נאמנותי / שרון אסיסקוביץ
כָּל יוֹם בְּבֵית הַסֵּפֶר נִשְׁבַּעְתִּי
לְכַמָּה דְּגָלִים –
לְכֻלָּם הָיָה רֶקַע יָרֹק:
פַּעַם לַדֶּגֶל שֶׁל אֶרֶץ מָתֵמָטִיקָה,
פַּעַם לְדֶגֶל שֶׁל מְדִינַת סִפְרוּת
(וְהָיוּ עוֹד דְּגָלִים שֶׁדָּרְשׁוּ צִיּוֹת:
כְּמוֹ זֶה שֶׁל מַמְלֶכֶת הִיסְטוֹרְיָה
אוֹ זֶה שֶׁל אִימְפֶּרְיַת כִּימְיָה).
כָּל כָּךְ קַל הָיָה לְשַׁנּוֹת
אֶת נֶאֱמָנוּתִי –
הִסְפִּיק רַק רַעַשׁ צִלְצוּל.
