אימהותהורותהורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםחד הוריחד הוריותכללי

39.4

     להגיע לערב חג עם ילד קודח מחום זה לא כיף. בייחוד לא לילד. אבל כך קמנו הבוקר. שניהם הלכו לישון אמש רק באחת עשרה וחצי בלילה, למרות הפצרותיי, וקמו כבר בחמש, כמוני. מיד עם קומם התלונן דניאל על כאב בטן ועל כאב ראש. חיבקתי אותו, הוא היה חם, והחום שלו היה קצת מעל 37. אבל בתוך פחות משעה קפץ ללמעלה מ-39.

     ואז הוא נעמד באמצע החדר והקיא.

     ואני חיברתי אחד ועוד אחד, לבשתי חולצה, הכנתי במהירות תיק יציאה לדרך, ואמרתי להם שנוסעים למוקד של מכבי.

     בילינו שם שעתיים. המון הורים וילדים חיכו עמנו בתור, ושלושת רופאי/ות הילדים עבדו ללא הפוגה. דניאל קיבל נר נורופן ובכה כול הזמן שהוא רוצה לישון במיטה שלו ורוצה את אילנה. הרופאה בדקה אותו, ואמרה לי, שנראה לה שזה משהו ויראלי, שלדעתה אין צורך כרגע בבדיקות נוספות.

     אבל, כמובן, אם כאבי הבטן וההקאות ימשיכו, עלינו לחזור למוקד.

     חזרנו הביתה. הילד חולה. בלי ספק. הוא שתה כוס נס תה אפרסק, ואז הקיא אותה, ושתה רק מעט מים מכוס עם קשית. הכנתי לו אורז לבן, אבל הוא לא היה מסוגל להכניס דבר לפה. כעת נרדם. אני מקווה שירגיש טוב יותר כשיתעורר.

     מיכאל, בינתיים, מתרוצץ בין הבית שלנו לביתה של אילנה, ואני לא יודע את נפשי. מחמש עד שש בבוקר הספקתי למיין שתי מגירות ושני מדפי בגדים, עוד משימה ברשימת המשימות שהתוויתי לי רק השבוע, כהכנה למעבר צפונה. ואז קפצתי מן התפקיד הזה לתפקיד ההורה המטפל.

     בדרך הביתה תהיתי, לאן נוסעים מתובל כשיש מצב כזה שם עם ילד. חברה מהקיבץ אמרה לי, שלמוקד בכרמיאל. זה קצת הרגיע אותי. כרמיאל נמצאת ממש מתחת לקיבוץ. זאת אומרת, שאנחנו לא עוברים למדבר. גם שם יש שירותי רפואה לחירום.

     אבל המעבר עוד מתמהמה. איש אחד הבטיח שהוא מכין לי -כסף, כדי לרכוש ממני את דמי המפתח שלי, ושתי קונות אחרות בעמדת המתנה. ואני, מלבד לשקוד על היומיום, מתקשה לכתוב במצב כזה, משתדל להתנהל בצורה מסודרת, אחראית ובוגרת, ומזכיר לעצמי בכל רגע, שאני אדם אופטימי מטבעי, בעל חזון ומאמין באל. שהכול יהיה בסדר, שהכול יקרה כפי שתכננתי, שתכף נעלה על משאית, למעשה שתיים, בגלל כמות הספרים שיש לי, ונגיע לבית המחכה לנו בתובל, ונסדר אותו, ואז נטבול ביופי, בטבע ובשקט של המקום הזה.

     אבל כדי להיות בטוח, שכך אכן יהיה, פתחתי אמש את התנ"ך. ככה, כדי לבדוק זאת. והוא נפתח לי במזמור כ' מתהלים, שמעולם לא נפתח לי בו, וזו לשונו:

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ–    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי–    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ–    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

     אצבעי נחה בדיוק על הפסוק "נרננה בישועתך ובשם אלוהינו נדגול, ימלא ה' כול משאלותיך." ואז הבנתי, שהכול בסדר, הכול יקרה כמתוכנן. אני יכול להיות רגוע, להמשיך לפעול באופן שאני פועל בו, ולמסור הכול בידי ההשגחה העליונה, היקום או האל, איך שתרצו לקרוא לו/ה.

     חג שמח ושנה טובה.

 

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button