[נירית צור מגיד]

שלום רב אילן
מתכבדת בצנעה להציג וילנל פרי עטי.

קיסר / נירית צור מגיד

"מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית"! כָּךְ פָּסַק
הָרוֹפֵא הַבָּכִיר בְּנִימָה רְצִינִית וּבְטוֹן רָם חָרַץ:
"הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק".

וְגוּפִי – כְּרֵסוֹ בֵּין שִׁנַּי הַנּוֹקְשׁוֹת, נֶאֱלַם וּפֻשַּׂק
בֵּין מִלִּים. שְׁאֵלוֹת נֶעֶלְמוּ בְּתוֹךְ אֵין מֵי שָׁפִיר שֶׁפָּרַץ.
"מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית"! כָּךְ פָּסַק

הָרוֹפֵא – אֱלוֹהֵי פֶּרַח לֵב הָעֻבָּר, לֵב זָהָב שֶׁנָּסַק
וְעָמַד לַהֲפֹךְ מֵחֲלוֹם לִמְצִיאוּת בְּמוֹעֵד שֶׁהֻמְרַץ.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק.

וּבָרֶגַע הַהוּא לֹא נִכְנַעְתִּי לְדֹפֶק פִּרְאִי־מְרֻסָּק
שֶׁהָלַם בָּרַקּוֹת כְּאִזְמֵל, כְּשָׁפָן בֵּין סְלָעִים אָץ וְרָץ.
מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית – כָּךְ נִפְסַק.

וּבָחַרְתִּי לִלְפֹּת לְלֹא כָּל שְׁבָב הִסּוּס אֶת הַדִּין שֶׁהֻסַּק:
רַק אִזְמֵל מְנַתְּחִים יְחַלֵּץ מִקִּרְבִּי נֵס קֵיסָר נֶעֱרָץ.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק.

בֶּן אָהוּב וְיָקָר – נֵס יַם סוּף, פְּרִי בִּטְנִי שֶׁבָּקַע וְנִמְתָּק.
הֲפַכְתַּנִי לְאֵם, לְאִשָּׁה שֶׁאָשְׁרָהּ מְבֹרָךְ־מְבֹרָץ.
מֵי שָׁפִיר שֶׁאוֹזְלִים מְחַיְּבִים הִתְעָרְבוּת מִיָּדִית, כָּךְ נִפְסַק.
הַקְדָּמַת הַלֵּדָה חִיּוּנִית. הִתְכַּלּוּ הַנּוֹזְלִים שֶׁבַּשַּׂק.

[נירית צור מגיד]

מחרוזת עלבונות / נירית צור מגיד

סָפַגְתִּי לְאֹרֶךְ שָּׁנִים
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁבִּי הֵטַחְתָּ.
כָּל עֶלְבּוֹן וְעֶלְבּוֹן –
כְּמוֹ אֶבֶן הוּטַח לְעֶבְרִי,
וּפָגַע בְּדִיּוּק רַב, בְּנִימֵי
נַפְשִׁי, גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי.

אָסַפְתִּי לְאֹרֶךְ שָּׁנִים
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁבִּי הֵטַחְתָּ.
כָּל עֶלְבּוֹן וְעֶלְבּוֹן
נִשְׁזָר, לְמַחְרוֹזֶת אֲרֻכָּה,
מְרֻבָּה חֻלְיוֹת שֶׁל צַעַר.

תָּמַהּ תְּקוּפָה,
הִגִּיעָה עֵת פְּרֵדָה.

עוֹנֶדֶת עַל צַוָּארְךָ
אֶת הַמַחְרוֹזֶת הַנּוּגָה,
וְיוֹצֵאת לְדַרְכִּי
כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה,
קַלַּת רַגְלַיִם,
נְטוּלַת מַשָּׂא.

Niritz69@gmail.com

[נירית צור מגיד]

נהר החיים והמוות

הַחַיִּים רוֹשְׁפִים עָלֶיךָ זִקְנָה.
מוּטָב תִּרְקֹד אוֹתָהּ.
חֲתֹךְ אוֹתָהּ לִרְסִיסֵי אוֹר.
נַשֵּׁק בְּחֶמְלָה אֶת עוֹרְךָ הַהוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק.
חַבֵּק אֶת גּוּפְךָ הַנּוֹשֵׁר מֵעָלֶיךָ.
שְׁמֹט אֲחִיזָתְךָ מֵעֶרְגַּת נְעוּרִים כּוֹזֶבֶת.
עוּר וּנְשֹׁם חָכְמָתְךָ הַנִּצְבֶּרֶת.
הִוָּלֵד מֵחָדָשׁ בְּכָל נִצַּת רֶגַע,
שֶׁל מַשָּׁט אֲרָעִי וּפִלְאִי,
בִּנְהַר הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, הָרָחוֹק,
אַךְ בָּהּ בָּעֵת, קָרוֹב מִתָּמִיד.

נירית צור – מגיד
Niritz69@gmail.com

[נירית צור מגיד]

שלום רב אילן

הערכתך מדוייקת.
הייתה לי זכות גדולה להשתתף בסדנה קצרה (בת 5 מפגשים) בהנחיית דורי מנור ויחזקאל רחמים.

תודה מקרב לב על ההד החיובי,
ותודה גדולה עוד יותר על פעילותך הספרותית הענפה.

[מאת]

תגובות