[נהיר ליבי]

מַשְׁבֵּר / נהיר ליבי

לִפְנֵי שֶׁהִכְנַסְתְּ אוֹתִי לַחֲדַר הַלֵּדָה יַחַד אִתָּךְ
אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב
אוֹתָךְ זֶה נִפֵּץ לִרְסִיסִים, אַךְ
נָתַתְּ לִי לִהְיוֹת נוֹכָח
בַּהֲגָחַת יַלְדֵּנוּ
לְעוֹלָם מְנֻכּר יָצָא צֶאֱצָאֵנוּ.
לְתֵבֵל מְתֻבֶּלֶת בְּקֹרֶט בִּקֹּרֶת
עַל כָּל צַעַד וְשַעַל.
וְשָׁאַלְתְּ אוֹתִי
מַּדּוּעַ אַתָּה אַכְזָר?
מַדּוּעַ מֵאָח הָפַכְָּתָּ זָר?
וַאֲנִי נֶאֱלַמְתִּי דֹּם וְנֶעֱלַמְתִּי מִפָּנַיִך
עֵת יָצָא יַלְדֵּנוּ מֵרַחְמֵךְ הָרָחוּם לְעוֹלָם אַלִּים,
אוֹתוֹ הָאֵלִים נוֹטְשִׁים עֵת נִטָּשִׁים וִכּוּחִים וְנִשְׁפָּכִים דָּמִים.

כָּך נוֹלָד עוֹלָל יוֹצֵא דֹּפֶן
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת,
שֶּשְּׁמוֹ דַּוְקָא
מַשְׁבֵּר.

י"ח בניסן תשפ"ב – 19.4.2022

פונדקאית (שיר זה פורסם בחוצות ירושלים)

לְפִי הַדִּיל
אֵין לָהּ יָד
לְיָדָהּ
בִּזְמַן הַלֵּדָה.

כ"ו בתשרי תש"ע / 13.10.09

[נהיר ליבי]

קוּרְס הַכֻּרְסָאוֹת הַקּוֹרְסוֹת / נהיר ליבי

קוּרְס יש לַעֲשׂוֹת בַּנוֹשֵׂא
כֻּרְסָאוֹת שֶׁבְחֵיק טֶבַע זְרוּקוֹת:
מַה חָשַׁב זֶה שֶׁהוֹתִיר אֶת הַכִַּסֵּא
הַמְּרֻפָּד בֵּין חֻרְשׁוֹת יְרֻקּוֹת?

וּמַדּוּעַ לׂא תָּרַם אֶת הַסַּפָּה
לְנִזְקָקִים בְּתוֹר כֵּס הֲנָקוֹת,
וְהֶעְדִּיף לְהַשְׁאִיר בְּגַפָּהּ
אֶת פִּסַּת הָרִהוּט, בְּחֵיקוֹ
שֶׁל מִדְבָּר, שָׁם הִיא תִּבְלׂט
בְּרׂב הָדָר וּפְאֵר,
וְתַּזְכִּיר לַיּוֹשֵׁב בָּהּ קַלּוֹת
אֶת אַרְעִיּוּת חַיָּיו, כִּי תִּתְפּוֹרֵר.

ב' באדר א' תשפ"ב / 2/2/22

[נהיר ליבי]

מְנוּחָה לֹא נְכוֹנָה / נהיר ליבי

כְֻּרְסָאוֹת הַזְּרוּקוֹת בְּחֵיק הַטֶּבַע
יְבִיאוּךָ לִמְנוּחָה לֹא נְכוֹנָה,
שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל הַגֶּבַע
אַתָה תֵּשֵׁב עֲלֵי סַפָּה אֲשֶׁר חוֹנָה
בְּלֵב מִדְבָּר, וְשָׁם לָרֹב לְלֹא שִׁמּוּשׁ.
כְּאֶבֶן בְּלִי הוֹפְכִין כָּךְ הִיא סְתָם זְרוּקָה,
אַךְ מְקַוָּה שֶׁעוֹד תַּגִּיעַ לְמִמּוּשׁ
עַצְמִי אִם רַק תֻּחְרַם מִסְּבִיבָתָהּ הַיְּרֻקָּה
אֱלֵי סָלוֹן אֶל מוּל מַקְלֵט הַמְּשַׁדֵּר
סְרָטִים עַל ג'וּנְגֶל וְעִֵצִים וְנוֹף פִּרְאִי.
כָּךְ תְּמַצֶּה אֶת כִּשּׁוּרֶיהָ, תִּסְתַּדֵּר
אַךְ לֹא עַל זוֹ אני כָּתַבְתִּי אֶת שִׁירִי…

א' באדר א' תשפ"ב / 2/2/22

[נהיר ליבי]

קדיש

בזכות הָעֻבָּר היושב בַּך
עובר ושב אלי רוחי:
האם לשנוא או לאהוב עולל רך
זה אשר מתעתע במוחי.
האם לשנוא או לאהוב עולל רך
אשר הפכני לאב בתוך תוכי.

וכך הופכני הבלבול לדו-קוטבי
ביחסי לתינוקי אשר זוחל
ואינני קל כמו הצבי
בבואי אל חדרו כדי לחתל.

אך זוכר אני הילד עוד יגדל
ולא יהיה בכלל אפתי ואדיש
למצב זקֵנו המך, וגם הדל,
ולבסוף הוא אף יאמר עלי קדיש.

כ"ו בכסלו תשפ"ב / 24/12/19

[נהיר ליבי]

בני חורים

כְּשֶׁעָלֶיךָ לְהַשְׁתִּין, בְּכָל חוֹר
אַתָּה נִתְקָל בִּילָדִים לֹא בְּנֵי-חוֹרִין.
בַּמִּסְעָדוֹת הַנִּדָּחוֹת, שָׁם מֵאָחוֹר
עוֹבְדִים הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁלֹא בּוֹחֲרִים

לַעֲמֹל בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד,
לַעֲבֹד בִּמְקוֹם בִּלּוּי עִם חֲבֵרִים,
לִשְׁכֹּחַ מִחֶשְׁבּוֹן, אַנְגְלִית וְעוֹד,
מִכַּדּוּרֶגֶל וּבִכְלָל מִסְּפּוֹרְט בָּרִיא.

מְנֻצָּלִים הֵם בְּתָאֵי הַשֵּׁרוּתִים
הַסּוֹעֲדִים בָּם מַפְִרִישִׁים – וּמִסְתַּלְּקִים,
אֲדִישִׁים לַמְּשָׁרְתִים הַפְּעוּטִים
שֶׁאַחְרֵיהֶם תְּמוּרַת פְּרוּטוֹת שָׁם מְנַקִּים.

א' בחשוון תשע"ו / 14/10/15

נהיר ליבי

דרך בית לחם 133/12 ירושלים

NAHIRLIBI@GMAIL.COM

[נהיר ליבי]

שיר חזק

[מאת]

תגובות