[חגית קופפר צ'רקה]

הַחֹשֶׁךְ שֶׁלָּךְ
בּוּעַת הַחֹשֶׁךְ הַזּוֹ
אֵיךְ מִתְקַיֶּמֶת לָהּ בָּעוֹלָם הַמּוּאָר
אֵיךְ גָּלַשְׁתָּ לְתוֹכָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים
אֵיךְ הֵסַטְתְּ וִילוֹנוֹת שְׁחֹרִים עַל כָּל הַקֶּשֶׁת
כְּמוֹ צִיּוּרֵי הַפַּנְדָּה בַּגַּן, לִפְנֵי חֲנֻכָּה
אֵיךְ הִתְמַכַּרְתְּ לָעִוָּרוֹן הַמְּסַנְוֵר הַזֶּה, הַמִּתְחַזֶּה

אֲנִי מְנַסָּה לְמָרֵק בְּשִׁפְשׁוּף עִקֵּשׁ
זְגוּגִיּוֹת לִבֵּךְ עֲכוּרוֹת הַטָּעוּת
לְהַנִּיחַ פִּרְחֵי אוֹר רַכִּים עַל
אַדְנֵי חַלּוֹנַיִךְ לְלַטֵּף
פִּקְחִי

[חגית קופפר צ'רקה]

הַמַּיִם יִהְיוּ לָנוּ מַעֲטֶפֶת
אֲנַחְנוּ – הַתֹּכֶן הַמִּתְרַפֵּק אֶל הַדְּפָנוֹת
נְטַפְטֵף
נְזַרְזֵף
נִזְלֹג
נִשְׁטֹף
נִזְרֹם
בֵּין כְּחֻלִּים וּשְׁקוּפִים

אוּלַי כַּמָּה חַלּוּקֵי נַחַל
שַׂעֲרוֹת שׁוּלַמִּית
וְסַרְטַן אוֹ שְׁנָיִם
יְהַדְהֲדוּ עֵדוּת הֱיוֹתֵנוּ

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁזֶּה יְדַגְדֵּג
יֵשׁ שֶׁיַּכְאִיב אֲפִלּוּ
הָעוֹר יַעֲמֹד בָּזֶה
אוּלַי גַּם הַלֵּב

אַל תָּכִין כֵּלִים.
תֵּן לַזֶּה שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם

חגית קופפר צ'רקה

[חגית קופפר צ'רקה]

מִי חָלַם
שֶׁכָּךְ אֵלֵד אוֹתָךְ שׁוּב?
מִתּוֹךְ יְמָמָה שֶׁל תֹּהוּ
שֶׁבָּהּ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה
לַיְלָה וָיוֹם
בְּכִי וּשְׂחוֹק
אוֹר וַאֲפֵלָה
מֵי שָׁפִיר שֶׁל מַעְלָה
וּמֵי דֶּמַע שֶׁל מַטָּה
רָאִיתִי פָּנַיִךְ
סְגוּלֵי מַאֲמָץ
מְכֻוָּצִים מִתְנַפְּחִים מִתְקַמְּטִים
כִּפְנֵי עֻבָּר נִדְחַק לְהִבָּרֵא
וְנָשַׁפְנוּ הַרְבֵּה עֲנָנִים שֶׁל כְּאֵב
וְנִסִּינוּ לִשְׁאֹף צְלִילוּת וְשֶׁמֶשׁ
לְאַט, עִם צְרִיבַת מְלַח הַתָּמִיד
שֶׁהֶאֱדִימָה מְאֹד אֶת צִדֵּי פָּנַי
רָאִיתִי אוֹתִי
נוֹלֶדֶת אִתָּךְ
וּמִתּוֹכֵךְ
חֲדָשָׁה
כַּתִּינֹקֶת הַבְּרוּאָה לְמִשְׁעִי
שֶׁהִיא גִּלּוּם כֹּל
לֵדוֹתֵנוּ הָאֵלֶּה

חגית קופפר צ'רקה

(שיר לבתי שזיכתה אותי להשתתף בלידת בתה)

[חגית קופפר צ'רקה]

הַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי

בִּשְׁמֵי רֵאשִׁית כִּסְלֵו
עֲלָטָה שֶׁל בֵּינְתַיִם
סַהַר צִפִּיָּה מְקֻשָּׁת
סַבְלָנִי וּמֵכִיל
שִׁפְעַת כּוֹכָבָיו בְּאַשְׁפָּתוֹ
נָמִים עֲדַיִן
וּמִכָּאן וָאֵילָךְ
רַק יוֹסִיף
יִתְעַגֵּל
יִזְרַח
עַד יִתְפַּרְסֵם הַנֵּס

כָּל הַכִּסְלְוִים בְּגִנַּת שְׁנוֹתֵינוּ
פּוֹתְחִים עֲלֵי כּוֹתַרְתָּם כְּיָדַיִם
נְכוֹנוֹת לְחַבְּקֵךְ
יַלְדֹּנֶת
בּוֹאִי

חגית קופפר צ'רקה

[חגית קופפר צ'רקה]

אכן. קריאתך מדויקת כרגיל. כמובן שגם הוּלדֶת זוגית היא לידה, וכל לידה היא גם הוּלדֶת זוגית…

[חגית קופפר צ'רקה]

תודה רבה! צודק כל כך…

[חגית קופפר צ'רקה]

תודה רבה, אילן! הציפיה (שהיא הריון כשלעצמו) שעליה כתבתי הייתה ציפיה להגחת נכדתי (שעל לידתה אני מספרת בשיר הבא…). אכן. הרגשתי שכל הטבע איתנו.

[חגית קופפר צ'רקה]

שיר מטלטל, ארנינה. ציירת ביד אומן זווית שלא הכרתי מקרוב.

[חגית קופפר צ'רקה]

שיר כואב מאין כמותו. תודה עליו, נוגה

[מאת]

תגובות