[עדי סגל וייסברגר]

שֶׁלֹּא תָּבוֹא הָרוּחַ / עדי סגל ויסברגר

סַנְטֵרְךָ קָרוֹב לְטַבּוּרְךָ
אַתָּה יוֹשֵׁב קָפוּא
בִּתְנוּחַת עֻבָּר.
לֹא חָדִיר
לֹא נִזּוֹן
מִמֵּי הַשָּׁפִיר שֶׁשְּׁפוּכִים סְבִיבְךָ.

מִשְׂתָּרֵךְ בְּקֹשִׁי אַחַר רַגְלֶיךָ
נֶעֱמַד בִּקְצֵה הַצּוּק
שָׁדוּף, כִּמְעַט נֶעֱלַם
לֹא מַבְחִין
בַּיָּד הַמּוּשֶׁטֶת
לֹא רוֹאֶה מִבַּעַד לָעֲשַׁן.

כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי הוּא
לָשֵׂאת תְּפִלָּה
חֲזָקָה
שֶׁלֹּא תָּבוֹא שׁוּם רוּחַ
אֲפִלּוּ לֹא קַלָּה.

[עדי סגל וייסברגר]

זְמַן מַבּוּל / עדי סגל ויסברגר

כִּי עַתָּה קָרָאנוּ
אוֹתְךָ אֵלֵינוּ
בּוֹא עָלֵינוּ
אָנָּא
בּוֹא!

רֵד חָזָק וּשְׁטֹף הַכֹּל
הָאַלִּימוּת
הָאָבְדָנוּת
הָרֵיקָנוּת
הֲזֹהֲמָה
הַלִּכְלוּךְ הַמּוּסָרִי
הַשְּׁחִיתוּת
וְהַשְּׂרָרָה
בֶּצַע כֶּסֶף
בֶּצַע גּוּף
בֶּצַע נֶפֶשׁ
בֶּצַע
מַחְשָׁבָה

אָנָּא בּוֹא קַח מֵאִתָּנוּ
אֶת רֹעַ הַגְזֵרָה
שֶׁהֵבֵאנוּ עַל עַצְמֵנוּ
בְּמוֹ יָדֵינוּ
בּוֹא בִּמְהֵרָה!

כִּי עַתָּה קָרָאנוּ
אוֹתְךָ אֵלֵינוּ
בּוֹא עָלֵינוּ
אָנָּא
בּוֹא!

אֵין תִּקּוּן ,לֹא תַּקָּנָה
לֹא עָתִיד אוֹ נֶחָמָה
הֵן לֹא רָחַקְנוּ כְּלָל מִסְּדֹם וַעֲמֹרָה

בּוֹא פָּשׁוּט. שְׁטֹף הַכֹּל
כִּי לֹא נִתָּן יוֹתֵר לִמְחֹל
הַלְּוַאי וּבוֹא תָּבוֹא
וְנַתְחִיל
מֵהַתְחָלָה

[עדי סגל וייסברגר]

אילן, השורה הזו עושה שימוש במי השפיר כמקור הזנה בכלל והזנה הורית באופן ספציפי, והמשפט מתייחס לכך שסביב אותה דמות מרכזית שבשיר, מצויים פריטים מוחשיים המעידים על דאגה, הזנה ואכפתיות של הסביבה אך כל אלו לא מצליחים באמת "לגעת" בה והדמות כמו מתעלמת מקיומם או ממשמעותם.

אגב, יש לי שיר נוסף שאשמח לצרף לתחרות המיוחדת הזו, במידה ואפשר. האם יש מגבלה של שיר אחד ?

[עדי סגל וייסברגר]

שי, השיר חזק ונהדר בעיני. אהבתי מאד

[מאת]

תגובות