המשורר הבריטי סמואל ג'ונסון טבע כבר באפריל 1775 את האימרה בת-האלמוות, "הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל." נזכרתי בה כרגע, אחרי שראיתי את תגובתו המחפירה של ראש ממשלת ישראל לעת עתה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה הבוקר, על הביקורת שהוטחה בו בסוף שבוע זה על ידי הקהילה הלהט"בית, העדה הדרוזית וסופרי ישראל.
על פי הדיווח ב"הארץ", "ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף הבוקר (ראשון) בחריפות את הביקורת של האופוזיציה על חוק הלאום ואמר כי "ההתקפות שהגיעו מחוגי השמאל שמגדיר את עצמו ציוני חושפות את השפל אליו הידרדר". נתניהו האשים את המבקרים בצביעות והוסיף כי "השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש, הוא צריך לשאול את עצמו מדוע מושג יסוד של הציונות, מדינת לאום יהודית של עם ישראל בארצו, הפך אצלו למושג גס, למילה גסה, לעיקרון שיש להתבייש בו".
לו היה מפנה את ביקורתו במישרין למנסחי גילוי הדעת, הייתי מיד תובע אותו בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. מכיוון שנזהר בלשונו, ותקף את ה'שמאל הישראלי,' אין לי אלא לומר לו בריש גלי – בנימין נתניהו. אתה נבל. חוק הלאום שלך הוא פטריוטיזם בגרוש, המוחק את מגילת העצמאות, אשר נוסחה ונחתמה על ידי ענקי רוח גדולים ממך. מגילת העצמאות היא פרי של ניסוח מופתי, זהיר ומאוזן, וקובעת, בין השאר: "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת." עוד היא כותבת, "אָנוּ קוֹרְאִים – גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים – לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים. אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ."
איפה אתה, חתיכת אפס מאופס, והניסוח הנפלא הזה? חוק הלאום שלך קובע, בין כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שהמדינה תעודד התיישבות יהודית (טהרנית), שירושלים השלמה היא בירת ישראל וכי הערבית לא תהיה עוד שפה רשמית במדינת ישראל, אלא 'שפה במעמד מיוחד.' הוא גם משמיט לגמרי את הקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם המדינות השכנות, את הקריאה לערביי ישראל ומיעוטיה ליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ומוחק את ההבטחה לשיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכול אזרחיה.
אתה קורא לי ולחבריי לא ציוניים!? אני הקדשתי את כול חיי לשירות השפה העברית, ספרותה ותרבותה. ואתה, מי אתה? ראש וראשון החותרים תחת חזונה של מדינת ישראל כמדינה ציונית דמוקרטית. בעבור חופן קולות מזדמנים בקלפי, מה שקרוי 'הבייס' שלך, בעטת בקודשי ישראל ובעמודי התווך של הציונות המדינית. אתה התופעה המסוכנת ביותר להתמד קיומה של ישראל כיום. אתה, לא האיראנים, לא הסורים. אתה, בנימין נתניהו, אתה מחריבה של מדינת ישראל. ואת האמת הזאת לא יכסה צבא הטוקבקיסטים בשכר שאתה ובנך מעסיקים לכאורה.
אני מקווה מאוד שבקרוב תורד מן השלטון, בצורה דמוקרטית, ואחרי כן תושלך לכלא או לפח האשפה של ההיסטוריה, המצחין מדמויות כמוך. אני רק מקווה, באמת מקווה בכול לבי, שלא תגמור כמוהן. נדמה לי, שאינך מבין לאשורו את עומק הזעם שחוללת כאן בשבוע האחרון. אבל אם אינך מסוגל לקראו כיאות, אעשה כן בעבורך. אתה גמרת, בנימין נתניהו. אם מידי בית המשפט ואם מידי הבוחר. כול השאר הוא רק עניין של זמן.
