כמו שאתם יודעים, בשבועות האחרונים מיכאל סבל מכאבי ראש קשים. זה הלחיץ אותי, ולכן עברנו בדיקות רנטגן ועיניים ונוירולוגיה, היינו במיון וברחנו ממנו, התקנו לשני הבנים משקפיים, שהקלו על כאבי הראש שלהם, וכעת אנו מחכים לזימון ל-MRI, שהתעקשתי עליו כדי להיות בטוח שהכול בסדר.
בשבוע החולף מיכאל השתפר, ואז דניאל חטף מחלת חום. הוא טיפס עד 38.9, אך אתמול כבר הבריא, אכל היטב והבוקר הלך לצהרון. מיכאל, לעומת זאת, העלה חום אמש, סירב לקחת אקמולי/נורופן בגלל הטעם, והבוקר, כשגיליתי שהוא עם 39.4 מעלות, הבהרתי לו, שאם הוא לא לוקח תרופות, בלית ברירה אסע אתו למיון, ואז שוב יתחבו לו ברז לווריד.
אמרתי את זה בשיא הרוך, אבל בהחלטיות. זה כמובן עבד. מיכאל שתה את התרופה, החום ירד, הוא ירד אתי לקניות ב"רמי לוי" בכרמיאל – כי לא רציתי להשאיר אותו לבד בבית, והייתי חייב לעשות קניות לשבת.
כעת, לשמחתי, הוא ישן שינה עמוקה וטובה על הספה בסלון.
עם שובנו, סידרתי את כול המוצרים במקומם, ונעמדתי לבשל סיר גדול של מרק עוף עשיר, ועוף בתנור. קארי ירקות וכוסמת עם פטריות נשארו לי מאתמול, כך שארוחת ליל שישי מוכנה כבר, והבית נקי. אני התחלתי מרגיש חולשה של חולי כבר ביום רביעי, ולכן טאטאתי את הבית ביום רביעי, ועשיתי חרסינות ואסלות וכיורים אתמול בבוקר. מיכאל בטובו שטף לבדו את הקומה העליונה, ואני את התחתונה.
תכף יסתיים הצהרון. דניאל ילך משום, אני מניח, לטקס הנטיעות של טו' בשבט, ואז יחזור הביתה לארוחת צהריים ולמנוחה. גם אני אנוח, ואחר הצהריים ננגן, נקרא, נהיה יחד, נערוך יחד שולחן שבת, נדליק נרות ונעשה קידוש. כמו מדי שבוע.
אני כותב את הדברים האלה, המתארים את שגרת ליל שישי אצלנו, לא כהתנצלות חלילה. אינני חב דבר לאיש. אני חושף אותם, מפני שההומופוביה המושרשת ברב רפי פרץ ובמירי רגב, זו שהביאה אותם להצהיר, שלא היו שמחים לו היו להם בן הומו או בת לסבית – מנותקת לגמרי מן המיינסטרים של קהילת הלהטב"ק.
רובנו כמהים להקים משפחות, מאות מאתנו עשו ועושים כן, ואני משוכנע שבכול בית יהודי גאה מכינים היום, כמו אצלנו בבית, את ארוחת ליל שישי, עם הדלקת נרות וקידוש, ארוחה טובה והמון אהבה שתקיף את שולחן השבת ואת הילדים.
ככל שמדובר בדלת אמותינו, החיים שלנו דבש. אנחנו הורים משקיעים ומאושרים. אבל ברגע שמשהו משתבש, מתחילות הצרות. בשל פסק הדין האחרון של בית המשפט, הדוחה את ההכרה בהורות של הורה לא ביולוגי במשפחה חד מינית עד אחרי הוצאת צו הורות, נוצר מצב מטורף, שבן/בת זוג של ההורה הביולוגי אינם מוכרים כהורי הילדים, שהגו יחד את בואם/ן לעולם, והם מטפלות בהן יחד.
בשל סחיבת התיקון לחוק הפונדקאות, בני הקהילה צריכים למשכן את חייהם כדי לנסוע להביא ילדים לעולם בארצות רחוקות. בשל אי מתן האפשרות לאימוץ ילדים על ידי זוגות ויחידים חד מיניים, גם מי שמואס בפונדקאות ורואה בה 'סחר בנשים', אינו יכול לממש את האופציה ההומנית של האימוץ.
בשל אי הכרת הרבנות ביהדות של ילדינו, הם אינם מוכרים על ידיה כיהודים. הדרך היחידה שלנו, וגם היא רק מכוח פסיקת בג"צ, היא להעביר אותם גיור רפורמי, שמשרד הפנים מחויב בגינו לרשום אותם במרשם האוכלוסין כיהודים.
קצרה היריעה לספר באיזה עוול, סרבול, השקעת משאבי כוח ונפש וכסף לשווא, כרוכה ההורות הלהט"בית. זאת, בשעה שכול מבוקשנו הוא להקים משפחות, ולקיימן ככול משפחה אחרת בישראל.
אני מברך את אגודת הלהטב"ק על הקמפיין למען המשפחות הגאות, שהוציאה אתמול לדרכים ברחבי הארץ. היא בחרה נכון. בדיוק בצמתים שבהם תלו שלטי חוצות של מפלגת 'נועם' ותנועת 'חזון', המגנים אותנו ואת משפחותינו, תלויות כעת כרזות ענק, המעניקות פנים למשפחות שלנו. זה מעשה נהדר.
לתחושתי אין די בקמפיין כזה, ועלינו להתארגן ככוח פוליטי עצמאי. אבל על כך כבר כתבתי אינספור פעמים. עד אז, אני מנסה לשנות מציאות בחלקת עולמי הקטנה. מדי יום אני עמל כעת על ארבעת ספרי הילדים שהחלטתי להוציא לאור, המחנכים את ילדי ישראל לקבלת האחר והשונה.
אשמח אם תיכנסו לסייע לפרויקט ברכישה מוקדמת של עותקים, כאן. כמו כן, אם למישהוי יש רעיון לגבי חברה מסחרית אוהדת להטב"ק, שתרצה להזמין מראש כמות מסוימת של עותקים לעובדיה ובני משפחותיהם, אפילו עם הדפסת לוגו החברה והקדמת המנכ"ל, אשמח לשמוע. כול מה שאני רוצה זה שהספרים הנפלאים הללו יגיעו מהר ככול האפשר לילדי ישראל.
שבת שלום,
אילן.
https://www.drove.com/page/5bd4cf78a464300001c9f608
