[אמירה לידר]

לֵדָה
צְבָתוֹת עֲנָק לוֹפְתוֹת
וּמַרְפּוֹת לְעִתִּים
שְׂפָתַיִם כְּווּצוֹת נוֹשְׁמוֹת
עָמֹק וְחָזָק
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
מְחַכּוֹת לַבָּאוֹת
וּלְמִי שֶׁרָחַק.
פִּתּוּלִים עַל גַּבֵּי
מִטָּה מְבֻרְזֶלֶת
צִנּוֹרוֹת נִלְפָּתִים וְסָדִין
כָּל רוֹפְאֵי הָעוֹלָם
בּוֹחֲשִׁים בִּקְרָבַי
מְיַלְּדוֹת אֲלָפִים וְסַכִּין
רְטִיבוּת נוֹזֶלֶת מֵעֲבָרִים
דָּם וְיֶזַע
לִטּוּף וּמַבָּט לִרְגָעִים
וּדְמָעוֹת
מַאֲמָץ עִלָּאִי וְדָחוּף
קְרִיעַת יַם סוּף
צְמַרְמֹרֶת מַרְעִידַת גַּב
כּוֹחוֹת חוֹבְרִים יַחְדָּיו
לִכְאֹב
לִזְעֹק
תִּינוֹק.

הַפְלֵא וָפֶלֶא
דִּמְמַת הָאֶפִּידוּרָל עֲמוּמַת הָאוֹרוֹת
מוּפֶרֶת בַּבְּכִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵל –
קוֹלוֹת תִּינוֹקוֹת מְבַשְּׂרִים כְּשׁוֹפָרוֹת
עַל גִּיחָתָם לְחֵיקָהּ שֶׁל הַתֶּבֶל,
הַלֵּדָה הַזֹּאת שֶׁלָּנוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם
מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר,
הַכֹּל זָז בַּעֲצַלְתַּיִם
מֹשֶׁה אֵינוֹ מַצְלִיחַ לִבְקֹעַ אֶת הָהָר,
עִלֶּגֶת הַמְּיַלֶּדֶת אַךְ חֶזְקַת יָדַיִם
סוֹף כָּל סוֹף נִפְתַּח הַשַּׁעַר,
הַדְּמָעוֹת עוֹלוֹת בֵּינוֹת עַפְעַפַּיִם
גּוֹאוֹת פּוֹקְעוֹת עַל כָּל הַגָּדוֹת,
בְּשֶׁצֶף מוּטָחִים הַמַּיִם
וּבֵינוֹתָם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּפְקוּחוֹת,
הַיְּחִידוֹת בְּחֶדֶר שֶׁנְּטוּלוֹת דְּמָעוֹת
תִּינֹקֶת נִבֶּטֶת מִבֵּין זְרוֹעוֹת מְחַבְּקוֹת,
נוֹלְדָה
נוֹלְדָה
נוֹלְדָה…
יַלְדָּה.

לַחֹפֶשׁ נוֹלַד
תִּינוֹק מֵרֶחֶם מֵגִיחַ,
חֶבֶל הַטַּבּוּר נֶחְתַּךְ
עָבֶה וְרַךְ,
בְּמוֹ יְדֵיכֶם חֲתַכְתֶּם,
לֹא חֲשַׁבְתֶּם שֶׁבַּסּוֹף יִבְרַח,
צָרִיךְ לְשַׁחְרֵר לִפְנֵי…
חַיָּבִים הֱיִיתֶם
אָסוּר לְהַחֲזִיק בְּכֹחַ,
רַק אוֹהֲבִים וְדֶרֶךְ מַתְוִים…
לֹא יְדַעְתֶּם
שֶׁיִּסּוּרֵי הַחֹפֶשׁ מְלֵאִים
בְּיָמִים כּוֹאֲבִים.

[מאת]

תגובות