התנגדות ושמחות אחרות (49).
איפה שהוא במהלך הערב הזה, אחרי שנודע לי דבר פטירתו של מאיר ויזלטיר, הצטללה בי ההכרה: כול היום הזה אני עסוק במתן פתחון פה לחיים ולמתים.
היום שלי התחיל בעבודה מאומצת על הגדת ההתנגדות, פסח 2023, מול שותפי אבי עופר, דפוס הארץ, התורמות והתורמים, המשתתפות והמשתתפים. הוא המשיך בירידה עם הבנים וחבריהם לכרמיאל. הם בחופש, ואחרי התנסות ראשונה בעצמאות אתמול, אז אימא אחת הורידה אותם במכונית ל'ביג', והשאירה אותם לבדם, ארבע נערים בני תכף אחת-עשרה, עד שבאתי לאסוף אותם בשלום הביתה, היום ביקשו לרדת העירה כדי להשתובב בפארק הטרמפולינות או לצפות בסרט.
לקחתי אתי עבודה, ובשעה שהם ראו סרט, עסקתי בהקלדת שיריו של איש אחד שהכרתי, ומת. אשתו וילדיו החליטו להציב לו זכר, והפקידו בידיי את מחברת שיריו. ישבתי, אפוא, בבית קפה, קורא בכתב-ידו הרהוט, המנוקד בקפידה, האיש ידע ניקוד על-בוריו, את שיריו הצלולים, הקלדתי אותם למחשב, ואז, בחרדת-קודש ממש, ערכתי אותם מעט. החסרתי ה' הידיעה במקום שנראתה לי לא נכונה, השמטתי מלה שפגמה בניגון של הפסוק המוסיקלי, ריווחתי שורות לבתי שיר.
כאשר הילדים סיימו את הסרט ספרו כבר היה מוקלד. אז שבנו הביתה, לארוחה ולמנוחת צהרים. ואחר הצהרים, כשהם יצאו למגרש הכדורגל, התיישבתי לדחוף את קמפיין מימון ההמונים של נגה שגב, פסיכולוגית ארגונית ומשוררת מן הישוב קדרים, ששירתה תפסה כבר מזמן את תשומת לבי, וזיכתה אותה בפרס הראשון באחת מתחרויות השירה שהנהגתי באתר שלי – עריכה לכתב-יד של ספר-שירים ראשון מפרי עטה.
לנגה ולי היה חשוב מאד היום הזה, מפני שהיה היום האחרון לקמפיין. לשמחתי, הפנייה לציבור הועילה, והצלחנו לגייס את מלוא סכום הכסף שנדרש להפקת ספרה.
תוך כדי כך גיליתי ששיר נפלא של מישהי שאני מאד מעריך נשמט בטעות מהגדת ההתנגדות שערכתי. בחיל ורעדה התנצלתי בפניה, ואז צלצלתי לבית הדפוס, ולשמחתי גיליתי כי מן השמיים נענו לי. רק כריכת ההגדה כבר הודפסה, ועוד ניתן לי לשנות את עמודי הפנים.
התקשרתי עם המעצבת, שכבר הייתה במיטה, ובטובה הסכימה להשיב את השיר האבוד לחוברת. ואז, אחרי שרווח לי, התיישבתי לנקד ולנקות את שירי האדם שהכרתי ומת, ועיצבתי את סדר השירים בספרו, וכעת הוא מוכן להצגה ראשונה בפני אשתו וילדיו.
היה לי יום פורה ביותר. השכם בבוקר הספקתי לאפות שתי כיכרות לחם, ובלילה גם לבשל לילדים ארוחת ערב, ובתוך כך לעבוד, המון. לתת פתחון פה לכותבים חיים, תודה לאל, ולאיש אחד מת, שהכרתיו לפני שנים רבות, והנה ניתנה לי הזכות לחשוף את שיריו הנוגים, הצלולים, מלאי הכמיהה, לעולם.
הלוואי וכך יהיו גם הימים הבאים.
אך מכיוון שכולנו יודעים באיזו הפכה אנו נמצאים, גם כתבתי את הנוסח השני לנאום שאשא במוצאי השבת הקרובה, בהפגנה בקריית אונו.
כי ככה זה עכשיו. כמו כולם אני נאחז בקיים, מנסה לשמרו, ובד-בבד עם כך גם מחויב כולי, מתוך עומק לבי ונפשי, להיאבק ברעה. והיא חושרת עלינו, הרעה.
שיהיה לכםן לילה טוב, ושבת עד כמה שאפשר שקטה.