[רחל בכר]

שלום אילן, מה שלומך?
ציפיתי כבר לקול קורא של התחרות שלך, מצרפת שיר על אבי שניסיונותיי הכושלים לחנך אותו ולהיגמל מעישון סיגריות, לא רפו את ידי.
אך הפסקת העישון הגיעה בעקבות הפחדה של רופא המשפחה.

15.6.22

סיגריות / רחל בכר ©

חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת תְּכַלְכַּלָּה שֶׁל 'אֶל-עַל'
נִבְלְעָה בִּבְהִילוּת
בְּבֶטֶן עֲגַלְגַּלָּה שֶׁל אֲגַרְטָל
לֹא הִמְרִיאָה אֶל הַחֹפֶשׁ
הַמָּטוֹס בְּפִנָּתָהּ הַשְּׂמָאלִית הָעֶלְיוֹנָה
קֻרְקַע
נִכְלָא בָּאֲפֵלָה
טֶרֶם שׁוּבוֹ שֶׁל אָבִי
מֵהָעֲבוֹדָה

עַתָּה שֶׁשָּׁבוּי הָיָה בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת
נָחוּשׁ כְּתָמִיד לְעַשֵּׁן אוֹתָן עַל כַּלּוֹת
יָגַע וְלֹא מָצְאָה
יוֹדֵעַ אֶת תָּכְנִיתִי
לָשִׂים לָאֵל אֶת עֹנֶג
הַמְּצִיצָה, הַשְּׁאִיפָה, הַנְּשִׁיפָה
לְחַבֵּל בִּכְמִיהָתוֹ
לְהַבְעִיר רֵאוֹתָיו
וּלְעַנֵּן טַבְּעוֹת רַעַל.

בְּהוֹרָאָתוֹ חִפְשׂוּ אַחַי בְּקַדַּחְתָּנוּת
אַחַר שָׁמָיו שֶׁל אָבִי
בְּתוֹךְ נַעֲלֵי הַבַּיִת הַחוּמוֹת
בְּכִיסֵי הֶחָלוּק הַוָּרֹד
מִתַּחַת לַמַּרְבָד הַפִּרְחוֹנִי
הֵרִימוּ כַּרִים
נִעֲרוּ כִּסּוּי
הֵצִיצוּ אֶל אֲחוֹרֵי הַמַּרְאָה
וְלֹא נִמְצְאָה.

עֵינַי אָבִי צָרוּ עַל עֵינַי
וְשִׁבְרוֹן לִבִּי פָּקַע
פֶּן יְבֻלַּע לָנוּ
לֹא רָצִיתִי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הֲנָאָה
רַק רָצִיתִי שֶׁלֹּא יִבָּדֵל.

**

[רחל בכר]

המשימות של חיי/רחל בכר

פְּקַעַת קְשָׁרִים לְהַתִּיר,
אֲנָחָה לְשַׁחְרֵר,
אֶת שֵׂעָר הַתְּשִׁישׁוּת לִפְרֹעַ.
פַּחַד מְאֻבָּן לְנַתֵּץ,
אֲבַק אַשְׁמָה לְגָרֵשׁ,
וְשִׂמְחַת נְעוּרִים לִזְרֹעַ.

אֶגְלֵי תּוּגָה לְהַמְתִּיק,
דּוֹק מֶתַח לְקַלֵּף
וְעָב מַאֲפִיל לִקְרֹעַ.
נֶבֶט מְצוּקָה לִפְרֹם,
רְסִיסֵי הֲנָאָה לְלַקֵּט,
וְעֶדְרֵי מַשְׂטֵמָה לִגְרֹעַ .

וְאֹשֶׁר…
אֹשֶׁר מְלֻבָּן,
אַהֲבָה רוֹתַחַת
לָצֶקֶת
בְּתַבְנִיּוֹת הַלֵּב.

[רחל בכר]

ואחרון אחרון חביב, שיר בנושא הריון ולידה מדומה, ספק הרואית ספק עצובה.

16.3.2010

***

נוֹשֵׂאת בְּרַחְמִי
אֶת אָבִי וְאִמִּי
כָּל שְׁאֵרִית יָמַי
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי
עַד שֶׁנֵּצֵא מִן הָעוֹלָם
יַחְדָּיו
שְׁלוּבֵי יָדַיִם.

רַק בְּלֶכְתִּי
יִסְתַּלְּקוּ הוֹרַי
שֶׁחָיוּ בִּי חַיֵּי חֶסֶד.

[רחל בכר]

ובניגוד לשיר הקודם, מצרפת קטע על האולטרא סאונד של העולם הבא ברחם ההווה (מוות הוא לידה בעולם הבא), אמנם אינו מתייחס לדולות ומיילדות אך זווית ראיה אחרת על הריון.

ככה הוא נראה, כשהוא בן ארבעים שנה, פסק המלאך שערך את בדיקת האולטרא סאונד, והצביע על המסך התכלכל. פה ניתן לראות שההתפתחות תקינה. הוא כבר מקריח ומרכיב משקפיים.
הכרס אולי קטנה למימדים הנצפים במהלך שנים אלו, אך אל דאגה, יש לו כבר קמטי הבעה בזוויות הפה והעין, סימן להתקדמות תואמת לגילו. נחזור על הבדיקות אחת לשנה עד שימות
וייוולד
במקרה של התכווצויות סרק אני מציע לא להמתין ולהגיע לבדיקה בדחיפות.
קודם, שולחת קטע קצר בנושא של הריון אחר, קריצה להרהורי על נושא המוות ולידה מחדש.

[רחל בכר]

השורה האחרונה מיותרת. לא יודעת איך "התפלחה"

[רחל בכר]

הי אילן,
מה שלומך?
מצרפת שיר שכתבתי לכבוד התחרות.
כיוון שחסרה לי זווית הראיה במרחק הזמן, אני חוששת שהשיר אינו בשל דיו ובכל זאת שולחת.

18.4.2022
בחדר לידה/ רחל בכר

נָדַרְתִּי לְהַחֲרִישׁ
לְהֵהָפֵךְ קוֹסֶמֶת בּוֹלַעַת סַכִּינִים
לִכְבֹּשׁ כָּל צִיר הַמְּפַלֵּחַ בְּלַהֲבוֹ הַחַד,
אַךְ הַכְּאֵב בְּגַבִּי הַתַּחְתּוֹן מֵבִיס אֶת כּוֹחוֹתַי
וּמְבַקֵּעַ כְּמוֹ סַכִּין בַּבָּשָׂר הַחַי
עֵת צִירִים מְשַׂחֲקִים בִּי "יָם אֲדָמָה"
יָם חַמִּים נִגָּר
בֵּין רַגְלַי הַמְּפֻסָּקוֹת .
רַק אֲנָחָה כְּבוּשָׁה הִסְתַּנְּנָה בֵּין שְׂפָתַי
כְּשֶׁהַצִּיר חָזַר לִתְקֹף
וַאֲנִי לוֹחֶצֶת, מַשִּׁיבָה מִלְחָמָה שַׁעֲרָהּ.

חֲדַר הַלֵּדָה רוֹחֵשׁ
כְּמוֹ בְּקַן נְמָלִים עַמְלָנִיּוֹת.
קוֹלָהּ שֶׁל אָחוֹת מַזְעִיק עֶזְרָה,
"יֵשׁ בַּחוּץ לֵדָה בְּחֹדֶשׁ שְׁמִינִי
הִיא עֲדַיִן בִּמְכוֹנִית שֶׁל גִּיסָהּ"
וְעֵדֶר אֲחָיוֹת טָס הַחוּצָה לְהוֹשִׁיעָהּ.

וִילוֹן פִּרְחוֹנִי תְּכַלְכַּל מַפְרִיד בֵּינִי לְבֵין
הַצַּרְחָנִית שֶׁמֵּעֵבֶר
"זוֹ לֵדַת תְּאוֹמִים" מְבַשֶּׂרֶת לָהּ
הַמְּיַלֶּדֶת וְלִבִּי יוֹצֵא אֵלֶיהָ
"אֲנִי יוֹדַעַת", קוֹלָהּ מְיֻגָּע
וְזָעֲקָה אַחֶרֶת מְהַדְהֶדֶת מִקִּיר לְקִיר
בִּבְכִי מְדַבֵּק
"אִמָּא! אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר"
עוֹד מְעַט זֶה יִגָּמֵר מַרְגִּיעָה
אוֹתָהּ עַלְמָה בְּמַדִּים כְּחֻלִּים
וּמְצִיצָהּ לְעֶבְרִי מִקָּצֵהוּ שֶׁל הַוִּילוֹן
"רֶגַע, אֲנִי רוֹאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵגִיחַ"
הִיא טוֹעֶנֶת כְּנֶגְדִּי בְּאִשּׁוּם
"כִּי לָחַצְתִּי", אֲנִי מַשִּׁיבָה בְּעֶלְבּוֹן
"אֲבָל לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת?"
הִיא מַקְשָׁה
שָׁמַעְתִּי שֶׁהָעֶרֶב יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לֵדוֹת
אָז שָׁתַקְתִּי.

[רחל בכר]

פּנַי בערסל ידיךָ
החופן את תְּמולַי
בּנוּל אצבעותיך
נארג געגוע.

עינַי צל, עינַי אור
רואות, לא רואות
את הנולד.
©רחל בכר

[רחל בכר]

16.5.2008

בלבול

רציתי לקום
בחרתי לשבת,
שתקתי
מילים ארוכות.
ינקתי קדרות
פיהקתי שמש
חלמתי ערות
בעילפון

מאכלת ברק
ונתח ענן
ארבו במעי רוש,
רציתי לקום
אך עודני יושבת
במגלשת המבול
– לגלוש.

[רחל בכר]

30.5.2020
בכסא אחד

הָרֵיחַ שֶׁל בֵּית הוֹרַי
סָפוּג בכיסא טוּאָלֶט אֶחָד
שעליו כיסוי קרושֶׁה
משאריות צֶמֶר שסרגה אִמִּי
לְהַסְתִּיר פרווה ורודה ממורטטת
כָּל לוּלָאָה וְכָל סִיב
כָּבְשׁוּ בְּקִרְבָּם אֶת
עָבַרִי
חֲסַר רֵיחַ הָיָה בְּנַחֲלָתוֹ
וְאַחֲרֵי נדידתו לְבֵיתִי
הֵחֵלָּה בכרסומה
בּסומֶת התקופה.

***

[רחל בכר]

רוב תודות אילן.

[רחל בכר]

שוב תודות.
בכל שיר אני מציינת את תאריך כתיבתו ומעצם הזמן העובר, חלים שינויים גם באופן הכתיבה.
השיר שלדעתך כתוב בלשון מאד גבוהה, נכתב באחת מסדנאות הכתיבה שהשתתפתי. כתבתי על חוויה אישית של פחד מפני תקיפה.
אשמח אם תוכל להסביר לי היכן אתה מזהה את הלשון הגבוהה.
זכור לי שהתלבטתי לגבי המילה זכזכות כי לא מצאתי במילון מילה כזו. בכל זאת החלטתי להשאירה כי היא מאד התאימה בשיר ולמקצב שלו.
סליחה שאני מציקה לך, אבל באמת ובתמים לא מבינה היכן היא מתבטאת בשיר.
תודה לך ושבת מבורכת.

[רחל בכר]

29.6.82

יצאתי מדעתי,.
נחמד בחוץ,
אין מלחמות,
שקט.

מישהו הציץ בי
בזכוכית מגדלת
מאחורי הדלת.
"האבק שלנו פה", אמרתי,
"נח על מקומו,
אין מי שידריך את מנוחתו".

יצאתי מדעתי
כדי להירגע,
מישהו הדליק פנס
והזכיר לי להיכנס

נכנסתי
לפני הסערה.

[רחל בכר]

כרתת לשיר את הלב 🙁
בכל זאת תודה.

[רחל בכר]

תודה אילן, איזה כבוד.

[רחל בכר]

ורד שיר נפלא, מעורר את החושים.
הצבע מרפא, משום מה נזכרתי שפעם נהגו בבתי חולים לצבוע את הקירות בירוק ומדי הצוותים היו בירוק. לימים בחלקם הצבעים שונו לסגול.

[מאת]

תגובות