קמתי עם זה. ההרגשה שכול העורקים והוורידים והנימים בראשי חסומים. ברקות, במצח, מאחורי העיניים, בתוך האף ובצוואר שלי.
שתיית הקפה לא הועילה, גם לא עשרים דקות ארובי, שבדרך כלל מספיקות כדי לגרש את כאב הראש הזה.
בדרך כלל אני מקבל כזה כאב ראש כשאני ישן יותר מחמש שעות בלילה, כפי שעשיתי הלילה. אבל במקרים כאלה אימון הכושר עוזר לזה להתפוגג. היום הוא לא הועיל. אני חושב שזה משום שכאב הראש הזה נגרם על ידי האלרגיה שלי או האנטי-היסטמינים שאני לוקח.
כול הבוקר עבדתי בגינה, בשמש. אולי גם לזה יש קשר למיגרנה הזאת. עבדתי קשה, גורף את כול תכסית נסורת העצים מן העפר, כדי לחשוף את אדמת הטרה-רוסה העשירה שמתחת, עליה אזרע מחר ירקות. אחרי כן מתחתי קווי טפטפות חדשים, ספרתי כמה קווי טפטפות יש בכול אחת מן החלקות בחצר, והתיישבתי לתכנן, בכתב, מה אזרע בכול אחת מהן.
אחר הצהריים עסקתי בעניין ציבורי כלשהו, שאינני יכול לכתוב עליו. קראתי חומר רב, עד שעיניי בערו. בין לבין הספקתי לבלות זמן איכות עם כול אחד מן הילדים. מיכאל ישב אתי כדי לעבוד בחוברת ההכנה לכיתה א', שקנה לו סבא, והפגין קשר עין-יד מעולה, ודניאל ניהל איתי שיחה, ולמעשה נאם באוזניי נאום תוכחה.
"אבא, תפסיק להגיד לנו לא להשתולל," הוא אמר, "אנחנו ילדים, וילדים משחקים. אנחנו לא משתוללים, אנחנו משחקים."
רוב היום הם בילו כאן עם מתן, החבר שלהם מן הגן. אמרתי להם שיחדלו להשתולל כאשר רדפו האחד אחרי רעהו עם צינור ההשקיה החדש של הגינה, וכאשר היכו זה את זה על הטרמפולינה. בסופו של דבר, כשראיתי שהם עייפים מדי, ולכן איבדו את גבולותיהם, שלחתי את מתן הביתה, פשוט כדי להיזהר.
דניאל הסביר לי כמה זה שגוי, לטעמו.
מיכאל היה כול כך עייף עד שנרדם על הספה בסלון בשעה 16.30. ניסיתי להעירו לשווא. בסופו של דבר הצלחתי בזה בשעה 18.30, ואז לקחתי את שניהם למעלה, לאמבטיית קצף, ואז למטה, כדי לאכול משהו. אחרי כן עלינו למעלה, קראתי להם את הסיפור על קיסר סין והזמיר, והשכבתי אותם לישון.
מחר אני נוסע להרצות ב"בית אביחי" בירושלים על התחקיר שעשיתי על ארגון 'צבי מגדל' לצורך כתיבתו של רב-המכר שלי, "מעשה בטבעת." מכיוון שלמחרת, יום שני, יש לי ישיבה בתל אביב, אני מתכנן לישון אצל אבא שלי, בזמן שהוא יהיה כאן, עם הילדים. אבל אני לא בטוח שאעמוד בכך. נפרדתי מהילדים רק ללילה אחד מאז נולדו, ואני עשוי לעשות את כול הדרך חזרה מירושלים לתובל, רק בשביל הזכות להיפגש איתם ביום שני בבוקר, לפני הגן – ואז לנסוע שוב את כול הדרך לתל אביב.
בעוד חמישה ימים קמפיין גיוס ההמונים שלי יסתיים. לכן אני מבקש מכם/ן הפעם לשתף את הפוסט הזה בעמודי הרשתות החברתיות שלכם/ן, ולעזור לי בזה לחולל שינוי בחיי – יותר זמן כתיבה ופחות זמן עריכה והוראה.
הנה קיצור הדרך לקמפיין: https://www.mimoona.co.il/Projects/4206
תודה, ושבוע טוב לכם/ן,
אילן.
