החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (71)
כאשר הייתי בין תומכיה הנלהבים של ממשלת השינוי האמנתי שהקמתה הכרחית. זאת, לא רק כדי לסלק את הרודן דמיקולו שצמח לנו כאן, אלא כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המתנהלת בשוויון אזרחי מלא, ולהשיב את המשילות בכול תחומי החיים. מאז הקמתה, נתקלת ממשלת השינוי בקשיים רבים. האחד, קמפיין ההרס של האופוזיציה והעומד בראשה; השני, התקדמות איראן לעבר נשק גרעיני; השלישי, מגפת הקורונה.
בקמפיין ההרס של האופוזיציה יש לטפל באמצעות העברת חוקים. כך החוק שימנע מנאשם לקבל מנדט להקמת ממשלה, החוק שיקצוב כהונתו של ראש ממשלה לשמונה שנים, חוק הפייסבוק וחוקים הכרחיים נוספים, שנועדו למגר את השחיתות ולרסן את ההסתה בחיים הציבוריים. בהתקדמות איראן לעבר נשק גרעיני יש לטפל בשילוב בין התראה צבאית לעבודה מדינית.
הגורם הקשה מכול הוא מגפת הקורונה. היא גלובלית, מפתחת, מתעתעת ומציבה מדינות ויחידים במצב מתמיד של אי-ודאות. ניהול בריאות הציבור והסיכונים שהציבור נחשף אליהם הוא עבודה מורכבת, מתישה, תובענית ויומיומית, אפילו שעתית. אי אפשר לצפות מאף ממשלה שתהיה מוכנה בכול רגע נתון עם תשובת המחץ לכול וריאנט חדש המתפשט ברחבי תבל. אבל אפשר וצריך לצפות מממשלת ישראל למסרים קצת פחות מבלבלים, ולפחות הטלת אחריות על הציבור.
ראש הממשלה, חברי וחברות קבינט הקורונה ובכירי מערכת הבריאות צריכים לומר לציבור במפורש: זוהי מגפה משתנה, מתעתעת, ואנחנו משתדלים לעשות את המיטב בתוך סביבה של אי ודאות. ראשי המערכות ומשרדי הממשלה השונים גם חייבים להיות מסונכרנים ביניהם, כדי למנוע הפצת מידע לציבור, שלא נבדק ואושר משפטית, או שאין לו תקפות בשעת הפצתו ברבים. אלה הלכות זהירות נכונות לכול ממשל, על אחת כמה וכמה בתנאי מגפה.
הממשלה, והעומד בראשה, החליטו כי החיים במדינת ישראל ימשיכו כסדרם. סיסמתם הייתה שנחיה לצד המגפה. זו הייתה בחירה נכונה לשעתה. אבל זן האומיקרון אתגר את החזון הזה ולמעשה הפך אותו על פיו. כעת אנחנו חיים במציאות של טרפת של בדיקות ובידודים, הרצת הורים לבדיקות אנטי גן מוסדיות של ילדיהם, אף על פי שידוע כי קרוב ל-40% מבדיקות האנטיגן נותנות תוצאה שגויה, ואז צריך גם בדיקת פי.סי.אר. אנחנו חיים במציאות שבה ממילא הפעילות הכלכלית השתבשה קשות, יכולת הפרנסה של הורים, המוכרחים להישאר עם ילדיהם בבידוד, ירדה שוב לאפס. אבל בניגוד לגלים הקודמים, הממשלה ומשרד האוצר לא מציעים מענקי סיוע נרחבים כבעבר, ועוד מתעקשים לגבות את המענקים שחולקו כבר.
בשבוע שעבר התקיים עדיין מתווה הכיתה הירוקה בבתי הספר. אחרי יומיים בוטל. אז הודיעו לנו שרק ילדים בעלי תו ירוק ושני חיסונים יכולים ללכת לבית הספר. מכול הכיתה של בניי, היו רק שישה ילדים כאלה. רובם היו לא מחוסנים וגם נכנסו לבידוד עקב חשיפה למאומתים או התאמתו בעצמם.
אחד מבניי הלך להיפגש עם חמש חבריו בכיתה, אחיו העדיף ללמוד מן הבית. עד הבוקר ידענו, כי היום כבר יתקיים יום לימודים מלא. לכן השכמתי קום, והכנתי לבנים כריכים לבית הספר. רגע לפני שיצאו להסעה קיבלנו הודעה מן המחנכת, שמתוך השישה שהיו בכיתה, בעלי תו ירוק, שניים התגלו כמאומתים, וכי על כן כול הכיתה נכנסת לבידוד, ורק מי שהיה בעל תו ירוק יוכל לעשות בדיקת אנטיגן בשבת כדי לחזור לבית הספר.
"במציאות כזו," סימסתי למורה, "נדמה לי שמוטב ששני הבנים יישארו בבית."
היא הסכימה אתי לחלוטין, ואז נסעה בעצמה לבדיקת אנטיגן מוסדית.
פתחתי זום לילדי הכיתה, כדי שיוכלו להיפגש און ליין. מאוחר יותר נכנסו כולם ללמידה בזום. עד אז, אחד הבנים שיחק עם חבריו, ואחיו עזר לי לנקות את הבית.
באשר לנו החלטתי כבר – ילדיי לא ישובו אל מערכת החינוך עד לשוך גל האומיקרון. אמנם, אני מחוסן כבר פעם רביעית, ובניי מחוסנים פעמיים. אבל החיסון אינו מגן מפני הידבקות או הדבקה, רק מפני מחלה קשה, וכהורה יחידני אינני יכול להרשות לעצמי לחלות או חמור מזה. הילדים יישארו בבית עד שוך זעם. ודאי לי, שגם אם הכיתה תשוב ללימודים ביום ראשון, ייקח בדיוק יום או יומיים עד שישובו ללמידה מקוונת, כי עוד ילד יתגלה כמאומת.
אני רק לא מבין מדוע משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר והממשלה כולה לא לוקחים אחריות פיקודית מלאה על המצב. על משרד החינוך להפסיק לשחק עם ההורים, המורים והתלמידים במשחקי נדמה-לי. אנחנו במציאות של הדבקה מטורפת בין תלמידים, כיתות ושכבות שלמות נכנסות לבידוד ויוצאות ממנו ושבות אליו. בדיקות האנטי גן אינן טובות מול זן האומיקרון. במציאות כזו אין שום טעם באישור בדיקות אנטי גן על ידי נאמני הקורונה, כי גם זו רק העמדת פנים, שמאחוריה הסרת אחריות שלטונית ברורה.
משרד החינוך ומשרד הבריאות צריכים להורות על סגירת מערכת החינוך לשבועיים-שלושה, עד שוך גל האומיקרון. משרד האוצר צריך להודיע מיד על הקצאת מענקים להורים המחויבים להיוותר עם ילדיהם בבית, כי במצב כזה באמת שאי אפשר לעבוד.
חברי וחברות ממשלה יקרים, רציתם להחליף את הנאשם, רציתם לאחוז בהגה השלטון –
הוא בידיכםן. אל תסובבו כעת את הראש כדי לחפש על מי להשליך את האחריות. אנחנו, האזרחים, זקוקים לעזרה שלכם, לא להחמרה של הטרפת ושל בלבול הדעת, של החשש מפני העתיד ושל אי הוודאות.
תתעשתו. הווירוס הזה לא מחכה לכםן. הוא עושה בכולנו שַׁמות.
שבת שלום.