ע 
לא היה לי מושג שעבודה בגינה יכולה לקחת כול כך הרבה אנרגיה. אבל זה מה שקרה. אינני יודע אם זה בשל העבודה עצמה, גל החום הפתאומי שהיכה הבוקר בישראל או האנטי-היסטמינים שחזרתי לקחת, אחרי מתקפת גירוד איומה, בשל האלרגיה הנובעת מחילופי מזג האוויר התכופים. אבל אני מותש לחלוטין.
הבוקר, אחרי אימון הכושר היומי, ירדתי למג'ד אל-כרום, כפר סמוך אלינו, כדי לקנות עוד טפטפות וציוד נלווה, וצינור השקייה חדש. בדרך הביתה עצרתי בדיר אל אסד, כדי לקנות אוכל. כשהגעתי הביתה הייתי חייב לסדר הכול במקומו, כמובן. ואחרי כן לא יכולתי לעשות שום דבר מלבד לכתוב מיילים.
החזרתי את הילדים מוקדם מן הרגיל הביתה, כבר בשתיים. הם ביקשו זאת. חזרנו הביתה. אני אכלתי והלכתי לישון. הם אכלו צהריים בגן, אז ניצלו את ההזדמנות לזלילת מתוקים, ונשארו ערים בזמן שישנתי.
כשקמתי מצאתי אותם משחקים כבר עם חבריהם התאומים. שתיתי את הקפה שלי ויצאתי אל החצר. הסרתי במגרפה מחלקת אדמה גדולה את נסורת העצים המכסה על החצר, ואז מתחתי קווים חדשים של טפטפות ברצועות העפר הפנויות לי עדיין. מחר בבוקר עלי להתקין עוד 12 קווים קצרים של טפטפות, לרוחב רצועת העפר הצידית של הבית, בטרם אתחיל לזרוע את כול טוב הזרעים שהכנתי לזה.
הילדים ביקשו פיצה, אז הזמנתי אחת מדיר אל אסד, ואחרי מקלחת קצרה הלכנו למיטה. קראתי להם את חלקו השני של סיפור בלשונה המשובחת של לאה גולדברג, עם הסברים לשוניים כמובן, והם הלכו לישון.
הלילה עוד עלי לערוך לפחות 10 עמודים בספרים שאני עורך. אין מה לדבר על כתיבה. אני עייף מכדי לעשות כן, ולבד מזאת התחלתי לקרוא ספר על ההיסטוריה של הרפואה, ספר עיון חשוב לרומאן הבא שאני כותב כעת.
מחר ניסע לרמת השרון, לארוחת ערב משפחתית, ואחריה נשוב הנה. מדובר בשעתיים נסיעה לכול כיוון, אבל המפגשים המשפחתיים הפכו לנדירים, והילדים מאוד מצפים להם. אז ניסע, ונחזור, כדי להתחיל את השבת בבית שלנו, ובשקט שלנו כאן.
שיהיה לכם/ן סוף שבוע נעים. אתם/ן עדיין יכולים/ות לתרום לקמפיין גיוס ההמונים שלי. אז הזדרזו. הוא נסגר בעוד שבעה ימים.
תודה,
אילן.
