התנגדות ושמחות אחרות (115).
עכשיו, אחרי שהבוגד השפל המתהדר עדיין בתואר ראש ממשלת ישראל פרץ אל שידורי ליל שישי בכול הערוצים בהצהרת סרק, כבר ברור לכולם. זה בדיוק הזמן לצאת ולהפגין מולו עד לסילוקו מן השלטון. אחרי שהרמטכ"ל וראשי מערכת הביטחון קיבלו אחריות למחדל, אחרי שאפילו חלק משריו עשו כן, הנבל המתועב הזה מעז לעצור את נשימתם של אזרחי ואזרחיות ישראל, המתוחים והמומים ואבודים ממילא, בהצהרת הבלים של נרקיסיסט, שאינו רואה דבר מלבד עצמו.
בנימין נתניהו מסוכן לביטחון ישראל, בכלל ובייחוד כעת, בשעה שישראל נאבקת על קיומה. בפחות מעשרה חודשים מאז קיבל לידיו את המנדט להקמת ממשלה דרדר את ישראל בכוונת מכוון, על ידי תקיפה מתמדת של יסודות ומוסדות השלטון הדמוקרטי בה, הסתה ושיסוי של חלקי העם אלה באלה, ותוך התעלמות בוטה מאזהרות חוזרות ונשנות של הדרג הצבאי, של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, של הכלכלנים, ההייטקיסטים, אנשי הרפואה והחינוך, המשפט והתרבות, וגם מאזהרות מפורשות של המודיעין האמריקני והמצרי בדבר פעולה גדולה הנרקמת בעזה. הוא ושריו, לפני הפוגרום וגם תוך כדי לחימה, ממשיכים לבזוז את קופת האוצר ולהעביר את כספי המדינה ככספים קואליציוניים למגזר הלא-יצרני, במקום לעצור מיד את הביזה ולהעביר את הכסף למטרות לחימה וטיפול בעורף.
בנימין נתניהו ושישים וארבעת חברי הקואליציה שלו הם חבר בוגדים, שבגדו באזרחי ואזרחיות ישראל, במדינת ישראל ובעם היהודי כולו. הם חייבים ללכת עכשיו. תוך כדי לחימה. אסור שימשיכו לאחוז בשלטון, אסור שימשיכו לערער את יסודות המדינה ואת הלכידות המפעימה שאוחזת בעם ישראל באסונו. מעשה החסד היחיד שראוי כי יעשו בטרם יועמדו למשפט הוא לתת את קולם להצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית, שתאפשר את החלפת הממשלה והקואליציה בלי צורך במערכת בחירות.
במשך עשרה חודשים יצאנו לרחובות, התרענו שוב ושוב מפני הסכנה, מכך שממשלת ישראל, הקואליציה שמאחוריה וראש ממשלתה תוקפים את הסיפור המאחד של הישראלים, משמיטים את ערכי הערבות ההדדית, השוויון, הצדק והדמוקרטיה, שעליהם מבוססת מדינת ישראל. תודה לאל, שמצאנו כי הרוח הישראלית גדולה וחזקה מכול דברי הבלע וההסתה האלה. תודה לאל שביום פקודה, כולנו שבנו אל המאחד ולא אל המפריד. הרוח הישראלית הזאת היא שתבטיח לנו את נצחוננו. אבל האנשים שהביאו עלינו את הזוועה הזאת חייבים לזוז מן הדרך מיד.
המערכה רק בראשיתה. אם יש איזה דבר שהפוגרום ביישובי עזה הבהיר לנו, בצורה הכי אכזרית שאפשר, הוא שאסור לנו לסמוך על שום קונספציה, על שום היגיון המנחה את אויבינו. עלינו להאמין להצהרותיהם. איראן ושלוחותיה אכן רוצות להשמיד אותנו, ואין לנו מה להתנחם בקונספציות או לטמון את ראשינו בחול. ייתכן מאד שיהיה עלינו לנצל את שעת הכושר של הלגיטימציה הבינלאומית, ואת העובדה שכוחות אמריקניים ובריטיים ואחרים באו הנה ונמצאים לצידנו, כדי להנחית מכה מקדימה על חיזבאללה. ואולי אף על איראן. אבל אם חלילה יתבקש הדבר, מוטב שייעשה בידי ממשלה וקבינט של בני אדם שקולים, ולא תחת בוגד מתועב ונרקיסיסט, שאינו רואה איש מלבד עצמו בחדר המראות שהוא חי בו, ותחת חבר הבוגדים שטיפח על סביבותיו.
ועניין אחרון – מנהיג פשיסטי תמיד בונה את כוחו על ידי פילוג עמו והדרת כול מתנגדיו כבוגדים, אנרכיסטים, טרוריסטים וכו'. ומשטר פשיסטי תמיד מחפש אחר מלחמה, כדי לקלוע את עמו למצוקה קיומית, שבתוכה חסידיו יתקפו ויכו ואפילו ירצחו את מתנגדיו. בנימין נתניהו לא תכנן חלילה את הפוגרום של חמאס ביישובי ישראל. אבל הוא טיפח את חמאס על חשבון הרשות הפלסטינית, אישר להזרים לו מיליוני דולרים מדי חודש, חיזק את החמאס על חשבון הרשות וראה בחמאס נכס אסטרטגי. הוא לא שעה לשוועת יישובי העוטף, להחזרת הרבש"צים והנשק לכיתות הכוננות, התעלם מאזהרות מפנים ומחוץ, המשיך לרסק את מוסדות ישראל וערכיה, ועל ידי כך החליש את ישראל בעיני אויביה ובזה תרם להתקפת הדמים על אזרחיה.
אם האדם הנתעב הזה לא ירד מיד מן השלטון, ודם ההרוגים והחטופים והנעדרים על ידיו, הוא ימשיך לעלות לשידור בשעות שיא, מלווה במכונת הרעל המשוכללת שלו, כדי להפוך את הקערה על פיה, להאשים את דרגי הצבא במחדל ולנקות ממנו את ידיו. הדבר הזה אסור שיקרה. הוא מסוכן לכולנו, אנשי שמאל ומרכז וימין גם יחד. הוא מסוכן לכול עם ישראל. בנימין נתניהו חייב להיות מסולק מן השלטון מיד. אם לא על ידי בית המשפט העליון, אם לא על ידי השב"כ, אם לא על ידי קובץ אנשים הגונים שאולי עוד נותרו בקואליציה שלו – אזי על ידי הציבור, שייצא להפגין מול מעונותיו, מול הקריה ובכול מקום שהוא ושריו דורכים בו, עד לסילוקו ולסילוקם מכול עמדת השפעה.
המלחמה באויב מבית היא קריטית כמו המלחמה באויב מחוץ. ואין דבר אחד מוציא את משנהו. אפשר להילחם בחזית ולתרום בעורף, אפשר לצאת מגדרנו למען הלוחמים ויישובי העוטף, ובו-בזמן, מי שאינו יכול להילחם או להצטרף למאמצי העורף – לצאת ולהפגין. זה בנפשנו לא פחות מן המלחמה בשדה הקרב.
