הספר שאני כותב כעת עוסק, בין השאר, בפולמוס ובמחלוקת בין היהדות לבין הנצרות. לכן, עלי להתעמק בברית החדשה ובספר התפילות הנוצרי. אין זו משימה קלה בעבורי.
גדלתי במשפחה יהודית דתית-מסורתית. הברית החדשה מעולם לא נכנסה אלינו הביתה. כאשר למדתי אמנות בבית הספר התיכון ביקשה מאיתנו המורה לאמנות הסקסית שלנו – אני לא זוכר את שמה, אבל היא הופיעה בבית הספר במלבושים אווריריים, טובלת אותנו בריח בשמיה – לקרוא את הברית החדשה, כדי להבין את הייצוגים של מוטיבים מחיי ישו באמנות המערב.
כאשר שמעה זאת אמי, זעקה שלעולם לא תיתן לטומאה הזאת להיכנס אליה הביתה. "אם אתה חייב לקרוא את זה, עשה זאת בספרייה," אמרה.
רק כאשר עזבתי את בית הוריי לדירה משלי, בגיל עשרים ושתיים, השגתי לי עותק מן הברית החדשה וקראתיו. זה היה מאוחר מדי בשביל המורה לאמנות, אני כבר גיליתי שאני הומו. זה גם היה מאוחר מדי בעבורי כצעיר יהודי. יכולתי לקרוא בברית החדשה רק כבספר פולקלור, באופן שונה לגמרי מקריאתי את התנ"ך.
מאז ועד היום התווספו לספרייתי ספרים רבים על הנצרות ועל הקונפליקט בין היהדות לבין הנצרות. אך עד עצם הבוקר הזה מעולם לא פתחתי את סידור התפילות הנוצרי השמור עמי. הבוקר נחה עלי הרוח, וקראתי את תפילת השחר הנוצרית. בקלות רבה יכולתי להבחין בהשפעה העזה של סידור התפילות העברי ושל תפילת שמונה עשרה על התפילה הנוצרית. אני מוכרח להודות, חשתי אי נוחות עזה למול שרבוב הפסוקים מן האגרות השונות של הברית החדשה, לתוך תערובת תמוהה של ציטוטי פסוקים ממזמורי תהלים. זה הסב לי אי נוחות לפחות כפי שאמור היה הדבר לחולל אצל גיבור ספרי.
כתבתי את זה. ואמשיך לקרוא בסידור התפילות הנוצרי ולכתוב על החוויה בימים הקרובים.
על פי התכנון שלי הייתי אמור לערוך הבוקר ספרים של אחרים. אבל מה שקרה הוא ששקעתי בשיחת טלפון ארוכה עם יועץ משפטי, בנוגע לשמירה על זכויות יוצרים, ובקריאת עבודות של תלמידיי לקראת השיעורים שעלי להעביר מחר בתל אביב.
אחר הצהריים הילדים חזרו מן הגן עם חבר חדש ואביו, גבר צעיר, עמו שוחחתי בעניין רב. כאשר עזבו אבא שלי הגיע הנה, כדי לשמור על הילדים מחר, בזמן שאלמד במרכז. ובעודי ממתין לספגטי שמיכאל ביקש לארוחת הערב, ניצלתי את הזמן וניקיתי את המקרר.
עייף, ביליתי את השעתיים האחרונות בצפיה בשיעור און-ליין שהיה מאוד לא מוצלח. זה היה ובינר על 'איך להרוויח כסף מיוטיוב.' המרצה לא התבוננה במצלמה במישרין, זעה ונעה כול הזמן על הכיסא המשרדי שישבה עליו, עצרה כמה פעמים את דבריה כדי לומר משהו לעוזרים הטכניים שלה – ולא סיפקה את התוכן שהבטיחה בפרסומות הרבות ששלחה לגבי השיעור שלה – איך להכניס כסף מיו טיוב. תחת זאת, זה היה שיעור המשווק אותה עצמה.
בעבורי, זה היה שיעור טוב על מה לא לעשות, כשאתחיל בשיעורי הכתיבה היוצרת שלי און ליין. ואני מתכוון בהחלט לעשות זאת בקרוב. תקוותי היא, שהשילוב בין הוראה און ליין לבין קמפיין גיוס ההמונים שלי יאפשר לי לעזוב את ההוראה פנים אל פנים ואת העריכה של ספרי אחרים, או לצמצמן, כדי להשקיע את רוב זמני ומרצי בכתיבת ספריי הבאים.
אם ברצונכם/ן לעזור לי בזה תוכלו לעשות זאת כאן:
https://www.mimoona.co.il/Projects/4206&page=investors
אספתי עד כה רק עשרה אחוז מן הסכום הנדרש לי, לשנה שקטה של כתיבה. אני מפציר בכם לעזור לי בזה. גם סופר כמוני, המוכר היטב את יצירתו, אינו יכול לחיות מתמלוגים בלבד. אבל כול פרנסה אחרת שהוא נוטל על עצמו, בלית ברירה, מרחיקה אותו משולחן הכתיבה, ואתכם – מקריאה בספריו הבאים.
אז אנא, תמכו בי, ובכך תזכו אותי בזמן כתיבה, ואת עצמכם – בהמתנה קצרה יותר מכרגיל לספריי הבאים. תודה.
