היום היה לי ביקור נהדר של חברים מכרמיאל. לא אזכיר את שמותיהם בלי רשותם. יש לי הרושם שהם אנשים צנועים מדי לזה. אבל היא הייתה תלמידה שלי לכתיבה יוצרת, ובעלה הוא מתקשר ומרפא מקרוב ומרחוק.
היה לנו זמן נהדר יחד. במהלך שיחתנו, היא אמרה: "נראה שהקמפיין שלך לגיוס משאבים תקוע. הוא לא עובד. אולי היית צריך להישמע קצת יותר נואש כדי להצליח בו."
"אבל אני לא נואש," השבתי לה. "כפי שאת רואה, אנחנו גרים בבית גדול ולא גוועים מרעב. כול מה שאני מבקש הוא זמן כתיבה, במקום לעבוד כול היום כמורה וכעורך, כדי לכלכל בזה את בניי ולשלם לבנקים על ההלוואות הגדולות שלקחתי, כדי לממן בהן את תהליך הפונדקאות בהודו, ממנו נולדו לי בניי."
"ואת יודעת מה, אספר לך עוד משהו," הוספתי. "כאשר הצבתי רבע מיליון שקל כמטרה שלי בקמפיין, חשבתי על כך שאולי זה סכום גבוה מכדי שאוכל להשיגו בקמפיין בלבד. אך עשיתי זאת בכול זאת, לא בשביל הציבור הרחב, אלא קודם כול בשביל עצמי. רציתי לזמן את הסכום הזה אליי במהלך השנה הקרובה. וכך גם יהיה. מכיוון שזוהי מטרתי, אכניס את הסכום הזה מן הקמפיין או מעבודה קשה. אבל אכניס אותו."
"ואומר לך משהו נוסף – אני גם מתכוון לקבל לפחות פרס ספרותי אחד השנה. אני מדמיין את זה, אני קורא מדי יום ליקום להעניק לי אותו, ואפילו מנסח, לעת עתה בתוכי בלבד, את נאום התודה שאשא עם קבלתי את הפרס. בעוד ימים ספורים גם אשב לכתוב את נאום התודה הזה. אם אזכה בפרס, אשא את הנאום הזה מעל במה. אם לא אזכה בו, אפרסם אותו כפוסט בבלוג שלי."
וכך אעשה.
כי השפע מגיע מהתמקדות, מניקוי דעתו של היחיד מתבניות המחשבה השונות שאנו מקשרים לכסף. ואין לי שום כוונה לשמור על התפיסה הישנה שחונכתי עליה, לפיה כסף מושג אך ורק במאמץ רב. כסף הוא אנרגיה טהורה. הוא התגשמות האנרגיה של היצירתיות, האהבה והחמלה. זו גם הסיבה בשלה אני תורם מדי חודש במהלך השנה האחרונה סכומים קטנים של כסף לקמפיינים אחרים. אני מאמין בנתינה, בנתינה ובקבלה. אני מאמין בשפיעה, שהיא המקור היצירתי של האהבה והחמלה, אליו אני מתחבר מדי יום, כדי לכתוב את הספר הבא שלי, וממנו אני מקבל את הכוחות לשרוד ולכתוב ולאהוב ולטפח את בניי ואת האנשים שאני אוהב.
בחודש שעבר תרמתי כסף לשני פרויקטים של דמויות מעולם המוסיקה בישראל. החודש תרמתי פעמיים לשני זוגות גייז, המבקשים להפוך להורים באמצעות פונדקאות. אף על פי ודווקא משום שאני עצמי מבקש מימון לכתיבתי, אמשיך לתרום כסף לפרוייקטים שנוגעים ללבי. כסף הוא יצירתיות, אהבה וחמלה. והוא מסתובב בתנועה מחזורית אינסופית ושופעת. ועל כך, תודה לאל.
אם אתם מאמינים בזה כמוני, ודאי תרצו לשתף את הפוסט הזה בעמודים שלכם ברשתות החברתיות ולשלוח אותו לרשימות התפוצה שלכם באי-מייל, ו/או לתמוך בי כאן.
תודה ולילה טוב,
אילן.
נ.ב.
לחבריי האהובים אורן וארווין וילדיהם בסונומה, קליפורניה – לבי ומחשבותיי אתכם. שימרו על עצמכם, וזיכרו – תמיד יש לכם בית כאן. שאלוהים ישמור עליכם, אמן.
