סביון אביבי
אֲנִי אֶזְכֹּר אוֹתְךָ, אָהוּב תָּשׁוּשׁ
עֵת תֶּחְדַּל מִן הַמִּרְדָּף
אַחַר הָרָקִיעַ הֶחָמוּשׁ
בָּעֲנָנִים צְחוֹרִים, כְּלֹבֶן דַּף
נְיָר הַמַּמְתִּין לְשִׁיר חָדָשׁ
גַּם שַׂעֲרוֹתֶיךָ הֶחְוִירוּ, עֲדִינוֹת
לוּ רַק יָדַעְנוּ כִּי הַזְּמַן הוּא מְקֻדָּשׁ
לֹא נִמְצָא אֶת נְּעוּרֵינוּ בְּמַעְיָנוֹת
לֹא נִמְצָא פֵיָה אֲשֶׁר תִּצֹּר קְסָמִים
אַךְ רִיסֶיךָ יְבַקְּשׁוּ מִשְׁאָלָה
מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר כְּמַלְאָכִים רָמִים
רַק חַסְרֵי הָאֱמוּנָה יִשְׂאוּ תְּפִלָּה
אֲשֶׁר תְּעַנֶּה, עוֹד תִּחְיֶה בְּלִבִּי הַצָּהֹב
הַצָּעִיר, תִּחְיֶה בִּתְכוֹל רָקִיעַ
עוֹד נְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, אֶת אֹפֶל הַמַּכְאוֹב
אֶת הַמָּוֶת הַמַּפְקִיעַ.
מורן קבסו
morankabaso@hotmail.com
