אורי פרץ-שרון, איך כותבים סיפור, הוצאת כתיבה נוצרת, 2014.
כאדם שאמנותו וגם מלאכתו היא כתיבת ספרות בכלל, וסיפורת בפרט, אני משתדל לקרוא כל ספר על כתיבה שאני יכול לשים עליו את ידיי. בעוד שההיצע בתחום זה בחו"ל הוא עצום, אינסופי, וכול העת רואים אור ספרים חדשים בתחום, בעברית התחום הזה לוקה מאוד. ישנם ספריו של קובי קובי ניב "תסריטאות" ו"איך לכתוב תסריט," "יסודות ניתוח המחזה" מאת אלי רוז'יק, "תרפיה בעזרת סיפורים" של קדר קהת דווידי, השורה הפנימית: כתיבה לשם העצמה" של גיסי שריד, "אמנות הסיפור" של לאה גולדברג, "סדנת הפרוזה" של אהוד בן עזר (בשיתוף חיים באר ואורי שולביץ), "בונים סיפור" של יונתן יבין, "להבין ולכתוב" של ציפי בן דב, ועוד כמה כותרים מתורגמים, בראשם "סיפור" המונומנטלי של רוברט מקי (בתרגומה של חברתי נעה מנהיים) ואחרים. מלבדם ישנם כמה ספרים על כתיבה יוצרת, כמו ספרה של רבקה רז "הסופר שבפנים" וספר הסדנאות של הליקון.
ספרי ההדרכה לכותבים הרואים אור בשפה האנגלית מגוונים הרבה יותר. ישנם בהם ספרי המקנים את יסודות הדרמה או הסיפור הקצר, ישנם בהם ספרי סדנה, וישנם אינסוף ספרים העוסקים בסוגיות מסוימות בתהליך היצירה או הכתיבה. לא אוכל למנות כאן את כול אלה, אבל רק בספרייתי שוכנים כמה מאות מהם, בהם אני נעזר הן לצרכיי שלי והן בעבודתי כמורה לכתיבה.
ספרו של אורי פרץ שרון, "איך כותבים סיפור," אינו ספר סדנה, אלא ספר לימוד. כותרת המשנה שלו היא "מדריך לכתיבת פרוזה," וכזה הוא. אין הוא מציע תרגילי כתיבה, אלא מנתח מהי כתיבה טובה, מהי העלילה, כוחה הסמלי של העלילה, תפקיד הדמויות בסיפור, איך מתכננים סיפור, פיתוח הרעיון לסיפור, תהליך איפיון הדמויות, מבנה המערכות ועוד ועוד.
הספר כולו מקרין ידיעה רבה וקריאה רחבה בספרות העולם. כל פרק נפתח במובאה מאת סופר כלשהו, על הסוגיה שהפרק עוסק בה, ובכל פרק יש שלל דוגמאות מן הספרות העברית ומספרות העולם. ניכר שמחברו עשה עבודה כבירה של קריאת ספרים על אמנות הכתיבה, נטל מהם מלוא החופן והעשיר אותם בדוגמאות משלו, מן הספרות העברית.
לשון הספר בהירה, הוא כתוב מתוך סמכות, שבדרך כלל מוקנית לסופר ותיק ועתיר פרסום, אבל משכנעת מאוד באמיתותיה. הנה דוגמה, מתת הפרק "העימות בין הגיבור ליריב":
"היריב הוא הכוח הראשי שמחבל במאמציו של הגיבור להשיג את מטרתו ואת אושרו. כך הוא יוצר את העימות המרכזי בסיפור. עימות זה הוא הכוח המניע הראשי של העלילה. עלילה מתחילה לצבור תאוצה כאשר מתגלה הניגוד בין מטרות הגיבור למטרות היריב, והיא מגיעה להכרעה כאשר העימות ביניהם מוכרע." מלבד הטון התאוטולוגי-כביכול של המשפט האחרון (מגיעה להכרעה כאשר העימות ביניהם מוכרע), זה הסבר ממצה ומדויק על מהותו של האנטגוניסט.
אורי פרץ-שרון גם משתדל להתבונן בתופעות ספרותיות מבעד לזמן. כך, למלש, הוא כותב: "כאשר אנחנו תוהים מי מספר את הסיפור, אנחנו נוטים לפעמים לשכוח שיש לסוגיה זו גם צד נגדי שעניינו המאזין: מי מאזין לסיפור? איזה צירוף של נסיבות הביא את המספר והמאזין למצב שזה מספר וזה מאזין? ואם אין מאזין, והמספר מעלה את הדברים על הכתב, למה הוא עושה זאת? ואיזה גון קול על המספר לאץ, שנגזר מהתשובות לכל השאלות האלה? סופרים בוחרים לפעמים לפתור סוגיות כאלה באמצעות סיפור מסגרת. לדגומה, ב'סונטת קרויצר' מאת טולסטוי מדברים ביניהם שותפים למסע הזרים זה לזה, ואחד מהם מספר את הסיפור לאחר. מנגנוני סיפור כאלה נחשבים כיום מיושנים ומלאכותיים […]".
הספר כתוב כך, שייענה על צורכיהם של שני טיפוסי הכותבים, זה ה'כותב' הכול בראשו, מאפיין את הדמויות ומתכנן את העלילה לפרטי-פרטים, ואז פשוט מתיישב ו'מוריד' את הכול על הדף, וזה העובד בצורה אינטואיטיבית לגמרי, מתחיל ממשהו, זנב חלום, בדל רעיון, ונהנה מחפירתו וחשיפתו של הסיפור, שהיה מקופל שם, בלי ידיעתו כלל. עצם פנותו לשני טיפוסי הכותבים האלה היא מועילה. אורי פרץ-שרון אינו נוקט עמדה בעד צד זה או אחר, ומשתדל להביא בספרו מידע, שיועיל לשני טיפוסי הכותבים.
אהבתי מאוד את העובדה, שהספר אינו מציג רק את דגם העלילה הקלאסי, המבנה התלת-מערכתי, אלא מביא כל מיני מודלים עלילתיים אלטרנטיביים לצידו. אני חושב שבכך הוא תורם תרומה נכבדה להוראת הכתיבה בארץ, ומתכוון בהחלט לחלק לתלמידיי את תת הפרק הזה, כהשלמה למה שאני מלמד אותם על המבנה התלת-המערכתי.
את הספר הזה כתב אדם נלהב ורב ידע. הוצאתו לאור של הספר היא חלק ממהלך כולל של שיווק עצמו כמורה לכתיבה. אמנם, לכאורה אנו מתחרים על אותה משבצת, אך אין הדבר כך. מנסיוני, תלמידי כתיבה לא חסרים. כולם רוצים לכתוב. וישנם גם תלמידים רבים העוברים מדי שנה-שנתיים ממורה למורה, לומדים מכול אחד דבר אחר, סופגים – משכללים את יצירתם וממשיכים הלאה, אל המורה הבא.
לכן, אני שמח מאוד להמליץ עליו בפני כול קוראיי, תלמידיי ותלמידותיי. ניתן להשיג את הספר בכתובת האי-מייל ktiva.ivrit@gmail.com. למחבר יש גם אתר אינטרנט www.ktiva.org.il ודף פייסבוק torathaktiva. ניתן לרכוש את הספר גם דרך חנות הספרים אינדיבוק, בכתובת: http://indiebook.co.il/product-category/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F/.
