכנן תוכניות פעולה למצבים שונים ומשתנים, מתוך ההכרה האחת – אין לנו ארץ אחרת, באמת שלא, ולכן לא ניתן לה ליפול תחת מגפי הלאומנות המשיחית, בשירותו של נאשם בפלילים.
אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה בכל מדיה ובכל ערוץ.
תודה,
אילן שיינפלד.
