הקטע הכי מעצבן והכי מתגמל בעבודה על ספר.

יומן מלחמה (225)

     כתיבתו של ספר ראוי אורכת זמן. אינני רוצה לכתוב 'זמן רב'. כל ספר והזמן שנדרש לו כדי שייכתב ויספר את עצמו עד תום. משום כך, טבעי הוא שכותב יעשה שימוש לא מודע בחזרות על מחוות של דמויות, בשפת גופן, על מַנָּחים של עצמים, חלקי תיאור ועוד, בשעה שהוא כותב.

     החזרות האלה הן קיצורי דרך. אך לעתים קרובות הן מונעות מן הכותב לדייק. הוא מפזר אותן לאורך כתב-היד שלו, מבלי להרהר אחריהן ומבלי לבדוק באילו מלים או ביטויים יוכל להשתמש תחתיהן, כדי לדייק עוד את כתיבתו.

     הצרה היא, שהחזרות האלה הן בלתי מודעות, הן מה שהיה קרוי פעם 'פליטת קולמוס.' ומתי הן נגלות? על פי רוב בשלב הכי אחרון של התקנת כתב-היד לדפוס. כן, אחרי העריכה הספרותית, אחרי העריכה הלשונית, דווקא בשלב ההתקנה לדפוס, כשהספר כבר מצטחצח ומסתרק לקראת הופעתו ברבים, דווקא אז פתאום מזדקרות החזרות האלה במלוא עוניין.

     התופעה הזאת נגלית שוב ושוב בספרי סופרים וסופרות שאני עורך, וגם בספריי שלי. אולם, מכיוון שמאחוריי כבר עשרות ספרים, אני מודע לנטייה זו, ותמיד סורק את כתבי-היד שלי לפני שאני מגיש אותם לעורכת. ואילו כותבים חדשים אינם מודעים לנטייה לחזרה על מלים וביטויים, ועל פי רוב היא נגלית בשלב מאוחר מאד של התקנת הספר לדפוס.

     הלילה סיימתי להקליד תיקונים שעורך הלשון והמתקין לדפוס שאני עובד עמו זה שנים רבות הציע לספר שערכתי. ככל שהתקדמתי במלאכת ההקלדה הזדקרו לעיני סדרות של חזרות על מחוות גוף, מנחי עצמים ושגרות לשון. בשלב מסוים פשוט פתחתי קובץ וורד נפרד, והכנתי לי רשימה מסודרת של חזרות אלה, על הטיותיהן השונות. כעת, משסיימתי כבר את הקלדת כל תיקוני הלשון והדפוס – עלי לסרוק את כתב-היד של הספר הזה ולבער ממנו את החזרות.

     איך עושים זאת? ובכן, סורקים את הספר, מסמנים כל מילה או ביטוי חוזרים, ואז ניגשים לתֶזָרוּס עברי – "ערוך המשמעים" של משה דוד אייכנבום (הוצאת תל חדשה, גבעון התשמ"א) או לשני הכרכים של "אוצר המילים", מאת פרופ' חיים רבין וד"ר צבי רדי (הוצאת קריית ספר, 1976). "אוצר המילים" בהחלט עדיף בעיני על פני קודמו, לא רק משום שמקודמו יש בידיי רק כרך אחד, אלא משום שהוא מסודר בצורה בהירה.

     "אוצר המילים" הוא מילון הערוך על פי שדות משמעות. בכל שדה משמעות הוא מפרט את כל המלים הקשורות בו והטיותיהן, מלים נרדפות להן, ניבי לשון שהן מופיעות בהם, פתגמים ומובאות וציטוטים מכתבי סופרות וסופרים מן הספרות העברית מן המקרא ועד ימינו. כך אפוא ניתן לחפש בו כל מלה חוזרת בכתב-היד, כמו "הִנהן/הנהֲנה" או "פרושׂ/ה", ולמצוא להן מלים חלופיות.

     אל תסתפקו בעבודה עם מילון ממוחשב, או עם ספרי 'מלים נרדפות' מודרניים. מילונים ממוחשבים מצומצמים בברירות הלשוניות שהם מביאים, מפני שהם מוגבלים בכמות הזיכרון שהם יכולים לתפוס כיישום ממוחשב. ואילו ספרי מלים נרדפות מודרניים מונים על פי רוב ברירות לשוניות עדכניות, רק מן העשורים האחרונים. רק עבודה עם "אוצר מילים" הנדיר ועם מילונים שונים – מילון אבן שושן וגם מילון אליעזר בן יהודה וגם מילונים עדכניים יותר כמו מילון ספיר, תפתח בפניכםן את מלוא אוצרותיה של השפה העברית, ותאפשר לכםן לנגן בה.

     העבודה הזאת מענגת אותי מאד. היא מחדדת את כתב-היד, מדייקת אותו והופכת אותו ראוי ורהוי ורהוט ומוכן לקריאה. הקורא, שלולא מלאכה זו היה מתייגע מחזרות אינסופיות על מלים וביטויים בכתב-היד, מקבל לידיו ספר נקי ושלם, ואינו יכול אפילו להעלות בדעתו שמקודם שירד לדפוס ישב מישהו ובקפדנות ניכש כל חזרה מיותרת מכתב-היד, כדי שיהיה חד ומדויק וראוי לקריאתו.

     עצתי לכםן היא אחת – אחרי הגרסה הראשונה, השנייה, השלישית וכך הלאה של כתב-היד, עוד בטרם תעבירו אותו לעריכה ספרותית ולשונית, סרקו את כתב-היד אחר מלים שגורות בפיכםן ותחת עטכםן. כך תצללו את המוסיקה של הטקסט, ותמנעו מן העורכות והעורכים את סיקול החזרות בטקסט שלכםן, עבודה מתישה במיוחד.

     לילה טוב מן הגליל.