הכותרת הזאת ודאי תטריד רבים. תפיסות כאלה מנוגדות לתפיסות הפוסט-סוציאליסטיות של הספרות. רעיונות כאלה שייכים למדינות טוטליטריות או לימיו החשוכים ביותר של הקומוניזם. ואף על פי כן, אני אכן מאמין שהכותב, גם אם הוא אדם מתבודד, הכותב מגחמות-ליבו, אינו מבודד מן העולם. למן הרגע הראשון שבו אתה אוחז בעט, ומעביר או 'מתרגם' את המחשבות הכי עמוקות שלך, רגשותיך ומאוויך, הדימויים והסיפורים שלך, למילים, אתה עושה שימוש במערך מוסכם של סמלים כדי לבטא את עצמך באמצעותו, ובזה אתה בהכרח מתחבר לאנושות.
כאשר אתה כותב אתה גם מתחבר לכול מה שנכתב, בכול לשון ובכול תרבות, מקודם זמנך, ולכול מה שנכתב ונדפס בתקופתך. אתה הופך לחבר בקהילה גדולה מאוד, ובינלאומית, של כותבים.
ככותב, לעולם אינך לבד. ולעולם אינך מופרד מן הקהילה שאתה חי בה. אתה מוכרח להיות מסוגל לבחון אותה כמו ממרחק, אבל אינך יכול לכתוב מבלעדיה. תמיד תכתוב, בסופו של דבר, על יחסי הגומלין בין אדם אחד, הגיבור שלך, לבין החברה שהוא חלק ממנה.
דברים אלה תקפים גם באשר לחייו של סופר. כאשר אתה סופר צעיר, אתה מחפש באופן נואש אחר אנשים מתוך שדה הספרות ומחוצה לו, שיקראו את כתביך ויעירו עליהם את הערותיהם. אתה זקוק באופן מתמיד לאישרור יכולותיך בתחום, אם זה על ידי פרסום יצירותיך או על ידי זכייה במלגות ובפרסים.
אחרי שספריך רואים אור, ואתה מתמסר לשגרת חייו של אדם כותב, אתה מגיע למצב שבו אתה עושה דברים בעבור אחרים. אתה עורך ספרים, מלמד כתיבה יוצרת, מוצא את עצמך שופט בתחרויות ספרותיות, וכך הלאה.
אתה עושה כן, מפני שפעם היית אתה עצמך אותו משורר צעיר המחפש נואשות אחר הכרה. אתה עושה את זה מפני שאתה מבין מהו טבעו של הקאנון הספרותי, ואתה רוצה לשמרו, בתור שומר סף, או לחתור תחתיו, כסוכן תרבות חתרני.
כאשר הייתי עורך ספרות צעיר בעיתון 'על המשמר,' העורך שלי, א.ב.יפה, אמר לי פעם, שעורך נהנה ממעמדו רק כול עוד הוא מכהן בתפקידו. "לעורך ספרותי אין חברים," הוא חייך, "איש לא יזכור אותו אחרי שיפרוש מתפקידו. אבל לסופרים יש זיכרון מצוין. לעולם לא ישכחו עורך שלא קיבל את יצירותיהם לפרסום, מבקר שלא אהב את עבודתם או אדם שלא זיכה אותם בפרסים הספרותיים המגיעים להם, לתחושתם."
מילותיו אלה של א.ב.יפה היו ועודן בשבילי שיעור חשוב מאד. חוכמתו מלווה אותי מאז ועד היום. אני עורך ספרים, מוציא לאור ספרים, מקדם ספריהם של כותבים אחרים, עושה את המיטב שביכולתי לעשות כדי להעשיר את הספרות העברית. אבל אני תמיד זוכר את מלותיו של א.ב.יפה. ולכן אני משתדל לעבוד מתוך ענווה, כמשרת ציבור, ואינני מצפה לשום תגמול בעבור מלאכתי.
אך אתם יכולים לעזור לי, בתמיכה בקמפיין גיוס ההמונים שלי, העתיד להסתיים בעוד ימים ספורים. תוכלו לעשות זאת כאן.
שיהיה לכם לילה טוב,
אילן.
