[עדן שפילמן]

לפני שאפול

בְּחַדְרִי הַסָּגוּר הַתְּרִיסִים מוּגָפִים
וּמִתּוֹךְ בֵּיתִי בּוֹקְעִים קוֹלוֹת יְלָדַי,
וַאֲנִי רַק רוֹאָה אוֹתִי נוֹפֶלֶת
אֲנִי רַק רוֹאָה אוֹתִי נוֹפֶלֶת,
אֲנִי לוֹקַחַת סַכִּין לְנַקּוֹת אֶת הָרֹאשׁ
מֵהַגַּגּוֹת שֶׁל הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים,
שָׁם יֵשׁ בִּנְיָן בְּתַהֲלִיכֵי בְּנִיָּה
בַּכְּנִיסָה שֶׁלּוֹ הַדֶּלֶת פְּתוּחָה,
רַק לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַמַּדְרֵגוֹת וְלִקְפֹּץ
רַק לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַמַּדְרֵגוֹת וְלִקְפֹּץ,
בְּחַדְרֵי הֶחָשׁוּךְ אֲנִי מַפְשִׁילָה שַׁרְווּלִים
עַד שֶׁיִּכְאַב לִי, עַד שֶׁיִּכְאַב לִי חָזָק
וּבַעֲדִינוּת מַנִּיחָה פֵּד גָּזָה וְסֶרֶט הַדְבָּקָה
לְהוֹרִיד אֶת שַׁרְווּל חֻלְצָתִי הָרַכָּה
לְמַעַן אֶפְתַּח אֶת דֶּלֶת חַדְרִי
עוֹד פַּעַם אַחַת אַבִּיט בָּהֶם
עוֹד פַּעַם אַזְכִּיר לָהֶם,
לִפְנֵי שֶׁאֶפֹּל.

[עדן שפילמן]

התאבדה

הַבֹּקֶר רַגְלַי רָעֲדוּ
קִפְאוֹן הַפַּחַד דּוֹחֵק שֶׁאֶבְרַח
וְיָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלֵךְ
וְאַתְּ אֶת מוֹתִי.
כְּמוֹ שֶׁלִּמַּדְתְּ אוֹתִי, חָזַרְתִּי לַגּוּף
מִבְּלִי שֶׁאֶחְתֹּךְ בִּבְשָׂרִי.
וּכְשֶׁהַדָּם נָטַף מִתּוֹךְ גּוּפִי,
הֶחְזַקְתְּ אֶת שְׁתֵּי יָדַי.

לְרֶגַע כְּמוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי וְשָׂנֵאתִי
יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת נִגּוּן הַשַּׁלֶּכֶת בַּסְּתָו,
וּכְשֶׁרָעַדְתִּי עַל הָרִצְפָּה הַקָּרָה, בְּחִבּוּקֵךְ
לִמַּדְתְּ אוֹתִי לֶאֱהֹב,
אֲבָל אוֹתָהּ לֹא לִמְּדוּ,
הִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לִלְמֹד,
הַבֹּקֶר הִיא
הִתְאַבְּדָה.

[עדן שפילמן]

צלקת

אֶת כָּל הַפְּעָמִים שֶׁנִּסִּיתִי לָמוּת
לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ,
רַק צַּלֶּקֶת הַמְּשׁוּכָה
עַל וְרִיד
לָנֶצַח תַּזְכִּיר לִי אֶת הַפַּעַם
שֶׁבָּחַרְתִּי לִחְיוֹת.

[עדן שפילמן]

ובחרת בחיים

אַל תִּמְחִי דִּמְעוֹתַיִךְ יָפָה
אַל תַּשְׁתִּיקִי דְּמָעוֹת מְבֻלְבָּלוֹת
בְּחַדְרֵי הַשִּׁגָּעוֹן
אֲשֶׁר אֵינָם מַחְלִימִים
אֶת מַגַּע יָדוֹ הָעֲנָקִית
בִּכְבֵדוּת עַל פָּנַיִךְ,
וּכְשֶׁנְּשִׁימוֹת גּוּפוֹ נִשְׁמָעוֹת,
כְּשֶׁלַּחַשׁ שְׂפָתָיו בְּפִיךְ,
דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת, זוֹלְגוֹת,
וְגַם כְּשֶׁעָבְרוּ הַשָּׁנִים
כְּשֶׁאַתְּ מוּל מַרְאָה
אַתְּ יוֹדַעַת,
רַק אַתְּ יוֹדַעַת כִּי
תְּשׁוּקָתֵךְ הִיא לַמָּוֶת
וּבָחַרְתְּ בַּחַיִּים.

[מאת]

תגובות