על תאנים, רבנים, ספרים ודמויות בספרים. פוסט מעורב.

דמויות בספרים

ביום ראשון הקרוב אחר הצהריים אתחיל קורס חדש בתל אביב. שמו “יסודות הדמות והעלילה.” הקורס ילמד את משתתפיו כיצד לבנות דמות, מהם מעגלי ההתנגדות שדמות נתקלת בהן במסעה, מהו מסע הדמות, וכמו כן איך נוצרת עלילה, אילו מבני עלילה קיימים, אילו תחבולות סיפור ישנן כדי לספר בהן סיפור שלא יישכח וגם איך מפתחים גרסה ראשונה של סיפור ואחרי כן משכתבים אותה. הקורס טוב לכל מי שרוצה לכתוב ספר, וגם למי שכבר מצוי בתהליך כתיבתו.

אפשר עדיין להירשם אליו. מספר המקומות מוגבל. כתבו לי ב ilan@isheinfeld.com. או הירשמו כאן.

ספרים

אתמול התבשרתי שספרי החדש, ‘אשת הפיראט היהודי,’ כבר מכר, בחודשיים מאז ראה אור, למעלה מארבעת אלפים עותקים וזכה בהדפסה נוספת. תודה לכל אחד ואחת מכם/ן, שקראתם/ן אותו או הענקתם אותו במתנה לזולתכם. אני רואה בזה הבעת אמון עמוקה בלשון הסיפור היהודי שלי ובדרכי בסיפורת היהודית. זה מחזק את תחושתי, שבשנה הקרובה יהיה עלי לשקוע עמוק מאוד בעולמי כיוצר, כדי לכתוב את הספרים הבאים המצויים אצלי כבר בשלבים שונים של תהליך היצירה, ועל כך עוד אספר לכם בהמשך. תודה רבה.

רבנים

הבוקר התעוררתי לשלוש ידיעות. האחת, מכתב התמיכה של קבוצת רבנים ‘מהמחנה הלאומי’ בעמדתה של שרת המשפטים, נגד אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים. השנייה, חשיפתה של רשת סחר חרדית בילדים, שנולדו ‘בחטא’ אצל נערות חרדיות. השלישית, עוד רב נתפס כחשוד בפגיעה מינית בילדים.

אינני רוצה לחטוא בהכללות, ולכרוך את רבני ‘המחנה הלאומי’ עם הרבנות החרדית. אבל ברי ומחוור לכול מה אנו רואים כאן. מצד אחד קבוצת רבנים, העומדת מאחרי מפלגת ‘הבית היהודי,’ בגדר מורי ההלכה והדעת שלה ושל תומכיה, ומייצגת עמדות הומופוביות ושמרניות, המנוגדות אפילו למתחולל בתוך המחנה שלה. עוד ועוד צעירים וצעירות דתיים מתמרדים נגד טיפולי ההמרה והניסיון להעלימם או להשתיקם ויוצאים מן הארון. לא מכבר אפילו חיתנו זוג הורים דתיים את בנם עם בן זוגו, בפומבי, בריש גלי. אבל רבני ‘המחנה הלאומי’, החשים איום על המונופול המדומיין שלהם על ערכי ישראל ועל ‘ערכי המשפחה’ נזעקים חמס. ובו-בזמן, החברה הדתית לפלגיה ולזרמיה נגלית שוב ושוב כמדמנה, שמעשי זוועה מתרחשים בה, מפדופיליה ואונס קטינים ועד סחר בילדים.

האנשים הללו מאמינים באל. הם צמים ביום כיפור ובתשעה באב, משכימים קום לתפילת שחרית, מקפידים על תפילת מנחה וערבית, מנענעים גופיהם כלולבים מרוב דבקות וקדושה. בין לבין הם מזיינים ילדים בחדר או מגפפים אברכים הבאים לבקש מהם עצה, סוחרים בתינוקות שנולדו לנערות אומללות, המוסרות את ילדיהן לידיהם, משום שאחרת לא תוכלנה לחיות בתוך ביתן.

האנשים הללו קוראים לעצמם יהודים. הם גם עומדים מאחרי מפלגות הקואליציה הרקובה והמושחתת השולטת בנו כעת. הם ‘המנוע הרוחני’ שלה.

סוד הישרדותה של היהדות במשך אלפיים שנים הוא התחדשות הזרמים בתוכה, התפתחות המחשבה היהודית ונביטת רעיונות ותפיסות חדשים על בסיס הקיים. האנשים הללו מחשיבים את עצמם כיהדות האמיתית ומינו את עצמם כשומרי החומות שלה. אבל למעשה הם המסוס והרקב של היהדות. הם המבקשים למנוע את התחדשותה, הם מסכנים את חיוניותה של התרבות היהודית ודתה, ועל ידי כך את עצם שרידותה ואת התגשמות החזון של נביאי ישראל. הם התולדה המשוקצת של קהילת היהודים באמסטרדם, ממנה צמחה היהדות ההלכתית-חרדית בת זמננו. מי שהגלו מתוכם את רמח”ל, אסרו על הפצת ספריו והכריחו אותו לכתוב תחת מעקב וצנזורה, מי שכפו על אוריאל דה-אקוסטה לשכב על סף בית מדרשם, כדי שיוכלו לרמסו ברגליהם ולירוק עליו, הם שהולידו מתוכם את הרבנים האלה, המפארים כיום את המחנה הלאומי ומורים את תלמידיו.

אני, הומו חילוני, המברך מדי בוקר את ריבונו של עולם על שהקיצני משנתי ונתן בי רוח חיים, ומברך שהחיינו וברוך בורא פרי האדמה על עגבנייה שקטפתי מגן הירק שלי, אני, שמבקש לגלות בתוכי הקשבה, התבוננות וחמלה לכל אדם וברייה, יהודי הרבה יותר מהם. ואני גם אב הומו יחידני לשני בנים, שנשמותיהם זכות וטהורות פי כמה וכמה מנשמותיהם המסואבות של הרבנים, שסירבו לזכותם אפילו בברכת המילה בברית המילה שלהם, וגם סירבו לגיירם.

אנחנו נמשיך בשלנו. בהתחדשות היהדות בת-זמננו, בהתחברות עם היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. והגיע הזמן שנאמר כאן בבירור. עגלת חיינו החילוניים אינה ריקה מעגלתם של אלה, מפני שעגלתם מלאה בדברי קודש מעורבבים בטומאה. טומאת הגזענות, ההומופוביה ושנאת האחר, שאין שחיתות מוסרית גדולה ממנה.

תאנים

אימא שלי, זכרה לברכה, אהבה תאנים. פעם או פעמיים בשנה, בשיא העונה, הייתה מזכה את עצמה בכמה תאנים בשלות, ואז הייתה יושבת עמנו אל השולחן, מבקעת תאנה בשלה בין אצבעותיה, בוחנת היטב שלא עלתה בה תולעה, מראה לנו את בשרה האדום- לבן, הזב מתיקות, מקרבת אותה לשפתיה ומצה את תוכנה בהשתוקקות.

אם מתוך ההתבוננות בהנאתה של אימי, אם משום טעמי שלי, הייתי אף אני לאוהב תאנים. אבל זהו פרי יקר, הנמכר בשווקים העירוניים במחיר רב, ולכן אף אני הרשיתי לעצמי עד כה תאנים רק פעם או פעמיים מדי עונה.

עתה, משעברנו לגור בתובל, היטיב עמי ריבונו של עולם. לאורך כל השביל החוצה את הקיבוץ לאורכו שתולים עצי תאנה, ובימים אלה הם עמוסי פרי ומדיפים את ריחם למרחק. אי אפשר לתאר את עומק העונג שלי, בדרכי אל הגן וממנו, בעברי ליד עצי התאנה הללו, מחפש לי אחר תאנה בשלה לאכלה, וכמה הודיה יש בליבי על כך.

התאנים האלה מלמדות אותי גם לחיות בהווה, מתוך תודה ושמחה. להתמקד בטוב, ולסלק מעל דרכי ומעם חיי כל דבר שאינו מיטיב אתי. כך התפטרתי ממקום מסוים שלימדתי בו, מפני שלא גילה חמלה למול מישהי, שביקשתי להכניס כאורחת אל שיעוריי, משום שהיא נמצאת במצוקה ואין לאל ידה לשלם בעבור הסדנה שלי, כך אני גם עומד לפטר את מכון הכושר ‘אייקון פיטנס’ בכרמיאל, שמנוהל באופן כזה, שמתעתע במנוייו עד כדי כך, שכמעט מדי בוקר שאני יורד לשם אני נתקף בחמת זעם, למול עוד שינוי שחוללו בו בלי שום התחשבות בלקוחותיהם. אבל על כך עוד אכתוב בנפרד.

משהו קרה לי פה, בתובל. אני מסתובב פה מלא הודייה, וגם מבין שככה אני רוצה לחיות. בשקט, בשלווה, בלי שום הפרעה לנפשי ולערכים שהיא חיה לפיהם. אהבת אדם וחי וצומח, חמלה, יצירה, חיוב החיים ותשוקה. אולי יש עוד כמה שאינני חושב עליהם ברגע זה. אבל כוונתי מובנת. אני נמצא בתהליך מואץ של ניקוי רוחני ורגשי ופיסי של חיי.

ולכן גם נפגשתי הבוקר, לראשונה, עם שכני, הנטורופט אופיר פוגל, ששמו יוצא לפניו כמומחה בהורדת כולסטרול וסוכר, ניקוי הגוף, שיקום הלב ועוד הרבה. ואני מסיים גם בזכותו את היום הזה, מלא הודייה ושמחה.