על ההר
עַל הַהַר
אֶלֶף שֵׁדִים
יוֹצְאִים בְּמָחוֹל.
הָרוּחַ דּוֹרֵס,
חוֹתֵך וְדוֹרֵס,
הָרוּחַ חוֹבֵט,
הָעֵץ בֶּחָצֵר
מִטַּלְטֵל כְּמוֹ מִכְחוֹל.
הַגִּידוּ לִי, כָּךְ
נִרְאֶה כָּאן הַחֹרֶף?
הָרוּחַ הַזֶּה כָּל כָּךְ
מְאַיֵּם,
הָרוּחַ הַזֶּה כָּל יָכֹל!
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁבַּבַּיִת שֶׁקֶט.
חַם וְנָעִים, מִתְיַשְּׁבִים לֶאֱכֹל.
לַגַּן הַיּוֹם אֲנִי מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה לָלֶכֶת.
רַק לְהִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָה עִם אַבָּא,
וּלְדַמְיֵן לְעַצְמִי יוֹם כָּחֹל.
