אביגדור ליברמן כנראה נהנה מאוד בבחירות הקודמות, אז נסע לחו"ל והותיר את כולם בציפייה לשובו, וביתר שאת אחרי הבחירות האלה. כוחו הפוליטי עלה, הוא הפך ללשון המאזניים והוא מכתיב תנאים לשותפיו. ברצותו תקום ממשלה, וברצותו תיפול.
אבל אביגדור ליברמן הוא לא טיפש. הוא מבין שאם ילחץ יותר מדי על שותפיו הפוטנציאליים לממשלת אחדות, יתאחדו בלעדיו וישאירו אותו באופוזיציה. באותו רגע גם ייצא האוויר מן הבלון.
ראוי להזכיר, כי ליברמן פירק שוב ושוב קואליציות, על ידי התפטרויותיו השונות. כמו כן, הוא לא הצטיין בבחירת האנשים הנכונים ובבניית אתוס מוסרי למפלגתו. פרשות השחיתות ב"ישראל ביתנו," גם אם לא נגעו בו אישית, העמידו את מנהיגותו במפלגה באור בעייתי מאוד.
אמנם, הוא שועל פוליטי חכם, אכזר וקר רוח. הוא הצליח למנוע מנתניהו הקמת קואליציה, הביא לבחירות ושלף את הקלף החילוני, שאפשר לו למצב את עצמו כמושיע השמאל. אבל גם השמאל הוא לא חבורה של אידיוטים. כול בר דעת, גם מבין מי שהצביעו ליברמן בפעם הזאת, מודע למידת אי הצפיות, אי היציבות והמסוכנות של אביגדור ליברמן כאישיות פוליטית וכבן ברית, וגם למידת קרבתו לסביבה מושחתת.
במלים אחרות, אביגדור ליברמן. אתה בעל כוח לשעתו. לא מושיע, לא קוסם, גם לא מנהל מעולה או מנהיג דגול. אם תתאהב בפוזה הנוכחית שלך, כבעל הכוח, לא תמליץ על בני גנץ להרכבת הממשלה משום שהשמיט את המילה 'חילונית' מתיאור ממשלת האחדות שלו, אם תתמיד בהדגשה כי לא תזיז פסיק מדרישותיך (שאגב, אני מסכים לכולן ולגמרי בעדן), תגלה מהר מאוד, הרבה יותר מהר מחברך לשעבר, בנימין נתניהו, שהציבור מתעב סחטנות, אופורטוניזם ומניפולטיביות פוליטית, הנעשית על גבו.
רד מהאולימפוס, ליברמן. האלים לא שמרו לך בו מקום.
