[רועי דרור]

תִּזְכֹּרֶת לְעַצְמִי

לָדַעַת גַּם לְהִתְמַסֵּר, וּבְעֹמֶק לְיַחֵל
בִּשְׁבִילֵי – הַצִּפִּיָּה מוּל נִיצוֹץ מְאוֹד עַתִּיק.
גַּם בְּתוֹךְ הַכְּאֵב יֵשׁ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל,
לְהַבִּיט קְצָת מִלְּמַעְלָה, אֶת הָרַעַשׁ לְהַפְסִיק.

לְהִתְמַסֵּר אֶל הַתִּקְוָה, גַּם אִם זֶה צוֹרֵב,
לְהַרְגִּיעַ סְעָרָה שֶׁמִּשְׁתּוֹלֶלֶת מִבִּפְנִים.
לָלֶכֶת בְּשַׁלְוָה אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶט הַכּוֹזֵב,
בְּלֵב מִדְבָּר גָּדוֹל וְחַם לִשְׁמֹעַ קוֹל שֶׁל אֱלֹהִים.

כִּי גַּם הַלֵּב מֻכְרָח לְהִטָּעֵן וּלְהַחֲלִים! –
לְהִשְׁתַּחְרֵר, לְהִזָּכֵר – הַכֹּל קְצָת הֶבֶל הֲבָלִים;

[רועי דרור]

הַחֶסֶד מָצוּי בָּרְגָעִים הַקְּטַנִּים

הַחֶסֶד מָצוּי בָּרְגָעִים הַקְּטַנִּים.
בְּשִׂיחָה בַּגִּנָּה כְּשֶׁהַלַּיְלָה קוֹדֵר,
בְּמַשַּׁב רוּחַ – עֶרֶב עֲלֵי הַפָּנִים
וּבְרֶגַע תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב מִתְעוֹרֵר.

צָרוֹת וּמַחֲשָׁבָה סוֹרֶרֶת בַּכֹּל,
סוֹעֵר מִסָּבִיב כִּי מֻרְכָּב הָעוֹלָם.
צַדִּיק יָרֵא – שָׁמַיִם וְחִלּוֹנִי אִישׁ – חוֹל,
הִתְכַּבְּדוּ-נָא, כִּי יֵשׁ דְּאָגוֹת לְכֻלָּם.

אִם צָרוֹת עוֹלָמוֹ הֵן הַשֵּׁם הַנּוֹרָא,
אִם הִרְהֵר דִּבְרֵי – הֶבֶל וְקָרַב לִכְפִירָה,
אִם חָשׁ חֲסַר – פֵּשֶׁר, אוּלַי אַף גַּלְמוּד
אוֹ סְתָם, אִם מַרְגִּישׁ מְבֻלְבָּל וְאָבוּד

קוֹרֵא בַּכְּתוּבִים, אִישׁ אִישׁ וּמוֹרָיו
לוֹמֵד חָכְמָתָם שֶׁל דּוֹרוֹת עַתִּיקִים,
קוֹרֵא לִתְשׁוּבָה, תָּר וְנִשְׁאַב,
בְּעִקְבוֹת הַשְׁרָאָה אוֹ אַחַר אֱלוֹקִים.

קָשֶׁה לְכֻלָּם, רַק הֶבְדֵּל בַּמַּעֲטֶפֶת,
נָעִים מִמַּכְאוֹב אֶל שִׂמְחָה מְבֹרֶכֶת.
מְנַוְּטִים אֶל חוֹפִים, עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,
אוֹסְפִים רִגְעֵי חֶסֶד שֶׁבַּחֹשֶׁךְ מְאִירִים.

אָז יִתְחַזֵּק כָּל אָדָם עַל אַף שֶׁעָצוּב
וְיַמְשִׁיךְ בְּרָצוֹן גַּם כְּשֶׁקּוֹדְרִים עֲנָנִים.
כִּי כְּפִי שֶׁעָכוּר, יֵשׁ בְּרָכָה וְיֵשׁ טוּב
וְהַחֶסֶד מָצוּי בָּרְגָעִים הַקְּטַנִּים.

[מאת]

תגובות